פרק י״ג
”קיראו זאת בגויים”
כיצד היית מגיב אילו שמעת קול שאגת אריה?
1. מדוע ניתן לדמות את דבר יהוה לנביאיו לשאגת אריה?
השמעת מימיך שאגת אריה? זהו קול מעורר יראה הנשמע עד למרחק של יותר מ־8 קילומטרים. מה היית עושה אילו שמעת בדומיית הליל קול שאגת אריה מקרבת מקום? היית מן הסתם מגיב ללא דיחוי. עמוס, אחד מתרי עשר הנביאים, נעזר בדימוי זה ואמר: ”אריה שאג! מי לא יירא? אדנָי יהוה דיבר! מי לא יינבא?” (עמוס ג׳:3–8) אילו שמעת את יהוה מדבר בכבודו ובעצמו, האם לא היית מגיב כדוגמת עמוס? מבלי להתמהמה נקט הנביא פעולה וניבא נגד ממלכת ישראל בת עשרת השבטים.
2. (א) כיצד תוכל לחקות את עמוס באשר לאופן שבו מילא את תפקידו כנביא? (ב) באילו שאלות נעסוק בפרק זה?
2 אך אולי תאמר, ’אינני נביא!’ ייתכן שאתה חש שאינך כשיר לתפקיד משום שלא הוכשרת רשמית לשמש כנביא. על כל פנים, זכור את עמוס. כשהתייצב נגדו אמציה הכהן, שהיה מעובדי העגל, אמר לו הנביא: ”לא נביא אנוכי ולא בן נביא אנוכי: כי בוקר אנוכי ובולס שקמים” (עמוס ז׳:14). על אף מוצאו הדל, היה עמוס מוכן ומזומן למלא את השליחות שהטיל עליו יהוה ולהתנבא. ומה לגביך? האם אתה מודע לכך שהוטלה עליך משימה הדומה במובנים מסוימים לזו שהייתה לתרי עשר הנביאים? עליך להכריז את מסרי אלוהים לימינו, ללמד את האמת ולעשות תלמידים. מהי גישתך כלפי משימה חשובה זו? איזו בשורה עליך להכריז בגויים? האם אתה מבצע משימה זו ביסודיות? על־פי מה נמדדת הצלחתך? נעסוק כעת בשאלות אלו.
’פרים שפתיך’
3. כיצד תוכל להיות מעורב בפעילות הדומה לזו של נביאי התרי עשר?
3 האם אתה באמת מעורב בפעילות הדומה לזו של הנביאים? אומנם אינך שומע קול שאגת אריה במובן זה שיהוה אינו מדבר אליך ישירות. ואולם, שמעת מדברו, המקרא, את המסר הבהול אודות יום יהוה הממשמש ובא. כפי שראינו בפרק א׳ שבספר זה, המילים ”נביא” ו”נבואי” מקפלות בתוכן שלל משמעויות. אף שאינך נביא כדוגמת עמוס ויתר נביאי קדם, יש באפשרותך לדבר על העתיד. כיצד? בכוחך להכריז את המסרים הנבואיים שלמדת מתוך כתבי־הקודש ובכללם התרי עשר. זו העת לעשות כן.
מראשית המאה ה־20 ועד לימינו אנו, ’מנבאים’ משרתי אלוהים
4. באיזה מובן מתגשמת בימינו הנבואה ביואל ג׳:1–5?
4 הבט על כך מזווית נוספת. יהוה אלוהים אמר לנביא יואל שיבוא יום וכל מיני אנשים יינבאו, וזאת במובן הרחב של המילה: ”והיה אחרי כן, אשפוך את רוחי על כל בשר, וניבאו בניכם ובנותיכם; זקניכם חלומות יחלומון. בחוריכם חזיונות יראו” (יואל ג׳:1–5). בחג השבועות שנת 33 לספירה ייחס השליח פטרוס את הפסוקים הללו לשפיכת רוח הקודש על המשיחיים שנאספו בעליית גג בירושלים, ולפעילות הכרזת ”גדולות האלוהים” שביצעו בעקבות זאת (מעשי השליחים א׳:12–14; ב׳:1–4, 11, 14–21). כעת תן דעתך לתקופתנו. התגשמותה העיקרית של נבואת יואל חלה מאז ראשית המאה ה־20. המשיחיים משוחי הרוח — גברים כנשים, זקנים כצעירים — החלו ’לנבא’, כלומר, להכריז את ”גדולות האלוהים”, ובכלל זה לבשר את הבשורה הטובה אודות המלכות המולכת עתה בשמיים.
