התמודדות עם אובדן בן או בת זוג

המקרא אומר מפורשות:‏ הבעל צריך ’‏לאהוב את אשתו כפי שהוא אוהב את עצמו,‏ ועל האישה לרחוש כבוד עמוק לבעלה’‏.‏ שניהם צריכים למלא את תפקידיהם כ”‏בשר אחד”‏ (‏אפ׳ ה׳:‏33;‏ בר׳ ב׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ עם הזמן,‏ הקשר והאהבה בין בני הזוג הולכים ומתחזקים.‏ ניתן להשוות זאת לשורשיהם של שני עצים הצומחים זה לצד זה.‏ בנישואין מאושרים חייהם של הבעל והאישה נשזרים ונקלעים אלה באלה.‏

אך אם הבעל או האישה מתים,‏ הקשר שעד אז היה קשר בל יינתק נקטע.‏ האלמנה או האלמן נותרים עם בליל של כאב לב,‏ בדידות ואולי גם כעס או אשמה.‏ לדוגמה,‏ במהלך 58 שנות נישואיה הכירה דניאלה גברים ונשים רבים שהתאלמנו.‏a אבל לאחר מות בעלה היא אמרה:‏ ”‏אף פעם לא הבנתי מה עובר על אדם שמתאלמן.‏ אין לך שום דרך להבין זאת עד שאתה חווה זאת בעצמך”‏.‏

כאב שנדמה כי לא יחלוף לעולם

חוקרים סבורים שאין מצוקה קשה יותר מן המצוקה הרגשית הנגרמת ממותו של בן זוג אהוב.‏ רבים שאיבדו את יקיריהם מסכימים עם דעה זו.‏ בעלה של מילי נפטר לפני שנים רבות.‏ כשתיארה את חייה כאלמנה אמרה:‏ ”‏אני מרגישה כמו אדם נכה”‏.‏ היא התכוונה למצב הרגשי שהיא נתונה בו בעקבות מות בעלה אחרי 25 שנות נישואין.‏

סוזן חשבה פעם שזה מוגזם מצד אלמנות להתאבל שנים רבות על בעליהן.‏ ואז,‏ אחרי 38 שנות נישואין,‏ מת בעלה.‏ מאז חלפו כבר 20 שנה,‏ והיא אומרת:‏ ”‏אני חושבת עליו יום יום”‏.‏ לא פעם היא בוכה מרוב געגועים אליו.‏

המקרא מציג את הכאב הנגרם מאובדן בן או בת זוג ככאב אכזרי ומתמשך.‏ מסופר שכאשר מתה שרה בא בעלה אברהם ’‏לספוד לה ולבכותה’‏ (‏בר׳ כ״ג:‏1,‏ 2‏)‏.‏ למרות אמונתו בתחיית המתים חש אברהם יגון עמוק על מות אשתו האהובה (‏עב׳ י״א:‏17–19‏)‏.‏ לאחר מות אשתו היקרה רחל לא במהרה שכח אותה יעקב.‏ הוא דיבר עליה בחום עם בניו (‏בר׳ מ״ד:‏27;‏ מ״ח:‏7‏)‏.‏

מה אנו לומדים מדוגמאות מקראיות אלו?‏ הלקח הוא שאלמנות ואלמנים רבים חשים את הכאב לאורך שנים.‏ כאשר הם בוכים ברגעי עצבות,‏ אל לנו לראות בדמעותיהם אות לחולשה אלא תגובה טבעית ומובנת לאובדנם הגדול.‏ ייתכן שהם יזדקקו לאמפתיה ולתמיכה מצדנו למשך זמן רב.‏

להתמודד עם כל יום בנפרד

חייהם של האלמן או של האלמנה אינם חוזרים להיות כפי שהיו בתקופת רווקותם.‏ אחרי שנות נישואין רבות הבעל בדרך כלל יודע כיצד לנחם את אשתו ולרומם את רוחה כאשר היא עצובה או מתוסכלת.‏ עם מותו היא מאבדת גם את האהבה ואת הנחמה שהעניק לה.‏ באותו אופן,‏ האישה לומדת עם הזמן כיצד לגרום לבעלה להרגיש ביטחון ואושר.‏ אין דבר שישווה למגע ידה העדין,‏ למילותיה המרגיעות ולתשומת הלב שהיא מקדישה לרצונותיו ולצרכיו.‏ עם מותה הוא חש ריקנות.‏ על כן,‏ ישנם אלמנים ואלמנות המביטים אל העתיד בחוסר ודאות ובחשש.‏ אילו עקרונות מקראיים יעזרו להם למצוא ביטחון ושלווה?‏

