פעל על־פי צו מצפונך
”הכול טהור לטהורים, אבל לטמאים ולשאינם מאמינים שום דבר אינו טהור” (טיטוס א׳:15).
1. מה עשה פאולוס למען הקהילות שבכרתים?
לאחר שהשלים שלושה מסעות הטפה, נאסר פאולוס ובסופו של דבר נשלח לרומא, שם הוחזק במשך שנתיים. מה עשה עם שחרורו? בשלב מסוים ביקר באי כרתים עם טיטוס. מאוחר יותר כתב אל טיטוס ואמר: ”הישארתיך בכריתים כדי שתסדר מה שיש עוד לסדר ותמנה זקנים” (טיטוס א׳:5). ביצוע משימה זו נגע לנושא השימוש במצפון.
2. עם איזו בעיה היה על טיטוס להתמודד בכרתים?
2 פאולוס הבהיר לטיטוס אילו כישורים נדרשים מזקני־הקהילה, ואחר כך ציין שיש ”רבים המסרבים להישמע, דוברי הבל ומתעים, ובפרט מבין הנימולים [”הדבקים במילה”, ע״ח]”. הם ’השחיתו משפחות שלמות בלמדם דברים פסולים’. טיטוס נדרש ’להוכיח אותם’ (טיטוס א׳:10–14; טימותיאוס א׳. ד׳:7). פאולוס אמר ששכלם ומצפונם ”טמאים”. הוא השתמש כאן במילה שאחד ממובניה הוא מוכתם, כבגד יפה ועליו כתמי צבע (טיטוס א׳:15). חלקם היו אולי מרקע יהודי, שכן הם ’דבקו במילה’. כיום אין סכנה לקהילות מצד אחים בעלי דעה מסוימת זו; למרות זאת, ניתן ללמוד רבות על המצפון מתוך העצות שנתן פאולוס אל טיטוס.
בעלי מצפון טמא
3. מה כתב פאולוס אל טיטוס בנושא המצפון?
3 שים לב באיזה הקשר הזכיר פאולוס את המצפון. ”הכול טהור לטהורים, אבל לטמאים ולשאינם מאמינים שום דבר אינו טהור, כי גם שכלם וגם מצפונם טמאים. הם מצהירים שהם יודעים את אלוהים, אך במעשיהם כופרים בו”. ברור אפוא שחלק מן המשיחיים דאז נדרשו לעשות שינויים על מנת שיהיו ”בריאים באמונה” (טיטוס א׳:13, 15, 16). הם התקשו להבחין בין טהור לטמא, והבעיה הייתה נעוצה במצפונם.
4, 5. איזו בעיה הייתה לכמה מחברי הקהילות, וכיצד השפיע עליהם הדבר?
4 יותר מעשר שנים קודם לכן, פסק הגוף המנהל של הקהילה המשיחית שאין עוד צורך במילה כדי לעבוד את אלוהים, ופסיקה זו הועברה לקהילות (מעשי השליחים ט״ו:1, 2, 19–29). ואולם, היו בכרתים שעדיין ’דבקו במילה’. בגלוי חָלקו הם על הגוף המנהל ”בלַמדם דברים פסולים” (טיטוס א׳:10, 11). מתוך חשיבה משובשת תמכו כנראה בחוקי התורה לגבי מזונות וטקסי טהרה. יכול להיות שאף הוסיפו על התורה, כפי שעשו קודמיהם בימי ישוע, והחזיקו באגדות יהודיות ובמצוות בני אדם (מרקוס ז׳:2, 3, 5, 15; טימותיאוס א׳. ד׳:3).
5 חשיבה זו השפיעה לרעה על כושר השיפוט שלהם ועל החוש המוסרי שלהם, כלומר על מצפונם. פאולוס כתב: ”לטמאים ולשאינם מאמינים שום דבר אינו טהור”. מצפונם נעשה כה מעוות, עד כי חָדַל לשמש להם מדריך אמין להתנהגות ולאומדן מצבים שונים. בנוסף לכך, הם שפטו את אחיהם לאמונה בעניינים אישיים שבהם לא חייבת לשרור תמימות דעים בין כל משיחי ומשיחי. בעניין זה החשיבו הכרתים לטמא את מה שבעצם לא היה טמא (רומים י״ד:17; קולוסים ב׳:16). הם הצהירו שהם יודעים את אלוהים, אך מעשיהם הוכיחו את ההיפך (טיטוס א׳:16).
”טהור לטהורים”
6. אילו שני סוגי בני אדם הזכיר פאולוס?
