”עשו כל דבר בלי להתלונן”
”עשו כל דבר בלי להתלונן” (פיליפים ב׳:14).
1, 2. מה יעץ השליח פאולוס למשיחיים בפיליפי ובקורינתוס, ומדוע?
באיגרתו אל הקהילה המשיחית בת המאה הראשונה בפיליפי, איגרת שנכתבה ברוח אלוהים, חָלק להם השליח פאולוס שבחים רבים. הוא שיבח את אחיו לאמונה בעיר זו על נדיבותם וקנאותם, והביע את שמחתו על מעשיהם הטובים. יחד עם זאת, פאולוס הזכיר להם ’לעשות כל דבר בלי להתלונן’ (פיליפים ב׳:14). מדוע ראה השליח לנכון לתת להם עצה זו?
2 פאולוס ידע לאן התלונות והטרוניות עלולות להוביל. מספר שנים קודם לכן הזכיר לקהילת קורינתוס שמסוכן להתלונן. פאולוס ציין שכאשר בני ישראל היו במדבר, הם שבו ועוררו עליהם את זעמו של יהוה. כיצד? הם התאוו לרעות, היו מעורבים בעבודת אלילים ובזנות, ניסו את יהוה והתלוננו. פאולוס עודד את הקורינתים ללמוד מדוגמאות אלו. הוא כתב: ”אף אל תתלוננו כשם שהתלוננו כמה מהם ומתו בידי המלאך המשחית” (קורינתים א׳. י׳:6–11).
3. מדוע נושא ההתלוננות חשוב לנו כיום?
3 בתור משרתי יהוה, גישתנו היא כגישתה של קהילת פיליפי. אנו קנאים לעשיית מעשים טובים ושוררת בינינו אהבה (יוחנן י״ג:34, 35). אך בהתחשב בנזק שנגרם לעם אלוהים בשל תלונותיהם, כדאי מאוד שניקח לתשומת לבנו את העצה: ”עשו כל דבר בלי להתלונן”. נדון תחילה בדוגמאות מקראיות של התלוננות. אחר כך נדבר על מספר דברים שנוכל לעשות כדי להימנע מהשמעת תלונות בצורה העלולה להזיק.
עדה רעה מלינה על יהוה
4. אילו תלונות השמיעו בני ישראל במדבר?
4 הפועל להלין, שמשמעו להתלונן, להתרעם, להתאונן ולרטון, מופיע במקרא בהקשר לאירועים שפקדו את בני ישראל ב־40 שנות נדודיהם במדבר. לא אחת קרה שבני ישראל לא היו מרוצים ממנת חלקם בחיים והשמיעו קול תלונה. לדוגמא, שבועות ספורים לאחר ששוחררו מעבדות במצרים נאמר: ”ויִלונו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרון”. הם התלוננו ביחס למזון ואמרו: ”מי ייתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר, באוכלנו לחם לשובע, כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב” (שמות ט״ז:1–3).
5. על מי למעשה התלוננו בני ישראל?
5 למעשה, יהוה סיפק לבני ישראל את כל מחסורם במדבר ונתן להם מזון ומים. מעולם לא ריחפה מעליהם הסכנה שימותו במדבר מרעב. אולם ברוח של התמרמרות הפריזו בחומרת מצבם והחלו להתלונן. את הביקורת הפנו כלפי משה ואהרון, אך יהוה ראה בזה הטחת דברים כלפיו. משה אמר לבני ישראל: ”בשמוע יהוה את תלונותיכם אשר אתם מלינים עליו. וְנַחְנוּ מה? לא עלינו תלונותיכם, כי על יהוה” (שמות ט״ז:4–8).
6, 7. על־פי במדבר י״ד:1–3, איזה שינוי חל בגישה של בני ישראל?
6 כעבור זמן קצר שוב התאוננו בני ישראל. משה שלח 12 איש לרגל את ארץ ההבטחה. עשרה מהם שבו והוציאו דיבת הארץ רעה. ומה הייתה התוצאה? ”וילונו על משה ועל אהרון כל בני ישראל, ויאמרו אליהם כל העדה: ’לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו! ולמה יהוה מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב? נשינו וטפנו יהיו לבז. הלוא טוב לנו שוב מצריימה’” (במדבר י״ד:1–3).
