‏’‏הוא היה רצוי בעיני אלוהים’‏

חנוך חי שנים רבות.‏ ייתכן כי נתקשה להבין זאת,‏ אך חייו השתרעו על פני כ־365 שנים — פי ארבעה יותר מתוחלת חיים ארוכה של אדם בתקופתנו!‏ אך הוא לא באמת נחשב לזקן,‏ לפחות לא בתקופה שבה חי.‏ בתקופה ההיא,‏ לפני יותר מ־000,‏5 שנה,‏ תוחלת חייהם של האנשים הייתה גבוהה בהרבה מאשר כיום.‏ אדם הראשון כבר חי במשך יותר משש מאות שנה כשנולד חנוך,‏ והמשיך לחיות שלוש מאות שנה נוספות!‏ חלק מצאצאיו חיו אף יותר מכך.‏ מכאן שבגיל 365 נראה היה שכוחו של חנוך עודנו במותניו,‏ בדומה לאדם שכל החיים עוד לפניו.‏ אך למעשה לא כך היה הדבר.‏

קרוב לוודאי שחנוך היה נתון בסכנה חמורה.‏ נסה לדמיין אותו כשהוא במנוסה,‏ הוא אינו יכול להפסיק לחשוב על תגובת האנשים למסר מאלוהים שזה עתה העביר להם.‏ ארשת פניהם התמלאה זעם.‏ הם שנאו אותו,‏ בזו למסר שלו ותיעבו את האלוהים ששלח אותו.‏ לא היה ביכולתם לתקוף את אלוהיו,‏ יהוה,‏ אך הם כן יכלו לתקוף את חנוך!‏ ייתכן שחנוך תהה אם יוכל לראות שוב את משפחתו.‏ האם חשב על אשתו ועל בנותיו,‏ על בנו מתושלח או על נכדו למך?‏ (‏בראשית ה׳:‏21–23,‏ 25‏)‏ האם היה זה הסוף?‏

חנוך נחשב במובן מסוים לדמות מסתורית במקרא.‏ דמותו מופיעה רק בשלושה קטעים קצרים (‏בראשית ה׳:‏21–24;‏ עברים י״א:‏5;‏ יהודה 14,‏ 15‏)‏.‏ עם זאת,‏ פסוקים אלה מעניקים לנו מספיק משיכות מכחול כדי לצייר דיוקן של אדם בעל אמונה חזקה.‏ האם עליך לפרנס את משפחתך?‏ האם התקשית פעם לצדד במה שידעת שהוא הדבר הנכון?‏ אם כן,‏ תוכל ללמוד רבות מאמונתו של חנוך.‏

‏”‏ויתהלך חנוך את האלוהים”‏

בעת לידתו של חנוך היה מצבה של האנושות בכי רע.‏ היה זה הדור השביעי מאדם הראשון.‏ בני האדם היו קרובים יותר לשלמות הגופנית שהייתה לאדם וחוה,‏ וזו הסיבה שתוחלת החיים דאז עדיין הייתה כה גבוהה.‏ אך הם חיו בתנאים נוראיים מבחינה מוסרית ורוחנית.‏ אלימות הייתה דבר שכיח.‏ מגמה זו החלה עוד בדור השני כשקין רצח את אחיו הבל,‏ ונראה שאחד מצאצאיו של קין התגאה בכך שהיה אלים ונקמני אף יותר ממנו!‏ בדור השלישי קם רוע חדש.‏ אנשים התחילו לקרוא בשמו של יהוה אולם לא בדרך מוכבדת כחלק מעבודת אלוהים.‏ למעשה הם השתמשו בשמו הקדוש של אלוהים בצורה מזלזלת שחיללה את שמו (‏בראשית ד׳:‏8,‏ 23–26‏)‏.‏

דת מושחתת כזו רווחה ככל הנראה בעיקר בימי חנוך.‏ כשהתבגר,‏ ניצב חנוך בפני החלטה.‏ האם ישתלב בחברה של ימיו?‏ או האם יחפש את אל האמת,‏ יהוה,‏ אשר ברא את השמיים ואת הארץ?‏ אין ספק שהושפע עמוקות מהדברים שלמד על הבל,‏ שמת על רקע דתי משום שעבד את יהוה בדרך שהשביעה את רצונו.‏ חנוך החליט לנקוט עמדה דומה.‏ בבראשית ה׳:‏22 כתוב:‏ ”‏ויתהלך חנוך את האלוהים”‏.‏ תיאור ייחודי זה מבדיל את חנוך כאדם ירא אלוהים בעולם חסר יראת אלוהים.‏ הוא האדם הראשון במקרא שמתואר כך.‏

