כשירים כמורי דבר־אלוהים
”אלוהים... הכשיר אותנו להיות משרתים” (קורינתים ב׳. ג׳:5, 6).
1, 2. אילו ניסיונות נעשים לעתים להטיף את הבשורה, אך מדוע הם בדרך כלל נכשלים?
כיצד היית מרגיש אילו היו מטילים עליך משימה שאינך כשיר לבצעה? נסה לדמיין את המצב: החומרים שאתה צריך פרושים לפניך וכלי העבודה בהישג ידך, אבל אין לך שמץ של מושג כיצד לעשות את המלאכה. וכאילו לא די בכך, העבודה דחופה, ואנשים סומכים עליך. איזה תסכול!
2 אין זו בעיה הלקוחה מעולם הדמיון. כדוגמה לכך, כנסייה אחת ניסתה פעם לארגן פעילות הטפה מבית לבית. ניסיונות אלו בדרך כלל נכשלו שוב ושוב ודעכו בתוך מספר שבועות או חודשים. מדוע? משום שהנצרות לא הכשירה את חסידיה למלאכה זו. אפילו אנשי הכמורה עצמם אינם כשירים לפעילות ההטפה, למרות שנות לימודים רבות בבתי־ספר חילוניים ובסמינרים. מניין לנו שכך הדבר?
3. איזה שורש מופיע שלוש פעמים בקורינתים ב׳. ג׳:5, 6, ומה משמעו?
3 דבר־אלוהים מסביר מה מכשיר אדם להיות מבשר של הבשורה הטובה. השליח פאולוס כתב בהשראה: ”לא שאנחנו בעצמנו מוכשרים באופן שנחשוב כאילו משהו נובע מעצמנו, אלא שכושרנו בא מאת אלוהים. הוא הכשיר אותנו להיות משרתים של ברית חדשה, לא של אות כתובה, אלא של הרוח; שכן האות ממיתה, אבל הרוח מחיה” (קורינתים ב׳. ג׳:5, 6). שים לב לשורש ”כשר” המופיע כאן בשלוש הטיות שונות. מה משמעו? המילון הפרשני למילים מקראיות מאת ווין מציין: ”באשר לעצמים [מילה יוונית זו] משמעה ’די הצורך’ ... ; באשר לבני אדם, משמעה ’מיומן’, ’ראוי’”. לפיכך, אדם ’כשיר’ הינו מיומן וראוי לבצע מלאכה מסוימת. ואכן, למבשרי הבשורה הטובה יש הכישורים הדרושים כדי לבשר. הם מיומנים, כשירים וראויים למלאכה זו.
4. (א) כיצד דוגמתו של פאולוס ממחישה שהשתתפות בשירות המשיחי אינה נחלתם הבלעדית של יחידי סגולה? (ב) בעזרת אילו שלושה אמצעים יהוה מכשיר אותנו לשירותו?
4 אך מהו מקור כושרם? יכולות אישיות? רמה שכלית גבוהה? השכלה מקצועית בבתי־ספר יוקרתיים? השליח פאולוס ניחן כנראה בכל אותם דברים (מעשי השליחים כ״ב:3; פיליפים ג׳:4, 5). אבל הוא הודה בענווה שאת כישוריו כמבשר הוא לא ירש מבתי המדרש, אלא שהם נבעו מיהוה אלוהים. האם כישורים אלה הם נחלתם הבלעדית של יחידי סגולה? פאולוס כתב לקהילה בקורינתוס על ”כושרנו”, כלומר, הכושר שלנו. ניתן להסיק מכך שיהוה מוודא שמשרתיו הנאמנים כולם יהיו מיומנים וכשירים לביצוע המשימה שהטיל עליהם. כיצד יהוה מכשיר כיום את המשיחיים האמיתיים? נדון בשלושה אמצעים העומדים לרשותו: (1) דברו, (2) רוח קודשו, ו־(3) ארגונו הארצי.
דברו של יהוה מכשיר אותנו
5, 6. כיצד כתבי־הקודש משפיעים על משיחיים אמיתיים?
