האם אתה מאפשר ליוצר הגדול לעצב אותך?
”כחומר ביד היוצר, כן אתם בידי” (יר׳ י״ח:6).
1, 2. מדוע החשיב אלוהים את דניאל ל”איש חמודות”, וכיצד נוכל להיות צייתנים כדוגמתו?
כאשר נכנסו הגולים היהודים לבבל הקדומה, הם ראו לנגד עיניהם עיר מלאה באלילים ובאנשים המשועבדים לרוחות מרושעות. למרות זאת, יהודים נאמנים כדוגמת דניאל ושלושת רעיו סירבו לתת לעולם הבבלי לעצב אותם (דנ׳ א׳:6, 8, 12; ג׳:16–18). דניאל ורעיו היו נחושים להכיר ביהוה כיוצרם ולעבוד אותו לבדו, והם הצליחו לעשות כן! אף־על־פי שדניאל חי בבבל במשך רוב שנות חייו, מלאך אלוהים תיאר אותו כ”איש חמודות”, כלומר אדם יקר מאוד (דנ׳ י׳:11, 19).
2 בימי המקרא יכול היה הקדר לדחוס את החֵמר לתבנית כדי לעצב אותו לצורה הרצויה בעיניו. משרתי אלוהים האמיתיים בימינו רואים ביהוה ריבון היקום, מי שמחזיק בסמכות לעצב אומות ועמים. (קרא ירמיהו י״ח:6.) לאלוהים יש הסמכות לעצב גם כל אחד ואחד מאתנו. אולם הוא מכבד את בחירתנו החופשית וחפץ שניכנע לו מרצון. כעת נלמד כיצד אנו יכולים להמשיך להיות כחומר רך בידי אלוהים, ונדון בשלושה היבטים: (1) כיצד נוכל להימנע ממידות רעות שעלולות להקשות את לבנו ולגרום לנו לדחות את עצות אלוהים? (2) כיצד נוכל לטפח תכונות שיסייעו לנו להישאר רכים וכנועים? (3) כיצד יכולים ההורים המשיחיים להיכנע ליהוה בשעה שהם מחנכים את ילדיהם?
הימנע ממידות רעות העלולות להקשות את לבך
3. אילו מידות רעות עלולות להקשות את לבנו? הבא דוגמה.
3 ”מכל משמר נצור לבך, כי ממנו תוצאות חיים”, נאמר במשלי ד׳:23. מאילו מידות רעות המקשות את הלב עלינו להישמר? אל לנו לטפח גאווה מופרזת, להפוך את החטא להרגל או לפתח חוסר אמונה. מידות אלה עלולות להוביל לאי־צייתנות ולמרדנות (דנ׳ ה׳:1, 20; עב׳ ג׳:13, 18, 19). למשל, עוזיהו מלך יהודה גילה גאווה. (קרא דברי הימים ב׳. כ״ו:3–5, 16–21.) בתחילה הוא עשה את ”הישר בעיני יהוה” ו’דרש את אלוהים’. אך ”כחזקתו גבה לבו”, אף שאלוהים היה מקור כוחו. הוא אפילו ניסה להקטיר קטורת במקדש — זכות שהייתה שמורה לכוהנים משושלת אהרון בלבד. כשהעמידו אותו הכוהנים על טעותו, עוזיהו הגאה התמלא זעם. מה הייתה התוצאה? הוא חווה השפלה ו”שֶבֶר” ביד אלוהים וחי את שארית חייו כמצורע (מש׳ ט״ז:18).
4, 5. מה עלול לקרות אם לא נישמר מפני גאווה? הבא דוגמה.
4 אם לא נישמר מפני גאווה, גם אנו עלולים להתחיל ’לחשוב את עצמנו ליותר ממה שצריך’, ואולי אפילו להגיע למצב שבו נדחה עצות מקראיות (רומ׳ י״ב:3; מש׳ כ״ט:1). תן דעתך לסיפורו של זקן־קהילה ששמו ג׳ים. היו לו חילוקי דעות עם זקנים אחרים באשר לעניין קהילתי. הוא מספר: ”אמרתי לאחים שאין להם אהבה, ועזבתי את הישיבה”. כשישה חודשים לאחר מכן עבר ג׳ים לקהילה קרובה, אך לא התמנה לזקן־קהילה. הוא אומר: ”הייתי הרוס. הצדקנות שלי השתלטה עליי וגרמה לי להתרחק מהאמת”. במשך עשר שנים שקע ג׳ים בחוסר פעילות רוחנית. הוא מספר: ”הגאווה שלי נפגעה, והתחלתי להאשים את יהוה במה שקרה. במהלך השנים אחים ביקרו אותי וניסו לפנות ללבי, אך דחיתי את עזרתם”.
