’שים לב ביתר שאת’
”חייבים אנו לשים לבנו ביתר שאת אל הדברים ששמענו, פן נסור מן הדרך” (עברים ב׳:1).
1. הבא דוגמה הממחישה שהסחת דעת יכולה לגרום לאסון.
מדי שנה נהרגים בארצות־הברית לבדה כ־000,37 איש בתאונות דרכים. מומחים אומרים כי ניתן היה למנוע מקרי מוות רבים אילו היו הנהגים מקדישים יותר תשומת לב לתנועה בכביש. פרסומות, שלטי חוצות או השימוש בטלפונים סלולריים מסיחים את דעת הנהגים. יש נהגים העסוקים באכילה בזמן הנהיגה. בכל אותם מצבים, הסחת דעת יכולה לגרום לאסון.
2, 3. מה קרא פאולוס למשיחיים העברים לעשות, ומדוע היתה עצתו מתאימה?
2 כאלפיים שנה לפני המצאת המכונית, הזכיר השליח פאולוס סוג מסוים של הסחת דעת, אשר היה הרה אסון לכמה משיחיים ממוצא יהודי. פאולוס הדגיש שישוע המשיח זכה לאחר שהוקם לתחייה למעמד נעלה מזה של המלאכים, ביושבו לימין אלוהים, ואז אמר: ”על כן חייבים אנו לשים לבנו ביתר שאת אל הדברים ששמענו, פן נסור מן הדרך” (עברים ב׳:1).
3 מדוע היה על המשיחיים העברים ’לשים לב ביתר שאת לדברים ששמעו’ אודות ישוע? כמעט 30 שנה חלפו מאז עזב ישוע את כדור־הארץ. בהיעדר אדונם, החלו כמה משיחיים עברים לסטות מן האמונה האמיתית. היהדות, דתם הקודמת, הסיחה את דעתם.
היה עליהם לשים לב ביתר שאת
4. מאילו סיבות אפשר שכמה משיחיים עברים התפתו לחזור אל היהדות?
4 מה יכול היה לפתות משיחי באותם ימים לחזור ליהדות? ובכן, הפולחן הדתי שהתבסס על התורה כלל דברים מוחשיים. היה אפשר לראות את הכוהנים ולהריח את עשן הקורבנות. אך המשיחיות היתה שונה בהיבטים מסוימים. למשיחיים אומנם היה כהן גדול — ישוע המשיח — אבל זה שלושה עשורים שלא ראו אותו על הארץ (עברים ד׳:14). היה להם מקדש, אך קודש הקודשים שלו שכן בעצם השמים (עברים ט׳:24). ושלא כמו ברית המילה הפיזית, המילה של המשיחיים היתה ”זו שבלב, לפי הרוח” (רומים ב׳:29). לפיכך, המשיחיים העברים אולי החלו לראות במשיחיות דבר מופשט.
5. כיצד הראה פאולוס שהמערכת הדתית שייסד ישוע נעלה על הפולחן המבוסס על התורה?
5 המשיחיים העברים היו צריכים להבין דבר מהותי בקשר למערכת הדתית שייסד ישוע. היא התבססה יותר על אמונה מאשר על מראה עיניים, ולמרות זאת היתה נעלה על התורה שנמסרה על־ידי משה. ”אם דם פרים ושעירים ואפר הפרה, בהיזרקם על הטמאים, יקדשו עד כדי לטהר את הגוף”, כתב פאולוס, ”על אחת כמה וכמה דמו של המשיח אשר הקריב עצמו לאלוהים ברוח עולמים ובלא מום — יטהר את מצפוננו ממעשי מוות כדי שנעבוד את אלוהים חיים” (עברים ט׳:13, 14). אכן, סליחת חטאים על יסוד אמונה בקורבן הכופר של ישוע המשיח נעלה בדרכים רבות על הכפרה שהושגה בזכות הקורבנות שנדרשו במסגרת התורה (עברים ז׳:26–28).
6, 7. (א) איזה מצב חייב את המשיחיים העברים לשים לב ביתר שאת ובדחיפות לדברים ששמעו? (ב) כמה זמן נותר לירושלים בעת שכתב פאולוס את איגרתו? (ראה הערת שוליים.)
6 היתה סיבה נוספת לכך שהמשיחיים העברים היו צריכים להקפיד לשים לב לדברים ששמעו אודות ישוע. הוא חזה את חורבן ירושלים. ישוע אמר: ”הנה ימים באים עלייך ואויבייך יקימו סוללה סביבייך, ויקיפוך ויצורו עלייך מכל עבר. וימגרו אותך ואת בנייך אשר בקרבך, ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב אשר לא ידעת את מועד פקודתך” (לוקס י״ט:43, 44).