פסוק זה מוסיף ואומר שחנוך המשיך להתהלך עם יהוה לאחר לידת בנו מתושלח.‏ אם כן,‏ חנוך היה איש משפחה בערך בגיל 65.‏ הייתה לו אישה ששמה אינו מוזכר במקרא ומספר לא ידוע של ”‏בנים ובנות”‏.‏ אם אב מעוניין להתהלך עם אלוהים וגם לגדל ולפרנס את משפחתו עליו לנסות לדאוג לה בדרכו של אלוהים.‏ חנוך הבין שיהוה ציפה ממנו לדבוק באשתו בנאמנות (‏בראשית ב׳:‏24‏)‏.‏ יתרה מזו,‏ הוא גם עשה את מרב המאמצים על מנת ללמד את ילדיו על יהוה אלוהים.‏ למה הוביל הדבר?‏

כתבי־הקודש מספקים לנו רק פרטים מעטים בעניין.‏ הם אינם חושפים דבר אודות אמונתו של מתושלח,‏ בנו של חנוך,‏ אשר חייו הם הארוכים ביותר במקרא.‏ חייו הסתיימו בשנה שבה אירע המבול.‏ בנו של מתושלח נקרא למך.‏ חיי למך חפפו לחיי סבו,‏ חנוך,‏ במשך יותר ממאה שנה ועם הזמן טיפח למך אמונה יוצאת מן הכלל.‏ יהוה האציל עליו מרוחו כדי לנבא נבואה על נוח,‏ בנו של למך,‏ ונבואה זו התגשמה לאחר המבול.‏ נוח בלט כאדם שהתהלך עם אלוהים בדומה לחנוך,‏ סבא רבא שלו.‏ נוח מעולם לא פגש את חנוך,‏ אך חנוך הותיר לו מורשת עשירה.‏ נוח יכול היה ללמוד אודות מורשת זו מאביו למך,‏ מסבו מתושלח או אולי אף מיָרֶד,‏ אביו של חנוך,‏ שמת כשנוח היה בן 366 (‏בראשית ה׳:‏25–29;‏ ו׳:‏9;‏ ט׳:‏1‏)‏.‏

חשוב על הניגוד שבין חנוך לאדם הראשון.‏ למרות היותו מושלם,‏ אדם הראשון חטא ליהוה והותיר לצאצאיו מורשת של מרדנות וסבל.‏ חנוך,‏ למרות היותו לא־מושלם,‏ התהלך עם אלוהים והותיר לצאצאיו מורשת של אמונה.‏ אדם הראשון מת כשחנוך היה בן 308.‏ האם משפחתו התאבלה על אב אנוכי זה?‏ איננו יודעים.‏ על כל פנים,‏ הכתוב מוסר:‏ ”‏ויתהלך חנוך את האלוהים”‏ (‏בראשית ה׳:‏24‏)‏.‏

אם מוטלת עליך האחריות לדאוג לצורכי המשפחה ראה מה תוכל ללמוד מאמונתו של חנוך.‏ אומנם חיוני לדאוג לצרכיה הפיזיים של משפחתך,‏ אך חשוב אף יותר לדאוג לצרכיה הרוחניים (‏טימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏8‏)‏.‏ אתה ממלא צורך זה לא רק במילים אלא גם במעשים.‏ אם אתה בוחר להתהלך עם אלוהים,‏ בדומה לחנוך,‏ ולאפשר לאמות המידה של אלוהים להנחות אותך בחייך,‏ גם אתה תוריש למשפחתך מורשת עשירה — מופת שלא יסולא בפז הראוי לחיקוי.‏

חנוך ”‏ניבא עליהם”‏

ייתכן שחנוך חש בודד בתור איש אמונה בעולם חסר אמונה.‏ אך האם יהוה אלוהיו שם לב אליו?‏ אכן כן,‏ ובבוא העת תקשר יהוה עם משרתו הנאמן.‏ אלוהים נתן לחנוך מסר להעביר לאנשים שחיו בתקופתו ובכך הפך חנוך לנביא,‏ הנביא הראשון שהמסר שלו מופיע במקרא.‏ אנו יודעים זאת מאחר שיהודה,‏ אחיו למחצה של ישוע,‏ כתב בהשראת רוח הקודש את מילותיו הנבואיות של חנוך מאות שנים לאחר מכן.‏a