7 איזה שינוי חל בגישה של בני ישראל! בתחילה, מתוך הכרת טובה על כך ששוחררו ממצרים וחצו את ים סוף, שרו תהילות ליהוה (שמות ט״ו:1–21). אך בעקבות קשיי החיים במדבר ומפחד הכנענים, נדחקה התודה לאלוהים לטובת התמרמרות ואי־שביעות רצון. במקום להודות לאלוהים על חירותם, הם אימצו קו חשיבה מוטעה והאשימו אותו בקיפוח. תלונותיהם היו ביטוי לחוסר הערכה על מה שנתן להם יהוה. אין פלא שאמר: ”עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עליי?” (במדבר י״ד:27; כ״א:5).
תלונות במאה הראשונה
8, 9. הבא מכתבי־הקודש המשיחיים דוגמאות של השמעת תלונות.
8 הדוגמאות שהוזכרו עד כה קשורות לקבוצות של אנשים אשר הביעו את מחאתם בפומבי. לעומת זאת, כשביקר ישוע בירושלים בחג הסוכות שנת 32 לספירה, הייתה ’התלחשות רבה על אודותיו בקרב המון העם’ (יוחנן ז׳:12, 13, 32). הם דיברו עליו בלחש. חלקם אמרו שהוא טוב וחלקם אמרו שלא.
9 בהזדמנות אחרת התארחו ישוע ותלמידיו בביתו של מוכס בשם לוי או מתי. ”הפרושים וסופריהם רטנו ואמרו לתלמידיו: ’מדוע אתם אוכלים ושותים עם המוכסים והחוטאים?’” (לוקס ה׳:27–30) כעבור זמן מה, בגליל, היו יהודים ש”רטנו עליו משום שאמר ’אני הלחם היורד מן השמיים’”. אפילו כמה מתלמידיו נפגעו מדבריו והחלו לרגון ולרטון (יוחנן ו׳:41, 60, 61).
10, 11. מדוע התלוננו היהודים דוברי היוונית, ואיזו תועלת יכולים להפיק זקני־הקהילה מן האופן שבו טופלה התלונה?
10 תלונה אחרת שהושמעה זמן קצר לאחר חג השבועות שנת 33 לספירה הובילה לתוצאות חיוביות יותר. תלמידים חדשים מחוץ לישראל נהנו מהכנסת אורחים שגילו כלפיהם בני אמונתם ביהודה, אבל נוצרו בעיות בקשר לחלוקת הסעד. הכתוב מוסר: ’היהודים דוברי היוונית החלו להתלונן על דוברי העברית על שהזניחו את אלמנותיהם בחלוקת הסעד היומית’ (מעשי השליחים ו׳:1).
11 הם לא התלוננו כמו בני ישראל במדבר. היהודים דוברי היוונית לא דיברו באנוכיות ולא הביעו אי־שביעות רצון ממנת חלקם בחיים. הם הסבו את תשומת הלב לכך שלא סופקו צורכיהן של מספר אלמנות. הם גם לא עוררו מהומות ולא נשאו קולם נגד יהוה. את תלונתם הפנו לשליחים, ואלה ראו שהתלונה מוצדקת ופעלו מייד לתיקון המצב. איזו דוגמא טובה הציבו השליחים לזקני־הקהילה בימינו! רועים רוחניים אלה מקפידים שלא ’לאטום אוזנם מזעקת דל’ (משלי כ״א:13; מעשי השליחים ו׳:2–6).
הישמר מהשפעתן ההרסנית של התלונות
12, 13. (א) המחש בעזרת דוגמא את השפעת התלונות. (ב) מה עלול לעורר תלונות?
12 ברוב הדוגמאות המקראיות שראינו גרמו התלונות לנזק רב בקרב משרתי אלוהים בעבר. לכן מוטב שנשקול בכובד ראש את השפעתן ההרסנית של התלונות. הנה דוגמא להמחשה. מתכות רבות נוטות מטבען להחליד. אם מתעלמים מסימני חלודה ראשונים, עלולה המתכת להחליד עד לשלב שבו לא תוכל עוד למלא את ייעודה. מכוניות רבות מגיעות למגרש הגרוטאות, לא בגלל בעיות מכניות אלא משום שהן כבר לא בטיחותיות מרוב חלודה. כיצד ניתן לייחס זאת להשמעת תלונות?
