שימחו וגילו ביהוה
סיום מוצלח של כל פרויקט חשוב הוא תמיד סיבה לשמחה. טקס הסיום שהתקיים ב־13 במרס 1999 במרכז החינוכי של חברת המצפה בפטרסון, ניו־יורק, בהחלט שימח את 48 התלמידים במחזור 106 של גלעד, בית־ספר למקרא מיסודה של חברת המצפה.
בדברי הפתיחה הבליט תיאודור ג׳ארֶז, חבר בגוף המנהל, בוגר המחזור השביעי של גלעד ויושב־ראש טקס הסיום, את הכתוב בתהלים ל״ב:11: ”שימחו ביהוה וגילו, צדיקים”. בהסבירו מדוע על הכל לשמוח באירוע זה אמר: ”מה שעושה יהוה באמצעות ישרי הלב, וביניהם בוגרי גלעד, הוא המשמח אותנו באירועים אלו”. אומנם התלמידים שמו להם למטרה ללמוד בבית־ספר גלעד ועבדו בחריצות כדי להיות כשירים לשרת כשליחים, אך בזכות יהוה הוכתר הכל בהצלחה (משלי כ״א:5; כ״ז:1). אח ג׳ארֶז הדגיש שזו הסיבה ’לשמוח ביהוה’.
בין הנוכחים באירוע משמח זה שהתקיים באולם שבפטרסון היו קרובי משפחתם של התלמידים ואורחים מ־12 ארצות. 198,5 הנוכחים — כולל חברי משפחת בית־אל בברוקלין, בפטרסון ובוולקיל, שראו ושמעו את התוכנית בעזרת מצלמות וידיאו וקווי הטלפון — ציפו בכיליון עיניים לתוכנית שעמדה להתחיל, והשמחה שרתה בכל.
שמירת השמחה
לאחר שסיים לשאת את דברי הפתיחה, הציג אח ג׳ארֶז את הראשון מבין חמשת הנואמים שהכינו עצות מקראיות מעודדות לא רק עבור בוגרי גלעד, אלא עבור כל הנוכחים.
הראשון היה ויליאם מלנפונט, בוגר מחזור 34 של גלעד, המשרת כיום כעוזר בוועד ההוראה של הגוף המנהל. בהקשר לנושא נאומו ”לא ’הכל’ הבל”! שהתבסס על הכתוב בקהלת א׳:2, שאל את השאלה: ”האם באמת התכוון שלמה שהכל, במובן המוחלט של המילה, הבל?” התשובה היא: ”לא. שלמה הדגיש שמעשים או מטרות המעידים על התעלמות מרצון אלוהים הם כולם הבל”. לעומת זאת, עבודת יהוה אלוהים איננה הבל; כמו כן, אדם הלומד ומלמד את המקרא, דברו של אלוהים, אינו עושה מעשים שהם בחזקת הבל. הרי אלוהים לא ישכח את מאמצי משרתיו (עברים ו׳:10). גם אם אדם הנושא חן בעיני אלוהים ייקלע לצרה, יהא הוא צרור ”בצרור החיים את יהוה” (שמואל א׳. כ״ה:29). איזו נקודה מרגשת! נקודות אלו יכולות לעזור לכל עובדי יהוה הנוצרים אותן בזיכרונם, שלא לאבד את השמחה.
ג׳ון בר, חבר בגוף המנהל, עודד את התלמידים בנאום ”מצא שמחה בשירותך כשליח”. הוא הראה ששירות זה היה מאז ומתמיד נושא קרוב ללבו של יהוה אלוהים. ”תפקיד זה קשור, במהותו, לאהבה שגילה יהוה כלפי העולם. הוא שלח אל העולם את בנו יחידו. ישוע היה השליח הגדול ביותר, השליח החשוב מכל”. בוגרי גלעד יכולים לחשוב על השינויים שנדרשו מישוע כדי להצליח בשירותו עלי אדמות, והברכות הנובעות משירותו כשליח הן עדיין בהישג ידו של כל המעוניין בהן. אח בר הדגיש שישוע שמח לעשות את מלאכתו של אלוהים ואהב את בני האדם (משלי ח׳:30, 31). האח עודד את התלמידים לדבוק במשימתם, לא רק בסבלנות ובכוח סבל אלא גם בשמחה. ”הישענו על יהוה; הוא לעולם לא יאכזב אתכם”, הפציר (תהלים נ״ה:23).