5. (א) איזו זכות מיוחדת יש לכולנו? (ב) מה כרוך בהקרבת ’פרים שפתיך’, ומה משמעות הדבר עבורך?
5 ”המון רב”, המהווים חלק מן ’הצאן האחרות’, אומנם לא נולדו ברוח הקודש כבנים לאלוהים. למרות זאת, הם למעשה אומרים לתלמידיו המשוחים של ישוע המשיח: ”נלכה עימכם, כי שמענו אלוהים עימכם” (ההתגלות ז׳:9; יוחנן י׳:16; זכריה ח׳:23). בין אם תקוותך לחיות לנצח בשמיים או בארץ, יש בחלקך הזכות המיוחדת לזבוח ’פרים שפתיך’ (הושע י״ד:3). מה פשר המונח בנבואת הושע? ”השוורים הרכים בשנים... היו המשובחים שבבעלי החיים אשר הוקרבו כזבח תודה”, אומר חוקר המקרא ק. פ. קייל. השליח פאולוס התייחס להושע י״ד:3 וכתב: ”בכל עת נקריבה... זבח תודה לאלוהים, כלומר, פרי שפתיים המודות לשמו” (עברים י״ג:15). כן, המונח ’פרים שפתינו’ עניינו במוצא שפתינו המשובח ביותר — התהילות שאנו נושאים לתפארת יהוה.
6. מדוע עלינו לבחון את איכות זבחי התודה שלנו?
6 בכל פעם שאתה מתפלל ליהוה מעומק הלב, משמיע באסיפות הקהילה אמירות המעידות על הכרת תודה ומשוחח בהתלהבות עם אחרים בשירות המשיחי, אתה בעצם זובח לו זבחי תודה. על כן, כדאי שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו, ’מה איכות זבחיי בפעילויות אלו?’ בימי מלאכי נהגו הכוהנים בעזות מצח והביאו אל מזבח אלוהים בעלי חיים שיש בהם מום. אין ספק שלאור מה שלמדת עד כה מעורר בך הדבר שאט נפש. יהוה ראה לנכון להדגיש בפניהם ביד מלאכי שזבחיהם היו עלובים, משום שהכוהנים מצידם לא חשו שהם מבזים את שולחן יהוה (מלאכי א׳:8). במקביל לכך, עלינו לבחון את איכות זבחינו על מנת לוודא שאנו מגישים לאלוהים את המיטב ושאין בהם כל מום.
המסר שעלינו להכריז
7. איזה היבט במסר הכפול שבפינו דורש מאיתנו אומץ לב?
7 אין עוררין על כך שהקרבת ”פרים שפתינו” בשירות דורשת מאיתנו אומץ לב. הסיבה לכך היא שהמסר שבפינו הוא מסר כפול, ואחד מהיבטיו בהחלט אינו נעים לאוזניהם של שומעינו. הנביא יואל אמר לעם אלוהים: ”קיראו זאת בגויים, ’קדשו מלחמה! העירו הגיבורים! יגשו! יעלו כל אנשי המלחמה!’” (יואל ד׳:9) מילים אלו מהוות בימינו קריאת תיגר לגויים! זו הכרזת מלחמה, מלחמתו הצודקת של יהוה בבני אדם המסרבים לקבל עליהם את מרותו. למשרתיו מורה יהוה ’לכתת חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות’, ואילו לעמי האויב הוא קורא ’לכות אתיהם לחרבות ומזמרותיהם לרמחים’ (מיכה ד׳:3; יואל ד׳:10). אויבי אלוהים חייבים להיערך לקראת בורא היקום היוצא להילחם בהם. את המסר הזה עלינו להכריז, ואין זה מסר מרגיע.
8. מדוע משולה ”שארית יעקב” לאריה?
