הבשורה והברכות שבצדה
”רוח אדני יהוה עלי, יען משח יהוה אותי לבשר ענווים. שלחני לחבוש לנשברי לב, ... לנחם כל אבלים” (ישעיהו ס״א:1, 2).
1, 2. (א) כיצד הציג ישוע את עצמו, וכיצד בא הדבר לידי ביטוי? (ב) אילו ברכות נבעו מן הבשורה שהכריז ישוע?
באחת השבתות בתחילת שירותו, היה ישוע בבית־כנסת בנצרת. הכתוב אומר: ”כאשר נתנו לו את מגילת ספר ישעיהו הנביא, פתח את המגילה ומצא את המקום שכתוב בו: ’רוח אדני עלי, יען משח אותי לבשר’”. ישוע המשיך לקרוא מן הנבואה ולאחר מכן התיישב ואמר: ”היום נתמלא הכתוב הזה באוזניכם” (לוקס ד׳:16–21).
2 כך זיהה את עצמו ישוע כמבשר שעליו הצביעה הנבואה — מכריז הבשורה ונושא הנחמה (מתי ד׳:23). ולישוע היתה בהחלט בשורה טובה להכריז! הוא אמר למאזיניו: ”אני אור העולם. איש ההולך אחרי לא יתהלך בחושך, אלא אור החיים יהיה לו” (יוחנן ח׳:12). הוא גם ציין: ”אם תעמדו בדברי, תלמידי אתם באמת; ותדעו את האמת והאמת תשחרר אתכם” (יוחנן ח׳:31, 32). כן, ”דברי חיי עולם” היו עם ישוע (יוחנן ו׳:68, 69). אור, חיים, חירות — אלו הן אכן ברכות שעלינו להוקיר!
3. איזו בשורה הכריזו תלמידי ישוע?
3 אחרי חג השבועות בשנת 33 לספירה, המשיכו תלמידי ישוע במלאכת ההטפה שאותה הנהיג. הם הכריזו את ’בשורת המלכות’ הן לאנשי ישראל והן לגויים (מתי כ״ד:14; מעשי השליחים ט״ו:7; רומים א׳:16). מי שנענו לבשורה למדו להכיר את יהוה. הם שוחררו משעבוד הדת והצטרפו לעם רוחני חדש, ל”ישראל השייכים לאלוהים”. הללו מיועדים למלוך לנצח בשמים עם אדונם, ישוע המשיח (גלטים ה׳:1; ו׳:16; אפסים ג׳:5–7; קולוסים א׳:4, 5; ההתגלות כ״ב:5). מה נהדרות היו ברכות אלה!
הטפת הבשורה בימינו
4. כיצד מתבצעת כיום השליחות להכריז את הבשורה?
4 כיום, המשיחיים המשוחים, ביחד עם מספר הולך וגדל של ”המון רב” מן ה’צאן האחרות’, ממשיכים למלא את השליחות הנבואית שהופקדה בראשונה בידי ישוע (ההתגלות ז׳:9; יוחנן י׳:16). כתוצאה מכך הבשורה מוכרזת בקנה מידה חסר תקדים. עדי־יהוה ’מבשרים לענווים... חובשים לנשברי לב, קוראים לשבויים דרור ולאסורים פקח־קוח, קוראים שנת רצון ליהוה ויום נקם לאלוהינו ומנחמים כל אבלים’ ב־235 ארצות ואזורים (ישעיהו ס״א:1, 2). פעילות ההטפה של המשיחיים ממשיכה להניב ברכות עבור רבים ולהביא נחמה ל”לחוצים בכל צרה שהיא” (קורינתים ב׳. א׳:3, 4).
5. מה ההבדל בין עדי־יהוה וכנסיות הנצרות בעניין הטפת הבשורה?
5 כנסיות הנצרות נותנות חסות למבצעי הטפה שונים, ורבות מהן שולחות מיסיונרים כדי לעשות נפשות בארצות אחרות. למשל, כתב העת של מרכז המיסיון הנוצרי אורתודוקסי (The Orthodox Christian Mission Center Magazine) מדווח על פעילותם של מיסיונרים אורתודוקסים במדגסקר, באפריקה הדרומית, בטנזניה ובזימבבווה. עם זאת, רוב חברי הכנסייה האורתודוקסית, וכן גם כנסיות אחרות, אינם נוטלים חלק בפעילות כזו. לעומתם, כל עדיו המוקדשים של יהוה משתדלים להטיף את הבשורה. הם מבינים שהכרזת הבשורה מוכיחה שאמונתם אמיתית וכנה. פאולוס אמר: ”בלבו מאמין איש ויוצדק, ובפיו יודה וייוושע”. אמונה שאינה מניעה לפעולה, מתה היא (רומים י׳:10; יעקב ב׳:17).
