מפעל האדירים של הרנסט גלוק

לפני יותר מ־​300 שנה,‏ נטל על עצמו הרנסט גלוק משימה שמעטים בהיסטוריה העזו להתחיל בה.‏ הוא החליט לתרגם את המקרא לשפה שלא הכיר.‏

גלוק נולד בערך ב־​1654 בעיירה וִיטְן שבקרבת הַלֶה שבגרמניה.‏ אביו היה כומר לותרני,‏ והאווירה הדתית בביתו הולידה בו נטייה לדברים רוחניים.‏ בגיל 21 סיים לימודי תיאולוגיה ועבר לאזור הידוע כיום כלטביה.‏ בימים ההם למרבית המקומיים לא הייתה השכלה רשמית,‏ והיו מעט מאוד ספרים בשפתם.‏ גלוק כתב:‏ ”‏בנעוריי,‏ בהגיעי לארץ זו,‏ החיסרון הראשון שבלט לנגד עיניי היה שלכנסייה הלטבית אין ספר מקרא.‏ .‏.‏.‏ מתוך כך גמלה בלבי ההחלטה,‏ ואלוהים עדי,‏ ללמוד שפה זאת ולקנות בה שליטה מלאה”‏.‏ הוא היה נחוש בדעתו לתת לעם הלטבי את המקרא בשפתם.‏

ההכנות לקראת התרגום

האזור שבו התיישב גלוק נקרא אז ליבוניה ונשלט בידי השבדים.‏ הנציג המקומי של מלך שבדיה היה יוהנס פישר.‏ הוא שאף להעלות את רמת החינוך בארץ ויחד עם זאת להגדיל את הונו.‏ גלוק שוחח עם פישר לגבי תרגום המקרא ללטבית.‏ פישר החזיק בבעלותו בית דפוס בעיר הבירה ריגה.‏ על־​ידי הדפסת המקרא קיווה לקדם את עבודתו בחינוך,‏ ובה בעת לשלשל לכיסו סכומי כסף נאים.‏ על כן ביקש מקרל ה־11 מלך שבדיה לסמוך ידיו על התרגום.‏ המלך נתן את ברכתו לפרויקט ואף הציע לממנו.‏ ב־31 באוגוסט 1681 יצא צו מטעם המלך המתיר לגלוק להתחיל במלאכת התרגום.‏

בינתיים,‏ ערך גלוק את ההכנות הדרושות.‏ בזכות הרקע הגרמני שלו,‏ הוא יכול היה להיעזר בתרגומו של מרטין לותר כבסיס לתרגום המקרא הלטבי.‏ אך גלוק שאף להוציא תחת ידו תרגום משובח ביותר,‏ והסיק שלשם כך עליו לתרגם מן העברית והיוונית המקוריות.‏ ידיעותיו בשפות אלו לקו בחסר,‏ ועל כן שם פעמיו להמבורג שבגרמניה כדי ללמוד עברית ויוונית.‏ בתקופת שהותו שם,‏ סביר להניח שכומר מליבוניה ששמו יאניס רייטרס סייע לו ללמוד לטבית ויוונית מקראית.‏

שנים של מלאכה והמתנה

לאחר שסיים את לימודי השפות ב־​1680,‏ שב גלוק אל לטביה והחל לשרת ככומר.‏ עד מהרה פצח במלאכת התרגום.‏ ב־​1683 מונה גלוק לשרת ככומר במחוז הגדול אלוקסנה,‏ שעם הזמן הפך להיות מזוהה מאוד עם תרגומו.‏

באותה עת,‏ חסרו בשפה הלטבית מונחים ומושגים מקראיים רבים.‏ לפיכך,‏ בתרגומו נעזר גלוק בכמה מילים גרמניות.‏ על כל פנים,‏ הוא עשה את מיטבו כדי לתרגם את דבר־​אלוהים ללטבית,‏ והמומחים תמימי דעים שתרגומו הוא באיכות גבוהה.‏ גלוק אף טבע מילים חדשות,‏ וכמה מהן שגורות כיום בפי דוברי הלטבית.‏ בכלל זה הן המילים שמשמען ”‏דוגמה”‏,‏ ”‏משתה”‏,‏ ”‏ענק”‏,‏ ”‏לרַגל”‏ ו”‏להעיד”‏.‏

