פלאי הבריאה מעשה ידי יהוה
”נהרות ימחאו כף”
אם תביט במפת כדור־הארץ תראה ברוב המקומות קווים המהלכים פתלתולות לאורכן ולרוחבן של היבשות. קווים נחשיים אלה חוצים מישורים, מדבריות וערבות. הם נעים בדרכם העקלקלה בינות לעמקים, ערוצים ויערות (חבקוק ג׳:9). אלה הם הנהרות, עורקי החיים של כוכבנו. אפיקי המים הללו מעידים על חוכמתו ועל עוצמתו של יהוה, בורא העולם. למראם מתעוררים בנו הרגשות שהציפו את מחבר התהלים, אשר קרא בשירה: ”נהרות ימחאו כף; יחד הרים ירננו לפני יהוה” (תהלים צ״ח:8, 9).a
הנהרות קשורים קשר הדוק לתולדות האדם. המקרא מדבר על ארבעה נהרות גדולים שהסתעפו מנהר שיצא מעדן (בראשית ב׳:10–14). אחת התרבויות הקדומות ביותר צמחה בעמקים הפוריים של הפרת והחידקל במזרח התיכון. תרבויות גדולות אחרות חבות את קיומן לנהר הצהוב בסין, לגַנְגֶס ולאינדוס בדרום אסיה ולנילוס במצרים.
אין פלא אפוא, שמאז ומתמיד נפעם האדם מן העוצמה, השפע והיופי של הנהרות. אורכו של נהר הנילוס הוא בערך 670,6 קילומטר. בתואר ’גדול נהרות העולם’ מוכתר נהר האמזונס שבדרום אמריקה. נהרות אחדים מצטיינים בהדרם הנשגב ואילו אחרים נודעים ביופיים, כדוגמת נהר הטוֹנֶה הקטן אך המהיר שביפן.
מה גורם לזרימת הנהרות? כוח הכבידה. כוח הכבידה מושך את המים מן המקומות הגבוהים אל המקומות הנמוכים, והתוצאה היא לעתים מפלי מים גועשים. לתיאור ביטויים אלה של עוצמה והדר אומר המקרא: ”נשאו נהרות, יהוה, נשאו נהרות קולם; ישאו נהרות דָכְיָם [קולות חבטה]” (תהלים צ״ג:3).
”מי פילג לשטף תעלה?” כלומר, מי פילג את התעלות שיזרמו בהן המים, שאל יהוה את איוב ירא האלוהים (איוב ל״ח:25). מניין באים כל המים? התשובה נעוצה במערכת מורכבת המכונה מחזור המים. מי כדור־הארץ נעים במחזור קבוע בעזרת אנרגיית השמש וכוח הכבידה. המים מתאדים ועולים לאטמוספירה. לאחר מכן, הם מתקררים ומתעבים לעננים. בבוא הזמן, שבים אדי המים אל האדמה בצורת שלג או גשם. רוב המים מצויים באוקיינוסים, באגמים, בנהרות, בקרחונים, בכיפות הקרח שבקטבים ומתחת לאדמה.
באשר למחזור מרשים זה, אומר המקרא: ”כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא. אל מקום שהנחלים הולכים, שם הם שבים ללכת” (קהלת א׳:7). רק יהוה, אל בעל חוכמה אינסופית ודאגה אוהבת, מסוגל היה להביא מחזור כזה לידי קיום. ומה אנו למדים מתכנון גאוני זה על דמותו של אלוהים? הוא אל של חוכמה רבה ודאגה אוהבת (תהלים ק״ד:13–15, 24, 25; משלי ג׳:19, 20).
חרף גודלם ומספרם, נושאים הנהרות כמות קטנה מן המים המתוקים שבכדור־הארץ. בכל זאת הם מאוד חיוניים לחיים. ”ללא גישה למים וללא שליטה מסוימת על המים, חיי אדם בצורתם הפשוטה מכול או המורכבת מכול יהיו נמנע המציאות”, קובע הספר המים (Water). ”תגובת האדם לעובדה זו הכתיבה חלק ניכר מדברי ימי התרבות”.
זה אלפי שנים מרווים הנהרות את צמאונו של האדם ומספקים מים לגניו. האדמה הפורייה לאורך נהרות רבים היא קרקע אידיאלית לגידול יבולים. שים לב כיצד רעיון זה מובע בברכה שנאמרה על משרתי יהוה: ”מה טובו אוהליך, יעקב, משכנותיך, ישראל! כנחלים נטיו, כגנות עלי נהר, כאהלים [עצי בושם] נטע יהוה, כארזים עלי מים” (במדבר כ״ד:5, 6). הנהרות חיוניים גם לקיומם של בעלי חיים כמו הברווזים והתן הנראים בתמונה. ככל שאנו חוקרים את הנהרות, כך גובר בנו הרצון להודות ליהוה.
[הערת שוליים]
a ראה לוח השנה של עדי־יהוה לשנת 2004, מאי/יוני.
[תיבה/תמונה בעמוד 8]
מפלי אִיגְווַסוּ, בגבול ארגנטינה–ברזיל, נמנים עם הרחבים במפלי העולם. רוחבם יותר מ־3 קילומטרים. הם חבויים ביער טרופי קדום ומורכבים מקרוב ל־300 מפלים קטנים. בעונת הגשמים ניתכים מטה בכל שנייה כ־000,10 מטרים מעוקבים מים.
[תמונה בעמוד 9]
נהר הטוֹנֶה, יפן