5 סיפורו של ג׳ים ממחיש שהגאווה עלולה לגרום לנו להצדיק את מעשינו ולהפוך לאנשים בלתי נוחים לעיצוב (יר׳ י״ז:9). ”הייתי משוכנע שהאחרים טועים, ולא הצלחתי להפסיק להתמקד בזה”, מסביר ג׳ים. האם נפגעת פעם מאח לאמונה או התאכזבת בעקבות אובדן זכויות מסוימות? אם כן, מה הייתה תגובתך? האם הגאווה נכנסה לתמונה? או האם מה שעמד בראש מעייניך היה להתפייס עם אחיך ולשמור אמונים ליהוה? (קרא תהלים קי״ט:165; קולוסים ג׳:13).
6. מה עלול לקרות אם נהפוך את החטא להרגל?
6 כשאדם הופך את החטא להרגל, ואולי אף חוטא בסתר, הוא עלול לדחות עצות שמקורן באלוהים. במצב זה ייתכן שהחטאים לא יעוררו ייסורי מצפון. אח אחד סיפר שהתנהגותו הפסולה הפסיקה עם הזמן להטריד אותו (קהלת ח׳:11). אח אחר, שהצפייה בפורנוגרפיה הפכה אצלו להרגל, הודה לימים: ”שמתי לב שהתפתחה אצלי גישה ביקורתית כלפי זקני־הקהילה”. ההרגל שלו הסב לו נזק רוחני. בסופו של דבר נחשפו מעשיו, והוא קיבל את העזרה הנחוצה. כמובן, כולנו לא־מושלמים. אך אם נתחיל לטפח גישה ביקורתית או להצדיק התנהגות פסולה במקום לבקש מחילה ועזרה מאלוהים, הדבר יעיד על כך שלבנו כבר התחיל להתקשות.
7, 8. (א) כיצד דוגמתם של בני ישראל ממחישה שחוסר אמונה מביא להתקשות הלב? (ב) מהו הלקח עבורנו?
7 דוגמתם של בני ישראל ממחישה כיצד חוסר אמונה עלול להקשות את הלב. יהוה הוציא אותם ממצרים, והם היו עדים לנסים הרבים שחולל אלוהים למענם. חלק מהנסים היו מעוררי יראה מאין כמותם! אך כאשר ניצבו בני העם בפתחה של הארץ המובטחת, הם גילו חוסר אמונה. במקום לבטוח ביהוה, הם נתקפו פחד והתלוננו על משה. הם אפילו רצו לחזור למצרים, ארץ עבדותם! הם העציבו את יהוה עד מאוד. ”עד אנה ינאצוני העם הזה?” הוא שאל (במ׳ י״ד:1–4, 11; תהל׳ ע״ח:40, 41). בשל קשי לבם וחוסר אמונתם מצאו בני הדור ההוא את מותם במדבר.
8 כיום אנו ניצבים על סף העולם החדש, והאמונה שלנו נבחנת. מן ההכרח שנאמוד את טיב אמונתנו. לדוגמה, אנו יכולים לבחון את השקפתנו על דבריו של ישוע במתי ו׳:33. שאל את עצמך: ’האם סדר העדיפויות שלי והחלטותיי מראים שאני באמת מאמין בדברי ישוע? האם אחמיץ אסיפות או אוותר על השירות כדי להגדיל את הכנסתי? כיצד אנהג אם העבודה תיעשה יותר ויותר תובענית? האם אניח לעולם הזה לעצב אותי כרצונו, ואולי אפילו לגרום לי לסטות מהאמת?’
9. מדוע עלינו ’לבדוק תמיד’ אם אנו חיים על־פי האמונה, וכיצד נוכל לעשות כן?
9 הנה דוגמה נוספת. חשוב על מצב שבו משרת יהוה אינו דבק באמות המידה המקראיות בתחומים כגון התרועעות חברתית, יחס למנודים או בחירת בילויים. שאל את עצמך: ’האם יכול להיות שגם אני נוהג כך?’ אם אנו שמים לב שלבנו מתחיל להתקשות, עלינו לבחון את אמונתנו ללא דיחוי! המקרא מייעץ לנו: ”בדקו תמיד אם אתם חיים על־פי האמונה; בחנו תמיד איזה מין אנשים אתם” (קור״ב י״ג:5). בחינה עצמית כנה לאור הכתוב בדבר־אלוהים צריכה להיות חלק בלתי נפרד מאורח חשיבתנו.