5 ראשית, כיצד מכשיר אותנו דבר־אלוהים להיות מבשרים? פאולוס כתב: ”כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, ומועיל הוא להוראה, לתוכחה, לתיקון, לחינוך במעגלי צדק, למען יהיה איש האלוהים מושלם, ומוכשר לכל מעשה טוב” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). אם כן, כתבי־הקודש עוזרים לנו להיות ’מוכשרים’ לעשיית ’מעשים טובים’ כמו הוראת דבר־אלוהים לזולת. אך מה באשר לחברי הכנסיות? המקרא מצוי בהישג ידם. כיצד ייתכן שאותו ספר יעזור לכמה אנשים להיות מבשרים מיומנים אך לא לאחרים? התשובה נעוצה בהתייחסות למקרא.
6 למרבה הצער, רבים מחברי הכנסיות אינם מקבלים את הכתוב במקרא ”כפי שהוא באמת — דבר אלוהים” (תסלוניקים א׳. ב׳:13). לנצרות עבר מחפיר בעניין. לאחר שנות לימודים רבות בבתי־ספר לתיאולוגיה, האם אנשי הכמורה כשירים לשמש כמורי דבר־אלוהים? כלל וכלל לא. יש אפילו תלמידים שבתחילת לימודיהם בסמינרים מאמינים במקרא, אך לבסוף מסיימים כספקנים. ואז במקום ללמד את דבר־אלוהים — שרבים מהם כבר לא מאמינים בו — הם רועים בשדות זרים ומתערבים בוויכוחים פוליטיים, מקדמים ’בשורה חברתית’ או מבליטים תורות פילוסופיות בדרשותיהם (טימותיאוס ב׳. ד׳:3). לעומתם, משיחיים אמיתיים נוהגים כדוגמת ישוע המשיח.
7, 8. במה היתה גישתו של ישוע כלפי דבר־אלוהים שונה מזו של מנהיגי הדת בימיו?
7 ישוע לא נתן למנהיגי הדת של ימיו לעצב את חשיבתו. בין שלימד קבוצה קטנה — כמו את שליחיו — ובין שלימד המונים, ציטט ישוע פעמים רבות מכתבי־הקודש (מתי י״ג:10–17; ט״ו:1–11). שיטה זו הבדילה אותו ממנהיגי הדת דאז. הם דיכאו ביד חזקה כל רצון מצד פשוטי העם לחקור את עמוקות האלוהים. לאמיתו של דבר, נהוג היה שמורה ידון בקטע מקראי מסוים, הנחשב בעיניו לעמוק במיוחד, אך ורק עם התלמיד החביב עליו ביותר — וגם אז בלחש ובכיסוי ראש. לאותם מורים היו אמונות תפלות באשר לדיון בחלקים מסוימים במקרא כפי שהיו להם בדבר הגיית שם אלוהים.
8 ישוע לא נהג כך. מבחינתו, כל בני האדם, ולא רק כמה מיוחסים, היו צריכים לשמוע את ”כל מוצא פי יהוה”. לא היה בדעתו לתת את מפתח הדעת לקבוצת למדנים מיוחסת. הוא אמר לתלמידיו: ”את מה שאני אומר לכם בחושך אימרו באור, ומה שנלחש לאוזניכם הכריזו מעל הגגות” (מתי ד׳:4; י׳:27). בער בקרבו הרצון לחלוק את דעת אלוהים עם רבים ככל האפשר.
9. כיצד משיחיים אמיתיים נעזרים במקרא?
9 דבר־אלוהים חייב לעמוד ביסוד הוראתנו. לדוגמה, כשאנו מגישים שיחה באולם המלכות של עדי־יהוה, בדרך כלל אין זה מספיק לקרוא פסוקים נבחרים מן המקרא. יש להסביר את הפסוקים, להשתמש בדוגמאות ולהראות כיצד כל פסוק משתלב בהקשר. מטרתנו היא להפיח חיים בפסוקים ולחרות את המסר על לוח לבם של המאזינים (נחמיה ח׳:8, 12). כמו כן, מן הראוי להיעזר במקרא כדי לתת עצות או תוכחה. אף־על־פי שעדי־יהוה דוברים שפות שונות ובאים ממגוון רקעים, הם רוחשים כבוד לספר הספרים — המקרא.
