עשה חסד עם הזקוקים לעזרה
”חסד... עשו איש את אחיו” (זכריה ז׳:9).
1, 2. (א) מדוע עלינו לעשות חסד? (ב) באילו שאלות נדון?
דברו של יהוה אלוהים קורא לנו לאהוב ”חסד” (מיכה ו׳:8). הוא גם מסביר מדוע עלינו לעשות זאת. קודם כול, ”גומל נפשו איש חסד” (משלי י״א:17). כמה נכון! עשיית חסד תורמת ליחסים הדוקים ולבביים עם הזולת. כתוצאה מכך נזכה לידידים נאמנים — גמול יקר בהחלט! (משלי י״ח:24).
2 יתר על כן, בכתבי־הקודש נאמר: ”רודף צדקה וחסד ימצא חיים” (משלי כ״א:21). כן, אם נרדוף חסד, נהיה אהובים על אלוהים ונזכה לברכות בעתיד, לרבות חיי נצח. אך כיצד נוכל לעשות חסד? למי נטֶה חסד? במה שונה החסד מטוב־לב אנושי טבעי?
טוב־לב אנושי וחסד
3. במה שונה החסד מטוב־לב אנושי?
3 טוב־לב אנושי טבעי שונה מחסד בכמה מובנים. לדוגמה, מי שנוהג בטוב־לב עושה זאת בדרך כלל מבלי שיהיו לו יחסים הדוקים או מעורבות אישית עמוקה עם האנשים שהוא עוזר להם. אך בעשותנו חסד עם מישהו, אנו נקשרים אליו בעבותות אהבה. במקרא מוצגים מעשי חסד בין אנשים שכבר נרקמה ביניהם מערכת יחסים (בראשית כ׳:13; שמואל ב׳. ג׳:8; ט״ז:17). לפעמים החסדים מבוססים על יחסים הנובעים ממעשי חסד קודמים (יהושע ב׳:1, 12–14; שמואל א׳. ט״ו:6; שמואל ב׳. י׳:1, 2). כדי להמחיש את ההבדל, נשווה בין שתי דוגמאות מקראיות — האחת של טוב־לב והשנייה של חסד בין בני אדם.
4, 5. כיצד שתי הדוגמאות המקראיות המוזכרות כאן ממחישות את ההבדל בין טוב־לב אנושי ובין חסד?
4 דוגמה אחת לטוב־לב אנושי קשורה לקבוצה של אנשים שאונייתם נטרפה, וביניהם השליח פאולוס. האונייה עלתה על שרטון באי מלטה (מעשי השליחים כ״ז:37 עד כ״ח:1). לתושבי מלטה לא היתה כל מחויבות קודמת לנוסעי האונייה או איזושהי מערכת יחסים עימם. למרות זאת, הם קיבלו בחמימות את הזרים ו’נהגו בהם בנדיבות [או טוב־לב] בלתי רגילה’ (מעשי השליחים כ״ח:2, 7). הכנסת האורחים שלהם שיקפה טוב־לב, אך היתה מקרית והופנתה כלפי זרים. מסיבה זו מדובר כאן בטוב־לב אנושי.
5 נשווה זאת להכנסת האורחים שגילה דוד כלפי מפיבושת, בנו של ידידו יהונתן. דוד אמר למפיבושת: ”אתה תאכל לחם על שולחני תמיד”. דוד גם הסביר מדוע דאג לסידור זה: ”עשׂה אעשה עימך חסד בעבור יהונתן אביך” (שמואל ב׳. ט׳:6, 7, 13). הכנסת האורחים המתמדת שגילה דוד מוצגת בצדק כביטוי של ”חסד” ולא של טוב־לב גרידא, משום שהיא העידה על נאמנותו למערכת יחסים שכבר היתה קיימת (שמואל א׳. י״ח:3; כ׳:15, 42). בדומה לכך, משרתי יהוה בימינו נוהגים בטוב־לב כלפי בני האדם ככלל. אך הם מתמידים לעשות חסד, או לנהוג באהבה הכרוכה בנאמנות, עם מי שיש להם איתם מערכת יחסים הרצויה בעיני אלוהים (מתי ה׳:45; גלטים ו׳:10).
6. אילו מאפיינים של חסד בין בני אדם מובלטים בדבר־אלוהים?
6 על מנת להגדיר מאפיינים נוספים של תכונת החסד, נדון בקצרה בשלושה מקרים המתועדים במקרא שמבליטים תכונה זו. מדוגמאות אלה נראה שחסד מצד בני אדם (1) מתבטא במעשים ספציפיים, (2) נעשה ברצון ו־(3) נעשה במיוחד עם מי שזקוקים לעזרה. יתרה מזו, תיאורים אלה מבהירים כיצד נוכל לעשות חסד כיום.
