מדריך מהימן לאושר

‏”‏רדיפת האושר”‏ היא זכות של כל אדם.‏ כך ראו זאת מנסחי הכרזת העצמאות של ארצות־​הברית של אמריקה.‏ אבל יש הבדל בין רדיפת מטרה לבין השגתה‏.‏ צעירים רבים רודפים אחר קריירות בעולם הבידור והספורט,‏ אבל כמה מתוכם אתה מכיר שבאמת הגשימו את חלומם?‏ ”‏קרוב לוודאי שאף אחד”‏,‏ אומר זמר מפורסם שיודע מקרוב כמה דם ויזע צריך להגיר כדי להפוך למוסיקאי מצליח.‏

אם כך אתה מרגיש לגבי מציאת אושר,‏ אל תתייאש.‏ אם תחתור לאושר בדרך הנכונה,‏ תצליח.‏ מדוע אנו אומרים זאת?‏ המאמר הקודם התייחס ליהוה,‏ ”‏האל המאושר”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ א׳:‏11‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ אלוהים מספק הדרכה במקרא על מנת שחתירתך לאושר לא תסתיים במבוי סתום ובמפח נפש.‏ יהוה יכול לעזור לך להתגבר על גורמי הצער השכיחים.‏ לשם המחשה,‏ ראה איזו נחמה הוא נותן לאדם המאבד את אחד מיקיריו.‏

כשמישהו יקר נפטר

האם אפשר בכלל לומר משהו חיובי על המוות?‏ המוות קורע הורים מילדים וילדים מהורים.‏ הוא מפריד בין חברים קרובים ומערער את הביטחון בקהילות מלוכדות.‏ משפחות מאושרות רבות שוקעות ביגון לאחר שהמוות פוקד את ביתן.‏

אין צורך לומר לך שהמוות הוא טרגדיה.‏ ובכל זאת יש מי שמתכחשים למציאות הזאת ומציירים את המוות כברכה.‏ שים לב מה קרה לאחר שהוריקן קתרינה היכה במפרץ מקסיקו באוגוסט 2005.‏ בהלוויה של אחד הקורבנות,‏ אמר הכומר:‏ ”‏קתרינה לא הרגה אותו.‏ אלוהים קרא לו לחזור הביתה”‏.‏ פקידת קבלה בבית־​חולים אמרה לילדה אחת ללא כוונה רעה,‏ שאין לה מה לדאוג מפני שאלוהים לקח את אמא שלה לשמיים.‏ הילדה בכתה:‏ ”‏למה,‏ למה הוא היה חייב לקחת אותה ממני?‏”‏

רוב האבלים אינם מוצאים נחמה ברעיונות מוטעים כגון אלה על מצב המתים.‏ מדוע?‏ כי הם אינם משקפים את האמת אודות המוות.‏ וחמור מכך,‏ הם מציגים את אלוהים כמי שחוטף את היקירים מחיק משפחתם ומחבריהם בדרכים מחרידות ובייסורים.‏ במקום להציג את אלוהים כמקור נחמה הם מציירים אותו כרשע.‏ לעומת זאת,‏ דבר־​אלוהים חושף את האמת לגבי המוות.‏

המקרא מכנה את המוות אויב ומשווה אותו למלך השולט על האנושות (‏רומים ה׳:‏17;‏ קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏26‏)‏.‏ המוות הוא יריב כה חזק שאין איש היכול לו,‏ וכל אדם יקר שמת הוא למעשה עוד קורבן מתוך קורבנותיו הרבים מספור.‏ אמת מקראית זו מסבירה היטב את פשר העצב וחוסר האונים שאנו חשים במותו של אחד מיקירינו.‏ ומכאן עולה שהרגשות הללו טבעיים לגמרי.‏ אך האם אלוהים משתמש באויב הזה כדי לקחת את יקירינו לשמיים?‏ ניתן למקרא להשיב על כך.‏

הכתוב בקהלת ט׳:‏5,‏ 10 מציין:‏ ”‏המתים אינם יודעים מאומה.‏.‏.‏ אין מעשה וחשבון ודעת וחוכמה בשאול,‏ אשר אתה הולך שמה”‏.‏ מהי שאול?‏ השאול היא הקבר המשותף של האנושות,‏ אשר לשם הולכים בני האדם במותם.‏ בקבר,‏ המתים חסרי פעילות לחלוטין,‏ ללא כל תזוזה,‏ תחושה או מחשבה.‏ ניתן להשוות את מצבם לשינה עמוקה.‏a המקרא מבהיר שאלוהים איננו לוקח את יקירינו כדי שיהיו איתו בשמיים.‏ במוות הם שוכנים בקבר חסרי חיים.‏

