יהוה ראוי שנהללו פה אחד
”הללו יה” (תהל׳ קי״א:1).
1, 2. מה פשר המילה ”הללויה”, ואיזה שימוש נעשה בה בכתבי־הקודש המשיחיים?
”הללויה!” קריאה זו נשמעת לעיתים קרובות בכנסיות, ויש שמרבים לשרבבה בשיחותיהם היומיומיות. אלא שמעטים יודעים את פשרה הקדוש, ורבים שקריאה זו שגורה בפיהם חיים את חייהם בצורה שדווקא ממיטה חרפה על שם אלוהים (טיט׳ א׳:16). כהגדרת אחד ממילוני המקרא, המילה ”הללויה” היא מילת קריאה שחלק ממחברי מזמורי התהלים עשו בה שימוש על מנת להזמין את הכול להלל יחד איתם את יה, כלומר את יהוה. לדוגמה, בתהלים קי״א:1 נאמר: ”הללו יה, אודה יהוה בכל לבב, בסוד ישרים ועֵדה”.
2 המילה ”הללויה” בתעתיק יווני מוזכרת ארבע פעמים בההתגלות י״ט:1–6 לאות שמחה על קיצן של דתות הכזב. לכשיקרה הדבר, תהיה לעובדי האל האמיתי סיבה מיוחדת לקרוא ”הללויה” ביראת כבוד.
מעשיו הגדולים
3. מהי המטרה העיקרית שלשמה אנו מתכנסים יחדיו באופן קבוע?
3 מחבר מזמור קי״א מציג בפנינו שפע של סיבות לכך שיהוה ראוי לתהילתנו המאוחדת. פסוק 1 אומר: ”אודה יהוה בכל לבב, בסוד ישרים ועֵדה”. זהו הרצון הבוער בליבם של עדי־יהוה בימינו. הם מתכנסים יחדיו באופן קבוע, הן בקהילות מקומיות והן בכינוסים גדולים, כשמטרתם העיקרית היא להלל את יהוה.
4. כיצד יכולים בני אדם ’לדרוש’ את מעשי יהוה?
4 ”גדולים מעשי יהוה, דרושים לכל חפציהם” (תהל׳ קי״א:2). שים לב למילה ”דרושים”. על־פי ספר עיון אחד, ניתן לייחס את הפסוק לבני אדם אשר מעשי אלוהים מהווים עבורם ”מושא להרהורים ולמחקרים מעמיקים ושקדניים”. יצירות כפיו של יהוה משרתות שפע של מטרות נפלאות. הוא קבע את השמש, את כדור־הארץ ואת הירח במקומם, ביחס הנכון זה מזה, כך שיהיו בכוכב הלכת שלנו חום ואור, יום ולילה, עונות ומועדי ים.
5. מה מתברר בזכות התקדמותו של האדם בהבנת היקום?
5 המדענים הגיעו להבנה רבה לגבי מיקומו של כדור־הארץ במערכת השמש ולגבי מסלולו, גודלו ומסתו המושלמים של הירח. מערך הגרמים השמימיים הללו ויחסי הגומלין ביניהם מאפשרים את חילופי העונות באופן יפהפה וסדיר. כמו כן, ידע רב נצבר באשר לשיעור וליחס הנכונים של כוחות היסוד ביקום. לפיכך, במאמר שכותרתו ”היקום המתוכנן ’בדיוק כמו שצריך’”, אמר פרופסור להנדסת מכונות: ”נקל להבין מדוע מדענים כה רבים שינו את דעתם ב־30 השנים האחרונות, והגיעו למסקנה שדרושה מנה גדושה של אמונה כדי לשער שהיקום הוא לא יותר מאשר תוצר של תאונה קוסמית מקרית. ככל שאנו מקבלים תמונה ברורה יותר על ביתנו המתוכנן בהקפדה רבתי, הולכות ומצטברות הראיות לקיומו של מתכנן תבוני”.
6. מה אתה חש לגבי מבנה הגוף שברא אלוהים לאדם?
