אהבה בפעולה — מאמץ מרתוני להגשת עזרה

ריצ׳ארד וָרָה,‏ עורך ותיק בעיתון יוסטון כרוניקל,‏ אינו מהטיפוסים שקל להרשים,‏ אבל בשנה שעברה הוא בהחלט התרשם.‏ ”‏בחיים לא ראיתי דבר כזה!‏”‏ הוא קרא.‏ ”‏אני פשוט לא מאמין”‏.‏ אותן תגובות הביע גם לי פ.‏ בראון,‏ ראש עיריית יוסטון,‏ שבטקסס,‏ ארה״ב.‏ הוא אמר:‏ ”‏הלוואי שכולם ביוסטון היו רואים את מה שעשיתם.‏ התרשמתי עמוקות”‏.‏ על שום מה ולמה הם הגיבו בצורה זו?‏ העורך וראש העיר הגיבו על פעולות סיוע שיזמו עדי־יהוה בעיר יוסטון.‏ מה כללו הפעולות?‏ לשם מה הם נדרשו?‏ ומה הפך אותן לכל כך מרשימות?‏ כדי לענות על השאלות,‏ הבה נתחיל מההתחלה.‏

השיטפון הנורא ביותר

בתחילת יוני 2001,‏ היכתה סופה טרופית עזה,‏ שזכתה לכינוי אליסון,‏ את השטח המישורי שבדרום מזרח טקסס.‏ בסופו של דבר,‏ ביום שישי ה־8 ביוני,‏ תוך 24 שעות,‏ הציפה אליסון את יוסטון,‏ העיר הרביעית בגודלה בארצות הברית,‏ בכמות משקעים שהגיעה לגובה מטר.‏a תוך זמן קצר,‏ שטפו המים הגואים את החנויות,‏ המשרדים ועשרות אלפי בתים.‏ כבישים מהירים סביב העיר נהפכו לנהרות שוצפים וקוצפים,‏ שכיסו מכוניות תקועות ומשאיות גבוהות.‏ מים גבוהים אפילו חסמו את דרכם של משאיות כיבוי האש ורכבי חילוץ והצלה נוספים שניסו לחצות את הכבישים המוצפים.‏ מסוקים וכלי רכב צבאיים וכבדים נרתמו להצלת האנשים.‏

לבסוף,‏ כאשר התבהרו השמים ביום שני,‏ ה־11 ביוני,‏ התחוור כי אליסון גבתה מחיר דמים יקר מאוד וגרמה לנזקים כבדים.‏ עשרים ושניים איש קיפדו את חייהם,‏ ביניהם שני עדי־יהוה:‏ ג׳פרי גרין,‏ ששירת כזקן־קהילה,‏ וגיסתו פרידה ויליס.‏b בנוסף לכך,‏ קרוב ל־000,‏70 בתים ניזוקו.‏ השיטפון הזה הפך לאחד מאסונות הטבע הגדולים ביותר שהיכו אי פעם במטרופולין גדול.‏ למעשה,‏ בגרימת נזק לרכוש שנאמד ב־5 מיליארד דולר,‏ הפכה אליסון לסופה הטרופית היקרה ביותר בתולדות ארה״ב.‏

שיטפון של מתנדבים

אנשים היו בהלם.‏ איש הצלה אחד אמר:‏ ”‏המיטות שלהם היו רטובות.‏ השטיח שלהם היה רטוב.‏ אלבומי התמונות של המשפחה נהרסו”‏.‏ רבים מתוך 000,‏16 ויותר עדי־יהוה שגרים בסביבות יוסטון גם ספגו נזקים.‏ שמונה אולמי מלכות ומאות בתי עדים ניזוקו.‏ חלק מהבתים הוצפו במים בגובה של כמה סנטימטרים ובתיהם של אחרים הוצפו עד לתקרה.‏ בסך הכול נפגעו 80 קהילות של עדי־יהוה.‏ אולם,‏ קורבנות אלו לא נותרו עזובים.‏ תוך מספר ימים פקד את האזור עוד שיטפון,‏ אך הפעם שיטפון של מתנדבים שבאו להושיט יד לעזרה.‏ כיצד כל זה קרה?‏