8 במסר שהיה בפיו, המשיל מיכה הנביא את מקריבי ’פרים שפתיהם’ לאריות. הוא כתב: ”והיה שארית יעקב בגויים... כאריה בבהמות יער, ככפיר בעדרי צאן, אשר אם עבר, ורָמַס וטָרַף; ואין מציל” (מיכה ה׳:7). מה פשר הדימוי? משרתי אלוהים בימינו, אשר מובילי הדרך שביניהם הם אנשי השארית המשוחה, חייבים להיות אמיצי לב כאריות בהכריזם בגויים את מסר האזהרה שבפיהם.a
האם אתה מכריז באומץ לב את המסר אודות יום יהוה?
9. (א) באילו מצבים נדרש ממך להיות אמיץ כאריה? (ב) כיצד תוכל לגלות אומץ לב לנוכח התנגדות או אדישות?
9 האם אתה אמיץ כאריה בהכריזך את האזהרה הגלומה במסר שבפיך? האומץ דרוש לך לא רק מול בעלי סמכות, אלא גם מול חבריך לספסל הלימודים,b עמיתיך לעבודה או קרובי משפחה לא־מאמינים (מיכה ז׳:5–7; מתי י׳:17–21). כיצד תוכל לאזור את העוז לעמוד בפני התנגדות או אדישות? ראה כיצד עלה בידי מיכה לעמוד במשימה האדירה שהוטלה עליו, המשימה להזהיר מפני חורבנן של שומרון וירושלים: ”אנוכי מָלֵאתי כוח, את רוח יהוה, ומשפט וגבורה, להגיד ליעקב פִּשעו ולישראל חטאתו” (מיכה א׳:1, 6; ג׳:8). גם אתה יכול ’להימלא כוח’ וליהנות ממָנה גדושה של רוחו המחזקת של אלוהים (זכריה ד׳:6). אם תישען על אלוהים בתפילות, יעלה בידך להכריז מסרים שתצלינה אוזני שומעיהם (מלכים ב׳. כ״א:10–15).
10. כיצד נוכל לנהוג כדוגמת צפניה בהכרזת הבשורה אודות ”יום יהוה”?
10 לצד גילוי אומץ לב, עליך להכריז את מסר האזהרה בטקט. מחובתנו להיות ’נוחים לכול’, כלומר בעלי טקט, אף אם בשורתנו היא אודות ”יום יהוה” הקרב ובא (טימותיאוס ב׳. ב׳:24; יואל ב׳:1, 11; צפניה א׳:14). גם בעניין זה יש מה ללמוד מתרי עשר הנביאים. באומץ לב הכריזו את הפורענויות שגזר יהוה, ועם זאת נהגו בהתחשבות כלפי אלה שהיטו אליהם אוזן קשבת. למשל, הנביא צפניה לא ריכך את דבריו בפנותו אל השרים (אנשים רמי מעלה) בימיו שהיו קהי לב. ואולם, את חיצי ביקורתו לא שיגר לעבר המלך יאשיהו הנאמן (צפניה א׳:8). הנוכל במהלך הכרזת בשורת האזהרה לראות בבני שיחנו כבשים פוטנציאליים, מבלי להניח מראש שהם ידחו את המסר? (מתי כ״ה:32–34).
11. (א) מהו ההיבט השני במסר הכפול שאנו נושאים? (ב) כיצד תוכל לחקות את התרי עשר בהכרזת הבשורה אודות יום יהוה?
11 מהו ההיבט השני במסר הכפול שבפינו? היבט זה מובלט במיכה פרק ה׳. ”והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה, כרביבים עלי עשב, אשר לא יקווה לאיש ולא יְיַחֵל לבני אדם” (מיכה ד׳:1; ה׳:6). בזכות הבשורה הטובה שהם מבשרים כיום בקרב ”עמים רבים”, נחשבים ”שארית יעקב” הרוחני, כלומר ישראל הרוחני, ובני לווייתם ל”טל” מרענן מאת יהוה ול”רביבים עלי עשב”. ניתן ללמוד רבות מן התרי עשר על היבט זה של בשורתנו, שכן הנביאים הללו לא רק ניבאו נבואות חורבן אלא גם נבואות שיקום. האם אתה מדגיש בשירות השדה את הפן החיובי של הבשורה אודות יום יהוה?
באילו דרכים אתה מכריז את המסר?
12, 13. (א) במה דומים משרתי אלוהים לנחילי חרקים? (ב) כיצד אתה מושפע מן הכתוב ביואל ב׳:7, 8?
