אמונתה מעודדת אחרים
כאשר סילביה נולדה בדצמבר 1992 היא נראתה תינוקת בריאה לגמרי. אך בגיל שנתיים אבחנו אצלה ציסטיק פיברוזיס, מחלה חשוכת מרפא הגורמת לבעיות חמורות שהולכות וגוברות במערכת הנשימה ובמערכת העיכול. סילביה נוטלת 36 כדורים מדי יום, משתמשת במשאפים למיניהם ומקבלת טיפול פיזיותרפי. הואיל וקיבולת הריאות שלה היא רק 25 אחוז מהקיבולת הנורמאלית, עליה להיות מחוברת למכל חמצן גם כשהיא יוצאת מהבית.
”זה מדהים איך שסילביה מתמודדת עם המחלה שלה”, אומרת תרזה אמהּ. ”בזכות הידע שלה במקרא יש לה אמונה חזקה, והאמונה הזאת עוזרת לה להתמודד עם הצער וחוסר הנוחות. הבטחתו של יהוה להביא עולם חדש שבו כולם יירפאו מחוליים תמיד חיה בזכרונה” (ההתגלות כ״א:4). לעתים כשהייאוש אוחז בבני משפחתה, חיוכה מלא הביטחון של סילביה מרומם את רוחם. היא אומרת להוריה ולאחִיה: ”החיים בעולם החדש יפצו על כל הסבל שלנו היום”.
סילביה מתמידה לחלוק עם הזולת את הבשורה הטובה מתוך דבר־אלוהים, והאנשים שמשוחחים עימה רואים שפניה קורנות מאושר ושמחה. חברי הקהילה המשיחית שאליה היא משתייכת באיים הקנריים נהנים מאוד להאזין לתשובותיה ולראות אותה משתתפת. אחרי כל אסיפה, סילביה אוהבת להישאר באולם המלכות ולשוחח עם אחיה ואחיותיה לאמונה. היא חברותית ועליזה ובזכות זה כולם בקהילה אוהבים אותה.
”סילביה מלמדת אותנו לקח חשוב מאוד”, מציין אנטוניו אביה. ”שלמרות הבעיות, החיים הם מתנה מאלוהים ועלינו להוקיר אותם”. בדומה לסילביה, כל משרתי אלוהים — צעירים כמבוגרים — מצפים בכליון עיניים לעת שבה ”בל יאמר שכן: ’חליתי’” (ישעיהו ל״ג:24).
[תמונה בעמוד 31]
סילביה מקריאה פסוק מתוך המקרא בעוד אמהּ נושאת את מכל החמצן