עוד לפני שמי השיטפון החלו לסגת,‏ נקטו זקני־הקהילות ביוסטון פעולה מהירה.‏ ”‏טילפנו לאחינו ואחיותינו וביקרנו אותם”‏,‏ סיפר זקן־קהילה אחד.‏ ”‏אמדנו את הנזקים,‏ ועד יום שני,‏ ה־11 ביוני,‏ השלמנו דו״ח מלא שבו הופיעו רשימת הנפגעים,‏ מספר הבתים שניזוקו והיקף הנזק הכללי,‏ ושלחנו אותו למרכז העולמי של עדי־יהוה בברוקלין,‏ ניו־יורק”‏.‏ מספר ימים לאחר מכן,‏ הקים הסניף של עדי־יהוה בארה״ב ועד סיוע שהורכב משמונה זקני־קהילה מיוסטון וכן סיפק קרן סיוע.‏ מה היה תפקידו של הוועד?‏ לעזור לנפגעים להחלים נפשית וכן לתקן את הנזק שנגרם לבתיהם של העדים,‏ ומדובר בלמעלה מ־700 בתים!‏

‏’‏כיצד נוכל לטפל במשימה ענקית זו?‏’‏ תהו חברי ועד הסיוע לשנת 2001 של עדי־יהוה ביוסטון.‏ הם ישבו עד השעות הקטנות של הלילה בניסיון לגבש תוכנית ראשונית והזמינו למעלה מ־160 קהילות של עדי־יהוה מהסביבה של יוסטון כדי לעזור.‏ ”‏ההיענות היתה מדהימה”‏,‏ מציין יושב־ראש הוועד.‏ למעלה מ־000,‏11 עדים התנדבו,‏ ותרמו מזמנם,‏ כוחם וכישוריהם ללא תמורה כספית”‏.‏

מתנדבים נגד עובש

מספר ימים לאחר השיטפון,‏ החלו המתנדבים לעבוד בבתי הנפגעים.‏ הם הוציאו שטיחים ספוגי מים,‏ רצפות שנפגעו,‏ קירות הרוסים,‏ ארונות רווי מים,‏ דלתות עקומות וכל דבר אחר שטונף על־ידי מי השיטפון שזוהמו במי ביוב.‏ ”‏לא רק שדאגנו לבתיהם של האחים”‏,‏ אמר מתנדב אחד,‏ ”‏דאגנו גם לבריאותם”‏.‏ היות ועובש רעיל צפוי היה להתפתח במהירות מאחורי הקירות ובתוך הארונות,‏ ראשית היה צורך לחטא ביסודיות את הבתים.‏

כדי ללמוד כיצד לבצע עבודה זו בבטיחות,‏ ביקשו מספר עדים לעבור הכשרה דרך הסוכנות הפדרלית לטיפול במקרי חירום (‏FEMA)‏,‏ סוכנות ממשלתית המתמחה בטיפול באסונות.‏ לאחר מכן,‏ כל עד שעבר הכשרה מטעם ה־FEMA לקח עימו עשרה מתנדבים לבית שניזוק,‏ ושם הוא לימד אותם כיצד לחטא ביסודיות את הבתים.‏ ביום שלמחרת,‏ כל אחד מעשרת המתנדבים שלמד את העבודה לקח עימו עשרה מתנדבים אחרים.‏ ”‏תוך מספר ימים”‏,‏ אומר מתנדב אחד,‏ ”‏הגיע מספר האנשים שידעו לבצע עבודה זו לכמה מאות”‏.‏ העובש המתפשט פשוט לא היה יכול לעמוד מול מספר המתנדבים ההולך וגדל!‏ פנסיונרים וצעירים שהיו בחופשת לימודים עבדו במהלך שעות היום.‏ בלילות הגיעו מתנדבים אחרים והמשיכו בעבודה.‏ תוך שישה שבועות כל הבתים המזוהמים של האחים היו נקיים ובטוחים.‏

מרכז אחד ושבעה מוקדים

בינתיים,‏ רכש ועד הסיוע כמות ענקית של לוחות גבס וטונות של חומרי בנייה אחרים.‏ אבל היכן ניתן יהיה לאחסן אותם?‏ ”‏כאשר מנהל חברה אחת הבין מה אנחנו צריכים”‏,‏ סיפר דובר ועד הסיוע,‏ ”‏הוא הציע לנו להשתמש במחסן הסחורות שלו,‏ ששטחו היה 000,‏5 מטר מרובע,‏ ללא תשלום!‏”‏ מלבד מקום לאחסון חומרי בנייה,‏ היה במחסן גם מקום להקמת משרדים.‏ תוך זמן קצר,‏ נהפך המחסן למרכז האדמיניסטרטיבי של פעולות הסיוע,‏ שבו בין 200 ל־300 מתנדבים עבדו ימים,‏ לילות וסופי שבוע.‏