6 מה אנו יכולים ללמוד ממה שכתב פאולוס אל טיטוס? ובכן, שים לב לניגוד שבפסוק הבא: ”הכול טהור לטהורים, אבל לטמאים ולשאינם מאמינים שום דבר אינו טהור, כי גם שכלם וגם מצפונם טמאים” (טיטוס א׳:15). פאולוס בוודאי לא התכוון שלמשיחי בעל טוהר מוסרי, כל דבר ללא יוצא מן הכלל נחשב טהור וכשר. הרי פאולוס כבר הבהיר באיגרת אחרת שכל העושים מעשי זנות וניאוף, עבודת אלילים, ספיריטיזם וכן הלאה ”לא יירשו את מלכות האלוהים” (גלטים ה׳:19–21). חזקה עלינו להסיק שפאולוס פשוט הצהיר עובדה כללית לגבי שני סוגי בני אדם, אנשים בעלי טוהר מוסרי ורוחני ואנשים שאינם בעלי טוהר מוסרי ורוחני.
7. מה נאסר על־פי עברים י״ג:4, אך איזו שאלה מתעוררת?
7 משיחי ישר לב אינו צריך להימנע אך ורק ממה שנאסר מפורשות במקרא. לדוגמה, תן דעתך לאמירה החד־משמעית: ”חיי אישות יכובדו אצל הכול ויצועכם אל יחוּלל. את הזונים והנואפים ישפוט אלוהים” (עברים י״ג:4). גם לא־משיחיים וגם אנשים שאין להם שום מושג לגבי המקרא, יבינו ובצדק שפסוק זה אוסר ניאוף. ברור מן הפסוק ומקטעים אחרים במקרא שאלוהים מגנה קיום יחסי מין בין אדם נשוי לבין מי שאינו שותפו החוקי לנישואין. אך מה באשר לשני אנשים לא־נשואים המקיימים מין אוראלי? בני נוער רבים טוענים שאין בכך כל רע משום שאין זה קיום יחסי מין. האם משיחי יכול לראות במין אוראלי דבר טהור?
8. במה שונה עמדתם של המשיחיים מזו של בני אדם רבים באשר למין אוראלי?
8 מעברים י״ג:4 ומקורינתים א׳. ו׳:9 עולה כי אלוהים אוסר הן ניאוף והן זנות (יוונית, פורניאה). מהי זנות? המונח היווני מקפל בתוכו את השימוש באיברי המין בדרך הטבע או שלא בדרך הטבע מתוך כוונת זימה. הדבר כולל את כל סוגי יחסי המין הנעשים מחוץ לנישואין בעלי תוקף מקראי. מכאן שמין אוראלי נחשב לפורניאה, חרף העובדה שבני עשרה רבים בעולם כולו שומעים או מגיעים למסקנה שאין בכך כל פסול. המשיחיים האמיתיים אינם מנחים את חשיבתם ואת מעשיהם על־פי דעותיהם של ”דוברי הבל ומתעים” (טיטוס א׳:10). הם דבקים בקנה מידה גבוה יותר המותווה בכתבי־הקודש. במקום לחפש צידוקים למין אוראלי, ברור להם שמבחינה מקראית זו זנות, פורניאה, והם מדריכים את מצפונם בהתאםa (מעשי השליחים כ״א:25; קורינתים א׳. ו׳:18; אפסים ה׳:3).
קולות שונים, החלטות שונות
9. אם ”הכול טהור”, מהו תפקיד המצפון?
9 אך למה התכוון פאולוס באומרו ש”הכול טהור לטהורים”? פאולוס התייחס למשיחיים אשר התאימו את חשיבתם ואת החוש המוסרי שלהם לאמות המידה של אלוהים, המצויות בדברו הכתוב. משיחיים אלה מכירים בעובדה שבנושאים רבים שאינם נאסרים מפורשות, יש מקום למגוון דעות בקרב המאמינים. מבחינתם, דברים שאינם פסולים בעיני אלוהים נחשבים ל’טהורים’, ומשום כך אין הם ביקורתיים. הם אינם מצפים שכולם יחשבו בדיוק כמוהם לגבי עניינים שונים שבהם המקרא אינו נותן הנחיות מפורשות. נבחן כמה דוגמאות.
10. איזה קושי עלול להתעורר על רקע חתונה (או לוויה)?
10 במשפחות רבות רק אחד מבני הזוג נעשה משיחי (פטרוס א׳. ג׳:1; ד׳:3). כתוצאה מכך מתעוררים לעתים קשיים מסוימים. למשל, מה לעשות במקרה של חתונה או לוויה של קרוב משפחה? ניקח לדוגמה רעיה משיחית שבעלה אינו שותף לאמונתה. אחד מקרובי משפחתו מתחתן, והטקס ייערך בכנסייה. (או קרוב משפחה, אולי הורה, נפטר והלוויה תיערך בכנסייה.) הזוג מוזמן, והבעל רוצה שאשתו תתלווה אליו. מה מורה לה צו מצפונה? מה תעשה? תן דעתך לשתי האפשרויות הבאות.