7 מתי נועד כל זה לקרות? ישוע לא ציין את היום והשעה, אלא הנחה את מאזיניו: ”כאשר תראו את ירושלים מוקפת מחנות, דעו כי קרב חורבנה. אזי הנמצאים ביהודה — שינוסו אל ההרים; הנמצאים בעיר, שיֵצאו ממנה, ואלה אשר בשדות אל ייכנסו אליה” (לוקס כ״א:20, 21). במהלך 30 השנים שחלפו מאז שאמר זאת ישוע, איבדו כמה משיחיים בירושלים את תחושת הדחיפות ודעתם הוסחה. הם כאילו הסירו את מבטם מן הדרך. אם לא היו מתקנים את חשיבתם היה בא עליהם אסון. חורבן ירושלים עמד בפתח, גם אם הם לא חשבו כך.a לא נותר אלא לקוות שעצתו של פאולוס עוררה את המשיחיים בירושלים שהיו רדומים רוחנית.
’שמים לב ביתר שאת’ כיום
8. מדוע עלינו ’לשים לב ביתר שאת’ לאמיתות שבדבר־אלוהים?
8 בדומה למשיחיים דאז, עלינו ’לשים לב ביתר שאת’ לאמיתות שבדבר־אלוהים. מדוע? מכיוון שגם אנחנו ניצבים בפני חורבן, שבו יושמד סדר עולמי שלם ולא רק אומה אחת (ההתגלות י״א:18; ט״ז:14, 16). כמובן, איננו יודעים בדיוק את היום והשעה שיהוה יעשה זאת (מתי כ״ד:36). אך יחד עם זאת, אנו עדים להתגשמות נבואות מקראיות המצביעות על כך שזו אכן ”אחרית הימים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). עלינו אפוא להיזהר מכל מיני מסיחי דעת. מחובתנו לשים לב לדבר־אלוהים ולחיות בתחושה עזה של דחיפות. רק כך נצליח ”להימלט מכל העתידות האלה” (לוקס כ״א:36).
9, 10. (א) כיצד נוכל להראות שאנו שמים לב לעניינים רוחניים? (ב) כיצד דבר־אלוהים הוא ’נר לרגלינו ואור לנתיבתנו’?
9 כיצד נוכל להראות שאנו ’שמים לב ביתר שאת’ לעניינים רוחניים בתקופה גורלית זו? דרך אחת היא לנכוח בקביעות באסיפות הקהילה ובכינוסים. עלינו גם ללמוד בחריצות את המקרא כדי שנקרב יותר אל מחברו, יהוה (יעקב ד׳:8). אם נוסיף ללמוד על יהוה באמצעות הלימוד האישי והאסיפות, נהיה כמו מחבר התהלים, אשר פנה לאלוהים ואמר: ”נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי” (תהלים קי״ט:105).
10 המקרא הוא ’אור לנתיבתנו’; הוא מספר לנו על מטרות אלוהים לגבי העתיד. הוא גם ’נר לרגלינו’. במילים אחרות, הוא יכול לעזור לנו לעשות את הצעד הבא לנוכח בעיות החיים המעיקות. מסיבה זו חיוני שנשים לב ונקשיב ’ביתר שאת’ כשאנו מתאספים ללמוד ביחד עם אחינו לאמונה וכשאנו קוראים באופן אישי בדבר־אלוהים. החומר שאנו לומדים מסייע לנו להגיע להחלטות נבונות ומועילות המשביעות את רצון יהוה ומשמחות את לבו (משלי כ״ז:11; ישעיהו מ״ח:17). כיצד נוכל להגדיל את טווח הקשב שלנו באסיפות ובמהלך הלימוד האישי כדי שנפיק את מלוא התועלת מן האמצעים הרוחניים שמספק יהוה?
שיפור הריכוז באסיפות
11. מדוע לפעמים זה אתגר של ממש להישאר מרוכזים באסיפות הקהילה?
11 לפעמים זה אתגר של ממש להישאר מרוכזים באסיפות הקהילה. תינוק שבוכה או מישהו שאיחר לאסיפה ומחפש מקום לשבת יכולים בקלות להסיח את דעתנו. אולי אנחנו פשוט עייפים אחרי יום ארוך בעבודה. כמו כן, ייתכן שהנואם לא ממש מרתק, ואז מבלי לשים לב אנו מתחילים לחלום בהקיץ ואולי אפילו לנמנם! אך לאור הדברים החשובים שנאמרים, ראוי שנשתדל לשפר את כושר הריכוז שלנו באסיפות הקהילה. כיצד אפשר לעשות זאת?
12. מה יכול להקל עלינו להתרכז באסיפות?
