המאבק להוצאת מקרא ביוונית מודרנית

אולי תופתע ללמוד שביוון,‏ ארץ שלפעמים נקראת ערש החשיבה החופשית,‏ סוגיית תרגום המקרא ללשון העם היוותה מוקד למאבק ארוך וקשה.‏ אבל מי יתנגד לפרסום מקרא קל להבנה בשפה היוונית?‏ למה שמישהו ירצה בכלל למנוע זאת?‏

יש הסבורים כי בחלקם של דוברי היוונית נפלה זכות מיוחדת,‏ שהרי חלק ניכר מכתבי־הקודש נכתב במקור בלשונם.‏ עם זאת,‏ היוונית המודרנית שונה באופן מהותי מן היוונית של תרגום השבעים ושל כתבי־הקודש המשיחיים.‏ לאמיתו של דבר,‏ במהלך שש המאות שחלפו היתה היוונית המקראית כשפה זרה לרוב דוברי היוונית.‏ מילים חדשות תפסו את מקומם של מונחים ישנים ואוצר המילים,‏ הדקדוק והתחביר עברו שינויים.‏

אוסף של כתבי־יד ביוונית מן המאה השלישית עד המאה השש־עשרה מעיד על מאמצים שנעשו כדי לתרגם את תרגום השבעים ליוונית מודרנית יותר.‏ במאה השלישית לספירה תרגם הבישוף של ניאוסיזריה,‏ גרגוריוס (‏בערך 213 עד 270 לספירה)‏ את ספר קהלת מתרגום השבעים ליוונית פשוטה יותר.‏ במאה ה־11 לספירה תרגם יהודי בשם טוביה בן אליעזר,‏ שהתגורר במקדוניה,‏ חלקים של חמשת חומשי התורה מתרגום השבעים ליוונית מדוברת.‏ הוא אפילו השתמש באותיות עבריות לתועלתם של היהודים המקדונים שדיברו רק יוונית אך קראו בכתב עברי.‏ חומש שלם כזה יצא לאור בקונסטנטינופול ב־1547.‏

הבזקי אור בתוך החשיכה

אחרי שהאזורים דוברי היוונית באימפריה הביזנטית נפלו לידי העותומאנים במאה ה־15,‏ רוב האנשים נותרו חסרי השכלה מספקת.‏ אף־על־פי שהכנסייה האורתודוקסית נהנתה מיתרונות מיוחדים תחת שלטון האימפריה העותומאנית,‏ היא הזניחה את צאן מרעיתה ולמעשה השלימה עם היותם איכרים קשי יום ולא־משכילים.‏ המחבר היווני תומאס ספיליוס העיר:‏ ”‏המטרה החשובה ביותר לדידה של הכנסייה האורתודוקסית ושל המערכת החינוכית שלה היתה להגן על חסידיה מפני השפעת האיסלאם והתעמולה הרומית־קתולית.‏ כתוצאה מכך החינוך היווני קפא על שמריו”‏.‏ על רקע אווירה קודרת שכזו,‏ אוהבי מקרא ראו לעצמם חובה להושיט לסובלים את המרגוע והנחמה שבספר תהלים.‏ בשנים 1543 ועד 1835 פורסמו 18 תרגומים של ספר תהלים ליוונית מדוברת.‏

התרגום הראשון של כל כתבי־הקודש המשיחיים ליוונית יצא ב־1630 מתחת ידו של מקסימוס קליפוליטיס,‏ נזיר יווני מקליפוליס.‏ התרגום נעשה בהדרכתו ותחת חסותו של קִירִילוס לוּקַרִיס,‏ הפטריארך של קונסטנטינופול ומי ששאף להיות הרפורמטור של הכנסייה האורתודוקסית.‏ עם זאת,‏ בתוך הכנסייה קמו ללוקריס מתנגדים שדחו את כל ניסיונות הרפורמה ולא הסכימו לתרגום המקרא לשפה המדוברת.‏a לוקריס הומת בחניקה באשמת בגידה.‏ אף־על־פי־כן,‏ כ־500,‏1 עותקים של התרגום של מקסימוס הודפסו ב־1638.‏ בערך 34 שנה לאחר מכן פסק הסינוד האורתודוקסי בירושלים בתגובה לתרגום זה,‏ כי ”‏לא ההדיוטות,‏ אלא רק מי שמשקיפים אל תוך עמוקות הרוח,‏ לאחר שחקרו ודרשו היטב,‏ מורשים לקרוא [‏בכתבי־הקודש]‏”‏.‏ משמע הדבר היה שרק אנשי הכמורה המשכילים הורשו לקרוא את כתבי־הקודש.‏