11. אילו שיקולים יכולים להיות לרעיה משיחית המתלבטת אם ללכת לחתונה בכנסייה, ולאיזו מסקנה היא עשויה להגיע?
11 נניח שבמצב זה מצויה משיחית בשם לוֹאיס. היא מהרהרת בצו המקראי החשוב: ’צאו מבבל הגדולה’, המעצמה העולמית של דתות הכזב (ההתגלות י״ח:2, 4). בעבר השתייכה לכנסייה שבה תיערך החתונה, והיא יודעת שבמהלך הטקס יתבקשו כל הנוכחים לבצע מנהגים דתיים כגון תפילה, שירה ומחוות גוף בעלות משמעות דתית. היא נחושה בדעתה לא ליטול בכך חלק, ואין היא רוצה להגיע לשם ולהיות נתונה תחת לחצים להפר את נאמנותה. לואיס מכבדת את בעלה בהתאם לעקרון הראשות ומעוניינת לשתף עימו פעולה; יחד עם זאת, חשוב לה לא להתפשר על עקרונותיה המקראיים (מעשי השליחים ה׳:29). לפיכך היא מסבירה בטקט לבן זוגה שגם אם יחליט ללכת לשם, אין היא יכולה להצטרף אליו. היא אולי מוסיפה שאם תלך לכנסייה ולא תשתתף במנהג כלשהו, הוא עלול לעמוד במבוכה, ומסיבה זו עדיף לו שלא תבוא. החלטתה מותירה אותה עם מצפון נקי.
12. אילו שיקולים יכולים להיות למשיחי בשאלה אם להגיע לחתונה בכנסייה, ולאיזו מסקנה הוא עשוי להגיע?
12 משיחית אחרת בשם רות ניצבת, בעיקרו של דבר, בפני אותה דילמה. רות מכבדת את בעלה, והיא נחושה בדעתה לשמור אמונים לאלוהים ולהיות קשובה למצפונה המודרך על־פי המקרא. לאחר שרות שוקלת את אותן הנקודות שעליהן חשבה לואיס, היא קוראת בליווי תפילות את המאמר ”שאלות של קוראים” בהוצאת המצפה מ־15 במאי 2002. רות זוכרת ששלושת העברים צייתו לצו והתייצבו באתר שבו נערכה עבודת אלילים, אך יחד עם זאת שמרו על תומתם ולא השתחוו לצלם (דניאל ג׳:15–18). היא מחליטה להתלוות לבעלה אך לא ליטול חלק בשום מנהג דתי, וכך לפעול על־פי צו מצפונה. בטקט אך בבהירות היא מסבירה לבעלה מה מצפונה מרשה לה לעשות ומה לא. רות מקווה שהוא יראה את ההבדל בין עבודת האלוהים האמיתית לבין פולחן כזב (מעשי השליחים כ״ד:16).
13. מדוע אין זה מדאיג ששני משיחיים מסיקים מסקנות שונות?
13 האם העובדה ששני משיחיים מסיקים מסקנות שונות מלמדת שאין זה משנה מה הם עושים או מצביעה על כך שלאחד מן השניים יש מצפון חלש? לא. לואיס הכירה מנסיונה האישי את המוזיקה ואת כל יתר הדברים הכרוכים בטקסי הכנסייה, וחשה שנוכחותה שם תהיה מסוכנת עבורה. בנוסף, ייתכן שמצפונה מושפע ממגעיה הקודמים עם בעלה בענייני דת. לכן היא משוכנעת שהחלטתה היא הטובה ביותר עבורה.
14. מה על המשיחיים לזכור לגבי עניינים הנתונים לשיקולים אישיים?
14 אך האם החלטתה של רות פסולה? לא לנו לקבוע. אין מקום לשפוט אותה או למתוח עליה ביקורת על שבחרה ללכת לכנסייה מבלי לקיים מנהגים דתיים. עלינו לזכור את עצותיו של פאולוס לגבי החלטות אישיות אם לאכול או לא לאכול מאכלים מסוימים: ”אל יבוז האוכל לזה שאינו אוכל, וזה שאינו אוכל אל יחרוץ משפט על האוכל... בעיני אדוניו הוא עומד או נופל. אך הוא יעמוד, כי האדון יכול לעזור לו לעמוד” (רומים י״ד:3, 4). ברור ששום משיחי אמיתי לא ירצה לדחוק ברעהו להתעלם מצו מצפונו המודרך על־פי כתבי־הקודש. יהיה זה כמו להשתיק קול שעשוי בהחלט למסור מסר מציל חיים.
15. מדוע יש לשקול ברצינות את מצפונם ואת רגשותיהם של אחרים?
