ראה בדברים רוחניים מקור רענון
’קחו עליכם את עולי ותמצאו מרגוע לנפשותיכם’ (מתי י״א:29).
1. מה קבע אלוהים במסגרת התורה שניתנה בהר סיני, ומדוע?
התורה שניתנה בהר סיני כללה את חוק שמירת השבת. יהוה ציווה על עם ישראל ביד משה דוברו: ”ששת ימים תעשה מעשיך. וביום השביעי תשבות, למען ינוח שורך וחמורך, ויינפש בן אמתך והגֵר” (שמ׳ כ״ג:12). יהוה התחשב בכפופים לתורה, וברוב אהבתו קבע יום מנוחה שבו יוכלו משרתיו ’להינפש’ ולהתרענן.
2. כיצד הועילה שמירת השבת לעם ישראל?
2 האם היה יום השבת יום מנוחה בלבד? לא. הוא היה חלק בלתי נפרד מעבודת יהוה בימי בני ישראל. שמירת השבת איפשרה לראשי משפחות ללמד את בני ביתם ’לשמור את דרך יהוה כדי לעשות צדקה’ (בר׳ י״ח:19). עוד הייתה השבת הזדמנות להתראות עם קרובי משפחה וידידים ולהרהר יחד במעשי יהוה (יש׳ נ״ח:13, 14). והחשוב מכול, השבת הצביעה באורח נבואי על אלף שנות שלטון המשיח — העת שבה ייהנו אנשים ממרגוע אמיתי (רומ׳ ח׳:21). אך מה באשר לימינו? היכן וכיצד יכולים המשיחיים האמיתיים, הרוצים ללכת בדרכי יהוה, למצוא מרגוע אמיתי?
מצא מרגוע ורענון בחברת משיחיים
3. כיצד תמכו זה בזה המשיחיים בני המאה הראשונה, וכיצד השפיע עליהם הדבר?
3 השליח פאולוס תיאר את הקהילה המשיחית כ”עמוד האמת ויסודה” (טימ״א ג׳:15). המשיחיים הקדומים התחזקו כאשר עודדו זה את זה וכאשר בנו איש את רעהו באהבה (אפ׳ ד׳:11, 12, 16). כשפאולוס היה באפסוס, ביקרו אותו אחים מקורינתוס ועודדו אותו. שים לב כיצד השפיע עליו הדבר: ”שמח אני על בואם של סְטֶפָנַס ופוֹרְטוּנָטוֹס ואֲכַיְקוֹס”, אמר פאולוס, ”כי הם... הרגיעו את רוחי” (קור״א ט״ז:17, 18). בדומה לכך, כאשר טיטוס הגיע לקורינתוס כדי לשרת את האחים המקומיים, פאולוס כתב שוב לקהילה ואמר: ”כולכם גרמתם לו נחת רוח” (קור״ב ז׳:13). גם כיום, עדי־יהוה מוצאים מרגוע ורענון אמיתיים בהתרועעות בונה עם אחיהם לאמונה.
4. מדוע אסיפות הקהילה מהוות עבורנו מקור של שמחה ורענון?
4 מנסיונך אתה יודע שאסיפות הקהילה הן מקור של שמחה רבה. שם ניתן ’להתעודד יחדיו’ זה מאמונתו של זה (רומ׳ א׳:12). אחינו ואחיותינו אינם מכרים שאנו פוגשים מדי פעם, כאלה שיש לנו עימם קשר שטחי. הם ידידי אמת — אנשים שאנו אוהבים ומכבדים. אנחנו שואבים שמחה גדולה ונחמה כשאנו מתכנסים עימם באסיפות בקביעות (פילימ׳ 7).
5. כיצד נוכל לעודד זה את זה בכינוסים?
5 מקור עידוד נוסף הוא הכינוסים הנערכים מדי שנה. בהתכנסויות גדולות אלה אנו לא רק זוכים לקבל ממי האמת משיבי הנפש שבדבר־אלוהים, המקרא, אלא גם מתאפשר לנו ’להרחיב’ את מעגל החברים שלנו (קור״ב ו׳:12, 13). אך מה נוכל לעשות אם אנחנו ביישנים ואם קשה לנו להתיידד עם אחרים? נוכל להכיר את אחינו ואחיותינו אם נתרום מעצמנו ונעזור במהלך הכינוסים. אחות אחת שהתנדבה לעזור בכינוס בינלאומי, ציינה: ”חוץ מהמשפחה שלי וכמה חברים, כמעט לא הכרתי שם אף אחד. אבל כשעזרתי בניקיון פגשתי הרבה אחים ואחיות! זה היה כיף!”
