הם מתנדבים בנפש חפצה
”עמך נדבות” (תהלים ק״י:3). המילים הללו נושאות משמעות מיוחדת עבור 46 תלמידי הכיתה ה־118 של גלעד — בית־ספר למקרא מייסודה של חברת המצפה. כיצד התכוננו התלמידים לקראת הלימודים בבית־הספר, אשר מכשיר אותם לשרת כשליחים ולדאוג לצרכים הרוחניים של אנשים בארצות זרות? מייק וסטייסי, שלמדו בכיתה ה־118, מסבירים: ”החלטנו לנהל סגנון חיים פשוט, וזה עזר לנו לצמצם למינימום את מסיחי הדעת ולהישאר ממוקדים בדברים הרוחניים. היינו נחושים בדעתנו לא לתת להצלחה שלנו בעולם העסקים להאפיל על היעדים הרוחניים שלנו בחיים”. בדומה למייק וסטייסי, גם שאר התלמידים בכיתה זו מגלים רוח התנדבותית ומשרתים כעת כמבשרי מלכות בארבע יבשות שונות.
ביום שבת, ה־12 במרס 2005 נכחו 843,6 איש בטקס הסיום, ועשה רושם שכולם נהנו מן התוכנית. יושב־ראש התוכנית היה תיאודור גָ’רֶס, חבר בגוף המנהל של עדי־יהוה. הוא קיבל בברכה את האורחים שהגיעו מ־28 ארצות ואז הסב את תשומת הלב לחשיבותה של ההשכלה המקראית. הוא ציטט את דבריו של מחנך אמריקני בשם ויליאם ליאון פלפס באומרו: ”ניתן לומר על כל איש בעל ידע מעמיק במקרא שהוא אדם משכיל”. ההשכלה החילונית אומנם מועילה במידה מסוימת, אך ההשכלה המקראית עולה עליה. היא מסייעת לאנשים להכיר את אלוהים וכתוצאה מכך לזכות לחיי נצח (יוחנן י״ז:3). אח ג׳רס שיבח את התלמידים על נכונותם ליטול חלק נרחב יותר בתוכנית החינוכית הכלל־עולמית להוראת המקרא המתקיימת ביותר מ־000,98 קהילות של עדי־יהוה ברחבי העולם.
עידוד בעיתו לבוגרי בית־הספר
אחרי דברי הפתיחה מפי היושב־ראש, נאם ויליאם סמואלסון בנושא ”איך להיות כזית רענן בבית אלוהים”, על בסיס הפסוק בתהלים נ״ב:10. הוא ציין שעץ הזית משמש במקרא כסמל לפוריות, יופי וכבוד (ירמיהו י״א:16). הנואם השווה את התלמידים לעצי זית ואמר: ”יהוה ירעיף עליכם חן וכבוד כל עוד תמלאו נאמנה את תפקידכם כמבשרי מלכות בארצות שאליהן תישלחו”. כשם שעץ זית זקוק לשורשים עמוקים ומסועפים כדי לשרוד תקופות של בצורת, כך גם על התלמידים לחזק את שורשיהם הרוחניים כדי להתמודד עם אדישות, רדיפות או קשיים אחרים שיפקדו אותם בשירותם (מתי י״ג:21; קולוסים ב׳:6, 7).
ג׳ון א. בר, אחד משלושת חברי הגוף המנהל שהשתתפו בתוכנית, נאם בנושא ”אתם מלח הארץ” (מתי ה׳:13). הוא ציין שכמו שהמלח שומר על מזון מפני ריקבון, כך גם הבשורה על מלכות אלוהים יכולה להציל את חייהם של מי שהשליחים יבשרו להם ותגן עליהם מפני ריקבון מוסרי ורוחני. אח בר המשיך ועודד בנימה אבהית את התלמידים ’להיות בשלום’ עם הבריות (מרקוס ט׳:50). ”טפחו את פרי הרוח והקפידו תמיד לגלות נועם והתחשבות הן בדיבור והן במעשים”, אמר הנואם.
”הישאר על האונייה בעומק הים” היה הנושא שהבליט ווֹלֶס ליברנס, אחד המורים בגלעד. אונייה המפליגה במים עמוקים יכולה לשוט בכיוון הנכון. גם הבנת ”עמוקות האלוהים” — אמיתות על מטרת אלוהים ועל הגשמתה — יכולה לעזור לפרט להתקדם מבחינה רוחנית (קורינתים א׳. ב׳:10). אם נישאר במים רדודים מבחינה רוחנית ונסתפק ב”יסודות דברי אלוהים”, יהיה לנו קשה להתקדם ו’ספינת אמונתנו’ עלולה להישבר (עברים ה׳:12, 13; טימותיאוס א׳. א׳:19). ”תנו ל’עושר האלוהים ולעומק חוכמתו ודעתו’ לחזק אתכם בשליחותכם”, סיכם אח ליברנס (רומים י״א:33).
מרק נוּמֶר, גם הוא חבר בסגל המורים בגלעד, דן בנושא ”האם תחיה בהתאם למורשתך?” במשך למעלה מ־60 שנה רכש בית־הספר גלעד אמינות ושם מכובד תודות ל’גל העדות’ המצוין שנשאו בוגריו (בראשית ל״א:48). זו המורשת שמנחיל גלעד לתלמידי הכיתה ה־118. אח נומר עודד את התלמידים לחקות את התְקוֹעִים מימי נחמיה ולשתף פעולה בענווה עם הקהילות המקומיות ועם שליחים אחרים. הם נקראו לא לפתח את הגישה של ה’אדירים’ שהזכיר נחמיה, אלא להיות מוכנים לעבוד בהשקט מבלי לחפש את אור הזרקורים (נחמיה ג׳:5).