15 נחזור לתרחיש שהוצג קודם לכן. שתי המשיחיות צריכות לשקול גורמים נוספים, ואחד מהם הוא ההשפעה שתהיה להחלטתן על אחרים. פאולוס יעץ לנו: ”שזה יהיה שיפוטכם: שלא ייתן איש אבן נגף או מכשול לפני אחיו” (רומים י״ד:13). לואיס אולי זוכרת שמצבים דומים עוררו סערה גדולה בקהילתה או במשפחתה, ומה שתעשה צפוי להשפיע במידה רבה על ילדיה. בניגוד לכך, רות מודעת לכך שהחלטות דומות לא עוררו מבוכה בקהילה או באזור מגוריה. בדומה לשתי הנשים, כולנו צריכים להבין שאדם בעל מצפון המודרך היטב מביא בחשבון את ההשפעה שיש לו על הזולת. ישוע אמר: ”כל המכשיל אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי, מוטב לו שתיתלה אבן רחיים על צווארו ויטבע במצולות ים” (מתי י״ח:6). אם אדם מתעלם מן האפשרות שמא יכשיל את חברו, אולי מצפונו טמא כפי שהיה נכון לגבי כמה משיחיים בכרתים.
16. אילו שינויים צריכים לחול במשיחי עם הזמן?
16 המשיחי צריך להתקדם ללא הפסק מבחינה רוחנית, ובמקביל לכך לשפר באופן תמידי את יכולת ההקשבה וההיענות למצפונו. ניקח לדוגמה את מארק שנטבל לא מזמן. מצפונו מורה לו להתרחק ממנהגים פסולים שאותם נהג לקיים בעבר, כגון מנהגים הקשורים לעבודת אלילים ולאכילת דם (מעשי השליחים כ״א:25). הוא מקפיד להימנע גם מדברים הדומים ולו במעט למה שאלוהים אוסר. מאידך, קשה לו להבין מדוע יש שדוחים דברים מסוימים שנראים לו מקובלים, כגון תוכניות טלוויזיה כלשהן.
17. הבא דוגמה הממחישה כיצד הזמן וההתקדמות הרוחנית משפיעים על מצפונו ועל החלטותיו של המשיחי.
17 עם הזמן, מרחיב מארק את ידיעותיו והולך ומתקרב אל אלוהים (קולוסים א׳:9, 10). איך זה משפיע עליו? קולו הפנימי הולך ומתחדד. כעת מארק נוטה יותר להקשיב למצפונו ולשקול את עקרונות המקרא. ברור לו שחלק מן הדברים ה’דומים במעט’ למה שאלוהים אוסר ושמהם הוא נמנע, אינם פסולים מנקודת מבטו של אלוהים. יתרה מזו, מאחר שהוא קשוב יותר לעקרונות המקרא ולמצפונו המודרך היטב, נמנע מארק מתוקף צו מצפונו מתוכניות טלוויזיה שבעבר נראו לו מקובלות. כן, מצפונו התחדד (תהלים ל״ז:31).
18. מה משמח אותנו?
18 ברוב הקהילות מצויים המשיחיים בשלבי התקדמות שונים. חלקם חדשים באמונה. אולי מצפונם שקט בעניינים מסוימים, אך זועק בעוצמה בעניינים אחרים. הם זקוקים לזמן ולעזרה כדי להיות קשובים להדרכת יהוה ולמצפונם המודרך על־פי המקרא (אפסים ד׳:14, 15). למרבה השמחה, באותן קהילות ישנם מן הסתם רבים בעלי ידע רב שצברו ניסיון ביישום עקרונות המקרא ורכשו מצפון התואם במידה רבה את הלך החשיבה של אלוהים. כמה משמח להיות בחברת אחים ”טהורים” אלה המחשיבים כ”טהור” מוסרית ורוחנית את מה שרצוי בעיני האדון! (אפסים ה׳:10) הבה נשים לנו למטרה להתקדם עד לשלב זה ולהקפיד שמצפוננו יפעל תמיד על־פי דעת האמת ועל־פי יראת שמיים (טיטוס א׳:1).
[הערת שוליים]
a בחוברת המצפה מ־15 במרס 1983 עמודים 30, 31 (אנג׳) יש התייחסות לנושא עבור זוגות נשואים.
השב על השאלות
• מדוע חלק מן המשיחיים בכרתים היו בעלי מצפון טמא?
• כיצד ייתכן ששני משיחיים בעלי מצפון חד יקבלו החלטות שונות?
• מה צריך לקרות למצפוננו עם הזמן?
[מפה בעמוד 26]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
סיציליה
יוון
כרתים
אסיה הקטנה
קפריסין
הים התיכון
[תמונה בעמוד 28]
שני משיחיים המצויים במצב דומה עשויים לקבל החלטות שונות