המשיחיים הקדומים בעולם היווני

המשיחיים בני המאה הראשונה בישרו בעיקר בקרב דוברי יוונית.‏ כתבי־הקודש ששימשו אותם כתימוכין לבשורה אודות ישוע היו בנמצא ביוונית.‏ רוב הכותבים שכתבו בהשראת רוח אלוהים את מה שנודע מאוחר יותר ככתבי־הקודש המשיחיים,‏ כתבו ביוונית.‏ הם השתמשו בביטויים ובדוגמאות שהיו ברורים ומובנים לאוכלוסייה שהייתה חשופה לתרבות היוונית.‏ אולם,‏ לא ישוע ולא שליחיו ואף לא אחד מן הכותבים של כתבי־הקודש המשיחיים לא היו יוונים.‏ למעשה,‏ כולם היו יהודים (‏רומים ג׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏

מה הביא לכך שהשפה היוונית מילאה תפקיד כה מכריע בהפצת דת האמת המשיחית?‏ כיצד הציגו הכותבים והשליחים המשיחיים בני המאה הראשונה את הבשורה שבפיהם בצורה שתקסום לדוברי היוונית?‏ ומדוע פרק זה בהיסטוריה הקדומה נוגע לנו?‏

התפשטות התרבות היוונית

במאה הרביעית לפה״ס הכניע אלכסנדר הגדול את האימפריה הפרסית ויצא לכבוש חלקים נוספים מהעולם.‏ על מנת לאחד את השטחים שכבש,‏ עודדו הוא ויורשיו את ה”‏הלניזם”‏,‏ כלומר,‏ אימוץ השפה והתרבות היוונית.‏

גם לאחר שרומא הכניעה מאוחר יותר את יוון ונטלה ממנה את כל סמכויותיה הפוליטיות,‏ המשיכה התרבות היוונית להוות גורם רב השפעה בקרב העמים השכנים.‏ במהלך המאות השנייה והראשונה לפה״ס,‏ הוקסמה האצולה הרומית מכל דבר בעל ניחוח יווני — אומנות,‏ ארכיטקטורה,‏ ספרות ופילוסופיה — ומשום כך אמר המשורר הוֹרַצְיוּס:‏ ”‏יוון הכבושה כבשה את מנצחה האכזרי”‏.‏

תחת השלטון הרומי שגשגו ערים חשובות ברחבי אסיה הקטנה,‏ סוריה ומצרים כמרכזי תרבות יווניים.‏ כגורם שתכליתו להנחיל תרבות,‏ נגע ההלניזם בכל צדדי החיים,‏ החל ממוסדות החוק והשלטון וכלה במסחר,‏ בתעשייה ואף באופנה.‏ ברוב הערים היווניות היה גִימְנַסְיוֹן שבו חונכו בחורים צעירים,‏ והיה גם תיאטרון שבו הועלו מחזות יווניים.‏

‏”‏אל תוך שטף התרבות ההלניסטית הזה נשאבו היהודים,‏ אומנם אט אט ובהססנות,‏ אך באופן בלתי נמנע”‏,‏ אומר ההיסטוריון אמיל שוּרֵר.‏ בתחילה עמד הלהט היהודי הדתי מול איום הפגאניזם שהתלווה להתפשטות החשיבה היוונית,‏ אך בסופו של דבר צדדים רבים במרקם החיים היהודי הושפעו ממנה.‏ אחרי ככלות הכול,‏ מציין שורר,‏ ”‏הקהילות היהודיות הקטנות היו מוקפות כמעט מכל עבר במחוזות הלניסטיים,‏ ולא היה מנוס מקשר רציף ביניהם מטעמי מסחר”‏.‏

