שאלות של קוראים

ישוע אמר לצדוקים שהמוקמים לתחייה ”‏אינם מתחתנים”‏ (‏לוקס כ׳:‏34–36‏)‏.‏ האם התייחס לתחייה הארצית?‏

השאלה חשובה,‏ בייחוד למי שאיבדו בן או בת זוג אהובים.‏ ייתכן שהם נכספים לחדש את קשר הנישואין בעולם החדש עם בן זוגם שיוקם לתחייה.‏ אלמן אחד אמר:‏ ”‏אשתי ואני לא בחרנו לשים קץ לנישואינו.‏ שאיפתנו הייתה להישאר מאוחדים לעד בעבודת אלוהים כבעל ואישה.‏ אני עדיין מרגיש כך”‏.‏ האם ישנה סיבה טובה לקוות שהמוקמים לתחייה יוכלו להתחתן?‏ לא נוכל לומר בוודאות.‏

במשך שנים רבות ציינו בספרות שלנו שדברי ישוע בנוגע לתחייה ולאפשרות להינשא ככל הנראה מתייחסים לתחייה הארצית ושהמוקמים לתחייה בעולם החדש לא יתחתנו (‏מתי כ״ב:‏29,‏ 30;‏ מר׳ י״ב:‏24,‏ 25;‏ לוקס כ׳:‏34–36‏)‏.‏a בעוד שלא נוכל לקבוע מסמרות בנושא,‏ האם ייתכן שדברי ישוע התייחסו לתחייה השמימית?‏ הבה נבחן את מה שאמר ישוע.‏

תן דעתך להקשר דבריו.‏ ‏(‏קרא לוקס כ׳:‏27–33‏.‏)‏ בניסיון להכשיל את ישוע,‏ הצדוקים,‏ שלא האמינו בתחיית המתים,‏ שאלו אותו בנוגע לתחייה ולייבום.‏b בתגובה לכך,‏ אמר:‏ ”‏בני הסדר העולמי הזה מתחתנים,‏ אך הראויים לרשת את הסדר העולמי העתיד לבוא ולקום מן המתים אינם מתחתנים.‏ למעשה,‏ הם גם אינם יכולים למות עוד,‏ שכן הם כמלאכים,‏ והם ילדי אלוהים משום היותם ילדי התחייה”‏ (‏לוקס כ׳:‏34–36‏)‏.‏

מדוע ציינו בספרות שלנו שישוע קרוב לוודאי התייחס לתחייה הארצית?‏ מסקנה זו מבוססת בעיקר על שני קווי טיעונים.‏ ראשית,‏ סברנו שהצדוקים התכוונו כנראה לתחייה הארצית ושישוע השיב להם בהתאם.‏ שנית,‏ ישוע סיים את תשובתו בכך שהתייחס לאברהם,‏ ליצחק וליעקב — אבות נאמנים שעתידים לקום לתחייה עלי אדמות (‏לוקס כ׳:‏37,‏ 38‏)‏.‏

עם זאת,‏ יכול להיות שישוע התכוון לתחייה השמימית.‏ על סמך מה ניתן להגיע למסקנה זו?‏ נדון בשני משפטי מפתח.‏

‏”‏הראויים.‏.‏.‏ לקום מן המתים”‏.‏ המשוחים הנאמנים ”‏ראויים למלכות אלוהים”‏ (‏תסל״ב א׳:‏5,‏ 11‏)‏.‏ הם נחשבים לצדיקים וראויים לחיים על בסיס הכופר;‏ לכן אין הם מתים כחוטאים מורשעים (‏רומ׳ ה׳:‏1,‏ 18;‏ ח׳:‏1‏)‏.‏ הם נקראים ’‏מאושרים וקדושים’‏ ונמצאים ראויים לתחייה השמימית (‏ההת׳ כ׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ בניגוד אליהם,‏ בין אלה שיוקמו לתחייה עלי אדמות יהיו גם ”‏הלא־צדיקים”‏ (‏מה״ש כ״ד:‏15‏)‏.‏ האם ניתן לומר עליהם שהם ”‏ראויים”‏ לתחייה?‏

‏”‏הם גם אינם יכולים למות עוד”‏.‏ ישוע לא אמר:‏ ”‏הם לא ימותו עוד”‏.‏ תחת זאת,‏ הוא אמר:‏ ”‏הם גם אינם יכולים למות עוד”‏.‏ משיחיים משוחים המסיימים את חייהם הארציים בנאמנות מוקמים לתחייה לחיים שמימיים וזוכים לחיי אלמוות — חיים נצחיים אשר לא ניתן לכלותם (‏קור״א ט״ו:‏53,‏ 54‏)‏.‏ המוות אינו שולט עוד במי שזוכים לתחייה שמימית.‏c