המשך להיות נוח לעיצוב
10. מה יסייע לנו להיות כחומר רך בידי יהוה?
10 מבין האמצעים שמספק אלוהים כדי לעזור לנו להמשיך להיות כחומר רך נמנים דברו, הקהילה המשיחית ושירות השדה. כפי שמים מרככים חֵמר, קריאה יומית במקרא והרהורים בכתוב יכולים לעזור לנו להיות נוחים לעיצוב בידי יהוה. יהוה דרש ממלכי ישראל להכין לעצמם עותק של התורה ולקרוא בו יום יום (דב׳ י״ז:18, 19). השליחים הכירו בעובדה שקריאה והרהורים בכתבי־הקודש הכרחיים לשירותם. הם ציטטו מהתנ״ך והתייחסו אל הכתוב בו מאות פעמים בכתביהם. הם גם עודדו את האנשים שהם בישרו להם לנהוג כמותם (מה״ש י״ז:11). גם אנו יודעים עד כמה חשוב לקרוא כל יום בדבר־אלוהים ולהרהר בו בליווי תפילות (טימ״א ד׳:15). אם נעשה כן, נוכל להמשיך להיות ענווים ונוחים לעיצוב בידי יהוה.
נצל את האמצעים שמספק אלוהים כדי להמשיך להיות נוח לעיצוב (ראה סעיפים 10–13)
11, 12. כיצד יכול יהוה להשתמש בקהילה המשיחית כדי לעצב אותנו בהתאם לצרכינו האישיים? הזכר דוגמה.
11 יהוה מסוגל לעצב אותנו בהתאם לצרכינו האישיים באמצעות הקהילה המשיחית. ג׳ים, שהוזכר קודם לכן, התחיל להתרכך לאחר שזקן־קהילה אחד גילה כלפיו דאגה אישית. ”הוא אף פעם לא האשים אותי במצב שלי או מתח עליי ביקורת”, ציין ג׳ים, ”אלא הוא שמר על גישה חיובית והראה שהוא באמת רוצה לעזור לי”. לאחר כשלושה חודשים הזמין זקן־הקהילה את ג׳ים לאסיפה. ”הקהילה קיבלה אותי בחום”, מספר ג׳ים, ”והאהבה שהם גילו כלפיי הביאה למפנה בחיי. התחלתי להבין שהרגשות שלי הם לא הדבר החשוב ביותר. תודות לתמיכתם של האחים ושל אשתי היקרה, שלאורך כל התקופה הזו לא נחלשה רוחנית, החוזק הרוחני שלי שב אליי בהדרגה”. ג׳ים גם התעודד מאוד מהמאמרים ”אין להאשים את יהוה אלוהים” ו”שרת את יהוה בנאמנות” שהתפרסמו בהוצאת המצפה מ־1 בפברואר 1993.
12 עם הזמן חזר ג׳ים לשרת כזקן־קהילה. מאז עלה בידו לעזור לאחים אחרים להתמודד עם קשיים דומים ולשקם את רוחניותם. הוא מספר: ”חשבתי שיש לי יחסים חזקים עם יהוה, כשבעצם זה לא היה נכון! אני מתחרט על כך שנתתי לגאווה להסתיר מעיניי את הדברים החשובים יותר ולגרום לי להתמקד בטעויות של אחרים” (קור״א י׳:12).
13. אילו תכונות אנו מטפחים תודות לשירותנו, ואילו יתרונות יש לכך?