‏”‏לעולם אל תהיו מודאגים.‏.‏.‏ מיום המחר,‏ כי למחר דאגות משלו.‏ כל יום וצרותיו שלו”‏ (‏מתי ו׳:‏34‏)‏.‏ מילותיו של ישוע חלות במיוחד על הצרכים החומריים,‏ אבל הן גם עוזרות לרבים להתמודד עם אובדן יקיריהם.‏ מספר חודשים אחרי מות אשתו כתב צ׳ארלס:‏ ”‏געגועיי למוניק עדיין חזקים מאוד,‏ ולפעמים אני מרגיש שזה רק הולך ומחמיר.‏ אבל אני יודע שזה טבעי ושהזמן יעשה את שלו ושהכאב בסופו של דבר יפחת”‏.‏

כן,‏ צ׳ארלס היה צריך לתת ’‏לזמן לעשות את שלו’‏‏.‏ מה עזר לו להחזיק מעמד?‏ הוא אמר:‏ ”‏בעזרת יהוה התמודדתי עם כל יום בנפרד”‏.‏ צ׳ארלס לא נתן לצער למוטט אותו.‏ כאבו אומנם לא חלף בן לילה,‏ אבל גם לא הכניע אותו.‏ אם התאלמנת,‏ עשה מאמץ להתמודד עם אובדנך כל יום בנפרד.‏ אינך יודע איזו ברכה או איזה עידוד יביא עמו המחר.‏

המוות לא היה חלק ממטרתו המקורית של יהוה,‏ אלא אחד מ”‏פועלי השטן”‏ (‏יוח״א ג׳:‏8;‏ רומ׳ ו׳:‏23‏)‏.‏ באמצעות המוות והפחד מפני המוות מותיר השטן המוני אנשים בעבדות ובמצב של חוסר תקווה (‏עב׳ ב׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ השטן מרוצה כאשר אדם חדל להאמין שהוא אי פעם ימצא אושר וסיפוק אמיתיים,‏ אפילו בעולם החדש שיכונן אלוהים.‏ אם כן,‏ המצוקה שחווים האלמנים והאלמנות בעקבות אובדן יקיריהם נובעת מחטאו של אדם הראשון וממזימות השטן (‏רומ׳ ה׳:‏12‏)‏.‏ יהוה ימגר את המוות המשמש ככלי אכזרי בידי השטן,‏ וכך יתקן כליל את הנזק שנגרם על־ידיו.‏ מבין אלו שישתחררו מן הפחד שמשליט השטן יהיו גם רבים שאיבדו כמוך בן או בת זוג.‏

אחרי תחיית המתים כאן עלי אדמות יהיו ללא ספק שינויים רבים ביחסים בין בני אדם.‏ חשוב על הורים,‏ הורי הורים ואנשים מדורות קודמים שישובו לחיים ויתקדמו אל השלמות לצד ילדיהם ונכדיהם.‏ נזקי הזקנה יחלפו.‏ ייתכן שהדורות הצעירים יצטרכו ללמוד לראות את אבות אבותיהם בצורה שונה לגמרי ממה שהם רואים אותם כיום.‏ שינויים אלה יהיו בהחלט חלק מהשיפור שתחווה המשפחה האנושית.‏

ישנן אינספור שאלות שניתן להעלות על הדעת בנוגע למוקמים לתחייה.‏ לדוגמה,‏ מה יהיה על אלו שאיבדו שני בני זוג או יותר?‏ הצדוקים שאלו שאלה על אישה שאיבדה את בעלה הראשון והשני וכן הלאה (‏לוקס כ׳:‏27–33‏)‏.‏ מה יהיה טיב היחסים ביניהם בתחיית המתים?‏ איננו יודעים,‏ ואין טעם להעלות השערות או להיות מוטרדים לגבי סימני שאלה אלה.‏ בשלב זה עלינו לבטוח באלוהים.‏ על דבר אחד אין עוררין — כל מה שיעשה יהוה בעתיד יהיה דבר טוב שצריך לקוות לו ולא לחשוש מפניו.‏