מה הייתה נבואתו של חנוך?‏ זו לשון הנבואה:‏ ”‏הנה יהוה בא ברבבות קדושיו לעשות משפט בכול ולהרשיע את כל חסרי יראת האלוהים על כל מעשי רשעתם ועל כל הקשות שדיברו עליו חוטאים רשעים”‏ (‏יהודה 14,‏ 15‏)‏.‏ הדבר הראשון שתוכל להבחין בו הוא שחנוך דיבר בזמן עבר,‏ כאילו אלוהים כבר הגשים את הנבואה.‏ מאז ואילך נבואות רבות נכתבו בסגנון זה.‏ הרעיון הוא שהנביא מנבא על דבר כלשהו שהתרחשותו כה ודאית עד כי ניתן לתאר אותו כדבר שכבר אירע (‏ישעיהו מ״ו:‏10‏)‏.‏

מה חש חנוך בנוגע למשימה למסור הצהרה זו,‏ אולי לבשר עליה לכל מי שיגלה נכונות להקשיב?‏ שים לב עד כמה נוקבת הייתה האזהרה.‏ המילים ”‏חסרי יראת האלוהים”‏,‏ ”‏מעשי רשעתם”‏ ו”‏כל הקשות”‏ מוזכרות על מנת לגנות את האנשים,‏ את מעשיהם ואת האופן שבו ביצעו מעשים אלה.‏ הנבואה הכריזה לכל בני האדם כי העולם שיצרו מאז הגירוש מגן עדן היה מושחת לחלוטין.‏ היא הזהירה מפני קץ איום שעתיד לפקוד אותו כשיהוה יבוא להשמידו ”‏ברבבות קדושיו”‏ — לגיונות של מלאכים עוצמתיים ערוכים למלחמה.‏ חנוך הכריז ללא פחד אזהרה זו שמטעם אלוהים,‏ והוא עשה זאת לבד!‏ ייתכן שלמך הצעיר צפה ביראה באומץ שגילה סבו.‏ אם כך אכן היה,‏ נוכל להבין מדוע.‏

אמונתו של חנוך יכולה לגרום לנו לשאול את עצמנו האם אנו רואים את העולם שבו אנחנו חיים כפי שאלוהים רואה אותו.‏ המשפט שעליו הכריז חנוך באומץ עודנו עומד בעינו;‏ הוא חל על העולם של ימינו בדיוק כשם שחל על העולם של ימיו.‏ בהתאם לאזהרתו של חנוך הביא יהוה בימיו של נוח את המבול על עולם זה חסר יראת האלוהים.‏ אולם השמדה זו שימשה תקדים להשמדה גדולה אף יותר שעתידה לבוא (‏מתי כ״ד:‏38,‏ 39;‏ פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏4–6‏)‏.‏ גם כיום,‏ אלוהים עומד הכן עם רבבות קדושיו להוציא לפועל את משפטו הצודק על עולם זה חסר יראת אלוהים.‏ כל אחד מאתנו צריך להפנים את אזהרת חנוך ולחלוק אותה עם אחרים.‏ חברי משפחתנו וחברינו עשויים להתרחק מאתנו.‏ מדי פעם אולי נחוש בודדים.‏ אך יהוה מעולם לא נטש את חנוך;‏ וגם כיום הוא לא ינטוש את משרתיו הנאמנים!‏

‏’‏הועבר כדי שלא יראה מוות’‏

מה עלה בגורלו של חנוך?‏ ניתן לומר שמותו מסתורי ומרתק אף יותר מחייו.‏ הכתוב בספר בראשית פשוט מוסר:‏ ”‏ויתהלך חנוך את האלוהים.‏ ואיננו,‏ כי לקח אותו אלוהים”‏ (‏בראשית ה׳:‏24‏)‏.‏ באיזה מובן לקח אלוהים את חנוך?‏ השליח פאולוס הסביר:‏ ”‏בזכות אמונה הועבר חנוך כדי שלא יראה מוות,‏ ולא ניתן היה למוצאו כי אלוהים העבירו;‏ אך לפני שהועבר ניתנה לו העדות שהיה רצוי בעיני אלוהים”‏ (‏עברים י״א:‏5‏)‏.‏ למה התכוון פאולוס כשאמר ’‏הועבר כדי שלא יראה מוות’‏?‏ במספר תרגומי מקרא נאמר שאלוהים לקח את חנוך לשמיים.‏ אך זה בלתי אפשרי,‏ מפני שלפי המקרא האדם הראשון שקם אי פעם לתחייה בשמיים הוא ישוע המשיח (‏יוחנן ג׳:‏13‏)‏.‏

