שאלות של קוראים
מדוע השטן מכונה בעברים ב׳:14, ”זה שבידו ממשלת המוות”?
בקצרה, פאולוס התכוון שהשטן מסוגל, אם אישית ואם באמצעות שליחים או נציגים כלשהם, להביא למותם הפיזי של בני אדם. בהתאם לכך כינה ישוע את השטן ’רוצח מראשית’ (יוחנן ח׳:44).
יכולות להתעורר אי־הבנות לגבי הפסוק בעברים ב׳:14 בגלל תרגומים אחרים לאנגלית, המציינים שבידי השטן ”כוח המוות” או ”השלטון על המוות” (New International Version; Jerusalem Bible ;Revised Standard ;King James Version). בתרגום גינצבורג, למשל, נאמר ש”מלאך המוות הוא השטן”. תרגומים אלה יכולים ליצור את הרושם שיש בידי השטן יכולת בלתי מוגבלת להרוג את כל מי שהוא חפץ. אך ברור שאין אלה פני הדברים. אם אכן היה בידיו כוח כזה, הרי כבר מזמן הוא היה מוחה מעל פני האדמה את עובדי יהוה (בראשית ג׳:15).
הביטוי ביוונית שתורגם ל”ממשלת המוות” במספר תרגומים ול”אמצעי להמית” בתרגום עולם חדש הוא קְרָטוֹס טוּ תַ’נַאתוּ (κράτος του θανάτου). טו ת’נאתו היא צורה נוספת למילה ”מוות”. קרטוס פירושו ביסודו של דבר ”כוח, עוז, גבורה”. לפי מילון תיאולוגי של הברית החדשה (אנג׳) מונח זה משמעו ”הימצאותם של הכוח או הגבורה ומשמעותם, לאו דווקא השימוש בהם”. לפיכך, פאולוס לא התכוון לומר בעברים ב׳:14 שיש בידי השטן הכוח האבסולוטי על המוות, אלא שיש לו היכולת או הפוטנציאל לגרום מוות.
כיצד משתמש השטן ב”ממשלת המוות” או ב”אמצעי להמית”? בספר איוב מסופר על מקרה שאפשר לראות בו יוצא דופן. הכתוב אומר שהשטן השתמש בסערה גדולה כדי ’להמית’ את ילדיו של איוב. אך שים לב שהשטן יכול היה לפעול כך רק ברשותו של אלוהים, אשר במקרה זה ניתנה לו מכיוון שעל הפרק עמדה סוגיה חיונית (איוב א׳:12, 18, 19). השטן לא היה מסוגל להרוג את איוב. לא ניתנה לו רשות לכך (איוב ב׳:6). הדבר מראה שאף־על־פי שבמקרים מסוימים השטן היה מסוגל לגרום למותם של בני אדם נאמנים, אל לנו לפחד שהוא יכול להמית אותנו סתם כך, בהינף יד.
השטן השתמש גם באנשים כדי להרוג אחרים. מסיבה זו מתו משיחיים רבים על מזבח אמונתם; היו מהם שנרצחו בידי אספסוף זועם וכמה הוצאו להורג על לא עוול בכפם בהוראת אנשי ממשל או שופטים מושחתים (ההתגלות ב׳:13).
יתרה מזו, השטן לעתים גרם למוות באמצעות ניצול חולשות אנוש. בימי עם ישראל הקדום יעץ הנביא בלעם למואבים לפתות את בני ישראל ’למעול ביהוה’ (במדבר ל״א:16). כתוצאה מכך מתו יותר מ־000,23 מן העם (במדבר כ״ה:9; קורינתים א׳. י׳:8). גם כיום ישנם כאלה שנופלים קורבן ל”נכלי” השטן ומתפתים לבצע אי־מוסריות מינית או מעשים רעים אחרים (אפסים ו׳:11). זה אומנם נכון שאותם אנשים לא מאבדים מייד את חייהם, אך הם מסתכנים באובדן חיי נצח, ובמובן זה גורם השטן למותם.
אף־על־פי שאנו מכירים בפוטנציאל של השטן לגרום לנו נזק, אין צורך שנחשוש ממנו יתר על המידה. כאשר ציין פאולוס שבידי השטן יש האמצעי להמית, או שבידו ממשלת המוות, הוא גם אמר שהמשיח מת כדי ”שישבית [את השטן]... וישחרר את אלה שבגלל אימת המוות היו נתונים לעבדות כל ימי חייהם” (עברים ב׳:14, 15). כן, ישוע שילם את הכופר ובזאת שיחרר את המאמינים בו מעבדות לחטא ולמוות (טימותיאוס ב׳. א׳:10).
כמובן, טוב שנדע שלשטן יש האמצעי להמית, אך אנו בטוחים שיהוה יכול לתקן ולבטל כל נזק הנגרם מצד השטן ושליחיו או נציגיו. יהוה מבטיח לנו שישוע, אשר הוקם לתחייה, ’יפר את פעולות השטן’ (יוחנן א׳. ג׳:8). באמצעות כוחו של יהוה יקים ישוע את המתים לתחייה ובזאת ישבית את המוות עצמו (יוחנן ה׳:28, 29). לבסוף, ישוע יחשוף באורח דרמטי את גבולות כוחו של השטן כאשר ישליך אותו לתהום של חוסר פעילות. בסופו של דבר יישלח השטן לאבדון עולם (ההתגלות כ׳:1–10).