המוגבלויות אינן יודעות גבולות
קריסטיאן, שחי בארץ אפריקנית, נחטף בידי חיילים שניסו להכריח אותו להתגייס לצבא. הוא סירב לעשות זאת, משום שכך היה מפר את צו מצפונו המודרך על־פי המקרא. החיילים לקחו אותו למחנה צבאי, ואחרי שהיכו אותו במשך ארבעה ימים, ירה אחד החיילים ברגלו. קריסטיאן הצליח להגיע לבית חולים, אך היה צורך לקטוע את שוק רגלו. בארץ אחרת באפריקה, מורדים חמושים אפילו קטעו גפיים של ילדים קטנים. כמו כן, מקמבודיה ועד ארצות הבלקן, מאפגניסטן ועד אנגולה, מוקשים ממשיכים להטיל מומים ללא הבחנה בילדים ובמבוגרים כאחד.
תאונות ומחלות כגון סוכרת גובות מחיר משלהן, ואפילו רעלנים המזהמים את הסביבה עלולים לגרום למוגבלויות גופניות. לדוגמה, בכמה שכונות סמוכות בעיר במזרח אירופה ישנם ילדים שנולדו ללא האמה של אחת מידיהם — יש להם רק גדם קצר מתחת למרפק. ממצאים העלו שזיהום כימי הסב להם נזקים גנטיים. לאינספור אנשים אחרים יש אומנם גפיים שלמות, אך הם בכל זאת מוגבלים בגלל שיתוק או מום אחר. אכן, המוגבלויות אינן יודעות גבולות.
יהא אשר יהא הגורם, למוגבלויות גופניות יכולה להיות השפעה הרסנית על האדם. ג׳וּניוֹר איבד את החלק התחתון של רגלו השמאלית כשהיה בן 20. הוא אמר מאוחר יותר: ”עברתי קשיים רגשיים רבים. בכיתי הרבה על כך שרגלי לעולם לא תשוב אלי. לא ידעתי מה לעשות. הייתי מבולבל”. אך לימים השתנתה גישתו של ג׳וניור לבלי הכר. הוא החל ללמוד את המקרא וגילה בו דברים שלא רק עזרו לו להתמודד, אלא גם העניקו לו תקווה נפלאה לעתיד מאושר כאן, על כדור־הארץ. אם אתה סובל ממגבלה גופנית, האם גם אתה רוצה לזכות לתקווה זו?
אם כן, קרא נא את המאמר הבא. אנו ממליצים שתפתח בספר המקרא שלך את הפסוקים המוזכרים. כך תוכל לראות במו עיניך מה מייעד הבורא למי שלומדים על מטרותיו ומנהלים את חייהם על־פיהן.