12 אם כן, באילו דרכים אתה מכריז את המסר הכפול הזה? הנביא יואל דימה את פעילותם של משרתי אלוהים לסדרת מכות חרקים ובהם ארבה (יואל א׳:4). אך מדוע אנו אומרים שמשרתי יהוה דומים דווקא לנחילי חרקים? מפני שכפי שכתוב ביואל ב׳:11, אלוהים מזהה את החרקים הללו כ”חילו”. (גם בספר ההתגלות משולים משרתי אלוהים לארבה. ראה ההתגלות ט׳:3, 4.) פעילות החרקים שמתאר יואל הייתה כאש אוכלה, והם הפכו אזורים דמויי ”גן עדן” ל”מדבר שממה” (יואל ב׳:2, 3). כיצד תוכל להוכיח שאתה מודע לחשיבות נבואת יואל?
13 חשוב עד כמה יסודית פעילותם של יצורים קטנטנים אלו. יואל ניסח זאת כך: ”כגיבורים ירוצון. כאנשי מלחמה יעלו חומה. ואיש בדרכיו ילכון, ולא יעבטון אורחותם. ואיש אחיו לא ידחקון. גבר במסילתו ילכון; ובעד השֶלַח [כלי נשק ששוגרו באוויר] יפולו, לא יבְצָעו [לא יסורו ממסלולם]” (יואל ב׳:7, 8). שום ’חומת’ התנגדות אינה מרתיעה אותם ואינה עוצרת בעדם מלהנחית את מכתם. גם אם נופלים אחדים מהם ב”שֶלַח”, כפי שקרה למשיחיים נאמנים שהוצאו להורג בידי אויבים עריצים, היתר ממשיכים במלאכה ומשלימים את המשימה שהטיל עליהם יהוה. האם אתה נחוש בדעתך לדבוק במשימה ולהכריז על יום יהוה עד אשר תושלם בעיניו המלאכה? מי יודע, אולי אתה ממשיך במלאכתם של משיחיים נאמנים שאינם עוד בין החיים.
הצלחתך בשירות אינה תלויה בתגובת הציבור
14. באילו דרכים תוכל לתרום לכך שפעילות הבישור תבוצע ביסודיות?
14 המפתח הוא יסודיות. כיצד אתה תורם את חלקך כדי שפעילות הבישור תבוצע ביסודיות כמתואר בנבואת יואל? על־ידי כך שאתה מבשר מבית לבית ואחר כך חוזר לאנשים שגילו עניין במטרה ללמדם את המקרא. כמו כן, אתה חוזר למי שלא היו בבית. בזאת אתה מוכיח שתמונה נבואית זו ברורה לך. אם אתה מבשר את הבשורה לעוברים ושבים ברחוב, אתה נתקל מן הסתם באנשים שלא יכולת למוצאם בדרך אחרת. והנה דרך נוספת: אולי בכוחך לעזור למהגרים בני ארצות זרות המתגוררים באזורך.c האם אתה מודע לכל ההזדמנויות הללו ותורם את חלקך כדי שפעילות הבישור תבוצע בימינו ביסודיות?
על־פי מה נמדדת הצלחתך?
15. מה ניתן לומר על תגובת הבריות למסריהם של תרי עשר הנביאים?
15 מהי תגובת הבריות למסר בדבר יום יהוה הנורא? אל תופתע אם תיתקל בהתנגדות או באדישות. כך קרה לרבים מנביאי אלוהים, אשר רובם מסרו מסרי אזהרה תקיפים (ירמיהו א׳:17–19; ז׳:27; כ״ט:19). על אף זאת, חלקם ראו פרי בעמלם! לפחות חמישה מהם — יונה, מיכה, צפניה, חגי וזכריה — מצאו מסילות לליבם של חלק ממאזיניהם ואלה התחרטו על חטאי העבר והיטיבו את דרכם.
16. איזה פרי נשאו מאמציו של מיכה הנביא?
