יהוה שונא בגידה
’לא נבגוד איש באחיו’ (מלאכי ב׳:10).
1. מה הן דרישותיו של אלוהים מן הרוצים לחיות לנצח?
האם אתה רוצה לחיות לנצח? אם אתה מאמין בתקווה זו המעוגנת במקרא, ודאי תאמר ’כמובן’. אך אם אתה רוצה שאלוהים יעניק לך בחסדו חיי נצח בעולמו החדש, תצטרך לקיים את דרישותיו (קהלת י״ב:13; יוחנן י״ז:3). האם זו דרישה מוגזמת מבני אדם לא־מושלמים? לא. יהוה מעודד אותנו במילים הבאות: ”חסד חפצתי, ולא זבח; ודעת אלוהים מעוֹלוֹת” (הושע ו׳:6). לכן אפילו אנשים הנוטים לשגות מסוגלים לעמוד בדרישות אלוהים.
2. כיצד רבים מעם ישראל בגדו ביהוה?
2 עם זאת, לא הכול מעוניינים לעשות את רצון יהוה. הושע מגלה שאפילו רבים מבני ישראל לא רצו בכך. הם הסכימו כעם לבוא בברית עם אלוהים, בהסכם, שעיקרו ציות לחוקיו (שמות כ״ד:1–8). אך לא חלף זמן רב והם ”עברו ברית” והפרו את מצוותיו. לפיכך יהוה אמר שאותם אנשים בעם ישראל ”בגדו” בו (הושע ו׳:7). כך עשו רבים מאז אותה עת. אך יהוה שונא בגידה, בין שהוא הנבגד ובין שמדובר באנשים שאוהבים ומשרתים אותו.
3. מה נבחן במאמר זה?
3 הושע לא היה הנביא היחיד שהדגיש את עמדתו של אלוהים בנושא הבגידה, עמדה שעלינו לאמץ אם ברצוננו ליהנות מחיים מאושרים. במאמר הקודם התחלנו לנתח חלק ניכר מנבואתו של מלאכי, החל בפרק הראשון של הספר. כעת נעבור לפרק השני של ספר מלאכי, ונראה כיצד השקפת אלוהים בעניין הבגידה זוכה להתייחסות נוספת. אף־על־פי שמלאכי התמקד במצב ששרר בקרב עם אלוהים עשרות שנים אחרי ששבו מגלות בבל, הפרק השני נושא משמעות של ממש עבורנו כיום.
כוהנים הראויים לגינוי
4. איזו אזהרה נתן יהוה לכוהנים?
4 פרק ב׳ פותח בדברי גינוי שהטיח יהוה בכוהנים על שסטו מדרכי הצדק שלו. אם לא יישמעו לתוכחתו ולא ישנו את דרכם, יהיו לכך השלכות חמורות. תן דעתך לשני הפסוקים הראשונים: ”’ועתה אליכם המצווה הזאת, הכוהנים. אם לא תשמעו, ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי’, אמר יהוה צבאות, ’ושילחתי בכם את המְּאֵרָה, ואָרוֹתי את ברכותיכם’”. אילו לימדו הכוהנים את חוקי אלוהים לעם ושמרו אותם, היו זוכים לברכות. אך התעלמותם מרצון אלוהים הביאה עליהם מְּאֵרָה, קללה. אפילו ברכות הכוהנים יהפכו לקללות.
5, 6. (א) מדוע דווקא הכוהנים היו ראויים לגינוי? (ב) כיצד ביטא יהוה את הבוז שרחש לכוהנים?
5 מדוע דווקא הכוהנים היו ראויים לגינוי? פסוק 7 מסביר זאת בבירור: ”שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך יהוה צבאות הוא”. יותר מאלף שנים קודם לכן, מצוות אלוהים שנמסרו לעם ישראל באמצעות משה ציינו שתפקיד הכוהנים הוא ”להורות את בני ישראל את כל החוקים אשר דיבר יהוה” (ויקרא י׳:11). למרבה הצער, הכותב של דברי הימים ב׳. ט״ו:3 דיווח מאוחר יותר: ”ימים רבים לישראל ללא אלוהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה”.
6 מצב הכהונה בימי מלאכי, במאה החמישית לפה״ס, היה זהה. הכוהנים לא הורו לעם את תורת אלוהים והיה עליהם לתת על כך את הדין. ראה באיזו חריפות פונה אליהם יהוה. במלאכי ב׳:3 הוא מכריז: ”וזֵרִיתִי פֶרֶש [צואה] על פניכם, פֶּרֶש חגיכם”. מילים כדרבונות! את הפֶּרֶש של הקורבנות היו מוציאים אל מחוץ למחנה ושורפים באש (ויקרא ט״ז:27). אך כשיהוה אומר להם שפסולת זו תפוזר על פניהם, משתמע מכך בבירור שהוא בז להם ודוחה אותם ואת זבחיהם.