10. כיצד מה שנכתב בהשראה במקרא יכול להשפיע עלינו?
10 דבר־אלוהים הוא ספר רב השפעה אם מייחסים לו את הכבוד הראוי לו (עברים ד׳:12). הוא מניע אנשים לחולל שינויים בחייהם, לרבות התרחקות ממעשים לא־מקראיים כגון זנות, ניאוף, עבודת אלילים, שכרות וגניבה. הוא עוזר לרבים לפשוט את האישיות הישנה וללבוש את החדשה (אפסים ד׳:20–24). אם אנו מכבדים אותו יותר מכל דעה או מסורת של בני אדם ומשתמשים בו נאמנה, המקרא יכול להקנות לנו את המיומנויות ואת הכישורים הדרושים כדי לשמש כמורי דבר־אלוהים.
רוחו של יהוה מכשירה אותנו
11. מדוע הולם לכנות את רוח הקודש ”מנחם”, או עוזר?
11 נדון כעת בהכשרה שמקנה לנו רוח קודשו של יהוה, כוחו הפעיל. לעולם אל נשכח שאין כוח חזק מרוחו של יהוה. יהוה הסמיך את בנו אהובו להשתמש בכוח אדיר זה למען כל המשיחיים האמיתיים. ישוע הגדיר היטב את רוח הקודש כ”מנחם”, או עוזר (יוחנן ט״ז:7). הוא עודד את תלמידיו לבקש מיהוה את רוח הקודש והבטיח שיהוה יעניק להם אותה בשפע (לוקס י״א:10–13; יעקב א׳:17).
12, 13. (א) מדוע חשוב שנבקש בתפילותינו את רוח הקודש שתעזור לנו בשירות? (ב) כיצד הראו הפרושים שרוח הקודש לא פעלה בקרבם?
12 עלינו להתפלל יום יום לאלוהים שיתן לנו מרוחו, ובייחוד כדי שתעזור לנו בשירות. כיצד כוח פעיל זה משפיע עלינו? רוח הקודש יכולה להשפיע על שכלנו ולבנו; היא עוזרת לנו להשתנות, לגדול מבחינה רוחנית ולהחליף את האישיות הישנה בחדשה (קולוסים ג׳:9, 10). היא מסייעת לנו לטפח תכונות יקרות שאפיינו את המשיח. רבים מאיתנו יודעים בעל־פה את הכתוב בגלטים ה׳:22, 23. בפסוקים אלה מוזכרים פירות הרוח, והראשון הוא אהבה. תכונה זו חיונית בשירותנו. מדוע?
13 אין מניע חזק יותר מאהבה. אהבה ליהוה ולזולת מניעה את המשיחיים האמיתיים לבשר את הבשורה הטובה (מרקוס י״ב:28–31). בלי אהבה לא נוכל להיות כשירים כמורי דבר־אלוהים. שים לב לניגוד בין ישוע והפרושים. מתי ט׳:36 מספר על ישוע: ”כראותו את ההמונים נתמלא רחמים עליהם, שכן היו יגעים ונידחים כצאן אשר אין להם רועה”. ומה חשבו הפרושים על פשוטי העם? הם אמרו: ”ההמון הזה, שאינם יודעים את התורה, ארורים הם” (יוחנן ז׳:49). לפרושים אלה לא היתה אהבה לבני אדם והם התייחסו אליהם בבוז משווע. ברור שרוח הקודש לא פעלה בקרבם.
14. כיצד האהבה שגילה ישוע בשירות צריכה להניע אותנו?
14 ישוע ריחם על אנשים והיה מודע לכאבם. הוא ידע שהם מקבלים יחס מחפיר ושהם יגעים ונידחים כצאן אשר אין להן רועה. הכתוב ביוחנן ב׳:25 מספר שישוע ”ידע מה שבאדם”. מאחר שבמהלך הבריאה שימש כרב אומן בידי יהוה, היתה לישוע הבנה מעמיקה באשר לטבע האדם (משלי ח׳:30, 31). הבנה זו העמיקה את אהבתו. מי יתן ואהבה כזו תהיה תמיד הכוח המניע בפעילות ההטפה! אם אנו סבורים שיש מקום לשיפור בעניין זה, נתפלל ליהוה שיתן לנו מרוח קודשו ונפעל בהתאם לתפילותינו. יהוה ישמע אותנו. הוא ישלח את כוחו, כוח שאין לעמוד בפניו, כדי לעזור לנו להידמות יותר למשיח, שהיה כשיר ביותר להכריז את הבשורה.