13 כפי שמתכות נוטות להחליד, בני אדם לא־מושלמים נוטים להתלונן. עלינו להיות עם היד על הדופק ולזהות כל נטייה לכך. כשם שלחות ואוויר מלוח מחריפים את הצטברות החלודה, כך בעיות וקשיים מגבירים בנו את הנטייה להתלונן. לחץ נפשי עלול להפוך התרגזות קלה לתלונות כבדות. המצב באחרית הימים הולך ומידרדר, ולכן צפוי שגורמי התלונות יגברו (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). וכך קורה שמשרת יהוה אחד מתחיל להתלונן על רעהו, אולי על רקע שולי כמו אי־שביעות רצון מחולשותיו של האחר, מיכולותיו ומזכויות השירות שקיבל.
14, 15. מדוע אסור לתת לנטייה להתלונן לצאת מכלל שליטה?
14 לא משנה מה גורם לנו מורת רוח, אם נרשה לנטייה להתלונן לצאת מכלל שליטה, היא עלולה להוליד בנו רוח של מרירות ולהפוך אותנו למתלוננים סדרתיים. ההשפעה ההרסנית של התלונות עלולה להשחית אותנו כליל מבחינה רוחנית. בני ישראל שהתלוננו על החיים במדבר הרחיקו לכת עד כדי הפניית אצבע מאשימה כלפי יהוה (שמות ט״ז:8). בל נידרדר למצב כזה!
15 כדי להפחית את הנטייה להחליד מצפים את המתכות בצבע מונע חלודה וממהרים לטפל בכתמי קורוזיה. באותו אופן, אם נראה שיש לנו נטייה להתלונן, נוכל לרסן זאת בתנאי שנייחד לכך תפילות ונטפל בבעיה ללא דיחוי. איך ניתן לטפל בבעיה?
ראה דברים מנקודת מבטו של יהוה
16. כיצד ניתן להתגבר על הנטייה להתלונן?
16 בהשמעת תלונות אנו מתמקדים בעצמנו ובבעיות שלנו ולא רואים את הברכות שיש לנו כעדי־יהוה. כדי להתגבר על הנטייה להתלונן, עלינו להציב את הברכות הללו לנגד עינינו. לדוגמא, כל אחד מאיתנו נהנה מן הזכות המיוחדת לשאת את שמו הפרטי של יהוה (ישעיהו מ״ג:10). יש לנו אפשרות לרקום עימו יחסים הדוקים ולפנות ל’שומע התפילה’ בכל רגע נתון (תהלים ס״ה:3; יעקב ד׳:8). חיינו מלאי תוכן משום שאנו מבינים את סוגיית המחלוקת על הריבונות האוניברסלית וזוכרים שיש לנו זכות לשמור אמונים לאלוהים (משלי כ״ז:11). אנו יכולים להשתתף באופן קבוע בהכרזת בשורת המלכות (מתי כ״ד:14). יש לנו מצפון נקי בזכות האמונה בקורבן הכופר של ישוע (יוחנן ג׳:16). ברכות אלו אינן תלויות בצרות העוברות עלינו.
17. מדוע עלינו להשתדל לראות דברים מנקודת מבטו של יהוה, גם אם יש לנו סיבה מוצדקת להתלונן?
17 ננסה לראות דברים מנקודת מבטו של יהוה ולא רק מנקודת מבטנו אנו. ”דרכיך, יהוה, הודיעני; אורחותיך למדני” (תהלים כ״ה:4). אם יש לנו סיבה מוצדקת להתלונן, אין זה נעלם מעיני יהוה. הוא יכול לתקן את המצב בן רגע. אם כן, מדוע לעתים הוא מניח לבעיות להימשך? ייתכן שהוא רוצה לעזור לנו לטפח מעלות כמו סבלנות, כוח עמידה, אמונה ואורך רוח (יעקב א׳:2–4).
18, 19. הבא דוגמא הממחישה מה עשוי לקרות אם נהיה מוכנים לסבול אי־נוחות מבלי להתלונן?
