אנחנו נלך בשם יהוה לעולם ועד!
”ואנחנו נלך בשם יהוה אלוהינו לעולם ועד” (מיכה ד׳:5).
1. אילו מסרים מופיעים בפרקים ג׳ עד ה׳ בספר מיכה?
יהוה מעוניין להעביר מסר לעמו ולשם כך שולח את נביאו מיכה. אלוהים מתכוון לפעול נגד עושי הרע. הוא עומד להעניש את ישראל בעוון כפירתה. אך לשמחתנו, יהוה יברך את ההולכים בשמו. מסרים אלה נשמעים בבירור בפרקים ג׳ עד ה׳ בנבואת מיכה.
2, 3. (א) איזו תכונה היו צריכים לגלות מנהיגי ישראל, אך מה עשו במקום זאת? (ב) כיצד תסביר את הדימויים המוזכרים במיכה ג׳:2, 3?
2 נביא אלוהים מכריז: ”שימעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל. הלוא לכם לדעת את המשפט?” בהחלט מעניינם לדעת את המשפט והצדק, אך מה הם באמת עושים? מיכה אומר: ”שונאי טוב ואוהבי רע, גוֹזְלי עורם מעליהם וּשְאֵרָם מעל עצמותם; ואשר אכלו שְאֵר עמי, ועורם מעליהם הפשיטו, ואת עצמותיהם פיצֵחו, ופָרְשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת” (מיכה ג׳:1–3).
3 המנהיגים בכבודם ובעצמם נוהגים בעניים חסרי האונים ביד קשה! מאזיניו של מיכה אינם מתקשים להבין את הדימויים שבפסוקים. לפני שמבשלים כבש שחוט, פושטים תחילה את עורו ומחלקים את הבשר לנתחים. לעתים שוברים את העצמות כדי להוציא מהן את מוח העצם. את הבשר ואת העצמות מבשלים בכלי בישול גדול, כגון זה שהזכיר מיכה (יחזקאל כ״ד:3–5, 10). איזה תיאור הולם הממחיש את היחס האכזרי של המנהיגים בימי מיכה כלפי העם!
יהוה מצפה מאיתנו לנהוג בצדק
4. איזה ניגוד היה קיים בין יהוה ובין מנהיגי ישראל?
4 קיים ניגוד חד בין יהוה, הרועה האוהב, לבין מנהיגי ישראל. מכיוון שלא עשו צדק, הם לא מילאו את תפקידם להגן על הצאן. תחת זאת, הם ניצלו באנוכיות את בני העם ושללו מהם את הצדק בשפיכות ”דמים”, ככתוב במיכה ג׳:10. מה נוכל ללמוד מן המצב הזה?
5. מה מצפה יהוה מן העומדים בראש עמו?
5 אלוהים מצפה מן העומדים בראש עמו לפעול בצדק. ואלה הם פני הדברים בקרב משרתי יהוה בימינו. יתר על כן, הדבר עולה בקנה אחד עם הכתוב בישעיהו ל״ב:1: ”הן לצדק ימלוך מלך, ולשׂרים למשפט ישׂורו”. אבל מה קרה בימי מיכה? ”שונאי טוב ואוהבי רע” לא חדלו לעוות צדק.
לתפילותיהם של מי נעתר אלוהים?
6, 7. איזו נקודה חשובה מודגשת במיכה ג׳:4?
6 האם יכולים בני דורו של מיכה לצפות לברכת יהוה? מובן שלא! במיכה ג׳:4 נאמר: ”אז יזעקו אל יהוה, ולא יענה אותם. ויסתר פניו מהם בעת ההיא, כאשר הֵרֵעו מעלליהם”. מילים אלו מדגישות נקודה חשובה מאוד.
7 יהוה לא יענה לתפילותינו אם נהפוך את דרך החטא להרגל. הדבר נכון במיוחד אם אנו מנהלים חיים כפולים: עושים מעשים רעים בסתר ומציגים חזות של משרתי אלוהים נאמנים. בתהלים כ״ו:4 דוד המלך שר: ”לא ישבתי עם מְתֵי־שווא; ועם נעלמים [המעלימים את מעשיהם] לא אבוא”. לכן על אחת כמה וכמה יהוה לא יענה לתפילות של מי שמפרים את דברו בזדון!
מחוזקים על־ידי רוח אלוהים
8. מפני מה הוזהרו נביאי השקר שבימי מיכה?