6 עוד אחת מיצירות כפיו המרשימות של אלוהים הוא האדם (תהל׳ קל״ט:14). כאשר ברא את האדם, חנן אותו יהוה במוח ובגוף המכיל מערכת שלמה של איברים חיוניים, והעניק לו את היכולת לבצע עבודה. מבין מתנות האל הפלאיות נמנות היכולות לדבר, לשמוע, לכתוב ולקרוא, יכולות שמהן נהנים מרבית בני האדם. יש לך גם שלד זקוף הנחשב ליצירת פאר מפליאה. המבנה ושיווי המשקל של גופך, תפקודיו המכאניים והתהליכים הכימיים המתחוללים בו מעוררים התפעמות. מעבר לכך, הקשרים העצביים המדהימים המאפשרים למוחך ולחושיך לתפקד עולים פי כמה על כל דבר שהמציאו המדענים. למעשה, הישגי המין האנושי מתאפשרים אך ורק תודות למוח ולחושים שבהם ניחן האדם. גם המהנדס המלומד והמוכשר ביותר אינו מסוגל לייצר דבר כה יפה וכה שימושי כמו אצבעותיך הדומות למנופים מורכבים להפליא. שאל את עצמך, ’האם יצירות אומנות מרשימות ומפעלי בנייה כבירים היו יכולים להיווצר ללא שימוש מיומן באצבעות שברא לנו אלוהים?’
מעשיו הגדולים של אלוהים ותכונותיו
7. מדוע עלינו לראות במקרא אחד ממעשיו הגדולים של אלוהים?
7 מבין מעשיו הגדולים של יהוה נמנות נפלאות אחרות שעשה למען בני האדם, כמתואר במקרא. ספר המקרא עצמו הוא יצירת מופת הרמונית. בשונה מכל ספר אחר, הוא אכן ”נכתב ברוח אלוהים, ומועיל הוא להוראה” (טימ״ב ג׳:16). לדוגמה, ספר בראשית, ראשון ספרי המקרא, מסביר כיצד טיהר אלוהים את העולם מן הרוע ששרר בימי נוח. הספר השני, שמות, מראה כיצד הוכיח יהוה את אלוהותו כששחרר את בני ישראל מעבדות במצרים. ייתכן שמחבר המזמור ראה בעיני רוחו את המאורעות הללו כשאמר מעומק הלב: ”הוד והדר פועלו, וצדקתו עומדת לעד. זכר עשה לנפלאותיו. חנון ורחום יהוה” (תהל׳ קי״א:3, 4). האינך מסכים שפועלי יהוה לאורך ההיסטוריה, כולל דברים שהתרחשו בימיך, הם זכר ל’הודו והדרו’?
8, 9. (א) במה שונים פעליו של אלוהים מפעולות רבות של האדם? (ב) אילו מתכונות אלוהים אתה מוקיר?
8 שים לב שמחבר המזמור גם מדגיש את תכונותיו היפות של יהוה, ובהן צדקתו, חינו ורחמיו. ידוע לך שהפעולות שנוקטים בני אדם חוטאים מושתתות אך לעיתים רחוקות על צדקה. לרוב הן נובעות מחמדנות, קנאה ויהירות. הדבר ניכר בכלי הנשק השטניים שמייצרים בני אדם לשימוש במלחמות שהם עצמם מציתים ולקידום אינטרסים כלכליים. כלי נשק אלה ממיטים על מיליוני קורבנות תמימים אומללות ואימה בל יתוארו. כמו כן, הרבה דברים שעושה האדם נעשים במחיר דיכוי העניים. דוגמה מוכרת לכך היא ניצול העבדים לבניית הפירמידות. הפירמידות שימשו בעיקר כאתרי קבורה לפרעונים הגאים. זאת ועוד, חלק ניכר מפועלי האדם בימינו אינם גורמים רק לדיכוי, אלא גם ’משחיתים את הארץ’ (קרא ההתגלות י״א:18).
9 עד כמה שונים פעליו של יהוה, אשר תמיד מושתתים על מה שנכון וצודק! אחד מפעליו הוא מתן האמצעי לישועת בני האדם החוטאים — ביטוי לרחמיו הרבים. בתיתו את הכופר הראה אלוהים ”את צדקתו” (רומ׳ ג׳:25, 26). אכן ”צדקתו עומדת לעד”! אשר לתכונת החן, היא באה לידי ביטוי בסבלנות שבה נהג אלוהים עם בני אדם חוטאים. לעיתים אף השתמש במילה ”נא” כשקרא להם לסור מדרכם הרעה ולעשות את הטוב (קרא יחזקאל י״ח:25).
נאמן להבטחותיו
10. איזו דוגמה של נאמנות הציב יהוה באשר לבריתו עם אברהם?