18 הנכונות לסבול אי־נוחות מבלי להתלונן לא רק עוזרת לנו לשפר את אישיותנו, אלא גם עשויה להרשים את הצופים מן הצד. בשנת 2003 נסעה באוטובוס קבוצה של עדי־יהוה מגרמניה לכינוס בהונגריה. הנהג לא היה עד־יהוה, ולא כל כך התלהב לבלות עם העדים עשרה ימים. אך בסופו של המסע הייתה לו דעה שונה לחלוטין. מדוע?
19 בדרך התעוררו כמה מצבים לא־נעימים, אבל העדים אף פעם לא התלוננו. הנהג אמר שזו הקבוצה הכי טובה שהייתה לו! הוא הבטיח שבפעם הבא שהעדים יבקרו בביתו, הוא יזמין אותם פנימה ויקשיב להם היטב. איזה רושם טוב הותירו הנוסעים על ש”עשו כל דבר בלי להתלונן”!
הסלחנות תורמת לאחדות
20. מדוע עלינו לסלוח איש לרעהו?
20 מה אם יש לנו טענה על אחינו לאמונה? אם מדובר במשהו רציני, עלינו ליישם את העקרונות הגלומים בדברי ישוע במתי י״ח:15–17. אולם, אין זה הכרחי בכל מקרה ומקרה שהרי רוב התלונות נוגעות לעניינים שוליים. מדוע שלא תראה בכך הזדמנות לגלות סלחנות? פאולוס כתב: ”נהגו בסבלנות איש עם רעהו, וסילחו זה לזה כאשר למישהו טענה על רעהו. כשם שהאדון [יהוה] סלח לכם, כן סילחו גם אתם. מעל לכל אלה תשרור האהבה, שהיא קשר השלמות” (קולוסים ג׳:13, 14). הנוכל למצוא בלבבנו מקום לסליחה? האין ליהוה בסיס לטעון נגדנו? ובכל זאת שוב ושוב נוהג הוא בחמלה ובסלחנות.
21. כיצד מושפעים הסובבים מאדם שמרבה לרטון?
21 בלי קשר לחומרת הטענה, השמעת תלונות וטרוניות לא תפתור את הבעיה. המילה ’להלין’ משמעה גם לנהום ולרטון. סביר להניח שלא נוח לנו במחיצת אדם הרוטן בלי סוף, ואנו מנסים להתרחק ממנו. אם נתלונן ונרטון, אנו עלולים לעורר תגובה דומה מצד השומעים אותנו. מרוב אי־נוחות הם ירצו לשמור מרחק מאיתנו! הרטינות אולי יעוררו את סקרנותם, אך לא ישבו את לבם.
22. מה אמרה נערה אחת על עדי־יהוה?
22 הסלחנות תורמת לאחדות, והאחדות יקרה מאוד למשרתי יהוה (תהלים קל״ג:1–3). באחת ממדינות אירופה כתבה נערה קתולית בת 17 אל משרד הסניף של עדי־יהוה להבעת הערצתה. היא אמרה: ”זהו הארגון היחידי שאני מכירה שאין בין חבריו פילוגים על רקע שנאה, חמדנות, חוסר סובלנות, אנוכיות וחוסר אחדות”.
23. במה נדון במאמר הבא?
23 אם נוקיר את כל הברכות הרוחניות שיש לנו כעובדיו של יהוה אלוהים, יעזור לנו הדבר לקדם את האחדות ולא להתלונן ולהתמרמר על אחרים בעניינים אישיים. במאמר הבא נראה כיצד התכונות האלוהיות יגנו עלינו מפני סכנה חמורה אף יותר, והיא להתלונן על ארגונו הארצי של יהוה.
האם אתה זוכר?
• מה כרוך בהתלוננות?
• כיצד ניתן להמחיש את השפעות ההתלוננות?
• מה יוכל לעזור לנו להתגבר על הנטייה להתלונן?
• כיצד הנכונות לסלוח עוזרת לנו להימנע מתלונות?
[תמונה בעמוד 15]
בני ישראל למעשה הלינו על יהוה!
[תמונה בעמוד 17]
האם אתה משתדל לראות דברים מבעד לעיני יהוה?
[תמונות בעמוד 18]
הסלחנות תורמת לאחדות משיחית