בשורה המביאה ברכות נצחיות
6. איזו בשורה טובה מוכרזת כיום?
6 עדי־יהוה מכריזים את הבשורה הטובה מכול. הם פותחים את המקרא ומראים לזולת שישוע הקריב את חייו כדי לאפשר לבני האדם לקרוב לאלוהים, ולהעניק להם סליחת חטאים ותקווה לחיי עולם (יוחנן ג׳:16; קורינתים ב׳. ה׳:18, 19). הם מודיעים לכול שמלכותו של אלוהים ושל המלך המשוח מטעמו, ישוע, כבר נוסדה בשמים, ובקרוב היא תסיר את הרשע מן הארץ ותפקח על שיקום גן־העדן (ההתגלות י״א:15; כ״א:3, 4). הם מגשימים את נבואת ישעיהו ומספרים לרעיהם שזוהי ”שנת רצון ליהוה”, העת שבני האדם עדיין יכולים להיענות לבשורה. הם גם מזהירים מפני ’יום הנקם’ של אלוהינו, היום שבו ימית יהוה את החוטאים חסרי החרטה (תהלים ל״ז:9–11).
7. איזה מקרה ממחיש את האחדות השוררת בקרב עדי־יהוה, ומדוע הם זוכים לאחדות זו?
7 בעולם רדוף טרגדיות ואסונות, זו הבשורה היחידה על ברכות נצחיות. הנענים לה מצטרפים לאגודת אחים חובקת עולם של משיחיים מאוחדים שאינם מרשים להבדלים לאומיים, שבטיים או כלכליים לפלג ביניהם. הם לבשו את ”האהבה, שהיא קשר השלימות” (קולוסים ג׳:14; יוחנן ט״ו:12). הדבר ניכר בשנה שעברה באחת מארצות אפריקה. באחד הבקרים, העירו יריות את עיר הבירה. ניסיון הפיכה היה בעיצומו. כשהחל הסכסוך ללבוש אופי אתני, נמתחה ביקורת על משפחה של עדים שנתנה מחסה לאח לאמונה השייך לקבוצה אתנית אחרת. המשפחה השיבה: ”בביתנו יש רק עדי־יהוה”. אהבה משיחית ומתן נחמה לנזקקים היו חשובים להם, ולא הבדלים אתניים. אחד מקרובי המשפחה שאינו עד־יהוה, אמר: ”בני כל הדתות בגדו באחיהם לאמונה, חוץ מעדי־יהוה”. הרבה דיווחים דומים מגיעים מארצות השסועות כתוצאה ממאבקים אזרחיים, לראיה שעדי־יהוה אכן ’אוהבים את כל אגודת האחים’ (פטרוס א׳. ב׳:17, ע״ח).
הבשורה משנה בני אדם
8, 9. (א) אילו שינויים עורכים מי שנענים לבשורה? (ב) אילו חוויות ממחישות את הכוח הטמון בבשורה?
8 הבשורה קשורה למה שכינה פאולוס ’החיים שבהווה והחיים שלעתיד לבוא’ (טימותיאוס א׳. ד׳:8). היא אינה טומנת בחובה רק תקווה ודאית לעתיד, אלא גם תורמת לשיפור ה”חיים שבהווה”. דבר־אלוהים, המקרא, מדריך את עדי־יהוה כיחידים להתאים את אורח חייהם לרצון אלוהים (תהלים קי״ט:101). הם מטפחים תכונות כגון צדקה ונאמנות ואישיותם הולכת ומתחדשת (אפסים ד׳:24).