ישוע נתן לכך משנה תוקף לאחר שידידו אלעזר מת.‏ הוא דימה את המוות לשינה.‏ אילו נלקח אלעזר לשמיים כדי להיות עם האל הכול־​יכול,‏ הרי שהחזרתו לתחום הארצי כדי שימות לבסוף שוב הייתה בבחינת מעשה לא־​אוהב מצידו של ישוע.‏ הכתוב מוסר שסמוך לקבר קרא ישוע בקול גדול:‏ ”‏אלעזר,‏ צא החוצה!‏”‏ המקרא ממשיך:‏ ”‏יצא המת”‏.‏ אלעזר התחיל לחיות שוב.‏ ישוע ידע שאלעזר מעולם לא עזב את כדור־​הארץ.‏ הוא שכב חסר חיים בקבר (‏יוחנן י״א:‏​11–14,‏ 34,‏ 38–44‏)‏.‏

תיעוד מקראי זה מסייע לנו להבין שהמוות אינו משמש אמצעי בידי אלוהים להעברת אנשים מהארץ לשמיים.‏ אם כן,‏ אנו יכולים להתקרב לאלוהים בידיעה שלא הוא הגורם לעצבוננו.‏ ביכולתנו גם להיות בטוחים שהוא מבין לגמרי את הצער והנזק שהאויב הזה,‏ המוות,‏ גורם לנו.‏ כמו כן,‏ האמת המקראית ביחס למצב המתים מוכיחה שהמתים אינם סובלים באש גיהינום או במַצרף,‏ אלא נמצאים במצב של חוסר חיים בקבר.‏ אין סיבה אפוא שזכרם של יקירינו יהיה מוכתם ברגשי סלידה כלפי אלוהים או בפחד מהלא־​נודע.‏ יתרה מזו,‏ יהוה מושיט לנו במקרא נחמה נוספת.‏

תקווה המובילה לאושר

הפסוקים שדנו בהם מצביעים על תקווה המהווה חלק חיוני מאושר אמיתי.‏ המשמעות הבסיסית של המילה ”‏תקווה”‏ בשימושיה במקרא רומזת על ציפייה בטוחה לדבר טוב.‏ כדי להיווכח כיצד התקווה מסבה כיום אושר,‏ הבה נחזור לפרשה שבה ישוע מקים את אלעזר לתחייה.‏

ישנן לפחות שתי סיבות לכך שישוע חולל את הנס.‏ האחת,‏ לסלק את הצער מלבם של מרתא,‏ מרים וידידים אבלים אחרים.‏ הם נהנו שוב מחברתו של יקירם.‏ אבל ישוע ציין בפני מרתא סיבה שנייה,‏ חשובה יותר:‏ ”‏הלוא אמרתי לך שאם תאמיני תראי את כבוד האלוהים”‏ (‏יוחנן י״א:‏40‏)‏.‏ בנוסח הברית החדשה באנגלית מודרנית מאת ג׳.‏ ב.‏ פיליפ מתורגם החלק האחרון של הפסוק למילים ”‏הפלא שיכול אלוהים לחולל”‏.‏ כאשר השיב לאלעזר את חייו,‏ הראה ישוע בזעיר אנפין את מה שיהוה אלוהים יכול לעשות ויעשה בעתיד.‏ הנה פרטים נוספים לגבי ”‏הפלא שיכול אלוהים לחולל”‏.‏

ביוחנן ה׳:‏28,‏ 29 אמר ישוע:‏ ”‏אל תתמהו על זאת,‏ כי תבוא שעה שכל שוכני קבר ישמעו את קולו,‏ ויצאו”‏.‏ הכוונה היא שכל המתים בשאול,‏ כולל יקירינו,‏ ישובו לחיות.‏ הכתוב במעשי השליחים כ״ד:‏15 מנדב עוד פרטים על התרחשות מופלאה זו:‏ ”‏תהיה תחייה הן של הצדיקים והן של הרשעים”‏.‏ לפיכך גם ל”‏רשעים”‏,‏ רבים שלא הכירו ולא שירתו את יהוה,‏ תינתן בעתיד ההזדמנות לזכות בחסדו של אלוהים.‏

היכן תתרחש התחייה הזו?‏ בתהלים ל״ז:‏29 נאמר:‏ ”‏צדיקים יִירשו ארץ,‏ וישכנו לעד עליה”‏.‏ חשוב לרגע על משמעות הדבר.‏ משפחות וחברים שהמוות הפריד ביניהם ייפגשו שוב כאן עלי אדמות.‏ כמו כן,‏ השמחה ודאי מציפה את לבך כשאתה חושב על הימים היפים שתבלה בחברת אנשים שידידותם הייתה בעבר יקרה לך.‏