תפקידו של תרגום השבעים

מהגרים יהודים רבים שהתיישבו ברחבי אגן הים התיכון,‏ מצאו עצמם מתגוררים בערים שבהן שלטו התרבות והשפה היווניות.‏ מתיישבים אלה המשיכו לקיים את הדת היהודית,‏ ונהגו לעלות לירושלים כדי לחגוג את שלושת הרגלים.‏ אולם,‏ עם הזמן שכחו רבים מהם את השפה העברית.‏a לכן התעורר צורך לתרגם את התנ״ך ליוונית,‏ שהייתה שגורה בפי רוב העם.‏ מלומדים יהודים,‏ ככל הנראה באלכסנדריה שבמצרים — מרכז חשוב של התרבות ההלניסטית — החלו במשימה זו בערך בשנת 280 לפה״ס.‏ התוצאה הייתה תרגום השבעים.‏

עם צאת תרגום השבעים נולד עידן חדש.‏ תרגום זה היה הגורם המרכזי שבאמצעותו נחשפה תרבות המערב לאוצרות התנ״ך.‏ בלעדיו,‏ הידע אודות מגעי אלוהים עם בני ישראל היה נותר צפון בכתבים יחסית לא־ידועים,‏ ובשפה שאינה מובנת עוד לרבים,‏ ועל כן לא היה יכול לתת תוקף להטפה חובקת עולם.‏ למעשה,‏ תרגום השבעים סיפק את הרקע,‏ את המושגים ואת השפה שאיפשרו את מסירת הידע על יהוה אלוהים לבני אדם ממגוון רקעים אתניים.‏ בזכות התפשטותה הנרחבת הפכה השפה היוונית לכלי שאין שני לו להפצת אמיתות קדושות ברחבי תבל.‏

גרים ויראי אלוהים

כבר במאה השנייה לפה״ס,‏ תרגמו היהודים רבות מיצירותיהם הספרותיות ליוונית,‏ וחיברו יצירות חדשות ישירות בשפה זו.‏ הדבר מילא תפקיד חשוב בהפצת תולדות עם ישראל ואמונתו בעולם הנוכרי.‏ היסטוריונים מדווחים כי גויים רבים בתקופה זו ”‏עמדו בקשרים הדוקים או פחות הדוקים עם קהילות יהודיות,‏ נטלו חלק בפולחן היהודי וקיימו את מצוות היהודים אם בהקפדה ואם בפחות הקפדה”‏ (‏ההיסטוריה של העם היהודי בימי ישוע המשיח [‏The History of the Jewish People in the Age of Jesus Christ]‏)‏.‏

מספר נוכרים התקדמו עד לנקודה שבה חבקו את היהדות,‏ נימולו והתגיירו.‏ אחרים אימצו היבטים מסוימים של היהדות אך לא המירו את דתם.‏ אלה מוזכרים בדרך כלל בספרות היוונית כ”‏יראי אלוהים”‏.‏ קורנליוס מכונה ”‏חסיד.‏.‏.‏ וירא אלוהים”‏.‏ השליח פאולוס פגש יראי אלוהים רבים שחברו ליהודים ברחבי אסיה הקטנה וביוון.‏ באנטיוכיה אשר בפיסידיה,‏ למשל,‏ פנה אל קהל הנוכחים בבית הכנסת כאל ”‏אנשי ישראל ויראי האלוהים”‏ (‏מעשי השליחים י׳:‏2;‏ י״ג:‏16,‏ 26;‏ י״ז:‏4;‏ י״ח:‏4‏)‏.‏

הנה כי כן,‏ כאשר החלו תלמידי ישוע לבשר את הבשורה הטובה בקהילות יהודיות מחוץ לגבולות יהודה,‏ היו רבים מן המתבשרים ביסודם מרקע יווני.‏ קהילות אלו היו ממש כר פורה להתפשטות דת האמת המשיחית.‏ משהתברר כי אלוהים מציע את תקוות הישועה אף לנוכרים,‏ הבינו התלמידים שבעיני אלוהים ”‏אין יהודי אף לא גוי”‏ (‏גלטים ג׳:‏28‏)‏.‏