12 בדרך כלל קל יותר להתרכז באסיפות אם מתכוננים להן היטב. אם כן, מדוע שלא תקצה זמן כדי לחשוב מבעוד מועד על החומר שיעלה לדיון באסיפה? דרושות רק מספר דקות ביום כדי לקרוא קטע מן הפרקים של הקריאה השבועית במקרא ולהרהר בו. אם נערוך תוכנית נוכל למצוא זמן גם להתכוננות לשיעור הספר הקהילתי ולשיעור המצפה. דבר אחד בטוח, ולא משנה איזו תוכנית נקבע לעצמנו: ההתכוננות תעזור לנו לשים לב למידע שנשמע באסיפות הקהילה.
13. מה יכול לעזור לנו להתמקד בחומר הנידון באסיפות?
13 בנוסף להתכוננות היסודית, אפשר להתרכז טוב יותר באסיפה אם יושבים קרוב לקידמת האולם. כמו כן, כדי למנוע נדידת מחשבות ניתן להתרכז בנואם, לפתוח את הפסוקים שהוא מקריא ולרשום נקודות עיקריות. עם זאת, מה שחשוב יותר מכל שיטת ריכוז הוא להכין את הלב. עלינו להבין את מטרת האסיפה. אנו מתאספים ביחד עם אחינו לאמונה בעיקר כדי לעבוד את יהוה (תהלים כ״ו:12; לוקס ב׳:36, 37). האסיפות הן אפיק חשוב שדרכו אנו מקבלים מזון רוחני (מתי כ״ד:45–47). בנוסף לכך, באסיפות מתאפשר לנו ”לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים” (עברים י׳:24, 25).
14. מה באמת הופך את האסיפה למוצלחת?
14 יש הנוטים להעריך את איכות האסיפה בהתאם לכישורי ההוראה של המשתתפים. אם הנואמים מוכשרים, האסיפה נחשבת כטובה. אך אם נראה להם שאיכות ההוראה לוקה בחסר, כך הם גם יתארו את האסיפה עצמה. זה אומנם נכון שהמשתתפים בתוכנית צריכים לעשות כל מאמץ ללמד במיומנות, ובמיוחד להגיע ללב השומעים (טימותיאוס א׳. ד׳:16). אך אל לנו, המאזינים, להיות ביקורתיים מדי. כושר ההוראה של המשתתפים בתוכנית אומנם חשוב, אך הוא אינו הגורם היחיד שתורם להצלחת האסיפה. האם לא תסכים שמידת ההקשבה שלנו צריכה לעניין אותנו יותר מאשר האופן שבו מגיש המרצה את הנאום? כשאנו נוכחים באסיפות ושמים לב לחומר הנידון, אנו למעשה עובדים את אלוהים כפי רצונו. זה מה שהופך את האסיפה למוצלחת. אם נהיה להוטים לרכוש את דעת אלוהים, אזי נפיק תועלת מן האסיפות ללא תלות בכישורי הנואם (משלי ב׳:1–5). לכן הבה נהיה נחושים ’לשים לב ביתר שאת’ באסיפותינו.
הפק את מלוא התועלת מן הלימוד האישי
15. איזו תועלת אנו מפיקים מלימוד והרהורים?
15 אנו מפיקים תועלת רבה כשאנו ’שמים לב ביתר שאת’ במהלך הלימוד האישי וכשאנו מהרהרים. במסגרת הקריאה וההרהורים במקרא ובפרסומים מקראיים יש לנו הזדמנויות נהדרות לחרות על לוח לבנו את האמיתות שבדבר־אלוהים. הדבר ישפיע עמוקות על צורת חשיבתנו ועל התנהגותנו ויגרום לנו ליהנות מעשיית רצון אלוהים (תהלים א׳:2; מ׳:9). לכן חיוני לפתח כושר ריכוז שיעזור לנו במהלך הלימוד. כמה קל להסיח את דעתנו! הפרעות קטנות כמו שיחת טלפון או רעש יכולות לגרום לנו לאבד את הריכוז. כמו כן, אפשר שיש לנו טווח קשב קצר מלכתחילה. אולי אנו מתיישבים ללמוד מתוך כוונה טובה לאכול מזון רוחני, אך עד מהרה מתחילות מחשבותינו לנדוד להן למחוזות אחרים. כיצד נוכל ’לשים לב ביתר שאת’ כשאנו לומדים את דבר־אלוהים?
16. (א) מדוע חשוב שנקצה זמן ללימוד אישי? (ב) איזו תוכנית קבעת לעצמך ללימוד דבר־אלוהים?