6. מהי אחת הדרכים למצוא רענון במהלך חופשה?
6 בני ישראל נהגו לעלות לירושלים שלוש פעמים בשנה כדי לחוג את שלושת הרגלים (שמ׳ ל״ד:23). רבים היו צריכים לעזוב את השדות והחנויות שלהם וללכת ימים שלמים בדרכי עפר. אולם, מי שעלו לרגל וראו את המשרתים במקדש ש’היללו את יהוה’ זכו ל”שמחה גדולה” (דה״ב ל׳:21). באופן דומה, רבים ממשרתי יהוה כיום נוכחו לדעת שאם הם נוסעים עם משפחתם לבקר בבית־אל, משרד הסניף הקרוב של עדי־יהוה, מסב להם הדבר שמחה גדולה. התוכל לבקר עם משפחתך בבית־אל בחופשה הבאה שלכם?
7. (א) מדוע מפגשים חברתיים מועילים לנו? (ב) מה עשוי לתרום ליצירת מפגש מעודד שייזכר לאורך זמן?
7 בילוי בחברת בני משפחה וחברים עשוי גם הוא להיות מעודד. שלמה המלך, שנודע בחוכמתו, אמר: ”אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו” (קהלת ב׳:24). מפגשים חברתיים לא רק משיבים את נפשנו, אלא גם מחזקים את עבותות האהבה עם אחינו לאמונה, כי כך אנו לומדים להכירם טוב יותר. כדי לקיים מפגשים מעודדים שייזכרו לאורך זמן יש לדאוג לכך שמספר הנוכחים יהיה קטן ולוודא שתהיה השגחה נאותה, בייחוד אם יוגשו משקאות אלכוהוליים.
שירות השדה מביא שמחה ורענון
8, 9. (א) השווה בין תורתו של ישוע לחוקים של הסופרים והפרושים. (ב) איזו תועלת צומחת לנו משיתוף הזולת באמת הטמונה במקרא?
8 ישוע היה קנאי לשירות, והוא עודד את תלמידיו לנהוג כדוגמתו. למשל הוא אמר: ”הקציר רב, אבל הפועלים מעטים. לכן התפללו אל אדון הקציר שישלח פועלים לקצירו” (מתי ט׳:37, 38). המסר שישוע העביר היה בהחלט מסר מעודד — הייתה זו בשורה טובה! (מתי ד׳:23; כ״ד:14) תורתו עמדה בניגוד מוחלט לחוקים המכבידים שהעמיסו הפרושים על בני העם (קרא מתי כ״ג:4, 23, 24).
9 כאשר אנו משתפים אחרים במסר המלכות, אנחנו למעשה מציעים להם רענון רוחני, ותוך כדי כך אנחנו מבינים יותר ומעריכים יותר את האמיתות היקרות הטמונות במקרא. צדק מחבר התהלים שאמר: ”הללו יה, כי טוב זַמְרָה אלוהינו; כי נעים” (תהל׳ קמ״ז:1). מה תוכל לעשות כדי להגביר את שמחתך בהסבת הלל ליהוה במסגרת פעילות הבישור?
10. האם הצלחתנו בשירות תלויה בתגובת האנשים למסר שבפינו? הסבר.
10 יש להודות שבשטחים מסוימים אנשים נוטים יותר להיענות לבשורה הטובה מאשר בשטחים אחרים. (קרא מעשי השליחים י״ח:1, 5–8.) אם אתה חי באזור שבו ההיענות למסר המלכות מעטה, נסה לראות את חצי הכוס המלאה. זכור שמאמציך המתמשכים להכריז את שם יהוה אינם לריק (קור״א ט״ו:58). ומעבר לכך, זכור שתגובתם של האנשים לבשורה אינה מהווה מדד להצלחתנו בשירות. אנחנו יודעים בביטחון שיהוה ידאג לכך שתינתן לישרי הלב ההזדמנות לשמוע את בשורת המלכות (יוח׳ ו׳:44).