לבשר ליוונים

בהתחשב בנורמות הדתיות ובערכי המוסר של אנשי הגויים,‏ היססו בתחילה חלק מן המשיחיים הקדומים שממוצא יהודי לפתוח את הקהילה המשיחית בפני המאמינים הנוכרים.‏ אולם,‏ כאשר נתאשר הדבר כי אלוהים מוכן לקבל את הנוכרים,‏ הבהירו השליחים והזקנים בירושלים כי על מאמינים אלה להימנע מדם,‏ מזנות ומעבודת אלילים (‏מעשי השליחים ט״ו:‏29‏)‏.‏ היה זה צעד הכרחי עבור מי שחיו כמו יוונים כיוון ש”‏תשוקות בזויות”‏ והומוסקסואליות חלחלו לחברה היוונית־רומית.‏ לא היה מקום למעשים כאלו בקרב המשיחיים (‏רומים א׳:‏26,‏ 27;‏ קורינתים א׳.‏ ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

הבולט ביותר מבין השליחים המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה שבישרו בעולם היווני היה השליח פאולוס.‏ מי שמבקר כיום באתונה שביוון יכול לראות לרגלי האריופגוס לוח ברונזה המנציח את נאומו המפורסם של פאולוס בעיר זו.‏ דבריו מתועדים בספר מעשי השליחים פרק י״ז.‏ בראשית דבריו פנה אל קהל מאזיניו במילים,‏ ”‏אנשי אתונה”‏.‏ כך נהגו נואמים יוונים להתחיל את נאומיהם.‏ אין ספק שבדרך זו השרה רוגע על שומעיו שביניהם היו פילוסופים מן האסכולה האפיקורסית והסטואית.‏ במקום להביע את סערת הרגשות שהתחוללה בקרבו או לבקר את אמונת מאזיניו,‏ ניסה פאולוס לעורר בהם רצון טוב בציינו כי הם נראים דתיים מאוד.‏ הוא דיבר על המזבח שלהם ”‏לאל בלתי נודע”‏ ובנה מכנה משותף באומרו שעל אותו אל הוא מבקש לדבר (‏מעשי השליחים י״ז:‏16–23‏)‏.‏

פאולוס מצא מסילות ללב מאזיניו על־ידי כך שהציג רעיונות שהיה להם קל לעכל.‏ הסטואיקנים יכלו להסכים איתו שאלוהים הוא מקור החיים,‏ שכל בני האדם בני אותו גזע,‏ שאלוהים אינו רחוק מאיתנו,‏ ושחיי האדם תלויים בו.‏ כתימוכין לנקודה האחרונה ציטט פאולוס מיצירותיהם של המשוררים הסטואיקנים אראטוס (‏פאינומנה‏)‏ וקְלֶאַנתֶּס ‏(‏ההמנון לזאוס‏)‏.‏ גם האסכולה האפיקורסית יכלה למצוא הרבה מן המשותף עם פאולוס — הם האמינו כי אלוהים חי ושניתן להכירו,‏ שאין הוא תלוי באחרים,‏ שאין הוא צריך דבר מבני אדם,‏ ושאין הוא שוכן במקדשים ידי אדם.‏

פאולוס השתמש במושגים שהיו מוכרים לקהל מאזיניו.‏ ואכן,‏ לדברי אחד המקורות,‏ ”‏העולם (‏קוסמוס‏)‏”‏,‏ ”‏צאצאיו”‏ ו”‏אלוהות”‏ היו כולם מונחים שגורים בפי פילוסופים יוונים (‏מעשי השליחים י״ז:‏24–29‏)‏.‏ לא שפאולוס היה מוכן להתפשר על האמת כדי לקנות את ליבם.‏ ההיפך,‏ בדברי הסיום שלו על אודות התחייה והמשפט אמר דברים שעמדו בניגוד לאמונותיהם.‏ אף־על־פי־כן,‏ הוא התאים במיומנות את מסריו,‏ מבחינת אופן הצגתם ותוכנם,‏ כדי שירתקו את קהל מאזיניו שנודעו בחיבתם לפילוסופיה.‏