היות והבתים שניזוקו התפרשו על פני שטח נרחב,‏ הוקמו מוקדים,‏ או מרכזי סיוע אזוריים,‏ בשבעה אולמי מלכות.‏ בסופי השבוע כל מוקד כזה היה מתמלא במתנדבים.‏ (‏ראה את המסגרת ”‏מוקד שוקק פעילות”‏.‏)‏ רבים מהם עבדו יחדיו עוד קודם לכן בבניית אולמי מלכות באזור.‏ למעשה,‏ לעבודות נרתמו גם מתנדבים בעלי כישורי בנייה מ־11 ועדות בנייה אזוריות באוקלהומה,‏ בארקֶנסוֹ,‏ בטקסס ובלואיזיאנה.‏c בכל מוקד היו נגרים,‏ צבעים,‏ שרברבים ובעלי מקצוע אחרים שהכשירו אחרים.‏ (‏ראה את המסגרת ”‏תוכניות הכשרה”‏.‏)‏

תוכנית ומאגר נתונים

המתנדבים פעלו על־פי תוכנית בנייה של שבעה שלבים.‏ חומרי בנייה נשלחו לבתים בארבעה משלוחים והשיפוצים בכל בית נקבעו להסתיים תוך שלושה סופי שבוע.‏ בדרך זו,‏ כל עבודות הסיוע הושלמו תוך שישה חודשים בערך.‏

על מנת שהתוכנית תעבוד,‏ הקים הוועד 22 מחלקות,‏ שכללו לוגיסטיקה,‏ קנייה,‏ לינה והובלה.‏ כל המחלקות נעזרו במידע שנכלל במאגר נתונים גדול שפיתחו המתנדבים.‏ בטרם החלה עבודת השיפוץ,‏ הקדישו המתנדבים עשרה ימים כדי להכניס מידע.‏ ”‏היה זה מרתון להכנסת נתונים”‏,‏ דיווח עיתון חדשות אחד.‏ בסופו של ה”‏מרתון”‏,‏ עמד לרשות המתנדבים אוסף של עובדות שימושיות.‏ בהקשה אחת על העכבר,‏ הראה מאגר הנתונים מתי 000,‏11 המתנדבים יהיו פנויים,‏ אילו כישורים יש להם וכיצד ניתן ליצור עימם קשר.‏ בהקשה נוספת,‏ הוא הראה את מצב השיפוצים,‏ היתרי בנייה הכרחיים ועוד פרטים על נזקי הבתים.‏ מאגר הנתונים כונה ”‏לב פעולות הסיוע”‏.‏

המומים ואסירי תודה

לבתים נקיים מעובש ויבשים הגיעו מתנדבים מקצועיים בבנייה בשביל להחליט מה נדרש כדי לתקן את הנזקים.‏ ”‏מתנדבים אלו חישבו את כמות החומרים הנדרשת אפילו עד למסמר האחרון”‏,‏ אמר הדובר.‏ ”‏לא רצינו לבזבז כספים או חומרים שנתרמו”‏.‏ באותו זמן,‏ מתנדבים אחרים השיגו את היתרי הבנייה הנחוצים ממשרדי העירייה.‏

בשלב הבא,‏ הוזמנו משפחות שנפגעו למחסן כדי לבחור מתוך מבחר מוגבל את השטיחים,‏ הארונות,‏ חומרי הריצוף,‏ ציפויי הוויניל ופריטים נוספים שיחליפו את שאבד להם.‏ נפגעי השיטפון נדהמו ועיניהם נקשרו בדמעות כאשר ראו מה שסיפקו להם.‏ הנפגעים גם קיבלו עצות ממומחים בנושאי ביטוח ופוליסות ממשלתיות.‏ אחר כך,‏ נקבע לוח זמנים לתיקון הבתים,‏ ובדיוק ביום שצוות השיפוצים נזקק לחומרי בנייה,‏ נהגי משאיות הביאו אותם.‏ בעל לא־מאמין אמר לאשתו,‏ שהיא אחת מעדי־יהוה:‏ ”‏האחים שלך הם ממש פלא.‏ צוות אחד עוזב,‏ ואחר מגיע במהירות.‏ הם עובדים כמו נמלים!‏”‏

שיפוץ בסיסי של כל בית ארך בערך שלושה סופי שבוע.‏ ”‏יחד עם זאת,‏ היו פעמים שהעבודה דרשה חמישה עד שמונה שבועות”‏,‏ אמר יושב־ראש הוועד.‏ כאשר היו מסירים קירות בבתים ישנים,‏ המתנדבים לפעמים היו מבחינים בנזק קודם,‏ והם לא רצו לבנות קירות חדשים מבלי לתקן תחילה את הבעיות הישנות.‏ הנה מה שאמר מומחה אחד מן המתנדבים:‏ ”‏לפעמים ראינו עמודים ששרצו בהם מלא טרמיטים,‏ אז קודם הדברנו את המזיקים.‏ עשינו הרבה עבודות שלדה כדי לתקן דברים.‏ דאגנו לעזוב את הבתים רק כשהם במצב טוב”‏.‏ אחד מנפגעי השיטפון ביטא את ההערכה והכרת הטובה אותן הרגישו רבים מבעלי הבתים:‏ ”‏הבית שלי במצב טוב יותר עכשיו ממה שהוא היה כשקניתי אותו!‏”‏