מצא רענון במסגרת התוכנית הרוחנית המשפחתית
11. איזו אחריות הטיל יהוה על ההורים, וכיצד יוכלו לבצע את המשימה שקיבלו?
11 על ההורים המשיחיים מוטלת האחריות ללמד את ילדיהם על יהוה ועל דרכיו (דב׳ י״א:18, 19). בתור הורה, האם אתה מקצה זמן קבוע ללמד את ילדיך על אבינו האוהב שבשמיים? כדי לסייע לך לבצע את המשימה החשובה הזו ולדאוג לצורכי משפחתך, יהוה מספק שפע של מזון רוחני בריא המצוי בספרים, בכתבי עת, בסרטים ובקבצי שמע.
12, 13. (א) איזו תועלת צומחת למשפחות מערבי המשפחה הרוחניים? (ב) מה יכולים ההורים לעשות כדי לוודא שערבי המשפחה הרוחניים יהוו מקור רענון?
12 נוסף על כך, כיתת העבד הנאמן והנבון הנהיגה שינויים שנועדו לאפשר לאחים לקיים ערב משפחה רוחני. זהו ערב אחד בשבוע המוקדש לעריכת שיעורי מקרא משפחתיים. רבים נוכחו שבזכות סידור זה גברה האהבה ביניהם והתחזקו יחסיהם עם יהוה. אך מה על ההורים לעשות כדי שהתוכנית הרוחנית המשפחתית שהם מקיימים תהווה מקור של רענון רוחני?
13 ערבי המשפחה הרוחניים לא צריכים להיות משעממים או רשמיים מדי. הרי אנחנו עובדים את ”האל המאושר”, והוא רוצה שנעבוד אותו בשמחה (טימ״א א׳:11, ע״ח; פיל׳ ד׳:4). ערב נוסף שבו אנחנו יכולים לשתף זה את זה באבני חן רוחניות מן המקרא מהווה ברכה של ממש. הורים יכולים לגלות גמישות, להפעיל את הדמיון ולהיות יצירתיים כאשר הם מלמדים את ילדיהם. למשל, ברנדון בן העשר הציג בפני משפחתו נאום קצר בנושא: ”מדוע משתמש יהוה בנחש כסמל לשטן?” הנושא הזה הציק לברנדון מכיוון שהוא אוהב נחשים, והפריע לו שהשטן מסומל על־ידי נחש. יש משפחות שלעיתים קוראות את המקרא כשכל אחד קורא טקסט של דמות אחרת, ויש המכינות הצגות של פרשות מקראיות. שיטות ההוראה הללו לא רק מסבות הנאה רבה, אלא הן גם מערבות את הילד בשיעור — דבר המסייע לעקרונות המקרא לחדור לליבו.a
הימנע ממה שעלול להכביד עליך
14, 15. (א) מדוע הלחץ וחוסר הביטחון הולכים וגוברים באחרית הימים? (ב) עם אילו לחצים נוספים ייתכן שנאלץ להתמודד?
14 כיום, באחרית ימיו של סדר עולמי מרושע זה, הלחץ וחוסר הביטחון רק הולכים וגוברים. אבטלה ובעיות כלכליות אחרות משפיעות על מיליוני בני אדם. גם מי שיש להם עבודה חשים לעיתים קרובות שהם מכניסים את משכורתם לכיס מחורר ומצליחים לדאוג רק במעט לצורכי משפחתם. (השווה חגי א׳:4–6.) פוליטיקאים ומנהיגים אחרים נראים חסרי אונים במאבקם נגד הטרור ונגד גורמי סבל נוספים. רבים חשים ייאוש בגין הטעויות שהם עצמם עושים (תהל׳ ל״ח:5).
15 המשיחיים האמיתיים אינם מחוסנים מפני הבעיות והלחצים הבאים מצד עולמו של השטן (יוח״א ה׳:19). במקרים מסוימים נאלצים תלמידי המשיח להתמודד עם לחצים נוספים מפני שברצונם להישאר נאמנים ליהוה. ישוע אמר: ”אם אותי רדפו, גם אתכם ירדפו” (יוח׳ ט״ו:20). אבל גם כאשר אנחנו ”נרדפים”, אנחנו ”לא נטושים” (קור״ב ד׳:9). מדוע?
