הייה מוכן ליום יהוה
”הייו מוכנים גם אתם, כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן האדם” (מתי כ״ד:44).
1. מדוע מן הראוי שניתן את הדעת ליום יהוה?
יהיה זה יום מלחמה ועֶברה, יום צרה ומצוקה, יום שואה ומשואה, יום חושך ואפילה. ”יום יהוה הגדול והנורא” בוא יבוא על הסדר העולמי המרושע הזה, כשם שמי המבול הטביעו את הדור המרושע של ימי נוח; אין מנוס מכך. למרות זאת, ”כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט” (יואל ג׳:3–5; עמוס ה׳:18–20). אלוהים ישמיד את אויביו ויושיע את עובדיו. הנביא צפניה הכריז בתחושת דחיפות: ”קרוב יום יהוה הגדול, קרוב ומהר מאוד” (צפניה א׳:14). אם כן, מתי משפט אלוהי זה יֵצא אל הפועל?
2, 3. מדוע חיוני שנתכונן ליום יהוה?
2 ”את היום ההוא והשעה אין איש יודע, גם לא מלאכי השמים וגם לא הבן, אלא האב לבדו”, אמר ישוע (מתי כ״ד:36). הואיל ולא ידוע לנו המועד המדויק, חיוני שנפנים את המסר של הפסוק השנתי לשנת 2004: ”עימדו על המשמר... הייו מוכנים” (מתי כ״ד:42, 44).
3 ישוע הראה באיזו פתאומיות ייוושעו אלה שיהיו מוכנים, בשעה שאחרים ייעזבו, באומרו: ”אותה עת יהיו שניים בשדה, אחד יילקח ואחד ייעזב; שתיים טוחנות ברֵחיים — אחת תילקח ואחת תיעזב” (מתי כ״ד:40, 41). מה יהיה מצבנו בשלב מכריע זה? האם נהיה מוכנים, או שמא היום ההוא יתפוס אותנו לא מוכנים? הרבה תלוי בצעדים שאנו נוקטים כבר עכשיו. כדי שנהיה ערוכים ליום יהוה הכרחי שנימנע מגישה שלילית כלשהי הרווחת כיום, שלא נידרדר למצב רוחני מסוים ושנדחה סגנונות חיים מזיקים.
אל תהיה שאנן
4. מה היתה גישת בני דורו של נוח?
4 חשוב על ימי נוח. ”מתוך אמונה בנה נוח תיבה להצלת ביתו, בהיותו ירא אחרי שהוזהר על דברים אשר עוד לא נראו”, מציין המקרא (עברים י״א:7). התיבה ודאי היתה מבנה בולט וחריג למראה. בנוסף לכך, נוח היה ”מטיף הצדק” (פטרוס ב׳. ב׳:5). לא פרויקט הבנייה של נוח ולא הבשורה שבפיו הניעו את בני דורו לפעולה. מדוע? מכיוון שהם ”היו אוכלים ושותים ומתחתנים”. האנשים שנוח הטיף להם היו כל כך שקועים בעניינים אישיים ובתענוגות, ש”לא שמו לב עד שבא המבול וסחף את הכול” (מתי כ״ד:38, 39, ע״ח).
5. מה היתה גישתם של אנשי סדום בימי לוט?
5 כך גם היה בימי לוט. הכתוב מוסר שהם ”אכלו ושתו, קנו ומכרו, נטעו ובנו, אך ביום שיצא לוט מסדום הומטרו אש וגופרית מן השמים והשמידו את הכול” (לוקס י״ז:28, 29). אחרי שמלאכים הזהירו את לוט מפני האסון המתרגש ובא, הוא דיבר עם חתניו על מה שעתיד לקרות. אך הוא ’היה כמצַחֵק [מתלוצץ]’ בעיניהם (בראשית י״ט:14).
6. מאיזו גישה עלינו להימנע?
6 כפי שהיה בימי נוח ולוט, ”כך תהיה גם נוכחותו של בן האדם”, אמר ישוע (מתי כ״ד:39, ע״ח; לוקס י״ז:30). ואכן, הגישה הרווחת אצל רבים כיום היא שאננות, ועלינו להישמר שמא נושפע מכך. אין שום פסול בהנאה מאוכל טוב ומשתייה מתונה. וכמו כן, הנישואין הם מוסד שכונן אלוהים. אך אם אנו שמים עניינים אלו בראש מעיינינו ואת הדברים הרוחניים דוחקים לקרן זווית, האם נוכל לומר שאנו מוכנים אישית ליום יהוה הגדול והנורא?
7. איזו שאלה חיונית עלינו לשאול את עצמנו לפני שנתחייב התחייבות כלשהי, ומדוע?
