מפיקים תועלת מחסדו של יהוה
’מי חכם... ויתבונן חסדי יהוה’ (תהלים ק״ז:43).
1. היכן מוזכר המונח ”חסד” בפעם הראשונה במקרא, ובאילו שאלות הנוגעות לתכונה זו נדון?
לפני כ־000,4 שנה אמר לוט, אחיינו של אברהם, ליהוה: ”תַגְדֵל חסדך” (בראשית י״ט:19). זהו האזכור הראשון במקרא של המונח ”חסד”. גם יעקב, נעמי, דוד ומשרתים אחרים של יהוה דיברו על תכונתו זו (בראשית ל״ב:11; רות א׳:8; שמואל ב׳. ב׳:6). למעשה, מילה זו מופיעה כ־250 פעם בתנ״ך. אך מהו חסדו של יהוה? עם מי הוא עשה חסד בעבר? כיצד אנו מפיקים תועלת מתכונה זו כיום?
2. מדוע כה קשה להגדיר את המילה ”חסד”, וכיצד ניתן לתרגמה?
2 משמעות המילה ”חסד” בכתבי־הקודש כה נרחבת עד כי ברוב השפות אין מילה אחת המעבירה את מלוא מובנה במדויק. תרגומים כמו ”אהבה”, ”רחמים” ו”נאמנות” אינם מבטאים בדייקנות את המשמעות המלאה. תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש — עם הפניות (אנג׳) מתרגם את המונח ”חסד” ל”טוּב־לב שיש עימו אהבה” או ל”אהבה הכרוכה בנאמנות” (שמות ט״ו:13; תהלים ה׳:8).
שונה מאהבה ומנאמנות
3. מה השוני בין חסד ואהבה?
3 חסד, או אהבה הכרוכה בנאמנות, קרוב במשמעותו לתכונות האהבה והנאמנות. אך החסד שונה מהן באופן משמעותי. תן דעתך לשוני בין חסד ואהבה. אפשר לאהוב דברים מוחשיים או מושגים מופשטים. המקרא מדבר על ”אוהב יין ושמן” ועל ”אוהב חוכמה” (משלי כ״א:17; כ״ט:3). אך החסד נוגע לאנשים, ולא למושגים או לדברים דוממים. לדוגמה, כשנאמר בשמות כ׳:6 שיהוה ”עושה חסד לאלפים”, הכוונה היא לבני אדם.
4. מה ההבדל בין חסד לנאמנות?
4 למילה ”חסד” יש משמעות נרחבת יותר מהמילה ”נאמנות”. בכמה שפות, נאמנות היא גישה שאדם צריך לגלות כלפי מישהו שנמצא במעמד גבוה יותר ממנו. עם זאת, חוקר אחד מציין שמנקודת המבט המקראית, חסד ”נוגע ברוב המקרים למערכת היחסים ההפוכה: החזק נאמן לחלש, לנזקק או לנתמך”. מסיבה זו דוד יכול היה לבקש מיהוה: ”האירה פניך על עבדך, הושיעני בחסדך” (תהלים ל״א:17). דוד, הצד הנזקק, ביקש מיהוה הנמצא בעמדת כוח לעשות עימו חסד, לנהוג עימו בטוב־לב הנובע מאהבה. הואיל ואין לאדם הנזקק כל סמכות על החזק, החסד במקרים כאלה נעשה מתוך רצון טוב ולא מתוך חובה.
5. (א) אילו מאפיינים של חסדו של אלוהים מובלטים בדברו? (ב) באילו ביטויים לחסדו של יהוה נדון כעת?
5 ”מי חכם”, שאל המשורר, ’ויתבונן חסדי יהוה’ (תהלים ק״ז:43). חסדו של יהוה עשוי להוביל לגאולה ולחיים (תהלים ו׳:5; קי״ט:88, 159). הוא מהווה הגנה ובזכותו ניתן לקבל הקלה ממצוקות (תהלים ל״א:17, 22; מ׳:12; קמ״ג:12). בזכות תכונה זו אפשר לזכות לסליחת חטאים (תהלים כ״ה:7). סקירה של כמה תיאורים מקראיים ודיון בפסוקים נוספים יעזרו לנו להבין שחסדו של יהוה (1) מתבטא במעשים ספציפיים ו־(2) מופנה כלפי משרתיו הנאמנים של יהוה.
גאולה — ביטוי לחסד
6, 7. (א) כיצד הגדיל יהוה חסד במקרה של לוט? (ב) מתי הזכיר לוט את חסדו של יהוה?