”לכו בשם יהוה לנצח” היה הנושא שבחר הנואם הבא, לוֹיד בארי, חבר נוסף בגוף המנהל. אח בארי למד במחזור 11 של גלעד ושירת כשליח ביפן יותר מ־25 שנה. הוא סיפר חוויות של שליחים ותיקים ותיאר את הקשיים שהיו להם. אילו עצות מעשיות יעץ לתלמידים? ”בראש ובראשונה, שימרו על רוחניותכם. לימדו את השפה ואת התרבות. שימרו על חוש הומור. דיבקו במשימה, אל תִרפו ואל תישברו”. אח בארי אמר לתלמידים שהם יפגשו בארצות שליחותם רבים ההולכים בשם אלוהיהם ואליליהם, והזכיר להם את דברי מיכה: ”כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו, ואנחנו נלך בשם יהוה אלוהינו לעולם ועד” (מיכה ד׳:5). דוגמתם של שליחים לשעבר דוחקת בכל משרתי אלוהים ללכת בשם יהוה ולשרת אותו בנאמנות.
הנואם הבא היה מורה מסגל המורים של גלעד, לורנס בואן. נושא נאומו: ”איזה מין אדם תהיה?” הוא ציין שהצלחה בשירות אלוהים תלויה באמונה ובביטחון ביהוה. תודות לביטחונו המלא ביהוה נחל המלך אסא ניצחון מוחץ על צבא אויב שמנה מיליון חיילים. הנביא עזריהו הזכיר לו שחשוב להמשיך להישען על אלוהים: ”יהוה עימכם בהיותכם עימו” (דברי הימים ב׳. י״ד:8–11; ט״ו:1, 2). בשם אלוהים, יהוה, גלום הרעיון שהוא בוחר להיות כפי הדרוש להגשמת מטרותיו — מכלכל, מגן, או אפילו מוציא להורג. שליחים שיישענו על יהוה ויפעלו בהתאם למטרתו יצליחו במשימתם (שמות ג׳:14). ”לעולם אל תשכחו”, אמר אח בואן בסיום נאומו, ”שכל עוד מטרת יהוה תהא מטרתכם, הוא יעזור לכם לעשות את כל הדרוש למילוי משימתכם”.
הנואם האחרון בחלק זה של התוכנית היה ווֹלֶס ליברנס, שליח לשעבר ורַשָּם בית־ספר גלעד. נאומו בנושא ”הנח לדברו של אלוהים להמשיך לחיות ולפעול בקרבך”, הצביע על ההבטחה או המסר המהימנים שנתן אלוהים, הבטחה ומסר המתקדמים לקראת התגשמותם (עברים ד׳:12). מסר זה משפיע רק על מי שמוכנים להיות מושפעים ממנו (תסלוניקים א׳. ב׳:13). מה צריך לעשות כדי שדברו של אלוהים ימשיך לחיות ולפעול בחיינו? ללמוד את המקרא בשקדנות. אח ליברנס הזכיר לתלמידים שיטות ללימוד המקרא, שיטות שלמדו בגלעד, ואחת מהן היא קריאת הפסוק והסברת מובנו וייחוסו. הוא ציטט את דבריו של אלברט שרודר, חבר בגוף המנהל ששירת כיושב ראש הוועדה שהקימה את בית־ספר גלעד לפני יותר מ־50 שנה: ”בעזרת ההקשר ניתן לשאוב את מלוא הכוח הרוחני המדויק שאצר אלוהים בדברו”. זו הדרך להבטיח שדבר־אלוהים ימשיך לחיות ולפעול.
חוויות וראיונות משמחים
לאחר הנאומים, שמע הקהל כמה חוויות משמחות מפי התלמידים. מרק נוּמֶר, שליח לשעבר ומורה בסגל המורים של גלעד, ניהל את הדיון, שבמהלכו כמה תלמידים סיפרו והדגימו כיצד בישרו במצבים שונים. היו שייסדו שיעורי־מקרא עם אנשים בשטח הבשורה, תודות לכך ששמו לב לנסיבותיהם ולדבריהם וגילו התעניינות אישית. התלמידים למעשה ’השגיחו על עצמם ושתו לבם להוראה’, והיה חשוב להם לעזור לאחרים להיוושע (טימותיאוס א׳. ד׳:16).