7 ”הזמן דוחק”, אמר השליח פאולוס. ”על כן יהיו אלה שיש להם נשים כאילו אין להם” (קורינתים א׳. ז׳:29–31). הזמן שנותר לנו למלא את השליחות שהטיל עלינו אלוהים, לבשר על המלכות, מוגבל (מתי כ״ד:14). פאולוס קרא אפילו לזוגות נשואים לא להיות כל כך מרוכזים זה בזה עד שענייני המלכות יתפסו מקום משני בחייהם. ברור אפוא שהגישה שפאולוס מעודד כאן מנוגדת לשאננות. ישוע אמר: ”בקשו תחילה את מלכותו [של אלוהים] ואת צדקתו, וכל אלה ייווספו לכם” (מתי ו׳:33). לפני קבלת החלטה או התחייבות כלשהי, חיוני שנשאל את עצמנו, ’האם הדבר יעזור לי להמשיך לבקש תחילה את המלכות?’
8. מה עלינו לעשות אם מתחוור לנו שאנו שקועים יתר על המידה בענייני דיומא?
8 ומה אם מתחוור לנו שאנחנו שקועים וטרודים בענייני דיומא עד כדי כך שהעניינים הרוחניים נדחקים הצידה? האם אין הבדלים מהותיים בין אורח החיים שלנו לבין זה של אנשים שאין להם ידע מקראי מדויק ושאינם מבשרי מלכות? אם זה המצב, כדאי שנתפלל על כך. יהוה יכול לעזור לנו לטפח גישה נכונה (רומים ט״ו:5; פיליפים ג׳:15). בכוחו לסייע לנו לבקש תחילה את ענייני המלכות, לעשות את הטוב ולמלא את חובתנו כלפיו (רומים י״ב:2; קורינתים ב׳. י״ג:7).
אל תירדם!
9. מדוע חשוב שלא להירדם מבחינה רוחנית לפי הכתוב בההתגלות ט״ז:14–16?
9 הנבואה העוסקת ב”מלחמת היום הגדול אשר לאלוהי צבאות” בהר מגידון מזהירה שיהיו כאלה שלא ישמרו על עירנות. ”הנני בא כגנב”, אומר האדון ישוע המשיח. ”אשרי השוקד ושומר את בגדיו, פן ילך ערום ויראו את ערוותו” (ההתגלות ט״ז:14–16). הבגד כאן מתייחס למה שמזהה אותנו כעדיו המשיחיים של יהוה. הוא כולל את פעילות ההכרזה על המלכות ואת התנהגותנו המשיחית. אם נירדם ונידרדר לחוסר פעילות, אנו עלולים לאבד את זהותנו המשיחית. זהו מצב מביש ומחפיר, אך גם מסוכן ביותר. עלינו לעשות כל מאמץ שלא להירדם מבחינה רוחנית או לפתח עייפות רוחנית כרונית. כיצד אפשר להילחם בנטייה זו?
10. מדוע הקריאה היומית במקרא יכולה לעזור לנו לשמור על עירנות רוחנית?
10 המקרא מדגיש חזור ושנה את הצורך לשמור על עירנות ולהישאר מפוכחים. למשל, ספרי הבשורה מזכירים לנו: ”עימדו על המשמר” (מתי כ״ד:42; כ״ה:13; מרקוס י״ג:35, 37); ”הייו מוכנים” (מתי כ״ד:44; לוקס י״ב:40); ”היזהרו, הייו ערים” (מרקוס י״ג:33). השליח פאולוס אמר שיום יהוה יבוא באופן בלתי צפוי על עולם זה ועודד את אחיו לאמונה: ”לכן אל נא נישן כאחרים, אלא נהיה ערים ומפוכחים” (תסלוניקים א׳. ה׳:6). בספר האחרון במקרא הדגיש ישוע במעמדו המפואר את פתאומיות ביאתו, באומרו: ”אני בא מהר” (ההתגלות ג׳:11; כ״ב:7, 12, 20). גם רבים מנביאי התנ״ך תיארו את יום משפטו הגדול של יהוה והזהירו מפניו (ישעיהו ב׳:12, 17; ירמיהו ל׳:7; יואל ב׳:11; צפניה ג׳:8). קריאה יומית בדבר־אלוהים והרהורים בכתוב יעזרו לנו מאוד לשמור על עירנות רוחנית.
11. מדוע לימוד אישי של המקרא חיוני לשמירה על עירנות רוחנית?
11 כן, אין ספק שלימוד אישי שקדני של כתבי־הקודש בעזרת הפרסומים המקראיים מטעם ”העבד הנאמן והנבון” יכול להמריץ אותנו לשמור על עירנות רוחנית (מתי כ״ד:45–47, דל’). אך כדי שנפיק תועלת מהלימוד האישי, עלינו להקפיד ללמוד באופן סדיר ומתקדם (עברים ה׳:14 עד ו׳:3). עלינו לאכול בקביעות מזון רוחני מוצק. נכון, אולי קשה כיום למצוא לכך את הזמן (אפסים ה׳:15, 16). אבל אין די בקריאת המקרא והפרסומים המקראיים רק כשמזדמן לנו. לימוד אישי קבוע הכרחי אם אנו רוצים להיות ”בריאים באמונה” ולעמוד על המשמר (טיטוס א׳:13).