8 המנהיגים הרוחניים של עם ישראל עושים מעשים מחפירים ביותר! נביאי שקר מסיטים את עם אלוהים מדרך הישר. המנהיגים החמדנים קוראים ”שלום!” אך למעשה מקדשים מלחמה על כל מי שלא נותן משהו על פיהם, כלומר, על מי שבא אליהם בידיים ריקות. ”לכן”, אומר יהוה, ”לילה לכם מחזון; וחשיכה לכם מקסום. ובאה השמש על הנביאים, וקדר עליהם היום. ובושו החוזים, וחפרו הקוסמים. ועטו על שפם” (מיכה ג׳:5–7).
9, 10. על מה מעיד המנהג ’לעטות על שפם’, ומדוע אין למיכה כל סיבה לעשות זאת?
9 מדוע ’לעטות על שפם’? מנהג זה העיד בימי מיכה על בושה. ולאותם רשעים יש בהחלט במה להתבייש. ”אין [להם] מענה אלוהים” (מיכה ג׳:7). יהוה אינו מקשיב לתפילותיהם של רשעים גאוותנים.
10 למיכה אין שום סיבה ’לעטות על שפם’, שהרי אין לו במה להתבייש. יהוה עונה לתפילותיו. שים לב לדברי הנביא הנאמן במיכה ג׳:8: ”ואולם, אנוכי מָלֵאתי כוח, את רוח יהוה, ומשפט וגבורה”. מיכה היה ללא ספק אסיר תודה על כך שלאורך שירותו הנאמן והממושך תמיד היה ’מלא כוח, את רוח יהוה’. כך היה לו העוז ”להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו”.
11. תודות לאיזה כוח יכולים בני אדם להכריז את דברי אלוהים?
11 מיכה נדרש ליותר מכוח אנושי רגיל כדי להכריז את משפטי אלוהים הנוקבים. רוח יהוה החזקה, שהיא כוחו הפעיל, היתה חיונית עבורו. ומה לגבינו? פעילות ההטפה שלנו תוכל להתבצע רק בתנאי שיהוה יחזק אותנו ברוח קודשו. כל מאמצינו לבשר יעלו בתוהו אם נחטא בזדון. במקרה כזה, גם אם נבקש מאלוהים כוח לבצע פעילות זו, תפילותינו לא יזכו למענה. לא נוכל להכריז את משפטי אבינו השמימי אלא אם כן תשרה עלינו ”רוח יהוה”. באמצעות תפילות שאלוהים ישמע ותודות לעזרת רוח הקודש, אנו מסוגלים לבשר את דברו של אלוהים באומץ לב כדוגמת מיכה.
12. כיצד עלה בידם של תלמידיו הקדומים של ישוע ’לומר את דבר אלוהים בכל אומץ הלב’?
12 אולי זכורה לך הפרשה במעשי השליחים ד׳:23–31. תאר לעצמך שאתה אחד מתלמידיו של ישוע במאה הראשונה. רודפים פנטיים מנסים לסכור את פיהם של תלמידי המשיח. אבל אותם נאמנים מתפללים לאלוהים ומתחננים: ”אדני, ראה את איומיהם ותן לעבדיך לומר את דברך בכל אומץ הלב”. ומה התוצאה? כשהם מסיימים את תפילתם, מזדעזע המקום שבו התאספו, וכולם מתמלאים רוח הקודש ומדברים את דבר אלוהים באומץ לב. הבה נפנה גם אנחנו ליהוה בתפילה ונבקש ממנו עזרה למלא את שירותנו בתמיכת רוח קודשו.
13. מה נועד לקרות לירושלים ולשומרון, ומדוע?
13 נחזור שוב לימי מיכה. לפי מיכה ג׳:9–12, ראשי העם הנושאים באשמת דמים שופטים בשוחד, הכוהנים מורים במחיר ונביאי השקר קוסמים בכסף. אין פלא אפוא שאלוהים גזר שירושלים, בירת יהודה, ”עִיִין תהיה”! הואיל ופולחן הכזב והשחיתות המוסרית אוכלים כל חלקה טובה גם בממלכת ישראל, מזהיר מיכה בהשראת רוח הקודש שאלוהים יהפוך את שומרון לעיי חורבות (מיכה א׳:6). למעשה, הנביא עוד היה בחיים בימי חורבן שומרון בידי צבאות אשור ב־740 לפה״ס (מלכים ב׳. י״ז:5, 6; כ״ה:1–21). ברור שאותם מסרים רבי עוצמה נגד ירושלים ושומרון הוכרזו רק בזכות כוחו של יהוה.