הועלו הצעות מעשיות רבות, והשמחה לשרת כשליח הורגשה אצל מספר אחים מנוסים, שלמדו בבית־הספר להכשרת חברי ועד סניף המתנהל במרכז החינוכי של חברת המצפה. האחים סמואל הרד ורוברט ג׳ונסון מן המשרדים הראשיים ניהלו ראיונות לבביים עם נציגים ממשרדי הסניף של החברה בבוליביה, זימבבווה, ניקרגואה, מרכז־אפריקה, הרפובליקה הדומיניקנית, פפואה ניו־גיני וקמרון.
לאחר החוויות והראיונות, נשא גארט לוש, בוגר מחזור 41 של גלעד וחבר בגוף המנהל, את הנאום האחרון בנושא המרתק ”האם אתה ’איש חמודות’?” אח לוש הזכיר תחילה לתלמידים שישוע, בנו המושלם של אלוהים, לא נחשב לאיש חמודות בעיני האנשים, אלא היה בעיניהם ”נבזה וחדל אישים” (ישעיהו נ״ג:3). לכן, אין זה מפתיע שבמקומות רבים כיום בעולם, מצטיירים השליחים כ”פֶּרסונה נוֹן־גרָטָה”, אישיות בלתי רצויה ובלתי מקובלת. לעומת זאת, יהוה, ביד מלאכו, כינה שלוש פעמים את דניאל, בשנות שירותו הארוכות בבבל, בכינוי ”חמודות” (דניאל ט׳:23; י׳:11, 19). מדוע היה דניאל ראוי לכינוי זה? משום שהתאים את עצמו לתרבות בבל מבלי להתפשר על עקרונות המקרא; הוא היה ישר בכל דבר ומעולם לא ניצל את מעמדו לקידום מטרותיו האישיות; והוא היה תלמיד נלהב של דבר־אלוהים (דניאל א׳:8, 9; ו׳:5; ט׳:2). כמו כן, הוא התפלל דרך קבע ליהוה ומיהר לזקוף את הישגיו לזכות אלוהים (דניאל ב׳:20). משרתי אלוהים, שֶיְחקו את דוגמתו של דניאל, יהיו ’אנשי חמודות’ לאו דווקא בעיני העולם, אך בעיני יהוה אלוהים.
לסיום תוכנית רוחנית ובונה זו, קרא היושב־ראש מקצת המברקים שהתקבלו מכל העולם. אחרי כן, הוענקו תעודות לכל אחד ואחד מ־24 הזוגות, וציינו את שם הארץ שאליה יישלחו. לבסוף, הקריא נציג הכיתה מכתב מהתלמידים אל הגוף המנהל ואל משפחת בית־אל המביע את הערכתם עבור ההכשרה שקיבלו בחמשת החודשים האחרונים.
בהגיע התוכנית לסיומה ניתן היה לחוש ב’שמחה והתודות’ בקרב הקהל שהתפזר אט אט (נחמיה י״ב:27).
[תיבה בעמוד 27]
נתוני הכיתה
מספר הארצות המיוצגות: 10
מספר ארצות היעד: 19
מספר התלמידים: 48
זוגות נשואים: 24
גיל ממוצע: 33
ממוצע שנים בָּאמת: 16
ממוצע שנים בשירות מלא: 13
[תמונה בעמוד 25]
בוגרי מחזור 106 של גלעד — בית־ספר למקרא מיסודה של חברת המצפה
ברשימה שלהלן ממוספרות השורות מן החלק הקדמי אל האחורי, ורשימת השמות היא בכל שורה משמאל לימין.
(1) ד. דייקֶן; מ. פואופולו; מ. לגונה; ש. דבולט; א. דומינגז; ג׳. בורק (2) ז. גאוטה; וו. וסקז; א. סיברוק; א. מוסקה; ל. הליֶיה; ל. ברוארד (3) ת. ברנדון; נ. אוליברז; ד. קולמן; ו. סקוט; ל. פטרסן; ק. מקלאוד (4) ג׳. מקלאוד; ג׳. תומפסון; פ. לובֶּרִיס; ב. ספייטה; מ. לטמקי; ח׳. לגונה (5) א. גאוטה; ר. דומינגז; פ. הליֶיה; מ. סמית; ד. בייר; א. מוסקה (6) ק. סקוט; ו. סיברוק; ר. ספייטה; ר. קולמן; ל. ברוארד; וו. דבולט (7) ד. סמית; ט. לטמקי; פ. פטרסן; ג. תומפסון; ר. וסקז; א. בייר (8) מ. לובֶּריס; כ. דייקֶן; ד. ברנדון; ד. פואופולו; א. אוליברז; ש. בורק