10 ”טֶרֶף נתן ליראיו. יזכור לעולם בריתו” (תהל׳ קי״א:5). נראה כי מחבר התהלים התכוון כאן לברית עם אברהם. יהוה הבטיח לברך את זרע אברהם ואמר שזרעו יירש את שער אויביו (בר׳ כ״ב:17, 18; תהל׳ ק״ה:8, 9). בהתגשמות הראשונה של הבטחות אלו הפך זרע אברהם לעם ישראל. לתקופה ארוכה היו בני ישראל עבדים במצרים, אבל ’אלוהים זכר את בריתו עם אברהם’ והצילם (שמ׳ ב׳:24). בהמשך, במגעיו עימהם, הפגין יהוה את נדיבותו הרבה. הוא סיפק מזון גשמי לגופם ומזון רוחני לשכלם וללבבם (דב׳ ו׳:1–3; ח׳:4; נחמ׳ ט׳:21). במרוצת מאות השנים שחלפו מאז, סר העם פעמים רבות מעִם אלוהים, ואלוהים שלח אליהם נביאים שקראו אליהם לשוב אליו. יותר מ־500,1 שנה לאחר שהוציא את בני ישראל ממצרים, שלח אלוהים את בנו יחידו אל העולם. מרבית היהודים דחו את ישוע ונתנו את ברכתם על הוצאתו להורג. אז הקים יהוה אומה חדשה, אומה רוחנית, ”ישראל השייכים לאלוהים”. אומה זו יחד עם המשיח מרכיבה את הזרע הרוחני של אברהם, אשר ישמש את יהוה על־פי נבואתו לברכת בני האדם (גל׳ ג׳:16, 29; ו׳:16).
11. כיצד מוסיף יהוה ’לזכור את בריתו’ עם אברהם?
11 יהוה מוסיף ’לזכור את בריתו’ ואת הברכות המובטחות במסגרתה. כיום הוא מספק שפע של מזון רוחני ביותר מ־400 שפות. בנוסף, הוא ממשיך להיענות לתפילותינו בדבר סיפוק צרכינו הפיזיים, וזאת בהתאם למילים: ”את לחם חוקנו תן לנו יום יום” (לוקס י״א:3; תהל׳ ע״ב:16, 17; יש׳ כ״ה:6–8).
כוחו האדיר של יהוה
12. באיזה מובן ניתנה לבני ישראל ”נחלת גויים”?
12 ”כוח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גויים” (תהל׳ קי״א:6). אחד המאורעות הבולטים בתולדות עם ישראל, ושאותו אולי ראה המשורר בעיני רוחו, היה שחרורם הפלאי ממצרים. כשאיפשר יהוה לבני ישראל להיכנס אל ארץ ההבטחה, עלה בידם להכניע ממלכות בשני עברי הירדן. (קרא נחמיה ט׳:22–25.) כן, יהוה נתן לבני ישראל ”נחלת גויים”. איזו הפגנה מרשימה של כוח אלוהים!
13, 14. (א) איזה מאורע אפשרי הקשור לבבל ראה המשורר בעיני רוחו כשדיבר על כוחו של אלוהים? (ב) אילו מעשי ישועה גדולים נוספים ביצע ומבצע יהוה?
13 עם זאת, אנו יודעים היטב שחרף כל מה שעשה יהוה למענם, ביזו עם ישראל אותו ואת אבותיהם אברהם, יצחק ויעקב. הם שבו ומרדו בו עד אשר העלה עליהם את הבבלים, ואלה גירשו אותם מאדמתם והגלו אותם מארצם (דה״ב ל״ו:15–17; נחמ׳ ט׳:28–30). אם, כטענת מספר חוקרי מקרא, מחבר מזמור קי״א חי אחרי שעם ישראל חזרו מבבל, הרי שהיו לו סיבות נוספות להלל את יהוה על נאמנותו ועל כוחו. אלוהים הפגין את התכונות הללו כששחרר את היהודים מבבל — מעצמה שדגלה במדיניות של אי־שחרור שבויים (יש׳ י״ד:4, 17).
14 כעבור חמש מאות שנה בערך הפגין יהוה את כוחו בצורה משמעותית יותר: הוא פתח בפני בני אדם את הפתח להשתחרר מן השעבוד לחטא ולמוות, וזאת בתנאי שיתחרטו על חטאיהם (רומ׳ ה׳:12). אחת התוצאות היא שכך נסללה הדרך בפני 000,144 איש להפוך לתלמידיו משוחי הרוח של המשיח. בשנת 1919 שחרר יהוה בכוחו שארית קטנה של משוחים מן השעבוד לדתות הכזב. את הישגיהם בעת הנוכחית, עת הקץ, ניתן לזקוף אך ורק לגבורת אלוהים. לאחר שיוכיחו את נאמנותם עד מוות, הם ימלכו עם ישוע המשיח במלכות שמיים על הארץ לתועלת בני האדם שהתחרטו על חטאיהם (ההת׳ ב׳:26, 27; ה׳:9, 10). הם יירשו את הארץ בהיקף רחב יותר פי כמה מהיקף הירושה שנפלה בחלקו של עם ישראל הקדום (מתי ה׳:5).