12. כיצד אסיפות הקהילה והכינוסים עוזרים לנו להילחם בנטייה להירדם רוחנית?
12 גם אסיפות הקהילה והכינוסים עוזרים לנו להילחם בנטייה להירדם רוחנית. כיצד? ההדרכה שאנו מקבלים שם ממלאת תפקיד בכך. האין זה נכון שבהתכנסויות הללו אנחנו תמיד שומעים תזכורות לכך שיום יהוה קרוב? באסיפות הקהילה השבועיות יש לנו גם הזדמנויות ”לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים”, וכך למעשה לעודד איש את רעהו להישאר ערים רוחנית. לכן אין פלא שאנו מצוּוים להתאסף בקביעות ’בראותנו כי קרב היום’ (עברים י׳:24, 25).
13. כיצד עוזר לנו השירות לשמור על עירנות רוחנית?
13 גורם נוסף שעוזר לנו לשמור על עירנות הוא השתתפות נלהבת בשירות השדה. היש דרך טובה יותר לשמור על מודעות גבוהה לאותות הזמנים מאשר לשוחח עליהם עם הזולת? וכשאנו רואים את תלמידי המקרא שלנו מתקדמים ומתחילים ליישם את הנלמד, תחושת הדחיפות האישית שלנו מתחזקת. ”חיגרו מותני שכליכם”, אמר השליח פטרוס, ”הייו עירניים” (פטרוס א׳. א׳:13). תרופה טובה נגד אדישות רוחנית היא להיות תמיד ”עתירי פועל בעבודתו של האדון” (קורינתים א׳. ט״ו:58).
דחה סגנונות חיים המזיקים לרוחניות
14. מפני אילו סגנונות חיים הזהיר ישוע כמתואר בלוקס כ״א:34–36?
14 בנבואה החשובה על אות נוכחותו, נתן ישוע אזהרה נוספת. הוא אמר: ”הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם בשתייה [”בזללנות”, ע״ח] ובשכרון ובדאגות החיים והיום ההוא יבוא עליכם פתאום; כי כמו פח יבוא על כל היושבים על פני כל הארץ. לכן עימדו על המשמר בכל עת והתפללו שיהיה בכוחכם להימלט מכל העתידות האלה ולהתייצב לפני בן האדם” (לוקס כ״א:34–36). ישוע תיאר בדייקנות סגנונות חיים של אנשים רבים: אכילה מופרזת, שכרות ואורח חיים שכרוך בדאגות מרובות.
15. מדוע אל לנו להפריז באכילה ובשתייה?
15 זללנות ושתייה לשוכרה עומדות בסתירה לעקרונות המקרא ויש להימנע מהן. ”אל תהי בסובאי יין, בזוללי בשר למו”, אומר המקרא (משלי כ״ג:20). אך האכילה והשתייה לא חייבות להגיע לדרגה כזו כדי להיות מסוכנות מבחינה רוחנית. הפרט עלול להיות מנומנם ועצלן עוד לפני שייחשב זללן ושתיין. ”מתאוָה וָאַיִן נפשו עצל”, אומר המשל (משלי י״ג:4). אדם כזה אולי מתאווה לעשות את רצון אלוהים, אבל תאוותו זו אינה מתקיימת בגלל רשלנות מצידו.
16. מה יעזור לנו לא להניח לדאגות הקשורות למשפחתנו למוטט אותנו?
16 מה הן דאגות החיים שישוע הזהיר אותנו מפניהן? הן נוגעות לעניינים אישיים, לפרנסת המשפחה וכדומה. כמה אווילי להרשות לדברים אלה למוטט אותנו! ”מי מכם בדאגתו יכול להוסיף טפח אחד על שנות חייו?” שאל ישוע. הוא אמר למאזיניו: ”אל תדאגו לאמור: מה נאכל? מה נשתה? ומה נלבש? הן את כל אלה מבקשים הגויים, והרי אביכם שבשמים יודע שצריכים אתם לכל אלה”. אם נבקש תחילה את ענייני המלכות ונבטח ביהוה שיספק את צורכינו, נוכל להימנע מדאגה מופרזת ונשמור על עירנות רוחנית (מתי ו׳:25–34).
17. כיצד שאיפות חומרניות יכולות להיות הגורם לדאגות?