15. כיצד התאים הכתוב בישעיהו ס״א:1–3 לישוע ובו בזמן חשף את פרצופם האמיתי של הסופרים והפרושים?
15 מה היה מקור כישוריו של ישוע? ”רוח אדני עלי”, אמר (לוקס ד׳:17–21). יהוה בעצמו מינה את ישוע על־ידי רוח הקודש. ישוע לא הזדקק להמלצות ממקורות נוספים. האם מנהיגי הדת בזמנו נתמנו על־ידי רוח הקודש? לא. והם גם לא היו כשירים לקיים את הכתוב בישעיהו ס״א:1–3, פסוקים שקרא ישוע וייחס לעצמו. קרא נא את הפסוקים הללו וראה בעצמך שהסופרים והפרושים הצבועים לא עמדו בדרישות הכתוב. לא היתה בפיהם בשורה טובה לעניים. וכיצד יכלו לקרוא לשבויים דרור ולעיוורים פקח קוח? הרי הם עצמם היו עיוורים רוחנית ומשועבדים למסורות אנוש! לעומתם, האם אנחנו כשירים ללמד?
16. במה משרתי אלוהים יכולים להיות בטוחים כיום באשר לכישוריהם כמבשרים?
16 לא למדנו במרכזים נוצריים להשכלה גבוהה ואין בידינו הסמכה כמורים מטעם סמינרים תיאולוגיים. אך האם חסרים לנו כישורים? כלל וכלל לא! יהוה הוא זה שמינה אותנו להיות עדיו (ישעיהו מ״ג:10–12). אם אנו מתפללים שיתן לנו מרוחו ופועלים בהתאם לתפילותינו, יש לנו כישורים טובים מאין כמוהם. כמובן, אנחנו בלתי מושלמים ורחוקים מן הדוגמה שהציב המורה הגדול ישוע. למרות זאת, האין אנו אסירי תודה על כך שיהוה משתמש ברוחו כדי להכשיר אותנו כמורי דברו?
ארגונו של יהוה מכשיר אותנו
17–19. כיצד חמש האסיפות שסיפק לנו ארגון יהוה מכשירות אותנו בשירותנו?
17 כעת נדון באמצעי השלישי שבעזרתו יהוה מכשיר אותנו לשמש כמורי דברו — קהילתו, כלומר, ארגונו הארצי. דרך ארגון זה אנו מקבלים הכשרה כמבשרים. כיצד? ובכן, חשוב על תוכנית הלימודים הנהדרת שלנו. במהלך השבוע אנו נוכחים בחמש אסיפות משיחיות (עברים י׳:24, 25). אנחנו מתכנסים בקבוצות קטנות בשיעורי־הספר הקהילתיים ונהנים מדיון מקראי מעמיק על בסיס ספרי לימוד שמספק ארגון יהוה. הקשבה והשתתפות מאפשרות לנו ללמוד זה מזה ולעודד אחרים. משגיח שיעור־הספר מעניק לנו הדרכה ותשומת לב בעלות אופי אישי, ובמסגרת ההרצאה הפומבית ושיעור המצפה מוגש לנו שפע של מזון רוחני עשיר.
18 בית־הספר לשירות התיאוקרטי מלמד אותנו לפתח את כושר ההוראה. בהתכוננות לשיחות התלמיד, אנו לומדים כיצד להיעזר בדבר־אלוהים כדי ללמד מגוון רחב של נושאים (פטרוס א׳. ג׳:15). האם התבקשת פעם להגיש שיחה בנושא שנראה לך מוכר למדיי, ואז בכל זאת התברר לך שלמדת עליו משהו חדש? זה קורה פעמים רבות. אין דבר המחדד את בקיאותנו בנושא כלשהו יותר מהוראתו לאחרים. גם אם איננו מגישים חלק מעל הבמה, נוכל ללמוד להיות מורים טובים יותר. אנו שמים לב לכישורים הטובים של כל תלמיד ואז חושבים כיצד לשפר את כישורינו אנו.