6 קרוב לוודאי שהדרך הטובה ביותר להבין את מלוא היקפו של חסד יהוה היא לבחון מקרים המתועדים במקרא הקשורים לתכונה זו. בבראשית י״ד:1–16 אנו קוראים שלוט, אחיינו של אברהם, נשבה בידי כוחות אויב. אך אברהם הציל את לוט. חייו של לוט שוב היו בסכנה כאשר החליט יהוה להשמיד את סדום המושחתת שבה התגוררו לוט ומשפחתו (בראשית י״ח:20–22; י״ט:12, 13).
7 זמן קצר לפני השמדת סדום, הובילו מלאכיו של יהוה את לוט ואת משפחתו מחוץ לעיר. באותה עת אמר לוט: ”מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עימדי להחיות את נפשי” (בראשית י״ט:16, 19). במילים אלה הכיר לוט בכך שיהוה עשה עימו חסד גדול כשהצילו. במקרה זה, חסדו של אלוהים בא לידי ביטוי בגאולה ובהצלה (פטרוס ב׳. ב׳:7).
חסדו של יהוה והדרכתו
8, 9. (א) איזו משימה הוטלה על משרתו של אברהם? (ב) מדוע ביקש המשרת את חסדו של אלוהים, ומה אירע בשעה שהתפלל?
8 בפרק כ״ד בבראשית אנו קוראים על ביטוי נוסף לחסדו של אלוהים. הכתוב מספר שאברהם ציווה על משרתו לצאת לארץ שבה התגוררו קרוביו של אברהם ולמצוא אשה לבנו יצחק (פסוקים 2–4). המשימה היתה קשה, אך למשרת הובטח שמלאך יהוה ידריך אותו (פסוק 7). לבסוף הגיע המשרת לבאר מחוץ ל”עיר נחור” (חרן או קרוב לשם) בדיוק בשעה שהתקרבו הנשים לשאוב מים (פסוקים 10, 11). ברגע שראה את הנשים מתקרבות, ידע המשרת שהגיע הרגע המכריע של שליחותו. אך כיצד יֵדע מי האשה הנכונה?
9 משרתו של אברהם היה מודע לצורך שלו בעזרה ולכן התפלל: ”יהוה אלוהֵי אדוני אברהם, הַקְרֵה נא לפנַי היום, ועשה חסד עם אדוני אברהם” (פסוק 12). כיצד יבטא יהוה את חסדו? המשרת ביקש אות שבאמצעותו יוכל לזהות את הצעירה שבה בחר אלוהים (פסוקים 13, 14). אשה אחת פעלה בדיוק כפי שביקש מיהוה, ממש כאילו שמעה את תפילתו! (פסוקים 15–20) הכתוב אומר עליו שהיה ”משתאה לה”, כלומר מביט בה בתדהמה. עם זאת, עדיין היה צורך לברר כמה עובדות חשובות. האם אשה נאה זו היתה קרובת משפחה של אברהם? האם היתה רווקה? לכן המשרת ’החריש לדעת אם הצליח יהוה דרכו אם לא’ (פסוקים 16, 21).
10. מדוע הסיק משרתו של אברהם שיהוה עשה חסד עם אדונו?
10 עד מהרה הזדהתה הבחורה כ”בת בתואל... בן מִלְכָּה אשר ילדה לנחור [אח של אברהם]” (בראשית י״א:26; כ״ד:24). אז הבין המשרת שיהוה ענה לתפילתו. כולו נרגש, השתחווה ארצה ואמר: ”ברוך יהוה אלוהי אדוני אברהם, אשר לא עזב חסדו ואמיתו מעִם אדוני. אנוכי בדרך נָחַנִי יהוה בית אחֵי אדוני” (פסוק 27). בהדרכה שסיפק למשרת, עשה אלוהים חסד עם אברהם.
חסדו של אלוהים מעניק הקלה והגנה
11, 12. (א) במהלך אילו קשיים זכה יוסף לחסדו של יהוה? (ב) כיצד חסדו של אלוהים בא לידי ביטוי במקרה של יוסף?