13 כיצד יכול שירות השדה לעצב אותנו ולעזור לנו להשתפר? כשאנו חולקים את הבשורה הטובה עם הזולת, הדבר מסייע לנו לטפח ענווה והיבטים אחרים של פרי רוח אלוהים (גל׳ ה׳:22, 23). חשוב על תכונות טובות שכבר טיפחת בשירות. כמו כן, כאשר אנו מגלים תכונות שאפיינו את המשיח, אנו מרבים את יופיו של המסר שבפינו, מה שעשוי להשפיע על גישתם של האנשים שאנו מבשרים להם. לדוגמה, שני עדי־יהוה מאוסטרליה הקשיבו בכבוד לבעלת בית שדיברה אתם בגסות. בהמשך היא הצטערה על התנהגותה וכתבה למשרד הסניף. היא ציינה בין היתר: ”אני רוצה למסור לשני האנשים הסבלנים והענווים האלה את התנצלותי על התנהגותי היהירה והצדקנית. כמה טיפשי היה זה מצדי לעמוד מול שני אנשים שמפיצים את דבר־אלוהים ולגרש אותם”. האם בעלת הבית הייתה כותבת את הדברים הללו אילו המבשרים היו מגלים ולו שמץ של כעס? סביר להניח שלא. שירותנו אכן מצמיח תועלת רבה גם לנו וגם לזולת!
היכנע לאלוהים בחינוך ילדיך
14. מה על ההורים לעשות כדי לחנך את ילדיהם ביעילות?
14 על־פי רוב ילדים קטנים אוהבים ללמוד, והם נוטים להיות ענווים (מתי י״ח:1–4). לכן הורים נבונים עושים כל מאמץ להטמיע את האמת בשכלם ובלבם של ילדיהם עוד מגיל רך, והם מסייעים להם לאהוב את האמת (טימ״ב ג׳:14, 15). כמובן, כדי להצליח בכך על ההורים תחילה לחרות את האמת בלבם הם ולהפוך אותה לדרך חייהם. כשההורים עושים כן, ילדיהם לא רק שומעים את האמת, אלא גם רואים אותה בפעולה. זאת ועוד, הם לומדים לראות במוסר הוריהם ביטוי אהבה המשקף את אהבתו של יהוה כלפיהם.
15, 16. כיצד צריכים ההורים להוכיח שהם בוטחים באלוהים במקרה שמנדים את ילדם מהקהילה?
15 למרות החינוך המשיחי שקיבלו, יש ילדים שמאוחר יותר סרים מדרך האמת או מורחקים מן הקהילה. הם מסבים סבל רב לבני משפחתם. ”כשאחי נודה מהקהילה”, אמרה אחות אחת מדרום אפריקה, ”זה היה כאילו הוא מת. זה שבר לנו את הלב!” כיצד היא והוריה התמודדו עם המצב? הם יישמו את ההנחיות המצויות בדבר־אלוהים. (קרא קורינתים א׳. ה׳:11, 13.) ”החלטנו ליישם את הכתוב במקרא”, אמרו ההורים, ”והיינו בטוחים שאם נפעל בדרך של יהוה, זה יוביל לתוצאות הטובות ביותר. ראינו בנידוי מוסר מאת אלוהים והיינו משוכנעים שיהוה מטיל מוסר מתוך אהבה ובמידה הנכונה. לכן הגבלנו את מגעינו עם בננו לעניינים משפחתיים הכרחיים”.
16 כיצד הרגיש בנם? לימים הוא אמר: ”ידעתי שהמשפחה שלי לא שונאת אותי. הם פשוט צייתו ליהוה ולארגונו”. הוא עוד ציין: ”כשאתה נאלץ להתחנן ליהוה שיעזור לך ויסלח לך, אתה מבין עד כמה אתה זקוק לו”. תאר לעצמך עד כמה גדולה הייתה שמחתם של בני המשפחה כשאותו צעיר חזר לחיק הקהילה! כן, אם נציית לאלוהים בכל דרכינו, נקצור את התוצאות הטובות ביותר (מש׳ ג׳:5, 6; כ״ח:26).
17. מדוע עלינו להפוך את הכניעה ליהוה לדרך חיינו, ואיזו תועלת תצמח לנו מכך?
17 הנביא ישעיהו דיבר על הימים שבהם תסתיים גלות בבל וחזה שהיהודים מלאי החרטה יגיעו למסקנה הבאה: ”יהוה, אבינו אתה. אנחנו החומר ואתה יוצרנו. ומעשה ידך כולנו”. הם יתחננו: ”אל לעד תזכור עוון. הן הבט נא; עמך כולנו” (יש׳ ס״ד:7, 8). אם גם אנו ניכנע בענווה ליהוה ונחיה את חיינו בהתאם לכך, נהיה יקרים מאוד בעיניו, כפי שהיה דניאל הנביא. כמו כן, יהוה ימשיך לעצב אותנו באמצעות דברו, רוחו וארגונו על מנת שבבוא היום נוכל להתייצב לפניו כ”ילדי אלוהים” מושלמים (רומ׳ ח׳:21).