יוהנס פישר עידכן את מלך שבדיה על התקדמות מלאכת התרגום,‏ ולפי התכתובת ביניהם מתברר כי עד 1683 סיים גלוק לתרגם את כתבי־​הקודש המשיחיים.‏ את המקרא כולו השלים בשנת 1689.‏ בתוך שמונה שנים סיים את מפעל האדירים שלו.‏a היו עיכובים ארוכים בהוצאת התרגום לאור,‏ אך ב־​1694 הגשים גלוק את יעדו — המושל התיר את הפצת התרגום לציבור.‏

יש היסטוריונים התוהים אם גלוק אכן תירגם בעצמו את המקרא כולו.‏ אין ספק שהוא נעזר בתרגומו של לותר ושילב בטקסט קטעים מן המקרא שכבר היו קיימים בשפה הלטבית.‏ אך קטעים אלא מהווים חלק קטן מן התרגום כולו.‏ האם עשו במלאכה מתרגמים נוספים?‏ במהלך עבודת התרגום היה לגלוק עוזר והיו אחרים אשר סייעו לו בהגהת הנוסח ובבדיקת איכות התרגום.‏ אך דומה כי לא הייתה להם נגיעה למלאכת התרגום עצמה.‏ לכן סביר להניח שגלוק היה המתרגם הבלעדי.‏

תרגום גלוק היווה ציון דרך בהתפתחות השפה הלטבית הכתובה,‏ ועם זאת הניב תוצאה חשובה פי כמה.‏ סוף סוף יכלו בני העם הלטבי לקרוא את דבר־​אלוהים בשפתם הם ולהבין את אמיתותיו מעניקות החיים.‏ הם לא שכחו מה גלוק עשה למענם.‏ מאז ועד היום,‏ במשך יותר מ־300 שנה,‏ מטפלים אנשי אלוקסנה בשני עצי אלון המוכרים כאלוני גלוק (‏Glika ozoli)‏. את העצים האלה נטע גלוק לכבוד תרגום המקרא ללטבית.‏ ישנו מוזיאון קטן באלוקסנה המכיל תרגומי מקרא שונים,‏ וביניהם עותק של תרגום גלוק בהדפסה הראשונה.‏ בשלט האצולה של אלוקסנה מופיע המקרא לצד התאריך 1689,‏ השנה שבה סיים גלוק את מלאכתו.‏

מלאכתו בשנים האחרונות לחייו

מייד עם הגיעו ללטביה,‏ החל גלוק ללמוד רוסית.‏ בשנת 1699 כתב שהוא מגשים משאלת לב נוספת — לתרגם את המקרא לרוסית.‏ במכתב משנת 1702 כתב כי החל בעריכת מהדורה מתוקנת של תרגום המקרא ללטבית.‏ אולם,‏ התנאים שהקלו את מלאכת תרגום המקרא,‏ החלו נמוגים.‏ אחרי שנים ארוכות של שלום,‏ הפכה לטביה לשדה קרב.‏ בשנת 1702 הביסו צבאות רוסיה את השבדים והשתלטו על אלוקסנה.‏ גלוק ומשפחתו גורשו לרוסיה.‏b בימים טרופים אלה איבד גלוק את כתבי היד של תרגום המקרא החדש ללטבית ושל התרגום לרוסית.‏ בשנת 1705 נפח את נשמתו במוסקבה.‏

היעלמותם של תרגומים מאוחרים אלו ללטבית ולרוסית הייתה אבידה גדולה.‏ אך עד היום,‏ כל מי שקורא את המקרא בלטבית מפיק תועלת מתרגומו המקורי של גלוק.‏

הרנסט גלוק הוא רק אחד מני רבים אשר נטלו על עצמם את מפעל האדירים לתרגם את המקרא לשפות המדוברות.‏ תודות למאמציהם,‏ כמעט כל קבוצה לשונית על פני כדור־​הארץ יכולה לקרוא את דבר־​אלוהים ולשתות את מי האמת היקרים לאין ערוך.‏ בזכות מהדורות מקרא אלה ביותר מ־​000,‏2 שפות,‏ ממשיך יהוה להיחשף בפני בני האדם בעולם כולו.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 13]‏

תרגום גלוק

‏[‏תמונה בעמוד 14]‏

עדי־יהוה מלמדים את המקרא בעיירה שבה תירגם אותו גלוק