בשנת 1703 ניסה סֶרַפִים,‏ נזיר יווני מן האי לֶסְבּוֹס,‏ לפרסם בלונדון מהדורה מתוקנת של תרגומו של מקסימוס.‏ חצר המלוכה לא סיפקה לו את המימון שהובטח לו,‏ ולכן הוא מימן מכיסו שלו את הדפסת המהדורה.‏ במבוא הנוקב שלו הדגיש סרפים את הצורך ש”‏כל משיחי ירא שמים”‏ יקרא את המקרא,‏ והאשים את אנשי הכמורה רמי־הדרג בכך שהם ”‏חפצים להותיר את העם בבערותו כדי להסוות את מעשיהם הרעים”‏.‏ כצפוי,‏ מתנגדיו האורתודוקסים עצרו אותו ברוסיה והגלו אותו לסיביר.‏ הוא חי שם עד מותו ב־1735.‏

כומר יווני אחד,‏ בהתייחסו לרעב הרוחני הגדול של דוברי היוונית באותם ימים,‏ אמר את הדברים הבאים על מהדורה מאוחרת יותר של תרגומו של מקסימוס:‏ ”‏היוונים וכן גם אחרים קיבלו את המקרא הקדוש הזה באהבה ובכיסופים.‏ ואז הם קראו בו.‏ והם הרגישו שהכאב בתוכם שוכך ושאמונתם באלוהים.‏.‏.‏ הולכת ומתחזקת”‏.‏ עם זאת,‏ המנהיגים הרוחניים שלהם חששו שאם אנשים יתחילו להבין את המקרא,‏ יוסר הלוט מעל ההשקפות והמעשים הלא־מקראיים של הכמורה.‏ לפיכך,‏ ב־1823 ושוב ב־1836 הוציא הפטריארך של קונסטנטינופול צווים להעלות באש את כל העותקים של תרגומי מקרא כאלה.‏

מתרגם נועז

על רקע התנגדות קשה וכמיהה עזה ללמוד את המקרא,‏ עלתה אל זירת ההתרחשויות דמות שמילאה תפקיד מפתח בתרגום המקרא ליוונית מודרנית.‏ אדם נועז זה הוא ניאופיטוֹס וָמְווָאס,‏ בלשן מכובד וחוקר מקרא ידוע אשר נחשב לאחד מ”‏מורי האומה”‏.‏

ומוואס ראה בבירור שהכנסייה האורתודוקסית אשמה בבערות הרוחנית של העם.‏ הוא האמין בכל לבו שכדי לעורר רוחנית את העם,‏ יש צורך לתרגם את המקרא ליוונית המדוברת של אותה תקופה.‏ בסיועם של למדנים נוספים הוא החל בשנת 1831 במלאכת תרגום המקרא ליוונית ספרותית.‏ התרגום פורסם ב־1850 בשלמותו.‏ הואיל והכנסייה האורתודוקסית לא תמכה ביוזמתו,‏ הוא חבר לחברה לכתבי־הקודש של בריטניה וארצות זרות (‏BFBS)‏ כדי להוציא לאור את תרגומו ולהפיצו.‏ הכנסייה כינתה את ומוואס ”‏פרוטסטנטי”‏,‏ ועד מהרה הוא מצא את עצמו נתון תחת חרם.‏

ומוואס השתדל לדבוק ככל שניתן בנוסח של תרגום המלך ג׳יימס לאנגלית,‏ ולכן תרגומו סבל מן המגרעות של תרגום זה בשל הידע המוגבל שהיה באותם ימים בתחום המחקר המקראי והבלשני.‏ עם זאת,‏ במשך שנים רבות היה תרגומו הדבר הקרוב ביותר למקרא ביוונית מודרנית שהיה נגיש לציבור.‏ מעניין לציין שהוא מזכיר ארבע פעמים את שמו של אלוהים בכתיב ”‏Ieová”‏ ‏(‏בראשית כ״ב:‏14;‏ שמות ו׳:‏3;‏ י״ז:‏15;‏ שופטים ו׳:‏24‏)‏.‏