17 הדאגות יכולות להיות גם תוצאה של שאיפות חומרניות. למשל, יש שקונים יותר ממה שהם יכולים להרשות לעצמם, ובכך מסבכים את חייהם. אחרים נפלו ברשתן של שיטות להתעשרות בזק או השקיעו את כספם בעסקאות בעלות סיכון גבוה. יש מי שפנו לרכישת השכלה גבוהה כדי להצליח כלכלית ונפלו במלכודת. נכון, כדאי לרכוש מידה מסוימת של הכשרה והשכלה שיכולות לעזור לנו להשיג עבודה. אך האמת היא שתוך כדי השקעת זמן רב ברכישת השכלה גבוהה, היו שניזוקו מבחינה רוחנית. מה מסוכן להיות במצב כזה בעת שיום יהוה הולך וקרב! המקרא מזהיר: ”השואפים להתעשר נלכדים בניסיון ובמלכודת וברוב תאוות אוויליות ומזיקות, המורידות את האדם אלי הרס ואבדון” (טימותיאוס א׳. ו׳:9).
18. איזו יכולת עלינו לפתח כדי שלא נימשך לסגנון חיים חומרני?
18 גורם חיוני שיעזור לנו שלא להימשך לסגנון חיים חומרני הוא פיתוח היכולת להבחין בין טוב ורע בעת קבלת החלטות. את היכולת הזו אפשר לפתח באמצעות אכילת ’המאכל הרוחני המוצק אשר למבוגרים’, ואם ’נרגיל את חושינו על־ידי הניסיון המעשי’ (עברים ה׳:13, 14). מגן נוסף מפני בחירות מוטעות הוא ההכרה ב”דברים החשובים יותר” כשאנו קובעים לעצמנו סדר עדיפויות (פיליפים א׳:10, ע״ח).
19. מה עלינו לעשות אם מתברר שנותר לנו מעט מאוד זמן לדברים רוחניים?
19 סגנון חיים חומרני עלול לעוור את עינינו ולהשאיר לנו מעט מאוד זמן לדברים רוחניים, אם בכלל. כיצד נבדוק את עצמנו ולא ניפול במלכודת של אורח חיים שכזה? עלינו לחשוב תוך כדי תפילות כיצד ובאיזו מידה נוכל לפשט את חיינו. המלך שלמה אמר: ”מתוקה שנת העובד, אם מעט ואם הרבה יאכֵל; והשָבָע לעשיר איננו מַניח לו לישון” (קהלת ה׳:11). האם הטיפול בנכסים חומריים מיותרים גוזל מאיתנו הרבה זמן ומרץ? ככל שיש לנו יותר נכסים, כך עלינו להשקיע יותר באחזקתם, בהוצאות הביטוח ובשמירה עליהם. לכן, האם לא מוטב לוותר על נכסים מסוימים על מנת לפשט את חיינו?
עשה כל שביכולתך להיות מוכן
20, 21. (א) מה מבטיח השליח פטרוס באשר ליום יהוה? (ב) אילו חיים עלינו לנהל כדי להיות מוכנים ליום יהוה?
20 הזמן של העולם בימי נוח אזל בסופו של דבר, וגם הסדר העולמי הנוכחי לא יעמוד לעד. השליח פטרוס מבטיח לנו: ”יום יהוה כגנב יבוא. אז השמים בשאון יחלפו והיסודות יבערו ויתפרקו, והארץ והמעשים אשר עליה [יתגלו]”. השמים הסמליים — הממשלות המרושעות — והארץ הסמלית — האנושות הזרה לאלוהים — לא יוכלו לעמוד באש הבוערת של חרון אלוהים. פטרוס המשיך והסביר כיצד נוכל להיות מוכנים לקראת היום ההוא: ”וכיוון שכל אלה יתפרקו, עד כמה עליכם לחיות בקדושה ובחסידות, לחכות לבוא יום האלוהים ולהחיש אותו” (פטרוס ב׳. ג׳:10–12).
21 חיי חסידות כוללים בתוכם נוכחות קבועה באסיפות והשתתפות סדירה בהטפת הבשורה. לכן, הבה ננכח באסיפות ונבשר את הבשורה ובמסירות מלאה לאלוהים נחכה בסבלנות ליום יהוה הגדול. הבה ’נשקוד להימצא לפני אלוהים בשלום, נקיים ובלא דופי’ (פטרוס ב׳. ג׳:14).
האם אתה זוכר?
• מדוע עלינו להיות מוכנים ליום יהוה?
• מה עלינו לעשות אם אנו מרוכזים יתר על המידה בענייני דיומא?
• מה יעזור לנו שלא להירדם מבחינה רוחנית?
• אילו סגנונות חיים מזיקים עלינו לדחות, וכיצד?
[תמונות בעמודים 20, 21]
בני דורו של נוח לא שמו לב למשפט המתקרב. מה לגביך?
[תמונה בעמוד 23]
האם תוכל לפשט את חייך כדי לפנות יותר זמן לעניינים רוחניים?