לאור הנאמר לעיל,‏ מה נוכל להסיק?‏ ייתכן שדברי ישוע בנוגע לתחייה ולאפשרות להינשא מתייחסים לתחייה השמימית.‏ אם כך הדבר,‏ הרי שמה שאמר מגלה לנו מספר דברים בנוגע למי שיוקמו לחיים בשמיים:‏ הם אינם מתחתנים,‏ הם אינם יכולים למות והם במספר מובנים כמו המלאכים — יצורים רוחניים השוכנים בתחום הרוחני.‏ אולם מסקנה זו מעלה מספר שאלות.‏

ראשית,‏ מדוע התייחס ישוע לתחייה השמימית בהשיבו לצדוקים שהתכוונו כנראה לתחייה הארצית?‏ ישוע לא תמיד השיב למתנגדיו בהתאם למה שחשבו.‏ לדוגמה,‏ ליהודים שדרשו ממנו אות הוא אמר:‏ ”‏הירסו את ההיכל הזה ובשלושה ימים אקים אותו”‏.‏ ישוע ודאי ידע שהם חשבו על בניין המקדש,‏ ”‏אלא שבאומרו ’‏היכל’‏ התכוון לגופו”‏ (‏יוח׳ ב׳:‏18–21‏)‏.‏ אולי ישוע חשב שלא כדאי להשיב לצדוקים הצבועים שלא האמינו בתחיית המתים או בקיומם של מלאכים (‏מש׳ כ״ג:‏9;‏ מתי ז׳:‏6;‏ מה״ש כ״ג:‏8‏)‏.‏ תחת זאת,‏ ייתכן שרצה לחשוף אמיתות בנוגע לתחייה השמימית לתועלת תלמידיו הכנים,‏ שהיו צפויים יום אחד לזכות בתחייה זו.‏

שנית,‏ מדוע סיים ישוע את הדיון כשהוא מתייחס לאברהם,‏ ליצחק וליעקב,‏ שיוקמו לתחייה עלי אדמות?‏ ‏(‏קרא מתי כ״ב:‏31,‏ 32‏.‏)‏ שים לב שישוע הקדים את מה שאמר באשר לשלושת האבות במילים:‏ ”‏ואשר לתחיית המתים”‏.‏ מילים אלה עשויות להצביע על כך שישוע התמקד כעת בתחייה הארצית במקום בתחייה השמימית.‏ לאחר מכן,‏ ישוע התייחס לכתביו של משה,‏ שהיו מקובלים על הצדוקים,‏ וציטט את דברי יהוה למשה במעמד הסנה הבוער על מנת לספק הוכחה נוספת לכך שהתחייה הארצית היא חלק ממטרת אלוהים (‏שמ׳ ג׳:‏1–6‏)‏.‏

שלישית,‏ אם דברי ישוע בנוגע לתחייה ולאפשרות להינשא מתייחסים לתחייה השמימית,‏ האם משמע הדבר שמי שיוקמו לתחייה ארצית יוכלו להינשא?‏ דבר־אלוהים אינו מספק תשובה ישירה לשאלה זו.‏ אם ישוע דיבר על התחייה השמימית,‏ אזי דבריו אינם שופכים אור על השאלה אם המוקמים לתחייה ארצית יוכלו להינשא בעולם החדש.‏

לעת עתה ידוע לנו שדבר־אלוהים אומר חד־משמעית שהמוות מתיר את קשר הנישואין.‏ אי לכך,‏ מי שהתאלמנו אינם צריכים לחוש אשמה אם הם מחליטים להינשא שוב.‏ זוהי החלטה אישית,‏ ואין למתוח ביקורת על מי שמבקשים את קרבתו של בן זוג בקשר של נישואין (‏רומ׳ ז׳:‏2,‏ 3;‏ קור״א ז׳:‏39‏)‏.‏

מטבע הדברים יש לנו שאלות רבות בנוגע לחיים בעולם החדש.‏ במקום להעלות השערות מיותרות בנוגע למענה לשאלות אלה,‏ נצטרך פשוט לחכות ולראות.‏ אך דבר אחד בטוח:‏ האושר יהיה מנת חלקם של המצייתים ליהוה,‏ מאחר שהוא יספק את כל צורכיהם ומאווייהם בדרך הטובה ביותר (‏תהל׳ קמ״ה:‏16‏)‏.‏