מה היתה התגובה הכללית של העם כשקיבלו את המקרא הזה ותרגומי מקרא אחרים בשפה פשוטה וקלה להבנה?‏ התלהבותם לא ידעה גבולות!‏ אונייה אשר בה שהה אדם שמכר ספרי מקרא מטעם ה־BFBS,‏ עגנה בקרבת החוף של אחד האיים ביוון.‏ לאותו איש התחילו להגיע ”‏כל כך הרבה סירות מלאות בילדים שבאו לקבל [‏ספרי מקרא]‏,‏ עד כי נאלץ לצוות על הרב חובל לצאת לדרך”‏ כדי שלא יצטרך לחלק את כל מלאי הספרים במקום אחד!‏ ואולם,‏ המתנגדים לא ישבו בחיבוק ידיים.‏

כמרים אורתודוקסים הזהירו את הציבור לבל ירכשו תרגומים כאלה.‏ באתונה,‏ למשל,‏ הוחרמו ספרי מקרא.‏ בשנת 1833 הורה הבישוף של כרתים להעלות באש את ”‏ספרי הברית החדשה”‏ שגילה במנזר אחד.‏ כומר החביא עותק אחד וגם תושבי הכפרים השכנים החביאו את העותקים שלהם עד אחרי שעזב הבישוף את האי.‏

מספר שנים לאחר מכן ”‏הסינוד הקדוש”‏ של הכנסייה האורתודוקסית באי קוֹרפוּ הטיל חרם על תרגום ומוואס של המקרא.‏ חל איסור על מכירתו,‏ והעותקים הקיימים הושמדו.‏ העוינות של הכמורה המקומית באיים כִּיוֹס,‏ סירוס ומיקונוס הובילה לשריפת ספרי מקרא.‏ אך בזאת לא תמו הניסיונות להפסיק את מלאכת תרגום המקרא.‏

המלכה מתעניינת במקרא

במהלך שנות ה־70 של המאה ה־19 הבינה מלכת יוון,‏ אולגה,‏ שידיעותיו של רוב העם היווני במקרא מוגבלות מאוד.‏ היא האמינה שהידע הטמון בכתבי־הקודש יביא נחמה ורענון לאומה ולכן התעניינה בתרגום המקרא לשפה פשוטה יותר מזו שבתרגומו של ומוואס.‏

הארכיבישוף של אתונה ופרוקופיוס,‏ ראש הסינוד הקדוש,‏ עודדו באופן לא רשמי את המלכה לקדם את הנושא.‏ אך כאשר ביקשה מן הסינוד הקדוש אישור רשמי לפרויקט,‏ נתקלה בסירוב.‏ היא התעקשה והגישה בקשה נוספת.‏ אך שוב,‏ ב־1899,‏ נדחתה בקשתה.‏ היא התעלמה מן הדחייה והחליטה לממן מכיסה פרסום של מהדורה מצומצמת.‏ המשימה הושלמה ב־1900.‏

מתנגדים עקשנים

בשנת 1901 פרסם האקרופוליס,‏ עיתון מוביל באתונה,‏ את ”‏הבשורה על־פי מתי”‏ ביוונית דֶמוֹטית (‏עממית)‏ — תרגומו של אלכסנדר פּאלִיס,‏ מתרגם שפעל בליברפול,‏ אנגליה.‏ המניע המוצהר של פאליס ועמיתיו היה ’‏להשכיל את היוונים’‏ ו”‏לעזור לאומה לעמוד על רגליה”‏.‏

סטודנטים אורתודוקסים לתיאולוגיה והמרצים שלהם כינו את התרגום ”‏זלזול בוטה במורשת־האבות היקרה ביותר של האומה”‏,‏ חילול כתבי־הקודש.‏ פטריארך קונסטנטינופול,‏ יואקים ה־3,‏ פרסם מסמך הפוסל את התרגום.‏ הוויכוח הגיע לזירה הפוליטית,‏ והמחנות המנוגדים ניצלו את המחלוקת בערמומיות,‏ כל צד לתועלתו האישית.‏