עקרונות מהימנים ונצחיים
15, 16. (א) מה נמנה עם מעשי ידיו של אלוהים? (ב) אילו הוראות נתן אלוהים לעם ישראל הקדום?
15 ”מעשי ידיו אמת ומשפט; נאמנים כל פיקודיו. סמוכים לעד לעולם, עשויים באמת וישר” (תהל׳ קי״א:7, 8). עם ”מעשי ידיו” של יהוה נמנו שני לוחות הברית ועליהם עשרת הדיברות (שמ׳ ל״א:18). חוקים חשובים אלה, יחד עם יתר המצוות המרכיבות את ברית התורה, מבוססים על עקרונות מהימנים ונצחיים.
16 למשל, באחד הדיברות נאמר: ”אנוכי יהוה אלוהיך אל קנא... עושה חסד לאלפים לאוהביי ולשומרי מצוותיי”. נוסף על כך, לוחות הברית הכילו עקרונות נצחיים כמו: ”כבד את אביך ואת אימך”, ”לא תגנוב” ו”לא תחמוד” את מה ששייך לרעך — איסור המשקף תובנה מעמיקה (שמ׳ כ׳:5, 6, 12, 15, 17).
גואלנו הקדוש והנורא
17. מאילו סיבות היה על בני ישראל להתייחס לשם אלוהים בקדושה?
17 ”פדות שלח לעמו. ציווה לעולם בריתו. קדוש ונורא [מעורר יראה] שמו” (תהל׳ קי״א:9). ייתכן כי מחבר המזמור שוב התכוון לנאמנותו של יהוה לברית שכרת עם אברהם. בזכות נאמנות זו לא נטש יהוה את עמו, לא כשהיו עבדים במצרים וגם לא מאוחר יותר כשהיו שבויים בבבל. בשני המקרים פדה אלוהים את עמו. גם אם היו אלה שני הדברים היחידים שעשה למענם, די היה בכך כדי לגרום לבני ישראל להתייחס לשם אלוהים בקדושה (קרא שמות כ׳:7; רומים ב׳:23, 24).
18. מדוע אתה מחשיב זאת לזכות לשאת את שם אלוהים?
18 הדבר נכון גם לגבי המשיחיים כיום, אשר נפדו מן השעבוד לחטא ולמוות, שנדמה היה כמצב שאין ממנו מוצא. עלינו לעשות כמיטב יכולתנו על מנת לחיות בהתאם לבקשה הראשונה שבתפילה לדוגמה: ”יתקדש שמך” (מתי ו׳:9). הרהורים בשם המפואר הזה צריכים להטמיע בנו יראת אלוהים. מחבר מזמור קי״א אימץ השקפה נכונה כלפי יראת אלוהים. הוא אמר: ”ראשית חוכמה יראת יהוה. שֵכֶל טוב לכל עושיהם [עושי פיקודיו]” (תהל׳ קי״א:10).
19. במה נדון במאמר הבא?
19 פחד בריא מפני אלוהים יעזור לנו לשנוא את הרע. הוא גם יעזור לנו לחקות את תכונותיו היפות של אלוהים כפי שעולה ממזמור קי״ב, שאותו ננתח במאמר הבא. מזמור זה מראה מה עלינו לעשות כדי להימנות בין המיליונים שיהללו את אלוהים לנצח נצחים. אין הוא ראוי לפחות מכך. ”תהילתו עומדת לעד” (תהל׳ קי״א:10).
שאלות למחשבה
• מדוע ראוי יהוה שנהללו פה אחד?
• אילו מתכונותיו של יהוה ניכרות במעשיו?
• מדוע אתה מחשיב זאת לזכות לשאת את שם אלוהים?
[תמונה בעמוד 20]
אנו מתאספים בקביעות בעיקר כדי להלל את יהוה
[תמונה בעמוד 23]
כל חוקיו של יהוה מבוססים על עקרונות מהימנים ונצחיים