אם כן,‏ באיזה מובן ”‏הועבר”‏ חנוך מבלי ’‏לראות מוות’‏?‏ קרוב לוודאי שיהוה העביר את חנוך ממצב של חיים למוות וחסך ממנו כל כאב.‏ אך לפני כן,‏ ניתנה לו ”‏העדות שהיה רצוי בעיני אלוהים”‏.‏ כיצד?‏ ייתכן שרגעים לפני מותו קיבל מאלוהים חזון,‏ אולי חזון שבו ראה את כדור הארץ כגן עדן.‏ לאחר שקיבל הוכחה מוחשית לכך שהשביע את רצון יהוה,‏ חנוך מת.‏ באשר לחנוך ולגברים ונשים נאמנים אחרים,‏ ציין פאולוס:‏ ”‏כל אלה דבקו באמונה עד מותם”‏ (‏עברים י״א:‏13‏)‏.‏ יכול להיות שאויביו תרו אחר גופתו אך ’‏לא ניתן היה למוצאה’‏,‏ אולי משום שיהוה העלים אותה על מנת למנוע מהם לחללה או להשתמש בה לקידום דת כזב.‏b

לאחר שדנו בכמה פרטים מקראיים לגבי חנוך,‏ הבה ננסה לדמיין כיצד הסתיימו חייו.‏ תן דעתך לתרחיש הבא,‏ אך זכור שמדובר בהשערה בלבד.‏ חנוך נמצא במנוסה וכמעט אפסו כוחותיו.‏ רודפיו דולקים אחריו כשהם רותחים מזעם על המשפט שהכריז.‏ חנוך מוצא מקום מסתור ונח לכמה רגעים,‏ אך הוא יודע שלא יוכל להימלט מפניהם עוד זמן רב.‏ מוות אלים הסתמן באופק.‏ בזמן שנח הוא מתפלל לאלוהיו כשלפתע נחה עליו תחושת שלווה עמוקה.‏ הוא נלקח למקום רחוק בחזון,‏ חזון שהיה כה מציאותי עד כי חש שהוא חלק ממנו.‏

דמיין לעצמך את המראה שנגלה לעיניו,‏ עולם שונה לגמרי מזה שהכיר.‏ העולם הזה נראה לו יפה כמו גן עדן,‏ אך לא היו בו כרובים ששמרו עליו ומנעו מאנשים להיכנס לתוכו.‏ הוא צפה באינספור גברים ונשים — כולם בריאים לחלוטין וחדורי מרץ נעורים.‏ הם חיו בשלום.‏ לא היה שמץ לשנאה ולרדיפה הדתית שהכיר כה מקרוב.‏ חנוך חש שיהוה מגן עליו,‏ אוהב אותו ושבע רצון ממנו.‏ הוא היה בטוח שהוא שייך למקום הזה;‏ המקום הזה יהיה ביתו.‏ כששלווה שורה עליו,‏ עצם חנוך את עיניו ונסחף לשינה עמוקה ונטולת חלומות.‏

ועד היום הוא ישן את שנת המוות כשהוא שמור בזיכרונו הבלתי מוגבל של יהוה אלוהים!‏ כפי שהבטיח מאוחר יותר ישוע,‏ יבוא היום שכל הנמצאים בזיכרונו של אלוהים ישמעו את קולו של המשיח,‏ יצאו מהקבר ויפקחו את עיניהם לעולם חדש,‏ יפהפה ושלו (‏יוחנן ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏

האם תרצה להיות שם?‏ עד כמה מרגש יהיה לפגוש את חנוך.‏ חשוב על הדברים המדהימים שנוכל ללמוד ממנו!‏ הוא יוכל לומר לנו אם התרחיש הדמיוני שלנו בנוגע לרגעיו האחרונים אכן מתקרב למה שאירע באמת.‏ אך כבר עכשיו קיים דבר מה שעלינו ללמוד ממנו בדחיפות.‏ לאחר שדיבר פאולוס על חנוך הוא המשיך ואמר:‏ ”‏בלי אמונה אי־אפשר להיות רצוי בעיני אלוהים”‏ (‏עברים י״א:‏6‏)‏.‏ מסיבה טובה זו על כל אחד מאתנו לחקות את אמונתו של חנוך ואת אומץ לבו!‏