פלג רב השפעה בעיתונות באתונה תקף את תרגומו של פאליס,‏ בכנותו את תומכיו ”‏אתיאיסטים”‏,‏ ”‏בוגדים”‏ ו”‏סוכנים של ממשלות זרות”‏ שמטרתם לערער את יציבות החברה היוונית.‏ בעידודם של שמרנים קיצוניים בכנסייה היוונית־אורתודוקסית,‏ פרצו מהומות סטודנטים באתונה מ־5 עד 8 בנובמבר 1901.‏ הסטודנטים הסתערו על משרדי האקרופוליס,‏ ערכו הפגנה מול הארמון,‏ השתלטו על אוניברסיטת אתונה ודרשו מן הממשלה להתפטר.‏ בשיא המהומות נהרגו שמונה אנשים בהתנגשויות עם הצבא.‏ ביום שלמחרת תבע המלך שהארכיבישוף פרוקופיוס יתפטר,‏ ואחרי יומיים התפזרה הממשלה.‏

חודש לאחר מכן שוב הפגינו הסטודנטים ושרפו בפומבי עותק של תרגומו של פאליס.‏ הם פרסמו החלטה נגד הפצת התרגום וביקשו להטיל עונשים כבדים על ניסיונות להפיצו בעתיד.‏ הדבר שימש כאמתלה לאסור לחלוטין את השימוש בתרגומי מקרא ליוונית מודרנית.‏ אכן,‏ שעה חשוכה ביותר!‏

‏”‏דבר יהוה יקום לעולם”‏

האיסור להשתמש במקרא ביוונית מודרנית בוטל ב־1924.‏ מאמציה של הכנסייה היוונית אורתודוקסית למנוע מהעם להבין את המקרא נחלו מאז תבוסה מוחלטת.‏ בינתיים,‏ עמדו עדי־יהוה בראש פעילות חינוכית מקראית ביוון,‏ כפי שהם עושים בהרבה ארצות אחרות.‏ מאז 1905 הם השתמשו בתרגום ומוואס כדי לעזור לאלפי דוברי יוונית לרכוש ידע מדויק אודות האמת המקראית.‏

למדנים ופרופסורים רבים עשו במהלך השנים מאמצים ראויים לשבח על מנת להוציא לאור מקרא ביוונית מודרנית.‏ כיום ישנם כ־30 תרגומים של המקרא,‏ בחלקו או בשלמותו,‏ אשר היווני הממוצע יכול לקרוא אותם ולהבינם.‏ פנינה של ממש בין תרגומים אלה היא המהדורה היוונית של תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש,‏ אשר יצאה לאור ב־1997 לתועלת 16 מיליון דוברי יוונית ברחבי העולם.‏ תרגום זה יוצא לאור מטעם עדי־יהוה ומגיש לקורא את דבר־אלוהים בשפה מובנת וקלה לקריאה,‏ תוך הקפדה על נאמנות לטקסט המקורי.‏

המאבק למען מקרא ביוונית מודרנית מדגיש לנו עובדה חשובה.‏ הוא מראה בבירור שחרף התנגדות עוינת מצד בני אדם,‏ ”‏דבר יהוה יקום לעולם”‏ (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏25‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 27]‏

התרגום היווני הראשון של כתבי־הקודש המשיחיים בכללותם יצא לאור ב־1630 תחת השגחתו של קִירִילוס לוּקַרִיס

‏[‏שלמי תודה]‏

de Genève .‏Univ .‏Publ .‏Bib

‏[‏תמונות בעמוד 28]‏

מספר תרגומים ליוונית מדוברת:‏ תהלים,‏ יצא לאור (‏1)‏ ב־1828,‏ מאת אילריון,‏ (‏2)‏ ב־1832 מאת ומוואס,‏ (‏3)‏ ב־1643 מאת ג׳וליאנוס.‏ תנ״ך,‏ יצא לאור (‏4)‏ ב־1840 מאת ומוואס

המלכה אולגה

‏[‏שלמי תודה]‏

ספרי מקרא:‏ National Library of Greece;‏ המלכה אולגה:‏ Culver Pictures

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 26]‏

פפירוס:‏ Dublin ,‏Reproduced by kind permission of The Trustees of the Chester Beatty Library

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 29]‏

פפירוס:‏ Dublin ,‏Reproduced by kind permission of The Trustees of the Chester Beatty Library