14. כיצד התגשמה הנבואה שבמיכה ג׳:12, וכיצד מן הראוי שנושפע מכך?
14 יהודה אינה יכולה להימלט מן הדין שגזר עליה יהוה. על־פי הנבואה במיכה ג׳:12, ציון ’תיחרש כשדה’. כיום, מנקודת הראות שלנו במאה ה־21, אנו יודעים שדברים אלה קרו כאשר הבבלים המיטו חורבן על יהודה וירושלים ב־607 לפה״ס. זה קרה שנים רבות אחרי שניבא מיכה, אבל הוא האמין באמונה שלמה שהנבואה תתגשם. גם אנחנו צריכים להיות בטוחים באותה מידה שהסדר העולמי המרושע של ימינו יבוא אל קיצו ב”יום האלוהים” שנחזה מראש (פטרוס ב׳. ג׳:11, 12).
יהוה שופט בצדק
15. תאר במילים שלך את הנבואה שבמיכה ד׳:1–4.
15 בהמשך מוסר מיכה מסר מרגש של תקווה. הנה דבריו המעודדים של הנביא במיכה ד׳:1–4: ”והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים, ונישא הוא מגבעות; ונהרו עליו עמים והלכו גויים רבים... ושפט בין עמים רבים, והוכיח לגויים עצומים עד רחוק. וכיתתו חרבותיהם לאיתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה. ויָשבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד; כי פי יהוה צבאות דיבר”.
16, 17. כיצד מתגשם כיום הכתוב במיכה ד׳:1–4?
16 מי הם אותם ”עמים רבים” ו”גויים עצומים”? לא מדובר בעמים ובממשלות של עולמנו. הנבואה מתייחסת לאנשים בני כל העמים אשר משרתים את יהוה באחדות בהר שמסמל את עבודתו האמיתית.
17 בהתאם לנבואת מיכה, עבודת יהוה הטהורה תקוים בקרוב במלוא מובן המילה עד קצות הארץ. בימינו ישנם אנשים ”מוכנים לחיי עולם” אשר מתחנכים על־פי דרכי יהוה (מעשי השליחים י״ג:48, דל’). יהוה שופט ומוכיח, כלומר דן בצדק, את המאמינים המצדדים במלכות. הם יעברו את ”הצרה הגדולה” כחלק מן ’ההמון הרב’ (ההתגלות ז׳:9, 14). הם כיתתו חרבותיהם לאתים וכבר היום חיים בשלום עם אחיהם, עדי־יהוה, ועם אחרים. איזה תענוג להיות בין אותם אנשים!
נחושים ללכת בשם יהוה
18. מה מסמלת הישיבה ’תחת גפן ותחת תאנה’?
18 בתקופתנו, כאשר הפחד אופף את העולם כענן קודר ומבשר רעות, אנו נרגשים מכך שרבים לומדים את דרכי יהוה. לבנו נכסף ליום הקרוב שבו כל אותם אוהבי אלוהים לא רק יפסיקו ללמוד מלחמה, אלא גם ישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו. את עצי התאנה נוטעים על־פי־רוב בכרמים (לוקס י״ג:6). ישיבה תחת גפן ותחת תאנה מסמלת שלווה, שפע וביטחון. אפילו כיום אנו נהנים משלוות נפש ומביטחון רוחני תודות לקשר שלנו עם יהוה. כאשר ישררו תנאים אלו תחת מלכות אלוהים, לא נדע עוד פחד ונהנה מביטחון מלא.
19. מה משמע הדבר ללכת בשם יהוה?
19 כדי ליהנות מחסדו וברכתו של אלוהים, עלינו ללכת בשם יהוה. הדבר מצוין באופן מפורש במיכה ד׳:5. הנביא מכריז: ”כל העמים ילכו איש בשם אלוהיו, ואנחנו נלך בשם יהוה אלוהינו לעולם ועד”. כדי ללכת בשם יהוה לא מספיק רק להצהיר שהוא אלוהינו. נדרש מאיתנו יותר מאשר לנכוח באסיפות ולהשתתף בפעילות ההכרזה על המלכות, אף־על־פי שדברים אלה בהחלט חיוניים. על מנת ללכת בשם יהוה, עלינו להיות מוקדשים לו ולעשות מאמצים לשרת אותו בנאמנות מתוך אהבה בלב ונפש (מתי כ״ב:37). ובתור עובדיו, אנו ללא ספק נחושים ללכת בשם יהוה אלוהינו לעולמי עולמים.
20. מה נובא במיכה ד׳:6–13?