7. מדוע זעם יהוה על מורי התורה?
7 מאות שנים לפני זמנו של מלאכי, מינה יהוה את הלוויים על המשכן, ולאחר מכן על המקדש ועל עבודת הקודש. הם היו המורים בעם ישראל. מילוי תפקידם היה מקנה להם ולעם חיים ושלום (במדבר ג׳:5–8). אולם הלוויים חדלו לירוא את אלוהים כבראשונה. יהוה אמר להם: ”סרתם מן הדרך, הכשלתם רבים בתורה; שִחַתֶּם ברית הלוי... אינכם שומרים את דרכיי” (מלאכי ב׳:8, 9). הכוהנים לא לימדו את האמת והציבו דוגמה שלילית ביותר. כך התעו רבים מעם ישראל וליהוה היתה כל סיבה לזעום עליהם.
עמידה באמות המידה של אלוהים
8. האם מוגזם לצפות מבני אדם לעמוד באמות המידה של אלוהים? הסבר.
8 אל נחשוב שהיה מקום להתחשב באותם לוויים ולמחול להם, משום שבסך הכול היו אנשים לא־מושלמים שלא יכלו לעמוד באמות המידה של אלוהים. האמת היא שבני אדם יכולים לשמור את חוקי אלוהים. הרי יהוה אינו מצפה מאיתנו לעשות משהו שהוא מעבר ליכולתנו. נראה כי כמה כוהנים באותם ימים קיימו את דרישות אלוהים, ואין ספק שכך עשה מאוחר יותר כהן אחר — ישוע, ”הכהן הגדול” ביותר (עברים ג׳:1). בהחלט ניתן לומר עליו את הדברים הבאים: ”תורת אמת היתה בפיהו, ועוולה לא נמצא בשפתיו. בשלום ובמישור הלך איתי, ורבים השיב מעוון” (מלאכי ב׳:6).
9. מי מלמדים כיום בנאמנות את האמת?
9 במקביל לכך, זה יותר ממאה שנים שאחיו המשוחים של המשיח, בעלי התקווה השמימית, משרתים כ”כהונת קודש, כדי להעלות זבחי רוח רצויים לאלוהים” (פטרוס א׳. ב׳:5). הם מהווים את חוד החנית בהוראת אמיתות המקרא, ואתה כפרט למדת אותן מהם. האם לא נוכחת מנסיונך האישי שתורת אמת בפיהם? הם סייעו לרבים לפנות עורף לכזב דתי, ולכן מיליוני אנשים ברחבי העולם למדו בימינו את האמת המקראית ואימצו את התקווה לחיות לנצח. כעת יש לאותם אנשים הזכות ללמד עוד מיליונים נוספים את תורת האמת (יוחנן י׳:16; ההתגלות ז׳:9).
מקום לזהירות
10. מדוע יש מקום לזהירות?
10 עם זאת, יש מקום לזהירות. אנו עלולים להחמיץ את הלקחים הטמונים במלאכי ב׳:1–9. האם אנו מקפידים שעוולה לא תימצא בשפתינו? לדוגמה, האם בני משפחתנו באמת יכולים לסמוך על מוצא פינו? האם גם אחינו ואחיותינו הרוחניים יכולים לעשות כן? קל לסגל את ההרגל להתנסח כך שהמילים אומנם מדויקות, אך המסר מוליך שולל. אדם עלול להגזים בתיאוריו או להסתיר פרטים בעניינים עסקיים. האם ייעלם הדבר מעיני יהוה? ואם ננהג כך, האם הוא יקבל זבחי תודה מפינו?
11. מי במיוחד צריכים לנקוט זהירות?
11 הכתוב במלאכי ב׳:7 משמש אזהרה לאחים שזכו ללמד בקהילה את דבר־אלוהים. נאמר שם שעל שפתיהם ’לשמור דעת’ וש’תורה יבקשו’ מפיהם. מורים אלה נושאים באחריות כבדה, שכן יעקב ג׳:1 מציין שעליהם ”יהיה הדין חמור יותר”. מן הראוי שהם ילָמדו במרץ ובהתלהבות, אך בד בבד על דבריהם להיות מעוגנים בדברו הכתוב של אלוהים ובהדרכה מטעם ארגונו של יהוה. כך יהיו הם ’מוכשרים ללמד אחרים’. העצה לכל אחד מהם היא להיות ”שקוד להתייצב נאמן לפני אלוהים — פועל לא יבוש, המחלק נכונה את דבר האמת” (טימותיאוס ב׳. ב׳:2, 15).