9 חשוב למשל על הדוגמה של פרנקו. הוא היה טיפוס חם מזג. בכל פעם שמשהו השתבש, הוא השתולל מזעם ושבר חפצים. אשתו למדה את המקרא עם עדי־יהוה, והדוגמה שהעדים הציבו כמשיחיים עזרה לו להבין בהדרגה שעליו להשתנות. הוא למד את המקרא בעזרתם, ובסופו של דבר הצליח לטפח שלום וריסון עצמי, תכונות שהן חלק מפרי רוח הקודש (גלטים ה׳:22, 23). הוא נמנה עם 492 האנשים שנטבלו בבלגיה בשנת השירות 2001. תן דעתך גם לסיפורו של אלחנדרו. בחור צעיר זה היה מכור לסמים והידרדר עד לשלב שבו התפרנס מאשפה שמצא במזבלה. הוא מכר את כל מה שמצא בזבל כדי לקנות סמים. כשהיה אלחנדרו בן 22, הציעו לו עדי־יהוה ללמוד את המקרא, והוא הסכים. הוא קרא במקרא מדי יום ובא לאסיפות הקהילה. אלחנדרו טיהר את חייו מהר מאוד, וכעבור פחות משישה חודשים החל אשתקד ליטול חלק בפעילות ההטפה ביחד עם עוד 115,10 מבשרים בפנמה.
הבשורה — ברכה לענווים
10. מי נענים לבשורה, וכיצד חל שינוי בנקודת הראות שלהם?
10 ישעיהו חזה שהבשורה תוכרז לענווים. אך מיהם? הם מתוארים בספר מעשי השליחים כ”מוכנים לחיי עולם” (מעשי השליחים י״ג:48, דל’). הם אנשים נמוכי רוח מכל שכבות החברה המקבלים בכל לב את בשורת האמת. הם לומדים שעושי רצון אלוהים יזכו לברכות נהדרות הרבה יותר מכל מה שיש לעולם החילוני להציע (יוחנן א׳. ב׳:15–17). אך כיצד עדי־יהוה מוצאים מסילות ללבם של האנשים במסגרת פעילות ההטפה שלהם?
11. כיצד יש להכריז את הבשורה, בהתאם לדברי פאולוס?
11 בחן למשל את דוגמתו של השליח פאולוס. הוא כתב לקורינתים: ”כשבאתי להודיע לכם את סוד אלוהים, לא באתי אליכם במילים רמות או ברוממות חוכמה. החלטתי אז שלא לדעת דבר בקרבכם זולת ישוע המשיח והוא — [”מוקע”, ע״ח]” (קורינתים א׳. ב׳:1, 2). פאולוס לא ניסה להרשים את מאזיניו בהשכלתו הגבוהה. הוא לימד אך ורק עובדות שתוקפן בא מאלוהים, עובדות הכתובות כיום במקרא. כמו כן, שים לב שפאולוס עודד את עמיתו, המבשר טימותיאוס, ’להכריז את הדבר ולהתמיד’ בכך (טימותיאוס ב׳. ד׳:2). טימותיאוס היה צריך להכריז את ”הדבר”, את המסר של אלוהים. עוד כתב פאולוס לטימותיאוס: ”הייה שקוד להתייצב נאמן לפני אלוהים — פועל לא יבוש, המחלק נכונה את דבר האמת” (טימותיאוס ב׳. ב׳:15).
12. כיצד עדי־יהוה נותנים דעתם לדבריו של פאולוס ולדוגמתו?
12 עדי־יהוה נותנים דעתם לדוגמתו של פאולוס ולדברים שאמר לטימותיאוס. הם מכירים בכוח הטמון בדבר־אלוהים ונעזרים בו כדי להעניק לאחרים תקווה ולחלוק עימם דברי נחמה (תהלים קי״ט:52; טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17; עברים ד׳:12). העדים גם משתמשים היטב בספרות מקראית כדי שהמעוניינים יוכלו לרכוש יותר ידע מקראי בזמנם החופשי. אך הם תמיד מחפשים הזדמנויות להראות לאנשים את הכתוב במקרא. ידוע להם שדבר־אלוהים נכתב בהשראה ובכוחו לגעת ללבם של הענווים. בנוסף לכך, השימוש במקרא בדרך זו מחזק גם את אמונתם הם.
”לנחם כל אבלים”
13. אילו אירועים בשנת 2001 עוררו צורך רב במתן נחמה לאבלים?