תקוות התחייה — מקור נחמה

אחד מעיקרי האמונה הברורים ביותר בדבר־אלוהים הוא שיקירינו המתים ישובו לחיות.‏ פרשות מקראיות של נסי תחייה מן העבר הן ערובה לכך ש”‏כל שוכני הקברים ישמעו את קולו [‏של ישוע]‏ ויֵצאו”‏ (‏יוח׳ ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ האנשים שיחיו באותה עת ישמחו לפגוש את יקיריהם אשר ישוחררו מאחיזת המוות.‏ ומצד שני,‏ איננו מסוגלים אף לתאר לעצמנו את האושר שיחוו המוקמים לתחייה.‏

כאשר יקומו המתים לתחייה יוצף העולם בשמחה חסרת תקדים.‏ מיליארדי מתים ישובו לחיות בקרב בני האדם (‏מר׳ ה׳:‏39–42;‏ ההת׳ כ׳:‏13‏)‏.‏ המחשבות על נס עתידי זה יכולות לנחם את כל מי ששכלו את יקיריהם.‏

האם תהיה למישהו סיבה של ממש להתעצב בתחיית המתים?‏ המקרא משיב בשלילה.‏ לפי ישעיהו כ״ה:‏8‏,‏ יהוה ’‏יבלע את המוות לנצח’‏.‏ בתוך כך יסיר אלוהים לחלוטין את ההשלכות הכואבות של המוות,‏ שכן הנבואה מוסיפה ואומרת:‏ ”‏ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים”‏.‏ אם אתה או את כואבים כיום את מות שותפכם לחיים,‏ תחיית המתים ללא ספק תמלא את לבכם בשמחה.‏

איש אינו מבין לגמרי את כל מה שיעשה אלוהים בעולם החדש.‏ יהוה אומר:‏ ”‏כי גבהו שמיים מארץ,‏ כן גבהו דרכיי מדרכיכם ומחשבותיי ממחשבותיכם”‏ (‏יש׳ נ״ה:‏9‏)‏.‏ הבטחתו של ישוע בדבר תחיית המתים שלעתיד לבוא מעניקה לנו את ההזדמנות לבטוח ביהוה כדוגמת אברהם.‏ הדבר הכי חשוב שכל משיחי צריך לעשות כיום הוא לקיים את דרישות אלוהים,‏ וכך יהיה הוא ’‏ראוי לרשת את הסדר העולמי העתיד לבוא’‏ יחד עם מי שיוקמו לתחייה (‏לוקס כ׳:‏35‏)‏.‏

יסוד לתקווה

אל תהיה מודאג מדי לגבי העתיד אלא התמקד בתקווה.‏ מנקודת מבט אנושית העתיד קודר.‏ אבל יהוה נותן לנו תקווה לדבר טוב יותר.‏ איננו יכולים לדעת כיצד בדיוק ישביע יהוה את כל צרכינו ורצונותינו,‏ אך אל לנו לפקפק בכך.‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏תקווה הנראית לעין אינה תקווה,‏ שכן האם יקווה אדם למה שהוא רואה?‏ אך אם אנו מקווים לדבר שאיננו רואים,‏ אנחנו מצפים לו בכליון עיניים בעמידה איתנה”‏ (‏רומ׳ ח׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ תקווה חזקה שהבטחות אלוהים יתגשמו תסייע לך להחזיק מעמד.‏ בזכות עמידתך האיתנה אתה תזכה לעתיד נפלא זה שבו יהוה ”‏ייתן לך משאלות לבך”‏.‏ הוא ’‏ישביע לכל חי רצון’‏ (‏תהל׳ ל״ז:‏4;‏ קמ״ה:‏16;‏ לוקס כ״א:‏19‏)‏.‏

סמוך למותו של ישוע היו שליחיו עצובים,‏ מפוחדים ומבולבלים.‏ כדי לנחם אותם אמר להם ישוע:‏ ”‏אל יחרד לבבכם.‏ גלו אמונה באלוהים וגלו אמונה גם בי”‏.‏ עוד אמר:‏ ”‏לא אעזוב אתכם אבלים;‏ אבוא אליכם”‏ (‏יוח׳ י״ד:‏1–4,‏ 18,‏ 27‏)‏.‏ לאורך הדורות הקנו דבריו לתלמידיו המשוחים יסוד לתקווה ולעמידה איתנה.‏ גם מי שמייחלים לראות את יקיריהם בתחיית המתים אינם צריכים לשקוע בייאוש.‏ נוכל להיות סמוכים ובטוחים שיהוה ובנו לא יעזבו אותם אבלים!‏