אב שעשה חסד
7. מה סיפר משרתו של אברהם לבתואל וללבן, ואיזה עניין העלה?
7 הכתוב בבראשית כ״ד:28–67 מגולל את המשך קורותיו של משרתו של אברהם, שהוזכר במאמר הקודם. לאחר שפגש את רבקה, הוזמן לבית אביה, בתואל (פסוקים 28–32). המשרת גולל בפניו את חיפושו אחר אשה לבנו של אברהם (פסוקים 33–47). הוא הדגיש שמבחינתו, ההצלחה שהאירה לו פנים היתה אות מיהוה ”אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדוני לבנו” (פסוק 48). המשרת ללא ספק קיווה בכל לבו שתיאור המקרה ישכנע את בתואל ואת בנו לָבָן שברכת יהוה היתה על שליחות זו. לבסוף אמר המשרת: ”אם יֶשְכֶם עושים חסד ואמת את אדוני, הגידו לי; ואם לא, הגידו לי, ואפנה על ימין או על שמאל” (פסוק 49).
8. מה היתה תגובתו של בתואל בעניין רבקה?
8 יהוה כבר עשה חסד עם אברהם (בראשית כ״ד:12, 14, 27). האם גם בתואל יסכים לעשות כן וירשה לרבקה ללכת עם משרתו של אברהם? האם חסדו של האדם ישלים את חסדו של אלוהים, או שמא מסעו הארוך של המשרת יהיה לשווא? משרתו של אברהם ודאי שמח מאוד לשמוע את דברי לבן ובתואל: ”מיהוה יָצא הדבר” (פסוק 50). הם הכירו בכך שידו של יהוה כיוונה את העניינים ונכנעו להחלטתו ללא היסוס. לאחר מכן ביטא בתואל את חסדו והוסיף: ”הנה רבקה לפניך. קח ולך, ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דיבר יהוה” (פסוק 51). רבקה הצטרפה מרצונה החופשי אל משרתו של אברהם וכעבור זמן קצר נעשתה לאשתו האהובה של יצחק (פסוקים 49, 52–58, 67).
בן שעשה חסד
9, 10. (א) מה ביקש יעקב מבנו יוסף לעשות למענו? (ב) כיצד עשה יוסף חסד עם אביו?
9 גם עם יעקב, נכדו של אברהם, נעשה חסד. הכתוב בבראשית מ״ז מספר שיעקב חי באותה עת במצרים ו’קרבו ימיו למות’ (פסוקים 27–29). אך דעתו לא נחה מן הידיעה שהוא עומד למות מחוץ לגבולות הארץ שהבטיח אלוהים לאברהם (בראשית ט״ו:18; ל״ה:10, 12; מ״ט:29–32). יעקב לא רצה להיקבר במצרים, ולכן דאג לכך שאחרי מותו יילקח לארץ כנען. ומי יוכל להבטיח טוב יותר מבנו יוסף בעל ההשפעה שמשאלתו תצא אל הפועל?
10 הכתוב מציין: ”ויקרא [יעקב] לבנו יוסף ויאמר לו: ’אם נא מצאתי חן בעיניך... ועשית עימדי חסד ואמת, אל נא תקברני במצרים. ושכבתי עם אבותיי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם’” (בראשית מ״ז:29, 30). יוסף הבטיח למלא בקשה זו, וזמן קצר לאחר השיחה מת יעקב. יוסף ובניו האחרים של יעקב נשאו את גופתו ’ארצה כנען וקברו אותו במערת שדה המכפלה, אשר קנה אברהם את השדה’ (בראשית נ׳:5–8, 12–14). לפיכך, יוסף עשה חסד עם אביו.
כלה שעשתה חסד
11, 12. (א) כיצד עשתה רות חסד עם נעמי? (ב) באיזה מובן היה חסדה ”האחרון” של רות טוב יותר מן ”הראשון”?
11 ספר רות מספר על החסד שזכתה לו נעמי מצד רות — כלתה המואביה, שהיתה גם היא אלמנה. כאשר החליטה נעמי לשוב לבית לחם שביהודה, עשתה רות חסד וגילתה נחישות דעת באומרה: ”אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עַמך עַמי, ואלוהייך אלוהיי” (רות א׳:16). מאוחר יותר עשתה רות חסד כשגילתה נכונות להינשא לבועז, קרובה המבוגר של נעמיa (דברים כ״ה:5, 6; רות ג׳:6–9). בועז אמר לרות: ”היטבת חסדך האחרון מן הראשון, לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר” (רות ג׳:10).