יהוה רוצה שתהיה מאושר

דנו בשתי דרכים שבהן יהוה יכול לעזור לך להיות מאושר יותר למרות הבעיות.‏ ראשית,‏ הוא מספק ידע והדרכה דרך המקרא כדי לעזור לך להתמודד בהצלחה עם הקשיים.‏ מלבד העזרה שהמקרא מגיש לנו בהתמודדות עם השכול,‏ העצות הטמונות בו יכולות לסייע לנו גם להתמודד עם בעיות כלכליות ובריאותיות ולתת לנו את הכוח להחזיק מעמד אל מול אי צדק חברתי ואי־​שקט פוליטי.‏ ואם תיישם את ההדרכה שבו,‏ תמצא שיהיה לך קל יותר עם בעיות אישיות אחרות.‏

שנית,‏ לימוד המקרא מעניק לך תקווה העולה אלפי מונים מכל דבר אחר שיש לחברה האנושית להציע.‏ תקומתם לחיים של חברים וקרובי משפחה היא חלק מהתקווה שהמקרא פורש לפנינו.‏ הכתוב בההתגלות כ״א:‏3,‏ 4 מספק פרטים נוספים:‏ ”‏האלוהים יהיה [‏עם בני האדם]‏,‏ וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד;‏ גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד,‏ כי הראשונות עברו”‏.‏ משמע הדבר שכל מקור לעצב בחייך צפוי בקרוב להיעלם לנצח.‏ הבטחות המקרא יתגשמו,‏ ויש לך אפשרות ליהנות מכך.‏ עצם הידיעה שיבואו זמנים טובים יותר משרה עלינו תחושת הקלה.‏ הידיעה שלא צפוי לך סבל נצחי לאחר המוות היא אכן סיבה לשמחה.‏

הנה דוגמא:‏ לפני מספר שנים ראתה מריה את בעלה גווע לאיטו ממחלת הסרטן.‏ עוד לפני שהספיקו הדמעות להתייבש היה עליה לעזוב עם שלוש בנותיה את ביתן בגלל בעיות כלכליות.‏ כעבור שנתיים,‏ גילתה מריה שהיא חולה בסרטן.‏ היא עברה שני ניתוחים מסובכים וסובלת מדי יום מכאבים עזים.‏ חרף הבעיות גישתה כה חיובית עד כדי כך שהיא מצליחה לעודד אחרים.‏ איך היא שומרת על השמחה?‏

מריה מספרת:‏ ”‏כשיש לי בעיה אני מנסה לא לחשוב יותר מדי על עצמי.‏ אני לא שואלת שאלות כמו:‏ ’‏למה דווקא אני?‏ למה אני צריכה לסבול ככה?‏ למה חליתי?‏’‏ מחשבות שליליות מוציאות ממך את כל הכוחות.‏ לכן,‏ במקום זה אני מתעלת את כוחותיי לשירות יהוה ולהושטת עזרה לאחרים,‏ וזה מעניק לי שמחה”‏.‏

איזה תפקיד יש לתקווה בחייה של מריה?‏ היא נושאת עיניה אל העתיד,‏ אל היום שבו יסיר יהוה מעל האנושות את המחלות ובעיות אחרות.‏ כשמריה מבקרת בבית־​החולים כדי לעבור טיפולים,‏ היא חולקת את תקוותה עם חולי סרטן שאולי איבדו כל תקווה.‏ באיזו מידה התקווה חשובה לה?‏ היא אומרת:‏ ”‏הרבה פעמים אני חושבת על מה שכתוב בעברים ו׳:‏19‏.‏ שם פאולוס מתאר את התקווה כעוגן לנפש.‏ בלי העוגן הזה אתה תהיה כמו ספינה שמיטלטלת בסערה.‏ אבל אם אתה קשור לעוגן,‏ לא נשקפת לך סכנה למרות ’‏הסערות’‏ שאתה עובר בחיים”‏.‏ מה שעוזר למריה לשמור על השמחה היא אותה ה”‏תקווה לחיי עולם אשר האלוהים — אשר אינו מכזב — הבטיח”‏.‏ תקווה זו יכולה להפוך גם אותך למאושר (‏טיטוס א׳:‏2‏)‏.‏

לימוד המקרא עשוי לעזור לך למצוא שמחה אמיתית חרף הבעיות.‏ ייתכן שאתה תוהה עד כמה זה מעשי.‏ עדי־​יהוה ישמחו להראות לך את התשובות המקראיות להן אתה זקוק כדי שבאמת תהיה מאושר.‏ בעודך מצפה למימוש התקווה שנותן יהוה,‏ תוכל להימנות עם מי ש’‏משיגים ששון ושמחה ומניסים יגון ואנחה’‏ (‏ישעיהו ל״ה:‏10‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 5]‏

רק האמת המקראית יכולה להקל את הכאב

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

התקווה המקראית אודות תחיית המתים עשויה לתרום לאושרך