חשוב נכון — פעל בתבונה
תאר לעצמך את התמונה הבאה: ישוע המשיח מסביר שאויבים דתיים בירושלים יענו אותו ואז יהרגוהו. חברו הקרוב השליח פטרוס אינו מאמין למשמע אוזניו. הוא אפילו לוקח את ישוע הצידה וגוער בו. אין ספק שפטרוס עשה זאת בתום לב ושהיו לו כוונות טובות. אבל מה היתה דעתו של ישוע על צורת החשיבה של פטרוס? ”סור מלפניי, שטן”, אמר ישוע. ”מכשול אתה לי, כי אין לבך לדברי אלוהים אלא לדברי בני אדם” (מתי ט״ז:21–23).
פטרוס היה בוודאי המום! במקום לתמוך באדונו האהוב ולהיות לו לעזר, במקרה זה הוא היה לו ל”מכשול”. מדוע זה קרה? יכול להיות שפטרוס נפל קורבן לחולשה נפוצה למדי בחשיבת האדם, והיא להאמין רק במה שרוצים להאמין.
אל תהיה בעל ביטחון מופרז
דבר שיכול לחבל ביכולת שלנו לחשוב נכון הוא הנטייה לפתח ביטחון מופרז. השליח פאולוס הזהיר את אחיו לאמונה בקורינתוס הקדומה: ”מי שחושב כי עמידתו איתנה, ייזהר פן יפול” (קורינתים א׳. י׳:12). מדוע פאולוס אמר זאת? ככל הנראה משום שידע באיזו קלות יכולה להסתלף צורת החשיבה של האדם, ושאפילו משיחיים יכולים להגיע למצב שבו ’תודחנה מחשבותיהם מן הפשטות שבמשיח’ (קורינתים ב׳. י״א:3).
דבר זה קרה לדור שלם מאבותיו של פאולוס. יהוה אמר להם בזמנו: ”לא מחשבותיי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכיי” (ישעיהו נ״ה:8). הם נעשו ”חכמים בעיניהם”, והתוצאות היו הרות אסון (ישעיהו ה׳:21). ברור אפוא שמן התבונה לבדוק כיצד נוכל לשמור על צורת חשיבה נכונה וכך לחסוך מעצמנו צרות דומות.
היזהר מחשיבה בלתי רוחנית
בקהילת קורינתוס היו כמה שהושפעו לרעה מחשיבה בלתי רוחנית (קורינתים א׳. ג׳:1–3). הם הסתמכו על פילוסופיות של בני אדם יותר מאשר על דבר־אלוהים. אין ספק שהוגי הדעות היוונים של אותם ימים היו אנשים פיקחים. אך בעיני אלוהים הם היו כסילים. הנה מה שאמר פאולוס: ”שהרי כתוב: ’אאבד חוכמת חכמים ובינת נבונים אסתיר’. איה החכם? איה הבקי בתורה? איה המתפלמס של העולם הזה? האם לא שם האלוהים את חוכמת העולם לאיוולת?” (קורינתים א׳. א׳:19, 20) אותם ”נבונים” הונהגו על־ידי ”רוח העולם” ולא על־ידי רוח אלוהים (קורינתים א׳. ב׳:12). הפילוסופיות והתפיסות שלהם לא עלו בקנה אחד עם מחשבותיו של יהוה.
ביסודו של דבר, המקור לחשיבה בלתי רוחנית זו הוא השטן, אשר השתמש בנחש כדי לפתות את חוה (בראשית ג׳:1–6; קורינתים ב׳. י״א:3). האם הוא עדיין מהווה סכנה עבורנו? בהחלט! לפי דבר־אלוהים, השטן ”עיוור את שכלם” של בני האדם עד כדי כך שהוא מכונה ”המתעה את כל תבל” (קורינתים ב׳. ד׳:4; ההתגלות י״ב:9). עד כמה חשוב אפוא להיות ערים למזימותיו! (קורינתים ב׳. ב׳:11).
היזהר מ”תרמית בני אדם”
השליח פאולוס הזהיר גם מפני ”תרמית בני אדם” (אפסים ד׳:14, דל’). הוא נתקל ב”פועלי רמייה” שהתיימרו להציג את האמת אך בעצם סילפו אותה (קורינתים ב׳. י״א:12–15). כדי להשיג את מטרותיהם, אנשים אלה משתמשים בראיות באופן סלקטיבי, נוקטים בשפה טעונה רגשית, מציגים רמיזות נלוזות וחצאי אמיתות כדי להתעות ואפילו מפיצים שקרים בוטים.
תועמלנים משתמשים לעתים קרובות במילים כגון ”כת” כדי להדביק תווית לאחרים. בהמלצה לאסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה, נאמר בפני גורמי ממשל החוקרים קבוצות דתיות חדשות ש”מומלץ ביותר לחדול מן השימוש במונח זה”. מדוע? היתה תחושה כי למילה ”כת” יש קונוטציה שלילית חזקה. בדומה לכך, משכילים יוונים טענו שפאולוס הוא ”פטפטן”, או מילולית ”מלקט זרעים”. הם התכוונו שהוא משמיע דברי הבל, אדם שמלקט ומפיץ פיסות מידע קטנות. אך לאמיתו של דבר, פאולוס ”בישר על ישוע ועל התחייה” (מעשי השליחים י״ז:18).