11 נבחן כעת את הכתוב בבראשית ל״ט. פרק זה מתמקד בנִינוֹ של אברהם, יוסף, שנמכר לעבדות במצרים. למרות עובדה זו נאמר: ”ויהי יהוה את [עם] יוסף” (פסוקים 1, 2). למעשה, אפילו פוטיפר, אדונו המצרי של יוסף, הסיק שיהוה איתו (פסוק 3). אף־על־פי־כן, יוסף עמד במבחן קשה ביותר. העלילו עליו שתקף מינית את אשת פוטיפר, ושמו אותו במאסר (פסוקים 7–20). הוא היה ”בבור” ושם ”עינוּ בכבל רגלו, ברזל באה נפשו” (בראשית מ׳:15; תהלים ק״ה:18).
12 מה אירע במהלך הניסיון הקשה? ”ויהי יהוה את יוסף וַיֵט אליו חסד”. מעשה חסד אחד הוביל לסדרת מאורעות שמאוחר יותר הביאו להקלה מהצרות שעברו על יוסף. הכתוב מציין: ”ויתן [יהוה] חִנו בעיני שר בית הסוהר” (פסוק 21). בעקבות זאת, מינה השר את יוסף לתפקיד אחראי (פסוק 22). לאחר מכן פגש יוסף את האיש שבסופו של דבר הזכיר אותו לפני פרעה מלך מצרים (בראשית מ׳:1–4, 9–15; מ״א:9–14). אז מינה המלך את יוסף להיות המשנה לשליט מצרים, וכך עלה בידו למלא פעילות מצילת חיים במצרים מוכת הרעב (בראשית מ״א:37–55). סבלותיו של יוסף החלו כאשר היה בן 17, והמצב הקשה נמשך יותר מ־12 שנה (בראשית ל״ז:3, 4; מ״א:46). אך בכל אותן שנות רעה ומצוקה, נטה יהוה אלוהים חסד ליוסף; הוא הגן עליו מאסון מוחלט ושמר על חייו כדי שימלא תפקיד מיוחד במסגרת מטרת אלוהים.
חסדו של אלוהים עומד לעד
13. (א) אילו ביטויים לחסדו של יהוה מוזכרים בתהלים קל״ו? (ב) מה טבעו של החסד?
13 פעם אחר פעם עשה יהוה חסד עם בני ישראל ככלל. בתהלים קל״ו נאמר שבחסדו הוא גאל אותם (תה קל״ו פסוקים 10–15), הדריך אותם (תה קל״ו פסוק 16) והגן עליהם (תה קל״ו פסוקים 17–20). אלוהים נוטה חסד גם ליחידים. אדם הנוטה חסד לאנשים אחרים עושה מרצונו החופשי מעשים שמטרתם למלא צורך חיוני. ספר עיון מקראי אחד מציין בקשר לטבעו של החסד: ”מדובר במעשה אשר מחיה או מעשיר את החיים. זו התערבות למען מישהו הסובל מצרה כלשהי או ממצוקה”. למדן אחד מתאר את החסד כ”אהבה המתורגמת למעשים”.
14, 15. מניין לנו הביטחון שלוט היה משרת אלוהים נאמן?
14 המקרים שדנו בהם עד כה מספר בראשית מראים שיהוה אף פעם אינו מונע את חסדו מאוהביו. לוט, אברהם ויוסף חיו בנסיבות שונות והתמודדו עם ניסיונות בעלי אופי שונה. הם אומנם היו אנשים בלתי מושלמים, אך שירתו את יהוה כרצונו ונזקקו לעזרתו. נוכל להתנחם מן הידיעה שאבינו האוהב שבשמים עושה חסד עם אנשים כאלה.
15 לוט קיבל כמה החלטות לא נבונות שהובילו לקשיים (בראשית י״ג:12, 13; י״ד:11, 12). אך היו לו גם מעלות ראויות לשבח. כאשר שני מלאכי אלוהים הגיעו לסדום, לוט גילה כלפיהם הכנסת אורחים (בראשית י״ט:1–3). מתוך אמונה הוא הזהיר את חתניו על חורבנה הקרב של סדום (בראשית י״ט:14). דעתו של אלוהים על לוט כתובה בפטרוס ב׳. ב׳:7–9: ”[יהוה] הציל את לוט הצדיק, אשר נדכאה נפשו בגלל התנהגות הרשעים שטופי זימה; כי הצדיק הזה, אשר בשבתו בקרבם ראה ושמע את הנעשה, יום יום התענה בנפשו הישרה על מעשי רשעתם. אכן יודע יהוה להציל את חסידיו מניסיון”. כן, לוט היה איש צדיק, ומשתמע מן הכתוב שהיה מסור לאלוהים. בדומה לו, גם אנחנו זוכים לחסדו של אלוהים משום שאנו חיים ”בקדושה ובחסידות” (פטרוס ב׳. ג׳:11, 12).