20 תן דעתך כעת למילים הנבואיות שבמיכה ד׳:6–13. ”בת ציון” תוגלה ”עד בבל”. זה בדיוק מה שקרה לתושבי ירושלים במאה השביעית לפה״ס. למרות זאת, נבואת מיכה מראה ששארית תשוב ליהודה, ובמהלך שיקום ציון יהוה ידאג לכך שאויביה יוכנעו וימוגרו.
21, 22. כיצד התגשם הכתוב במיכה ה׳:1?
21 התפתחויות דרמטיות נוספות נחזו במיכה פרק ה׳. למשל, שים לב לנאמר במיכה ה׳:1–3. מיכה מנבא שמושל מטעם אלוהים — אשר ’מוצאו מקדם’ — יֵצא מבית לחם. הוא ימשול כרועה ”בעוז יהוה”. יתר על כן, מושל זה יהיה גדול לא רק בישראל אלא ”עד אפסי ארץ”. זהותו אולי תמוהה בעיני העולם ככלל, אך אין היא נעלמת מעינינו.
22 מיהי הדמות החשובה ביותר שנולדה בבית־לחם? ומי ”יגדל עד אפסי ארץ”? לא אחר מאשר ישוע, המשיח המובטח! כאשר שאל הורדוס את ראשי הכוהנים ואת הסופרים היכן ייוולד המשיח, השיבו לו: ”בבית לחם יהודה” ואפילו ציטטו את הכתוב במיכה ה׳:1 (מתי ב׳:3–6). היו גם מפשוטי העם שידעו זאת, משום שביוחנן ז׳:42 הם מצוטטים כמי שאומרים: ”הרי הכתוב אומר שמזרע דוד ומבית לחם עיר דוד יבוא המשיח”.
רענון אמיתי עבור הזולת
23. מה מתרחש כיום כהתגשמות של מיכה ה׳:6?
23 במיכה ה׳:4–14 מדבר הנביא על פלישת האשורים אשר לא תאריך ימים, ומציין שאלוהים ינקום בגויים אשר אינם שומעים בקולו. במיכה ה׳:6 מובטחת שיבה של שארית יהודים נאמנה לארץ הולדתם, אך הכתוב מתייחס גם לימינו. מיכה מצהיר: ”והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה, כרביבים עלי עשב”. בסמליות יפה מנובא כי שארית יעקב, כלומר ישראל הרוחני, תהיה ברכה לעם מאת אלוהים. ’הצאן האחרות’ של ישוע, שתקוותם לחיות עלי אדמות, רואים זאת לעונג לשרת שכם אחד עם השארית בת זמננו של ”ישראל השייכים לאלוהים” ולהביא רענון רוחני לזולת (יוחנן י׳:16; גלטים ו׳:16; צפניה ג׳:9). ובעניין זה ראוי לתת את הדעת לנקודה חשובה נוספת. בתור מכריזי המלכות, כולנו צריכים להוקיר את הזכות שנפלה בחלקנו להמציא מנוחה ורענון לזולת.
24. אילו נקודות הרשימו אותך בפרקים ג׳ עד ה׳ בספר מיכה?
24 אם כן, מה למדת מפרקים ג׳ עד ה׳ של נבואת מיכה? אולי את הנקודות הבאות: (1) אלוהים מצפה שהעומדים בראש עמו יפעלו בצדק. (2) יהוה לא יענה לתפילותינו אם נחטא בזדון. (3) פעילות ההטפה שלנו יכולה להתבצע רק בתנאי שאלוהים יחזק אותנו באמצעות רוח קודשו. (4) כדי ליהנות מברכת אלוהים, עלינו ללכת בשם יהוה. (5) בתור מכריזי המלכות, כולנו צריכים להוקיר את זכותנו להמציא מנוחה ורענון לכל אדם. ייתכן שהיו נקודות אחרות שהרשימו אותך. מה עוד ניתן ללמוד מן הספר הנבואי הזה? המאמר הבא יעזור לנו להפיק לקחים מעשיים משני הפרקים האחרונים של נבואת מיכה מחזקת האמונה.
מהי תשובתך?
• מה מצפה אלוהים מן העומדים בראש עמו?
• מדוע התפילות ורוח הקודש חשובות בעבודת יהוה?
• כיצד אנשים ’הולכים בשם יהוה’?
[תמונה בעמוד 15]
כיצד תסביר את המשל של מיכה על הקלחת?
[תמונות בעמוד 16]
בדומה למיכה, אנו ממלאים את שירותנו באומץ