האם השיטות של התועמלנים עובדות? כן. דרכי הפעולה שלהם מהוות גורם רב השפעה ביצירת עוינות אתנית ודתית על־ידי סילוף דעת הציבור על דתות של עמים אחרים. רבים נעזרים בשיטות אלו כדי לדחוק לשוליים מיעוטים לא אהודים. אדולף היטלר ניצל שיטות אלה כאשר תיאר את היהודים ואחרים כ”מנוונים”, ”מרושעים” ו”סכנה” למדינה. לעולם אל תניח לתרמיות שכאלה להרעיל את חשיבתך (מעשי השליחים כ״ח:19–22).
אל תתעה את עצמך
קל מאוד גם להתעות את עצמנו. למעשה, זה יכול להיות קשה ביותר לוותר על דעות היקרות ללבנו או אפילו לפקפק בהן. מדוע? מכיוון שאנו נקשרים רגשית להשקפותינו. ואז נוצר מצב שבו אנו מתעים את עצמנו באמצעות רציונליזציות — הבאת סיבות ונימוקים כדי להצדיק תפיסות מוטעות ומתעות.
הדבר קרה לכמה משיחיים מן המאה הראשונה. אף־על־פי שהם הכירו את דבר־אלוהים, הם לא איפשרו לו להנחות את אורח חשיבתם. בסופו של דבר הם ’רימו את עצמם’ (יעקב א׳:22, 26). אינדיקציה אחת לכך שאולי נפלנו קורבן לסוג זה של הונאה עצמית הוא אם אנו מתרגזים כשמישהו מטיל ספק בדעותינו. במקום להתרגז, כדאי לשמור על ראש פתוח ולהקשיב היטב למה שאומרים אחרים, גם אם אנו בטוחים בצדקתנו (משלי י״ח:17).
התאמץ למצוא את ”דעת אלוהים”
מה נוכל לעשות כדי לחשוב בצורה נכונה? לרשותנו עומדת עזרה רבה, אבל אנו חייבים להיות מוכנים להתאמץ. המלך שלמה החכם אמר: ”בני, אם תיקח אמריי ומצוותיי תצפון איתָך, להקשיב לחוכמה אוזנך, תטה לבך לתבונה. כי אם לבינה תקרא, לתבונה תיתן קולך, אם תבקשנה ככסף, וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת יהוה, ודעת אלוהים תמצא” (משלי ב׳:1–5). כן, אם נעשה את המאמץ למלא את שכלנו ואת לבנו באמיתות שבדבר־אלוהים, נזכה לחוכמה, תבונה וכושר הבחנה. למעשה, כך ”נחפור” כדי למצוא דברים הרבה יותר יקרים מכסף או אוצרות חומריים אחרים (משלי ג׳:13–15).
חוכמה וידע הינם גורמים חיוניים בחשיבה נכונה. ”כי תבוא חוכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם”, נאמר בדבר־אלוהים, ”מזימה [כושר חשיבה] תשמור עליך, תבונה תנצרכה. להצילך מדרך רע, מאיש מדבר תהפוכות. העוזבים אורחות יושר ללכת בדרכי חושך” (משלי ב׳:10–13).
חשוב שאורח החשיבה של אלוהים ינחה את חשיבתנו במיוחד בתקופה של לחץ או סכנה. רגשות חזקים כמו כעס או פחד יכולים להקשות עלינו לחשוב נכון. ”העושק יהולל [ישגע] חכם”, אומר שלמה (קהלת ז׳:7). אדם עלול אפילו ’לזעוף על יהוה’ (משלי י״ט:3). כיצד? אנו יכולים להאשים את אלוהים בבעיות שלנו, ואז להשתמש בהן כתירוץ לעשיית דברים המנוגדים לחוקיו ועקרונותיו. במקום לחשוב שאנחנו יודעים הכול, הבה נקשיב בענווה ליועצים נבונים שרוצים לעזור לנו באמצעות כתבי־הקודש. ואם זה נחוץ, הבה נהיה מוכנים לוותר על דעות שדבקנו בהן כאשר מתברר לנו שהן מוטעות (משלי א׳:1–5; ט״ו:22).
התמד ’לבקש מאלוהים’
אנו חיים בזמנים מבלבלים ומסוכנים. חיוני שנתפלל בקביעות ליהוה ונבקש את הדרכתו כדי שנגלה שיקול דעת ונפעל בתבונה. ”אל תדאגו לשום דבר”, כותב פאולוס, ”כי אם בכל דבר הציגו משאלותיכם לאלוהים בתפילה ובתחנונים ובהודיה. ושלום אלוהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע” (פיליפים ד׳:6, 7). אם חסרה לנו החוכמה הדרושה לטיפול בבעיות סבוכות או להתמודדות עם ניסיונות קשים, עלינו ’לבקש מאלוהים הנותן לכול בנדיבות ובלא גערה’ (יעקב א׳:5–8).
השליח פטרוס ידע שאחיו לאמונה צריכים לפעול בחוכמה ולכן רצה ’לעורר את חשיבתם התמה’. הוא ביקש מהם ’לזכור את הדברים שנאמרו מקדם ביד הנביאים הקדושים ואת המצווה מטעם האדון והמושיע’, ישוע המשיח (פטרוס ב׳. ג׳:1, 2). אם ננהג כך ותמיד נתאים את חשיבתנו לדברו של יהוה, נצליח לחשוב נכון ולפעול בתבונה.
[תמונות בעמוד 21]
המשיחיים הקדומים עיצבו את חשיבתם בהתאם לחוכמת אלוהים ולא לפי חשיבה פילוסופית
[שלמי תודה]
פילוסופים משמאל לימין: אפיקורוס: התמונה באדיבות British Museum; קיקרו: רפרודוקציה מתוך The Lives of the Twelve Caesars; אפלטון: Musei Capitolini ,Roma
[תמונות בעמוד 23]
חיוני להתפלל וללמוד את דבר־אלוהים