16 פעילותו הנבואית של צפניה ככל הנראה הניעה את המלך יאשיהו להתחיל בשיקום עבודת אלוהים הטהורה. באומץ לב הכריז מיכה על הפורענות שתבוא על ראשי יהודה, והפעולות שנקט המלך חזקיהו היו תגובה הולמת למסריו (מיכה ג׳:1–3). מעניין לציין שחלק מן הזקנים בני דורו של ירמיהו ראו בתגובת חזקיהו דוגמה ומופת, ואמרו שהמלך ’ירא את יהוה וחילה [ריכך] את פני יהוה’ (ירמיהו כ״ו:18, 19; מלכים ב׳. י״ח:1–4). בימי חזקיהו נחוגו הפסח וחג המצות על־ידי אנשי יהודה ועימם קהל עַם מממלכת ישראל הצפונית, שבאו מרצונם החופשי. החוגגים אף החליטו להאריך את החגיגות בשבעה ימים. מה קרה בעקבות שובם לעבודת אלוהים האמיתית? ”ותהי שמחה גדולה בירושלים” (דברי הימים ב׳. ל׳:23–26). בימי המלך אחז הכריז מיכה מסר של חורבן לאומה שפרקה מעליה את עול מצוות אלוהים. עם זאת, ראה הנביא שמאמציו הניבו פרי שעה שחזקיהו בן אחז הגיב בחיוב.
17. אילו הישגים קצרו חגי וזכריה?
17 תן דעתך גם לנביאים חגי וזכריה. הם ניבאו בקרב שבי ציון, שנעשו אדישים והיו מרוכזים בעצמם (חגי א׳:1, 2; זכריה א׳:1–3). כשהחלו שני הנביאים לנבא, חלפו כבר 16 שנה מאז הנחת יסודות המקדש. בני העם ’רצו איש לביתו’, בשעה שבית יהוה נותר ”חרב”. חגי קרא ליהודים: ”’חזק [הייו חזקים], כל עם הארץ’, נאום יהוה, ’ועשו’”. מה קרה בהמשך? יהוה עורר ”את רוח” המושל זרובבל, ואת רוח יהושע הכהן הגדול וכן את רוחם של ”כל שארית העם”, וכך עלה בידם להשלים את מלאכת בניין המקדש (חגי א׳:9, 12, 14; ב׳:4).
18, 19. (א) מהי תגובת הבריות בארצות שונות להכרזה בדבר יום יהוה? (ב) כיצד תיענה לצורך להכריז את מסר האזהרה לכול?
18 מרבית תרי עשר הנביאים הכריזו את מסריהם לאומה שהייתה מוקדשת ליהוה. אנו אומנם מבשרים את הבשורה לאנשים שחלקם לא הכירו מימיהם את אלוהי האמת, אך בכל זאת יש לנו מה ללמוד מפרי עמלם של הנביאים. גם בימינו קיימת בשטחים רבים היענות למסר הדחוף אודות יום יהוה. אנו רואים תוצאות, אשר חלקן נובאו מראש ביד זכריה: ”ונִלוו גויים רבים אל יהוה ביום ההוא, והיו לי לעם; ושכנתי בתוכך” (זכריה ב׳:15). כיום, משרתי אלוהים אכן נתקלים בהיענות חיובית בקרב ”גויים רבים” (ההתגלות ז׳:9). זכריה חזה: ”ובאו עמים רבים וגויים עצומים לבקש את יהוה צבאות בירושלים ולחלות את פני יהוה”. בהמשך הם מתוארים כ”עשרה אנשים מכל לשונות הגויים”, המחזיקים בכנף איש יהודי מקרב ישראל הרוחני, ואומרים: ”נלכה עימכם, כי שמענו אלוהים עימכם” (זכריה ח׳:20–23).
19 שים לב למילים ”כל לשונות הגויים”. המקרא והספרות המקראית מתורגמים לשפות רבות, וכמבשרים זוכים עדי־יהוה להכשרה המאפשרת להם ללמד את בני ”כל לשונות הגויים” (מתי כ״ח:19, 20; מעשי השליחים א׳:8). אולי למדת שפה נוספת כדי לעזור לדוברי שפה זו שבאזור מגוריך. לא מעט משיחיים מוכנים ללמוד שפה חדשה או שתי שפות חדשות ולעבור לארצות שבהן קיימת היענות רבה לבשורה הטובה. התוכל לעבור לשטחים פוריים אלה ולהכריז את המסר בקרב ”הגויים”? שקול זאת בליווי תפילות. אם אתה בעל משפחה, דבר תכופות עם בני ביתך על האפשרות לעשות את הצעד הזה, והצב מטרה זו לנגד עיניהם של ילדיך הגדלים.