16. באילו מונחים חיוביים מתאר המקרא את אברהם ואת יוסף?
16 הכתוב בפרק כ״ד של ספר בראשית אינו מותיר ספק באשר לקשר ההדוק שהיה לאברהם עם יהוה. הפסוק הראשון מציין ש”יהוה בירך את אברהם בכול”. משרתו של אברהם כינה את יהוה ”אלוהי אדוני אברהם” (פסוקים 12, 27). בנוסף לכך, התלמיד יעקב אומר שאברהם ”נצדק” ונקרא ”אוהב [או ידיד] אלוהים” (יעקב ב׳:21–23). ניתן לומר זאת גם על יוסף. היחסים ההדוקים ששררו בין יהוה ויוסף מובלטים לאורך פרק ל״ט בספר בראשית (פסוקים 2, 3, 21, 23). יתרה מזו, התלמיד סטפנוס אמר על יוסף: ”אלוהים היה איתו” (מעשי השליחים ז׳:9).
17. מה ניתן ללמוד מדוגמתם של לוט, אברהם ויוסף?
17 אותם אנשים שזכו לחסד האלוהי פיתחו יחסים טובים עם יהוה ושירתו את מטרתו בדרכים שונות. הם ניצבו בפני מכשולים שלא היו יכולים להתגבר עליהם בכוחות עצמם. על כף המאזניים היו מונחים חייו של לוט, המשכיות שושלתו של אברהם והבטחת תפקידו של יוסף. רק יהוה יכול היה לדאוג לצורכי אנשים מסורים אלה, והוא אכן פעל למענם באמצעות מעשי חסד. אם ברצוננו ליהנות לנצח מחסדו של אלוהים, גם עלינו לפתח יחסים הדוקים ואישיים איתו ולהמשיך לעשות את רצונו (עזרא ז׳:28; תהלים י״ח:51).
משרתי אלוהים זוכים לחסד
18. מה כתוב בפסוקים שונים על חסדו של יהוה?
18 חסדו של יהוה ’מילא את הארץ’, ואנו מוקירים את תכונתו זו (תהלים קי״ט:64). אנחנו נענים בכל לבנו לפזמון החוזר של מחבר התהלים: ”יודו ליהוה [על] חסדו, ו[על] נפלאותיו לבני אדם” (תהלים ק״ז:8, 15, 21, 31). אנו שמחים שיהוה עושה חסד עם משרתיו הנאמנים הן כיחידים והן כקבוצה. הנביא דניאל אמר בתפילה ליהוה שהוא ”האל הגדול והנורא, שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו” (דניאל ט׳:4). דוד המלך התפלל: ”מְשוֹך [המשך לנטות] חסדך ליודעיך, וצדקתך לישרי־לב” (תהלים ל״ו:11). עד כמה אנו מודים ליהוה על כך שהוא נוטה חסד למשרתיו! (מלכים א׳. ח׳:23; דברי הימים א׳. י״ז:13).
19. באילו שאלות יעסוק המאמר הבא?
19 אנו אכן נהנים מחסד רב כמשרתיו של יהוה. נוסף על כך שאנו מפיקים תועלת מאהבתו של אלוהים לבני אדם ככלל, אנחנו גם זוכים לברכות ייחודיות עקב חסדו, או אהבתו הנאמנה, של אבינו השמימי (יוחנן ג׳:16). אנו מפיקים תועלת מתכונה יקרה זו של יהוה במיוחד בעתות מצוקה (תהלים ל״ו:8). אך כיצד נוכל לחקות את חסדו של יהוה אלוהים? האם אנו מגלים באופן אישי תכונה מיוחדת זו? בשאלות אלה ואחרות יעסוק המאמר הבא.
האם אתה זוכר?
• מה למדנו על המילה חסד?
• מה ההבדל בין חסד לאהבה ונאמנות?
• באילו דרכים עשה יהוה חסד עם לוט, אברהם ויוסף?
• איזה ביטחון ניתן לשאוב מן החסדים שעשה יהוה בעבר?
[תמונה בעמוד 13]
האם אתה יודע כיצד נטה אלוהים חסד ללוט?
[תמונות בעמוד 15]
בחסדו, הדריך יהוה את משרתו של אברהם
[תמונות בעמוד 16]
יהוה עשה חסד עם יוסף בכך שהגן עליו