12 חסדה ”הראשון” של רות נוגע לעת שבה עזבה את עמה ודבקה בנעמי (רות א׳:14; ב׳:11). אך חסדה ”האחרון” — נכונותה להינשא לבועז — היה אף גדול יותר. כך יכלה רות להעניק יורש לנעמי, שכן זו האחרונה כבר עברה את גיל הפוריות. הנישואים התקיימו, וכאשר רות מאוחר יותר ילדה בן, קראו נשות בית לחם: ”יולד בן לנעמי” (רות ד׳:14, 17). רות אכן היתה ”אשת חיל” ומסיבה זו העניק לה יהוה את הזכות הנהדרת להיות אחת מאמהותיו של ישוע המשיח (רות ב׳:12; ג׳:11; ד׳:18–22; מתי א׳:1, 5, 6).
מתבטא במעשים
13. במה התבטא חסדם של בתואל, יוסף ורות?
13 האם שמת לב במה התבטא חסדם של בתואל, יוסף ורות? הם נטו חסד לא רק במילים אדיבות אלא גם במעשים ספציפיים. בתואל לא רק אמר, ”הנה רבקה”, אלא גם ’שילח את רבקה’ (בראשית כ״ד:51, 59). יוסף לא רק אמר, ”אנוכי אעשה כדברך”, אלא הוא ואחיו ’עשו [ליעקב] כן כאשר ציוום’ (בראשית מ״ז:30; נ׳:12, 13). ורות לא רק אמרה, ”אל אשר תלכי אלך”, אלא באמת עזבה את עמה והלכה עם נעמי, ככתוב: ”ותלכנה שתיהם עד בואנה בית לחם” (רות א׳:16, 19). בארץ יהודה המשיכה רות לעשות ”ככל אשר ציוותה חמותה” (רות ג׳:6). כן, חסדם של רות ושל האחרים התבטא במעשים.
14. (א) כיצד משרתיו של יהוה כיום גומלים חסד? (ב) אילו מעשי חסד עושים המשיחיים באזור מגוריך?
14 מחמם את הלב לראות כיצד משרתי אלוהים כיום ממשיכים לגמול חסד. לדוגמה, חשוב על אלה שמעניקים בהתמדה סיוע רגשי לחולים, למדוכאים או למוכי היגון מקרב אחיהם לאמונה (משלי י״ב:25). וישנם גם עדי־יהוה רבים העוזרים במסירות לקשישים ומסיעים אותם מדי שבוע לאולם המלכות כדי שיוכלו לנכוח באסיפות הקהילה. אנה, קשישה בת 82 הסובלת מדלקת פרקים, מדברת בשם רבים: ”זו ממש ברכה מיהוה שמסיעים אותי לכל האסיפות. אני מודה לו מקרב לבי על שנתן לי אחים ואחיות אוהבים כאלה”. האם אתה עושה מעשים כאלה בקהילתך? (יוחנן א׳. ג׳:17, 18) אם כן, הייה בטוח שמעשי החסד שלך זוכים להערכה רבה.
נעשה ברצון
15. איזה מאפיין נוסף של החסד מובלט בשלושת המקרים המקראיים שבהם דנו?
15 התיאורים המקראיים שבהם דנו מראים שהחסד נעשה בכל לב וברצון, ולא מתוך הכרח. בתואל שיתף פעולה מרצונו החופשי עם משרתו של אברהם וכך עשתה גם רבקה (בראשית כ״ד:51, 58). יוסף נטה חסד מבלי שמישהו ידחק בו לעשות כן (בראשית נ׳:4, 5). רות היתה ”מתאמצת ללכת [עם נעמי]” (רות א׳:18). כאשר הציעה נעמי לרות ללכת אל בועז, חסדה של האשה המואביה התבטא בדבריה: ”כל אשר תאמרי אלי אעשה” (רות ג׳:1–5).
16, 17. מה המיוחד בחסדם של בתואל, יוסף ורות, ומה הניע אותם לגלות תכונה זו?
16 חסדם של בתואל, יוסף ורות ראוי לציון מכיוון שלאברהם, ליעקב ולנעמי לא היה כל בסיס להפעיל עליהם לחץ. אחרי הכול, בתואל לא היה מחויב על־פי חוק להיפרד מבתו. דבר לא מנע ממנו לומר למשרתו של אברהם: ’לא, אני רוצה שבתי החרוצה תישאר קרובה לבית’ (בראשית כ״ד:18–20). בדומה לכך, הרשות היתה נתונה ביד יוסף לכבד את בקשת אביו או לא לעשות זאת, שהרי יעקב אחרי מותו לא יכול היה לאלצו לקיים את הבטחתו. נעמי עצמה אמרה שרות היתה חופשייה להישאר במואב (רות א׳:8). ורות היתה יכולה להינשא לאחד ”הבחורים” במקום להתחתן עם בועז המבוגר.