13 גם בשנת 2001 התרחשו אסונות, ובעקבותם רבים נזקקו לנחמה. הדבר היה נכון במיוחד בארצות־הברית בספטמבר שעבר, לאחר התקפות הטרור במרכז הסחר העולמי בניו יורק ובפנטגון ליד וושינגטון. התקפות אלה היכו בתדהמה את תושבי המדינה. לנוכח אירועים כאלה, עדי־יהוה חותרים למלא את שליחותם ”לנחם כל אבלים”. מספר חוויות ימחישו כיצד הם עושים כן.
14, 15. כיצד השתמשו העדים היטב בפסוקים בשתי הזדמנויות שונות כדי לנחם אבלים?
14 אחת מעדי־יהוה, שהיא גם מבשרת בשירות מלא, ניגשה לאשה ברחוב ושאלה אותה מה דעתה על התקפות הטרור האחרונות. האשה החלה לבכות ואמרה שהיא עצובה ושברצונה לעזור בדרך כלשהי. העדה אמרה לה שאלוהים דואג מאוד לכולנו וקראה מישעיהו ס״א:1, 2. הדברים שנכתבו בהשראה נשמעו לאשה הגיוניים, והיא ציינה שכולם אכן שרויים באבל. היא קיבלה עלון וביקשה מהעדה לבקר אותה בביתה.
15 שני עדים פגשו במהלך הטפת הבשורה אדם שעבד במחסן שלו. הם רצו להראות לו דברי נחמה מכתבי־הקודש על רקע הטרגדיה שהתרחשה אז במרכז הסחר העולמי. הוא הסכים, והם קראו מקורינתים ב׳. א׳:3–7. שם נאמר בין היתר: ”שופעת נחמתנו על־ידי המשיח”. האיש העריך את העובדה ששכניו, עדי־יהוה, משתפים אחרים במסר של נחמה, ואמר: ”הלוואי שאלוהים יברך את הפעילות הנהדרת שלכם”.
16, 17. אילו שתי חוויות מראות שיש למקרא הכוח לעזור לאנשים שסובלים או מוטרדים עקב אירועים טרגיים?
16 עֵד שביקר אצל כמה מעוניינים פגש בבנה של אשה שגילתה קודם לכן התעניינות. האח הסביר לו שברצונו לדעת איך מרגישים השכנים בעקבות הטרגדיה שקרתה. האיש התפלא שהעד מבקר אצל אנשים בזמנו החופשי ושואל לשלומם. הוא אמר שבזמן ההתקפה, הוא עבד בקרבת מרכז הסחר העולמי וראה את כל השתלשלות העניינים. האיש שאל מדוע אלוהים אינו עושה דבר כדי להביא קץ לסבל, והעד קרא פסוקים מן המקרא, וביניהם גם את תהלים ל״ז:39. שם כתוב: ”תשועת צדיקים מיהוה, מעוזם בעת צרה”. האיש שאל באדיבות את העד איך הוא ומשפחתו מתמודדים עם המצב, ביקש ממנו לחזור שנית והביע הערכה מקרב לב על הביקור.
17 בין אלפי האבלים שזכו לנחמה מעדי־יהוה בימים שאחרי התקפות הטרור, היתה אשה שפגשו העדים בשעה שביקרו אצל הדיירים באיזור מגוריהם. היא היתה מוטרדת מאוד בגלל מה שקרה, והקשיבה כשהעדים קראו מתהלים ע״ב:12–14: ”יציל אביון משווע, ועני ואין עוזר לו. יחוס על דל ואביון, ונפשות אביונים יושיע. מתוך [מעושק] ומחמס יגאל נפשם, וייקר דמם בעיניו”. אכן, מילים מלאות תוכן ומשמעות! האשה ביקשה מהעדים להקריא לה שוב את הפסוקים והזמינה אותם להיכנס לביתה כדי להמשיך בדיון. בתום השיחה נוסדה עימה תוכנית לשיעורי מקרא.
18. כיצד עזר אחד מעדי־יהוה לרעיו כשהוזמן להתפלל בשמם?