16 כדאי לקבוע תוכנית ולבחור מקום מתאים ונוח ללימוד. זמן ופרטיות הם מצרך נדיר עבור רובנו. אולי אנו מרגישים שהמולת היומיום סוחפת אותנו כמו ענף קטן בנהר גועש. אך עלינו לשחות נגד הזרם ולמצוא אי קטן של שקט. אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים ופשוט לחכות שתצוץ לה הזדמנות ללמוד. השליח פאולוס אמר שעלינו ’לקנות את הזמן’. לפיכך, עלינו לשלוט במצב ולהקצות זמן ללימוד (אפסים ה׳:15, 16, ע״ח). יש המתפנים לכך בשעות הבוקר כשאין הרבה מסיחי דעת מסביב. לאחרים יותר נוח ללמוד בשעות הערב. מה שחשוב הוא שלא נתעלם מן הצורך החיוני לרכוש ידע מדויק על אלוהים ועל בנו (יוחנן י״ז:3). אם כן, הבה נקצה מועד קבוע ללימוד אישי ונתמיד בתוכנית זו.
17. מה הם הרהורים, ואיזו תועלת אנו מפיקים מהם?
17 הרהורים — חשיבה מעמיקה על מה שלמדנו — חשובים לאין ערוך. הם עוזרים לנו למצות מן הכתוב את מחשבות אלוהים ולהחדיר אותן אל לבנו. הם מסייעים לנו להבין כיצד ליישם את עצות המקרא כדי שנהיה ”עושי הדבר ולא רק שומעים” (יעקב א׳:22–25). נוסף על כך, ההרהורים מסייעים לנו לקרוב אל יהוה, משום שאנו חושבים על תכונותיו ורואים כיצד הן מובלטות בחומר הלימוד.
18. אילו תנאים נחוצים להרהורים יעילים?
18 כדי להפיק את מלוא התועלת מן הלימוד וההרהורים, אל לנו להניח לעניינים אחרים להטריד את מחשבותינו. כדי שמידע חדש יוכל לחדור לשכלנו בזמן ההרהורים, עלינו להדוף החוצה מחשבות על ענייני היומיום. הרהורים אומנם דורשים זמן והתבודדות, אך עד כמה אנו נהנים לאכול מזון רוחני ולשתות ממי האמת שבדבר־אלוהים!
19. (א) מה מסייע לכמה להגדיל את טווח הקשב שלהם במהלך הלימוד האישי? (ב) מה צריכה להיות גישתנו כלפי הלימוד, ואיזו תועלת נפיק מפעילות חשובה זו?
19 מה אם טווח הקשב שלנו קצר ומחשבותינו מתחילות לנדוד אחרי זמן קצר של לימוד? יש המפתחים את כושר הריכוז שלהם על־ידי כך שהם לומדים בפרקי זמן קצרים ומאריכים אותם בהדרגה. מטרתנו היא להשקיע מספיק זמן ללימוד ולא לעבור ברפרוף על החומר. עלינו לטפח התעניינות בנושא שאנו לומדים. נוכל לערוך מחקרים בעזרת המידע העצום שמספקת לנו כיתת העבד הנאמן והנבון. אנו מפיקים תועלת רבה מלימוד יסודי של ”עמוקות האלוהים” (קורינתים א׳. ב׳:10). כך מתעמקות ידיעותינו על אלוהים ואנו מפתחים את חוש ההבחנה שלנו (עברים ה׳:14). אם נִלמד בשקדנות את דבר־אלוהים, נהיה ”מוכשרים ללמד גם אנשים אחרים” (טימותיאוס ב׳. ב׳:2).
20. כיצד נוכל לפתח קשר הדוק ותמידי עם יהוה אלוהים?
20 הנוכחות באסיפות הקהילה והלימוד האישי יעזרו לנו מאוד לפתח קשר הדוק ותמידי עם יהוה. סביר להניח שכך עשה מחבר התהלים, אשר אמר לאלוהים: ”מה אהבתי תורתך, כל היום היא שיחתי” (תהלים קי״ט:97). אם כן, הבה נעשה כל מאמץ לנכוח בקביעות באסיפות ובכינוסים ונקצה זמן ללימוד המקרא ולהרהורים. אם ’נשים לב ביתר שאת’ לדבר־אלוהים, נזכה לשפע ברכות.
[הערת שוליים]
a האיגרת אל העברים נכתבה ככל הנראה ב־61 לספירה. אם כך הדבר, הרי שרק כעבור חמש שנים בערך צרו חילות צסטיוס גאלוס על ירושלים. לאחר זמן קצר נסוג הצבא וכך התאפשר למשיחיים לנוס מן העיר. אחרי ארבע שנים הושמדה העיר בידי חילות רומא בפיקודו של המצביא טיטוס.
האם אתה זוכר?
• מדוע החלו כמה משיחיים עברים לסטות מן האמונה האמיתית?
• כיצד נוכל להישאר מרוכזים באסיפות הקהילה?
• מה יעזור לנו להפיק תועלת מלימוד אישי של המקרא ומהרהורים?
[תמונה בעמוד 11]
המשיחיים העברים היו צריכים להיות מודעים לחורבנה הקרוב של ירושלים
[תמונה בעמוד 13]
ההורים יכולים לעזור לילדיהם להפיק תועלת מאסיפות הקהילה