חוויות וראיונות מאלפים
הנושא של החלק הבא בתוכנית היה ”דבר אלוהים שגשג” (מעשי השליחים ו׳:7). בהנחיית לורנס בואן, אחד המורים בגלעד, שחזרו התלמידים חוויות משירות השדה בתקופת לימודיהם בגלעד. מן החוויות היה ברור שהתלמידים הכריזו את דבר אלוהים בהתלהבות ושיהוה בהחלט בירך את מאמציהם.
ריצ׳רד אַש ראיין מספר חברים במשפחת בית־אל שתומכים בסידורים השונים של בית־ספר גלעד. דבריהם עזרו לנוכחים להבין טוב יותר כיצד משפחת בית־אל מסייעת לתלמידים בגלעד להפיק את מלוא התועלת מתוכנית בית־הספר. לאחר מכן שוחח ג׳פרי ג׳קסון עם בוגרים מכיתות קודמות של גלעד. הם הבליטו את ההזדמנויות הרבות שהשירות כשליח מעניק לפרט להלל ולפאר את יהוה. אחד הבוגרים ציין: ”אנשים מסתכלים על כל דבר שאתה עושה בתור שליח. הם מקשיבים, מתבוננים וגם זוכרים”. לפיכך, התלמידים נקראו לזכור להציב דוגמה טובה בכל מצב. אין ספק שעצה טובה זו תעזור להם מאוד בהמשך חייהם.
סטיבן לֶט, חבר בגוף המנהל, נשא את הנאום המסכם בנושא ”צאו וחלקו ’מים חיים’” (יוחנן ז׳:38). הוא ציין שבחמשת החודשים שחלפו, הפיקו התלמידים תועלת רבה לאין שיעור כאשר שתו ממעמקי דבר האמת של אלוהים. אבל מה יעשו השליחים החדשים בידע שרכשו? אח לט עודד את בוגרי בית־הספר לשתף את הזולת ללא אנוכיות במים רוחניים אלה, כדי שגם לאחרים יהיה בקרבם ”מקור מים נובעים לחיי עולם” (יוחנן ד׳:14). הנואם הוסיף: ”לעולם אל תשכחו לתת ליהוה, ’מקור מים חיים’, את הכבוד המגיע לו. גלו סבלנות כשאתם מלמדים אנשים שעזבו את בבל הגדולה מוכת הבצורת” (ירמיהו ב׳:13). בסיום דבריו עודד אח לט את הבוגרים לחקות בהתלהבות את הרוח ואת הכלה ולהמשיך לומר: ”’בוא!’ והשומע יאמר נא, ’בוא!’; הצמא יבוא נא, והחפץ ייקח נא מים חיים חינם” (ההתגלות כ״ב:17).
בסיום התוכנית מסר אח ג׳רס דרישות שלום מארצות שונות ואחד מבוגרי הכיתה הקריא מכתב הוקרה בשם הכיתה.
האם תוכל להתנדב לשרת היכן שקיים צורך רב יותר? אם כן, בדומה לבוגרי בית־ספר גלעד, חתור להגשמת יעדים רוחניים. כך תיהנה מן השמחה ומתחושת הסיפוק של המתנדבים בנפש חפצה בשירות אלוהים — אם כשליח בארץ זרה ואם כמבשר באזור מגוריך.
[תיבה בעמוד 13]
נתוני הכיתה
מספר הארצות המיוצגות: 8
מספר ארצות היעד: 19
מספר התלמידים: 46
גיל ממוצע: 0.33
ממוצע שנים בָּאמת: 5.16
ממוצע שנים בשירות מורחב: 9.12
[תמונה בעמוד 15]
בוגרי מחזור 118 של גלעד — בית־ספר למקרא מייסודה של חברת המצפה
ברשימה שלהלן ממוספרות השורות מן החלק הקדמי אל האחורי, ורשימת השמות היא בכל שורה משמאל לימין.
(1) א. ברוקמייר; ס. מולוני; נ. סימונדס; א. לופז; ק. הווארד (2) ט. ז׳אזדרבסקי; ד. בראון; ה. הרננדז; א. מלגון; א. ג׳ונס; ל. קונל (3) ג׳. הווארד; א. לארו; ב. שאמס; ס. הייז; א. בראון (4) ג׳. בורל; מ. האמר; א. מאייר; ק. קים; ר. סטנלי; ר. רייני (5) פ. ז׳אזדרבסקי; ק. זילאבץ; ש. פריס; ב. טוֹרֶס; פ. טוֹרֶס (6) ג׳. קונל; ר. הרננדז; מ. מולוני; ח. מלגון; ר. שאמס; ג׳. הייז (7) א. פריס; ג׳. האמר; ג. סטנלי; צ׳. קים; ס. סימונדס; ד. לופז; ד. בורל (8) ד. ברוקמייר; י. מאייר; ש. רייני; ס. זילאבץ; ר. ג׳ונס; ג׳. לארו