18 עֵד אחד עובד במסעדה באיזור שמתגוררים בו אנשים אמידים שלא התעניינו בבשורת המלכות קודם לכן. אחרי התקפות הטרור, נראו התושבים מזועזעים. בערב יום שישי שאחרי ההתקפה, ביקשה מנהלת המסעדה מכולם לצאת החוצה כדי להדליק נרות ולקיים דקת דומייה לזכר הקורבנות. העד יצא החוצה מתוך כבוד לרגשותיהם, ועמד בשקט על המדרכה. המנהלת ידעה שהוא נציג של עדי־יהוה, ולכן אחרי דקת הדומייה ביקשה ממנו להתפלל בשם כולם. העד הסכים. הוא הזכיר בתפילה את האבל הכבד וציין שעל האבלים להתנחם בתקווה. הוא דיבר על העת שבה מאורעות נוראים כאלה לא יתרחשו עוד, ואמר שהכול יכולים לקרוב אל אלוהי הנחמה בעזרת ידע מדויק מן המקרא. אחרי שנאמר ”אמן”, ניגשו אליו המנהלת, וכן גם יותר מ־60 האנשים שעמדו מחוץ למסעדה, הודו לו וחיבקו אותו. הם ציינו שזאת היתה התפילה הכי טובה ששמעו מעודם.
ברכה לציבור
19. איזו חוויה ממחישה שיש אנשים המכירים באמות המידה הנעלות של עדי־יהוה?
19 במיוחד בימים אלה, פעילותם של עדי־יהוה מצמיחה תועלת לציבור, כשם שציינו רבים. אכן, אנשי שלום, יושר וטוהר מוסרי משפיעים לטובה על הזולת. במדינה אחת במרכז אסיה, פגשו עדי־יהוה קצין בדימוס שעבד בעבר בסוכנות לביטחון המדינה. הוא אמר שפעם התבקש לחקור כמה ארגוני דת. כשבחן לעומק את דתם של עדי־יהוה, התרשם מיושרם ומהתנהגותם הטובה. הוא התפעל מאמונתם האיתנה ומכך שעקרונות דתם מבוססים על כתבי־הקודש. איש זה הסכים לקבל שיעורי מקרא.
20. (א) על מה מעידה פעילותם של עדי־יהוה אשתקד? (ב) מה מעיד על כך שעבודה רבה עוד לפנינו, ומה אנו חושבים על הזכות שיש לנו לבשר?
20 החוויות שהוזכרו במאמר זה, קומץ מתוך אלפים שאפשר לספר, מראות בבירור שעדי־יהוה היו עסוקים במהלך שנת השירות 2001.a הם שוחחו עם מיליוני אנשים, ניחמו אבלים רבים, ופעילות ההטפה שלהם נשאה פרי. היו 431,263 שנטבלו כסמל להקדשתם לאלוהים. מספר המבשרים ברחבי העולם עלה ב־7.1 אחוזים. ונוכחותם של 986,374,15 איש בערב הזיכרון השנתי למותו של ישוע מעידה על כך שעבודה רבה עוד לפנינו (קורינתים א׳. י״א:23–26). הבה נמשיך לחפש ענווים שייענו לבשורה. כל עוד זוהי שנת רצון ליהוה, נמשיכה נא לנחם את ’נשברי הלב’. אכן, יש לנו זכות נהדרת. כולנו בוודאי חוזרים על דברי ישעיהו: ”שׂוֹשׂ אשׂישׂ ביהוה תגל נפשי באלוהַי” (ישעיהו ס״א:10). מי יתן ואלוהים ימשיך להשתמש בנו בהגשמת הנבואה: ”אדני יהוה יצמיח צדקה ותהילה נגד כל הגויים” (ישעיהו ס״א:11).
[הערת שוליים]
a הטבלה שבעמודים 19–22 מפרטת את פעילותם של עדי־יהוה בשנת השירות 2001.
האם אתה זוכר?
• כיצד התברכו הענווים בזכות הבשורה שהכריז ישוע?
• לאילו ברכות זכו אנשים שנענו לפעילות ההטפה של תלמידי ישוע מן המאה הראשונה?
• כיצד אנשים בימינו מפיקים תועלת מהבשורה?
• מה אנו חושבים על הזכות להיות מבשרים?
[טבלה בעמודים 19–22]
הדו״ח הכלל־עולמי של עדי־יהוה לשנת־השירות 2001
(ראה המהדורה המודפסת)
[תמונות בעמוד 15]
עדי־יהוה תמיד זוכרים שמוטלת עליהם האחריות לבשר
[תמונות בעמוד 17]
מי שנענים בחיוב לבשורה מצטרפים לאגודת אחים מאוחדת חובקת עולם