20. על איזו גישה הצביע יהוה בהקשר לאנשי נינווה?
20 נביא נוסף, אשר למרות הסיכויים הקלושים נפלה בשורתו על אוזניים קשובות, היה יונה. אנשי נינווה, ואף המלך עצמו, נענו לבשורת יונה והאמינו ביהוה. אלוהים שאל: ”ואני לא אחוס [ארחם] על נינווה העיר הגדולה, אשר יש בה הרבה משתים עשרה רִבּוֹ אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו?” (יונה ד׳:11) חשוב על המילים הללו בהקשר למניע הדוחף אותך לבשר לזולת על יום יהוה הנורא. האם אתה אסיר תודה ליהוה על כך שהושיע אותך באמצעות הכופר? האם אתה חש באחריות המוטלת עליך כעובד יהוה מוקדש? (קורינתים א׳. ט׳:16, 17) אלה הן סיבות מוצקות להכריז על יום יהוה. אולם בנוסף לכך, האם אתה ’חס’ על ציבור האנשים השומעים מפיך את המסר בדבר יום יהוה? מה רב יהיה אושרך אם תרחם על הבריות כדוגמת אלוהים ומתוך כך תבשר להם את הבשורה אודות יום זה!
21. מה תוכל ללמוד מתגובתו של עמוס לאיומי אמציה?
21 אין בידינו מידע רב לגבי התגובות למסרים שמסרו יואל, עובדיה, נחום, חבקוק ומלאכי. ואולם, ידוע לנו על תגובה אחת לפחות שזכה לה עמוס. אמציה התייצב נגד הנביא נחרצות. הוא האשימו בקשירת קשר נגד המלך וניסה לאסור עליו מלהתנבא בבית־אל (עמוס ז׳:10–13). באומץ לב עמד עמוס בפני ההתנגדות. גם היום מנסים אנשי דת להשפיע על מנהיגים פוליטיים לרדוף את משרתי יהוה או אף לאסור את פעילות הבישור החיונית. האם תנהג כדוגמת עמוס ותכריז באומץ את הבשורה הטובה חרף ההתנגדות?
22. באיזה מובן מוכתרת פעילות הבישור בהצלחה באזור מגוריך?
22 על אף התגובות השונות שזכו להם תרי עשר הנביאים, כולם מילאו את תפקידם. לא תגובת הבריות למסר הכפול שבפינו היא החשובה. העיקר הוא שנזבח ליהוה ’פרים שפתינו’, כלומר, את ’זבחי התודה’ המשובחים ביותר שנוכל להקריב (הושע י״ד:3; עברים י״ג:15). את התוצאות עלינו להותיר בידי אלוהים, והוא ימשוך אליו את הכבשים האמיתיים (יוחנן ו׳:44). זאת ועוד, הצלחתך כמכריז בשורת אלוהים אינה תלויה בתגובת הציבור. הייה סמוך ובטוח ש”רגלי מבשר, משמיע שלום” נאות בעיני אלה המקבלים את הבשורה הטובה בלב גדוש הערכה, אך בראש ובראשונה נאות הן בעיני יהוה (נחום ב׳:1; ישעיהו נ״ב:7). הואיל ויום יהוה בפתח, הייה נחוש בדעתך להמשיך לעשות את אשר ניבא יואל לימינו לגבי מלחמת אלוהים בגויים: ”קיראו זאת בגויים, ’קדשו מלחמה! העירו הגיבורים!’” (יואל ד׳:9).
a ייתכן שנבואה זו התגשמה לראשונה שעה שהיהודים, בניצוחם של המכבים, גירשו את אויביהם מיהודה וחנכו מחדש את בית המקדש. הדבר איפשר לשארית היהודים לקבל את פני המשיח בבואו (דניאל ט׳:25; לוקס ג׳:15–22).
b בארצות מסוימות אין זה חוקי לנסות להמיר דתם של קטינים.
c הספרון בשורה טובה לבני כל העמים, שיצא לאור מטעם עדי־יהוה, מוכיח עצמו ככלי יעיל בהושטת עזרה לאנשים שאינם דוברים את השפות העיקריות המדוברות באזורך.