רבות מאיגרותיו הופנו לקהילות בערים יווניות או במושבות רומיות שהתייוונו לגמרי.‏ בכתבים אלה,‏ הכתובים ביוונית שוטפת ורבת עוצמה,‏ עשה פאולוס שימוש טוב ברעיונות ובדוגמאות שהיו נפוצים בתרבות היוונית.‏ פאולוס מזכיר את המשחקים האתלטיים,‏ את פרס המנצח,‏ את האוֹמֵן שליווה את הבן לבית הספר,‏ ודימויים רבים נוספים ממרקם החיים היווני (‏קורינתים א׳.‏ ט׳:‏24–27;‏ גלטים ג׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ לצד הנכונות לשאול מושגים מהשפה היוונית,‏ דחה פאולוס בכל תוקף את ערכי המוסר היווניים ואת האידיאלים הדתיים.‏

להיות הכול למען הכול

השליח פאולוס ידע שכדי לחלוק את הבשורה הטובה עם אחרים,‏ עליו להיות ”‏הכול למען הכול”‏.‏ ”‏למען היהודים אני כיהודי כדי להשיג יהודים”‏,‏ כתב,‏ ולמען היוונים היה כיווני,‏ כדי לעזור להם להבין את מטרת אלוהים.‏ פאולוס היה בהחלט כשיר לכך בהיותו אזרח יהודי בעיר הלניסטית.‏ על כל המשיחיים כיום לנהוג כדוגמתו (‏קורינתים א׳.‏ ט׳:‏20–23‏)‏.‏

מיליונים כיום עוברים ממדינה למדינה,‏ ומתרבות אחת לרעותה.‏ הדבר מעמיד אתגר עצום בפני משיחיים המשתדלים לבשר את הבשורה על מלכות אלוהים ולקיים את מצוות ישוע ’‏לעשות תלמידים מאנשי כל העמים’‏ (‏מתי כ״ד:‏14;‏ כ״ח:‏19‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ שוב ושוב הם מוצאים שכאשר אנשים שומעים את הבשורה בשפת אימם,‏ המסר חודר לליבם והם מגיבים בחיוב.‏

מסיבה זו,‏ כתב עת זה,‏ המצפה מכריז על מלכות יהוה,‏ יוצא לאור מדי חודש ב־169 שפות,‏ וכתב העת הנלווה אליו,‏ עורו!‏,‏ יוצא לאור ב־81 שפות.‏ בנוסף לכך,‏ כדי לבשר את הבשורה הטובה לאנשים שעברו להתגורר בשכנותם,‏ עדי־יהוה רבים עושים מאמצים ללמוד שפה חדשה — כולל שפות קשות כגון ערבית,‏ סינית ורוסית.‏ המטרה כיום היא כפי שהייתה במאה הראשונה.‏ השליח פאולוס היטיב לנסח זאת באומרו:‏ ”‏אני הכול למען הכול כדי שאושיע לפחות כמה מהם”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט׳:‏22‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏מפה בעמוד 18]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

רומא

יוון

אתונה

אסיה

אנטיוכיה (‏שבפיסידיה)‏

קיליקיה

סוריה

יהודה

ירושלים

מצרים

אלכסנדריה

קירניה

הים התיכון

‏[‏תמונה בעמוד 19]‏

‏”‏תרגום השבעים”‏ סייע בהפצת הידע על אודות יהוה במאה הראשונה

‏[‏שלמי תודה]‏

Israel Antiquities Authority

‏[‏תמונה בעמוד 20]‏

הלוח באריופגוס המנציח את נאומו של פאולוס