קוראים שואלים
האם המבול אכן שטף את פני כל תבל?
המבול התרחש לפני יותר מ־000,4 שנה, ולכן אין עלי אדמות עדי ראייה היכולים לדווח על מה שאירע. אולם ישנה עדות כתובה המתארת את האסון, וממנה אנו למדים כי מי המבול כיסו את ההרים הגבוהים ביותר דאז.
המסמך ההיסטורי מוסר: ”ויהי המבול ארבעים יום על הארץ... והמים גברו מאוד מאוד על הארץ, ויכוּסוּ כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמיים. חמש עשרה אמה [כ־5.6 מטרים] מלמעלה גברו המים, ויכוּסוּ ההרים” (בראשית ז׳:17–20).
יש התוהים אם הסיפור, שלפיו כיסו המים את פני כל תבל, הוא בבחינת אגדה או לכל הפחות לשון גוזמה. אך לא כך הדבר! למעשה, רוב חלקי כדור־הארץ עדיין מוצפים. כ־71 אחוז משטחו מכוסים במים. כך שלאמיתו של דבר מי המבול עדיין מצויים על פני האדמה. ואם יימסו הקרחונים וכיפות הקרח בקטבים, יעלה גובה פני הים ויכסה ערים שונות, כגון ניו יורק וטוקיו.
גיאולוגים, החוקרים את תצורות הנוף של צפון־מערב ארצות הברית, סבורים כי בעבר הרחוק הציפו את האזור לא פחות מ־100 שטפונות קטסטרופאליים. על־פי מקורות, אחד השטפונות שטף בשאון את האזור ויצר חומת מים בגובה 600 מטר שנעה במהירות של 105 קילומטר לשעה — מבול של מים בנפח של 000,2 קילומטר מעוקב ובמשקל של למעלה משני טריליון טון. על סמך ממצאים דומים הגיעו מדענים נוספים למסקנה שייתכן מאוד כי מבול כלל עולמי אכן התרחש.
אדם המאמין כי המקרא הוא דברו של אלוהים, אינו רואה במבול גלובאלי תיאוריה אפשרית, אלא עובדה היסטורית. ישוע אמר בתפילה לאלוהים: ”דברך אמת” (יוחנן י״ז:17). השליח פאולוס כתב שרצון אלוהים הוא ”שכל בני אדם ייוושעו ויגיעו להכרת האמת” (טימותיאוס א׳. ב׳:3, 4). כיצד יכול היה פאולוס ללמד את תלמידי ישוע את האמת על אלוהים ומטרתו אם דבר־אלוהים מכיל אגדות?
ישוע לא רק האמין שהמבול אכן אירע, אלא גם האמין שהוא שטף את פני כל תבל. בנבואתו החשובה על נוכחותו ועל סיום הסדר העולמי הִשווה ישוע מאורעות אלו לימי נוח (מתי כ״ד:37–39). גם השליח פטרוס כתב על מי המבול: ”על־ידי אלה נהרס העולם שהיה אז, בהישפטו במים” (פטרוס ב׳. ג׳:6).
אם נוח היה דמות מיתולוגית והמבול לא היה אלא אגדה, אזי אזהרותיהם של פטרוס וישוע המיועדות לדור אחרית הימים היו חסרות כל משמעות. מסרים אלה לא היו משמשים כאזהרה, אלא מטשטשים את התפיסה הרוחנית של שומעיהם ומסכנים את סיכוייהם להינצל מצרה שתהיה גדולה יותר מהמבול (פטרוס ב׳. ג׳:1–7).
בהתייחסו לרחמיו כלפי עמו, אמר אלוהים: ”אשר נשבעתי מעבור מי נוח עוד על הארץ, כן נשבעתי מקצוף עליך ומגעור בך”. מי המבול אכן כיסו את הארץ, ובאותה מידה של ודאות יטה אלוהים חסד לבוטחים בו (ישעיהו נ״ד:9).