שאלות של קוראים
האם אחרי המבחן הסופי בתום אלף השנים יוכלו בני אדם לחטוא ולמות?
שני פסוקים המופיעים בספר ההתגלות מתייחסים לנושא: ”המוות והשאול הושלכו אל אגם האש. זהו המוות השני — אגם האש” (ההתגלות כ׳:14). ”וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו” (ההתגלות כ״א:4).
שים לב לעיתוי המאורעות המתוארים בפסוקים אלה. השלכת ”המוות” ו”השאול” לאגם האש מתרחשת לאחר שניצולי הר מגידון, ובנוסף להם המוקמים לתחייה וכל אשר נולדו לאחר מלחמת הר מגידון כבר נשפטו ”מתוך הדברים הכתובים בספרים”, כלומר על־פי דרישות יהוה המפורטות אשר יחולו על האנושות במהלך אלף השנים (ההתגלות כ׳:12, 13). השליח יוחנן תיעד חזון נוסף המצוי בפרק כ״א בההתגלות, חזון אשר יזכה להתגשמות במשך אלף שנות שלטונו של ישוע המשיח. אך רק בתום יום הדין בן אלף השנים יתגשם החזון במלואו. ישוע ימסור את המלכות לידי אביו, ולאחר מכן ישכון יהוה יחד עם האנושות במלוא מובן המילה ללא מתווכים. יהוה ישכון מבחינה סמלית עם ’עמו’ לעד ובאופן בלתי אמצעי. ערך קורבן הכופר של ישוע המשיח יוחל על בני האדם במלוא תוקפו והם יגיעו לכלל שלמות. אז תתקיים במלואה ההבטחה ש”המוות לא יהיה עוד” (ההתגלות כ״א:3, 4).
יוצא אפוא שהמוות בפסוקים המצוטטים לעיל עניינו במוות שירשנו מאדם הראשון, אשר יבוטל באמצעות קורבנו של המשיח (רומים ה׳:12–21). לאחר שהמוות התורשתי של האנושות יבוטל, יהיו בני האדם דומים בדיוק לאדם הראשון לאחר בריאתו. אדם אומנם היה מושלם, אך אין זה אומר שלא הייתה לו אפשרות למות. יהוה אסר על אדם לאכול ”מעץ הדעת טוב ורע” ואמר: ”כי ביום אכלך ממנו מות תמות” (בראשית ב׳:17). היה זה מוות כתוצאה מחטא במזיד. לאחר המבחן הסופי שייערך בתום אלף שנות המלכות, בני האדם יהיו עדיין בעלי בחירה חופשית (ההתגלות כ׳:7–10). יהיה בידם לבחור מרצונם החופשי אם להמשיך לשרת יהוה אם לאו. לא ניתן לקבוע מסמרות בעניין ולומר כי איש לעולם לא יפנה עורף לאלוהים, כפי שעשה אדם הראשון.
ומה יקרה למי שיבחר למרוד אחרי המבחן הסופי, כאשר המוות והשאול לא יהיו עוד? בשלב זה המוות התורשתי לא יהיה קיים, וגם השאול, הקבר המשותף של האנושות אשר שוכניו צפויים לקום לתחייה, לא תהיה עוד. למרות זאת, יהוה יוכל להשליך כל מורד אל אגם האש כדי לשים קץ לחייו, ולשלול ממנו כל תקווה לתחייה. מוות זה יהיה דומה למותם של אדם וחוה, המוות השני, ולא לזה שירשנו מאדם הראשון.
בכל אופן, אין לנו כל סיבה לצפות לתרחיש כזה. מי שיעמדו במבחן הסופי יהיו שונים מאדם הראשון במובן מכריע אחד. הם ינוסו עד תום. אנו משוכנעים שהמבחן הסופי יהיה מקיף ויסודי משום שיהוה יודע לבחון בני אדם לעומק. אנו סמוכים ובטוחים שבמבחן הסופי ינופו כל מי שעלולים לעשות שימוש לרעה בבחירה החופשית הנתונה בידם. לפיכך, אף שקיימת האפשרות שאנשים שיעברו בהצלחה את המבחן הסופי ימרדו ביהוה ועקב כך יושמדו, הסיכויים לכך קלושים עד מאוד.
[תמונה בעמוד 31]
באיזה מובן יהיו בני האדם אחרי המבחן הסופי דומים לאדם הראשון?