19 גם אסיפת השירות נועדה להכשיר אותנו כמורי דבר־אלוהים. מדי שבוע אנו נהנים מנאומים, מדיונים מעניינים ומהדגמות המותאמות לשירותנו. באילו דברי פתיחה כדאי להשתמש? איך להתמודד עם קשיים מיוחדים בשירות? אילו הזדמנויות נוספות נוכל לנצל כדי להפיץ את הבשורה? מה יעזור לנו ללמד ביעילות רבה יותר כשאנו עורכים ביקורים חוזרים או מנהלים שיעורי מקרא? (קורינתים א׳. ט׳:19–22) שאלות כאלה זוכות לדיון מפורט באסיפת השירות. חלקים רבים באסיפה מבוססים על מאמרים מתוך גליונות שירות המלכות, כלי עזר נוסף שמכשיר אותנו לביצוע מלאכתנו החשובה.
20. כיצד נוכל להפיק את מלוא התועלת מן האסיפות והכינוסים?
20 אם אנו מתכוננים לאסיפות, נוכחים בהן ואז מיישמים את הנלמד במלאכת ההוראה, אנחנו למעשה מקבלים הכשרה מקיפה. אך בזאת לא תם העניין. יש לנו גם התכנסויות גדולות יותר — כינוסים — שמטרתן לעזור לנו להיות מורים טובים יותר של דבר־אלוהים. כולנו להוטים להקשיב היטב לעצות הניתנות שם וליישם אותן בחיינו (לוקס ח׳:18).
21. מה מוכיח שהכשרתנו יעילה, ולזכות מי יש לזקוף זאת?
21 האם ההכשרה מאת יהוה הוּכחה כיעילה? העובדות מדברות בעד עצמן. מדי שנה, מאות אלפי אנשים לומדים עיקרי אמונה יסודיים מן המקרא וכיצד לחיות על־פי דרישות אלוהים. מספרנו הולך וגדל, אבל איש מאיתנו אינו רשאי לזקוף זאת לזכות עצמו. כמו ישוע, עלינו לראות את הדברים כהוויתם. הוא אמר: ”אין איש יכול לבוא אלי אלא אם כן ימשוך אותו האב אשר שלחני”. בדומה לשליחים בימי קדם, רובנו אנשים פשוטים ובלתי מלומדים (יוחנן ו׳:44; מעשי השליחים ד׳:13). הצלחתנו תלויה ביהוה, המושך אנשים ישרי לב אל האמת. פאולוס ניסח זאת היטב: ”אני נטעתי, אפולוס השקה, אבל האלוהים הצמיח” (קורינתים א׳. ג׳:6).
22. מדוע אל לנו לחשוב שאיננו כשירים ליטול חלק מלא בשירות המשיחי?
22 כן, יהוה אלוהים מעורב באופן פעיל במלאכתנו כמורי דברו. אולי לא תמיד נחשוב שאנחנו כשירים לשמש כמורים. אך זכור, יהוה הוא המושך את בני האדם אליו ואל בנו, והוא מכשיר אותנו באמצעות דברו, רוח קודשו וארגונו הארצי לבשר לאנשים אלה. הבה ניענה אפוא להדרכה שמאת יהוה ונשתמש בכל הדברים הטובים שהוא נותן לנו כיום כדי שנהיה כשירים כמורי דברו!
כיצד תשיב?
• כיצד המקרא מכשיר אותנו למלאכת ההטפה?
• איזו הכשרה מקנה לנו רוח הקודש בשירות?
• באילו דרכים ארגונו הארצי של יהוה מכשיר אותך בהטפת הבשורה?
• מדוע אנו יכולים לבשר בביטחון?
[תמונה בעמוד 25]
ישוע היה מורה של דבר־אלוהים וכך גילה אהבה כלפי אנשים