12. ממה צריכים המורים להישמר?
12 אם לא נהיה זהירים, אולי נתפתה לשלב בהוראתנו העדפות או דעות אישיות. סכנה זו נשקפת במיוחד לאדם שמסתמך יותר מדי על מסקנותיו הוא, אפילו אם הן עומדות בסתירה למה שמלמד ארגונו של יהוה. אך מלאכי פרק ב׳ מראה שעלינו לצפות שמורי הקהילה ידבקו בדעת אלוהים, ולא בדעות אישיות שעלולות להכשיל את הצאן. ישוע אמר: ”כל המכשיל אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי, מוטב לו שתיתלה אבן ריחיים על צווארו ויטבע במצולות ים” (מתי י״ח:6).
נישואים לאדם לא־מאמין
13, 14. איזה מעשה בוגדני הבליט מלאכי?
13 מפסוק 10 והלאה, מלאכי פרק ב׳ מבליט את הבוגדנות באופן ישיר יותר. מלאכי מתמקד בשני דפוסי התנהגות הקשורים זה לזה, והוא מתאר אותם שוב ושוב בעזרת פעלים מן השורש ”בגד”. תחילה שים לב שמלאכי מקדים את תוכחתו בשאלות הבאות: ”הלוא אב אחד לכולנו? הלוא אל אחד בְּרָאָנוּ? מדוע נִבְגַּד איש באחיו, לחלל ברית אבותינו?” פסוק 11 מוסיף שבוגדנותם של בני ישראל שקולה לחילול ”קודש יהוה”. מה היה כל כך חמור במעשיהם? אותו פסוק מצביע על אחד ממעשיהם השליליים: הם ’בעלו בַּת־אֵל נֵכָר’.
14 במילים אחרות, כמה מבני ישראל, שהיו חלק מאומה המוקדשת ליהוה, התחתנו עם מי שלא עבדו אותו. ההקשר מסייע לנו להבין את חומרת הדבר. פסוק 10 אומר שלכולם היה אב אחד. אין הכוונה ליעקב (ששמו שונה לישראל), לאברהם או אפילו לאדם הראשון. מלאכי א׳:6 מראה שיהוה הוא ’האב האחד’. בני ישראל היו ביחסי ברית עימו, הברית שכרת עם אבותיהם. אחד מחוקי ברית זו היה: ”לא תתחתן בם. בתך לא תתן לבנו, ובתו לא תיקח לבנך” (דברים ז׳:3).
15. (א) כיצד אדם יכול לנסות להצדיק נישואים ללא־מאמין? (ב) כיצד הביע יהוה את עמדתו בעניין הנישואים?
15 אך אולי יהיו שיאמרו: ’האדם שאני נמשך אליו נחמד מאוד. במשך הזמן הוא (או היא) ודאי יצטרפו לעובדי אלוהים האמיתיים’. חשיבה זו מאמתת את האזהרה שנכתבה ברוח הקודש: ”עקוֹב [בוגדני] הלב מכול ואנוּש הוא” (ירמיהו י״ז:9). עמדתו של אלוהים לגבי נישואים ללא־מאמין כתובה במלאכי ב׳:12: ”יַכְרֵת יהוה לאיש אשר יעשנה”. לפיכך המשיחיים נקראים להתחתן אך ורק ”באדון” (קורינתים א׳. ז׳:39). במסגרת הקהילה המשיחית, אדם מאמין אינו ’נכרת’ אם הוא מתחתן עם לא־מאמין. למרות זאת, אם הלא־מאמין לא ישנה את עמדתו, מה יעלה בגורלו כאשר אלוהים ישמיד בקרוב את הסדר העולמי? (תהלים ל״ז:37, 38).
התאכזרות לבן או בת הזוג
16, 17. כיצד נהגו כמה בבוגדנות?
16 מלאכי ממשיך ודן בבוגדנות מסוג אחר: התאכזרות לבן או לבת הזוג, בייחוד על־ידי גירושין בלתי מוצדקים. פסוק 14 בפרק ב׳ מציין: ”יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדתה בה, והיא חֲבֶרְתְּך ואשת בריתך”. בוגדנותם של בני ישראל כלפי נשיהם הביאה לכך שמזבח יהוה היה ’מכוסה דמעות’ (מלאכי ב׳:13). גברים אלה התגרשו מנשיהם מטעמים בלתי מוצדקים, וזנחו את נשות נעוריהם ככל הנראה כדי לשאת נשים צעירות יותר או נוכריות. כל זה נעשה ברשות הכוהנים המושחתים! אך מלאכי ב׳:16 מצהיר: ”’שָׂנֵא שַלַּח [גירושים]’, אמר יהוה אלוהי ישראל”. מאוחר יותר הראה ישוע שאי־מוסריות היא העילה היחידה לגירושים המאפשרים לצד הנקי מאשמה להינשא מחדש (מתי י״ט:9).