16. מה יסייע לנו לשמור על שמחתנו?
16 ישוע אמר: ”בואו אליי כל העמלים והעמוסים ואני אמציא לכם מנוחה” (מתי י״א:28). אם אנחנו מאמינים באמונה שלמה בקורבן הכופר של המשיח, אנחנו כביכול מפקידים את עצמנו בידי יהוה. כך אנו זוכים לקבל ’כוח נשגב’ (קור״ב ד׳:7). ”המנחם”, רוח קודשו של אלוהים, מחזק את אמונתנו במידה ניכרת על מנת שנוכל לעמוד איתן לנוכח נסיונות ומצוקות ולשמור על שמחתנו (יוח׳ י״ד:26; יעקב א׳:2–4).
17, 18. (א) מפני איזו רוח עלינו להישמר? (ב) מה עלול לקרות אם נרדוף אחר תענוגות העולם?
17 בתור משיחיים אמיתיים, אנו צריכים להישמר שלא להידבק ברוח הנהנתנות של העולם. (קרא אפסים ב׳:2–5.) אחרת, אנו עלולים ללכת שולל אחר ’תאוות הבשרים, תאוות העיניים וגאוות הנכסים’ (יוח״א ב׳:16). או אולי נחשוב בטעות שאם ניכנע לתאוות הבשר, יסב לנו הדבר הנאה וסיפוק (רומ׳ ח׳:6). יש אנשים, לדוגמה, שהחלו לצרוך סמים וכמויות מופרזות של אלכוהול, לצפות בפורנוגרפיה, לעסוק בספורט אקסטרים או בפעילויות פסולות אחרות במטרה למצוא ריגושים. ”נכלי השטן” נועדו לעוות את השקפתנו באשר למה שיכול להביא לנו רענון אמיתי וכך למעשה להתעותנו (אפ׳ ו׳:11).
18 אמת, אין כל רע באכילה, בשתייה, בבילויים נאותים ובבידור בריא, כל עוד אנו שומרים על איזון. אולם אנחנו לא מציבים את הדברים הללו במקום הראשון בחיינו. עלינו להיות מאוזנים ולגלות שליטה עצמית, בייחוד לאור הזמנים בהם אנו חיים. רדיפה אחר מטרות אישיות עלולה להכביד עלינו עד כדי כך שנגיע למצב שבו נהיה ”בטלים ובלתי פוריים במה שנוגע לידיעת אדוננו ישוע המשיח” (פט״ב א׳:8).
19, 20. כיצד ניתן להשיג רענון אמיתי?
19 אם נתאים את צורת חשיבתנו לחוקי יהוה, נכיר בעובדה שכל תענוג שמציע לנו העולם הוא תענוג רגעי. משה הבין זאת וגם אנו מבינים זאת (עב׳ י״א:25). הרי רענון אמיתי, רענון המביא תחושה עמוקה ומתמשכת של שמחה וסיפוק, נובע מעשיית רצון אבינו השמימי (מתי ה׳:6).
20 מי ייתן ונמשיך לראות בדברים הרוחניים מקור רענון. אם נעשה כן, נוכל ”להיבדל מרשע ותאוות העולם... בצפייה למימוש התקווה [”המשמחת”, ע״ח] ולהופעת הדר אלוהינו הגדול ומושיענו ישוע המשיח” (טיט׳ ב׳:12, 13). אם כן, הבה נהיה נחושים להישאר תחת עולו של ישוע, כלומר להיכנע לסמכותו והדרכתו. בעשותנו כן נהיה מאושרים באמת ונזכה לרענון אמיתי!
[הערת שוליים]
a למידע נוסף בנוגע לאופן שבו ניתן להפוך את השיעורים המשפחתיים למעניינים ואינפורמטיביים, ראה שירות המלכות מדצמבר 1990, עמוד 4.
השב על השאלות
• מה מביא כיום למשרתי יהוה מרגוע ורענון?
• כיצד שירות השדה מרענן אותנו ואת מאזינינו?
• מה יכולים ראשי משפחות לעשות כדי שערבי המשפחה הרוחניים יהוו מקור רענון?
• אילו דברים מכבידים עלינו מבחינה רוחנית?
[תמונות בעמוד 26]
לקיחת עולו של ישוע מביאה עימה רענון רב