17 בתואל, יוסף ורות עשו חסד בנפש חפצה; לבם הניע אותם לעשות כן. הם חשו שמוטלת עליהם אחריות מוסרית לגלות תכונה זו כלפי אנשים הקרובים אליהם, כשם שהמלך דוד ראה לעצמו חובה לנטות חסד למפיבושת.
18. (א) באיזו גישה זקני־קהילה משיחיים ’רועים את העדר’? (ב) מה אמר זקן־קהילה אחד בנוגע להושטת עזרה לאחיו לאמונה?
18 החסד עדיין מאפיין את משרתי אלוהים, וביניהם את רועי צאנו של אלוהים (תהלים ק״י:3; תסלוניקים א׳. ה׳:12). זקני־הקהילה מרגישים אחריות שלא למעול באמון שניתן בהם מתוקף תפקידם (מעשי השליחים כ׳:28). אך יחד עם זאת, הם רועים את הקהילה ועושים למענה מעשי חסד אחרים ”לא מתוך כפייה כי אם ברצון” (פטרוס א׳. ה׳:2). זקני־הקהילה רועים את הצאן הן בשל אחריותם והן בשל רצונם לעשות זאת. הם עושים חסד עם צאנו של המשיח משום שזוהי חובתם וזהו חפצם (יוחנן כ״א:15–17). ”אני נהנה לערוך ביקורים אצל האחים או לטלפן אליהם פשוט כדי שידעו שאני חושב עליהם”, אומר זקן־קהילה משיחי. ”העזרה לאחים מסבה לי אושר וסיפוק גדולים לאין שיעור!” כל זקני־הקהילה האוהבים יסכימו איתו בלב שלם.
עשה חסד עם הזקוקים לעזרה
19. איזו עובדה לגבי חסד מדגישים התיאורים המקראיים שנידונו במאמר?
19 התיאורים המקראיים שעלו כאן לדיון מדגישים גם את העובדה, שיש לעשות חסד עם מי שיש להם צורך שאין ביכולתם למלאו לבדם. כדי שתמשיך שושלתו, נזקק אברהם לשיתוף פעולה מצד בתואל. כדי שגופתו תילקח לכנען, נזקק יעקב לסיועו של יוסף. וכדי שיהיה לה יורש, נזקקה נעמי לעזרתה של רות. אברהם, יעקב ונעמי לא היו יכולים למלא את הצורך שלהם בכוחות עצמם. גם כיום יש לעשות חסד במיוחד עם מי שזקוקים לעזרה (משלי י״ט:17). מן הראוי שנחקה את איוב, שלא התעלם מ’עני משווע ומיתום ואין עוזר לו’ ותמך ב”אובד”. איוב גם ’הרנין לב אלמנה’ והיה ’עיניים לעיוור ורגליים לפיסח’ (איוב כ״ט:12–15).
20, 21. מי זקוקים לחסדנו, ומה צריך כל אחד מאיתנו להיות נחוש לעשות?
20 למעשה, בכל קהילה משיחית יש ’עניים [סובלים] המשוועים’ לעזרה. אולי מצבם נובע מבדידות, מייאוש, מתחושה של חוסר ערך, מאכזבה מצד אנשים אחרים, ממחלה קשה או ממותו של אדם אהוב. אך יהיה הגורם אשר יהיה, לכל אותם אחים אהובים יש צרכים שאנו יכולים וצריכים למלא על־ידי מעשי חסד מתמשכים הנעשים ברצון (תסלוניקים א׳. ה׳:14).
21 אם כן, הבה נמשיך לחקות את יהוה אלוהים, שהוא אל ”רב חסד” (שמות ל״ד:6; אפסים ה׳:1). נוכל לעשות זאת אם נפעל בנפש חפצה במיוחד למען אלה הזקוקים לעזרה. כך נסב כבוד ליהוה ונחוש שמחה גדולה ’לעשות חסד איש את אחיו’ (זכריה ז׳:9).
[הערת שוליים]
a לפרטים נוספים על סוג הנישואים המוזכרים כאן, ראה כרך א׳, עמוד 370 בהבנה מכתבי־הקודש (אנג׳), שיצא לאור מטעם עדי־יהוה.
כיצד תשיב?
• במה שונה החסד מטוב־לב אנושי?
• אילו מעשי חסד עשו בתואל, יוסף ורות?
• באיזו גישה עלינו לעשות חסד?
• מי זקוקים לחסדנו?
[תמונה בעמוד 18]
כיצד עשה בתואל חסד?
[תמונה בעמוד 21]
חסדה של רות היה ברכה לנעמי
[תמונות בעמוד 23]
חסד מצד בני אדם נעשה מרצון, מתבטא במעשים ספציפיים ונעשה עם הזקוקים לעזרה