17 תן דעתך לדברי מלאכי, וראה כיצד הם נוגעים ללב האדם ופונים לטוב לב בסיסי. הוא מדבר על ”חברתך ואשת בריתך”. כל אחד מאותם גברים נשא אשה עובדת אלוהים מבנות ישראל, ובחר בה כחברה יקרה, שותפה לחיים. הם כנראה התחתנו בצעירותם, אולם הזמן שחלף והגיל המתקדם לא ביטלו את תוקף הברית, או הסכם נישואיהם.
18. באילו דרכים תוכחתו של מלאכי בעניין הבוגדנות נוגעת לימינו?
18 העצה בנוגע לנושאים אלה כוחה יפה גם כיום. חבל מאוד שיש המתעלמים מהדרכתו של אלוהים להינשא אך ורק באדון. כמו כן, מצער לדעת שכמה אינם ממשיכים להתאמץ כדי לשמור על יציבות נישואיהם. במקום זאת, הם מתרצים את מעשיהם ובוחרים בקו פעולה שאלוהים שונא — הם מתגרשים מסיבות לא מקראיות כדי להתחתן עם אדם אחר. בזאת הם למעשה ’מוגיעים’ את יהוה. בימי מלאכי, אלה שהתעלמו מעצותיו של אלוהים אפילו העיזו לפקפק בצדקת עמדותיו של יהוה. הם בעצם אמרו: ”איה אלוהי המשפט?” איזו חשיבה מסולפת! בל ניפול במלכודת זו (מלאכי ב׳:17).
19. כיצד יוכלו בעלים ונשים לקבל את רוח אלוהים?
19 אולם מלאכי מציין היבט חיובי ומראה שכמה בעלים לא בגדו בנשיהם. היה להם ’שְאָר [שארית] מרוח אלוהים’ (פסוק 15). למרבה השמחה, יש כיום בארגונו של אלוהים גברים רבים כאלה ש’נותנים כבוד לנשיהם’ (פטרוס א׳. ג׳:7). הם לא יתעללו בנשיהם פיזית או מילולית, לא יתבעו מהן יחסי מין בזויים וגם לא יגלו חוסר כבוד כלפיהן ויפלרטטו עם נשים אחרות או יצפו בפורנוגרפיה. ארגונו של יהוה מבורך גם בנשים משיחיות רבות הנאמנות לאלוהים ולחוקיו. כל אותם גברים ונשים יודעים מה שנוא על אלוהים והם מתנהגים בהתאם. המשך ’להישמע לאלוהים’ כדוגמתם. כך ירעיף עליך יהוה בשפע את רוח קודשו (מעשי השליחים ה׳:29).
20. איזו עת קרבה ובאה עבור כל בני האדם?
20 בקרוב ישפוט יהוה את כל העולם. כל אחד ואחד יצטרך לתת לפניו את הדין על אמונותיו ומעשיו. ”כל אחד מאיתנו יתן דין וחשבון על עצמו לפני אלוהים” (רומים י״ד:12). לכן שאלה מעניינת בשלב זה היא: מי יינצל מיום יהוה? המאמר השלישי והאחרון בסדרה זו יעסוק בנושא זה.
התוכל להסביר?
• מאיזו סיבה בסיסית גער יהוה בכוהני ישראל?
• מדוע עמידה באמות המידה של אלוהים אינה מעבר ליכולתו של האדם?
• מדוע עלינו להיזהר בדברים שאנו מלמדים?
• אילו שני דפוסי התנהגות גינה יהוה במיוחד?
[תמונה בעמוד 15]
הכוהנים בימי מלאכי נגערו על כך שלא שמרו את דרכי יהוה
[תמונה בעמוד 16]
עלינו להקפיד ללמד את דרכיו של יהוה ולא לבטא העדפות אישיות
[תמונות בעמוד 18]
יהוה גינה את בני ישראל שהתגרשו מנשיהם מסיבות של מה בכך כדי להתחתן עם נשים עובדות אלילים
[תמונה בעמוד 18]
משיחיים מכבדים את ברית נישואיהם