אוכל מהיר

קבוצה של עדים הפכה מחסן שהיה מאחורי אחד מאולמי המלכות למרכז להכנה והפצה של אוכל עבור המוני המתנדבים.‏ עדים מרחבי המדינה תרמו מקררים,‏ מקפיאים,‏ מדיחי כלים,‏ תנורים וציוד מטבח נוסף.‏ כל שבת וראשון,‏ 11 שפים ועוד 200 מתנדבים בערך בישלו אלפי ארוחות במרכז.‏ הנה מה שאמר דני פארו,‏ אחד המתנדבים אשר היה אחראי על המטבח:‏ ”‏כבר 19 שנה שאנחנו מכינים ארוחות לפרויקטים של אולמי מלכות,‏ אך הפרויקט הזה היה גדול יותר ממה שדמיינו”‏.‏

הארוחות נארזו ב־120 מכלים גדולים שהועמסו על 60 כלי רכב,‏ והועברו לכל המוקדים ולמרכז האדמיניסטרטיבי.‏ באותה שעה,‏ כל צוות שעבד בבית שלח את אחד המתנדבים למוקד שלהם כדי לקחת את הארוחות לצוות כולו.‏ המתנדבים אכלו בבתים וחזרו מיידית לעבודה.‏

המשימה הושלמה

לבסוף,‏ באפריל 2002,‏ הגיעו 700,‏11 המתנדבים לקו הסיום של אחד ממבצעי הסיוע הארוכים ביותר של עדי־יהוה.‏ המתנדבים הקדישו לעבודות 000,‏000,‏1 שעות,‏ ושיפצו או בנו מחדש בסך הכול 8 אולמי מלכות ו־723 בתים.‏ דמעות של אושר זלגו מעיניו של אחד הנפגעים,‏ שהיטיב לתאר גם מה שאחרים הרגישו:‏ ”‏אני מודה ליהוה ולמתנדבים על כל העזרה.‏ זוהי באמת נחמה גדולה להיות חלק מאגודת אחים אוהבת!‏”‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 21]‏

מוקד שוקק פעילות

יום שבת,‏ השעה 00:‏7 בבוקר במוקד מס׳ 4 בצפון מזרח יוסטון.‏ כל המתנדבים מדברים,‏ צוחקים,‏ גומעים קפה,‏ אוכלים סופגניות ומתרועעים באולם המלכות.‏ יש שנסעו מאות קילומטרים מעיר מגוריהם כדי להיות פה.‏ אולם,‏ בשעה 30:‏7 מסתיימות כל השיחות ואחראי המוקד עורך דיון מקראי בפסוק היומי.‏ הוא גם מודיע ששיעור המצפה ייערך ביום ראשון בשעה 30:‏7 בבוקר,‏ לפני שכל המתנדבים יתחילו בעבודה,‏ והוא מעודד את כולם להשתתף בשיעור ולענות באנגלית או בספרדית.‏ הוא מוסר את דרישת השלום מהמרכז העולמי של עדי־יהוה,‏ שמתקבלת במחיאות כפיים.‏

אחר כך,‏ אחראי המוקד מעדכן את כולם על התקדמות עבודות הסיוע ומודה בחום לכל המתנדבים על רוח ההקרבה שהם מגלים.‏ הוא שואל:‏ ”‏יש מישהו שלא יודע מה עליו לעשות או לאן ללכת היום?‏”‏ אין ידיים באוויר.‏ ”‏כמה מנות מזון אנחנו צריכים?‏”‏ כל הידיים מורמות בבת אחת וצחוק גדול נשמע.‏ לבסוף,‏ נושאים תפילה,‏ ו־250 המתנדבים,‏ גברים,‏ נשים,‏ צעירים ומבוגרים עושים דרכם,‏ דרוכים לקראת יום נוסף וארוך של עבודה קשה.‏

אותה פעילות מתרחשת בששת המוקדים האחרים ובמחסן הראשי.‏ בינתיים,‏ העובדים במטבח המרכזי בוחשים בסירי הבישול,‏ כי אחרי הכול,‏ עד הצהריים למעלה מ־000,‏2 מתנדבים רעבים ברחבי יוסטון ימתינו לארוחה חמה!‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 22]‏

תוכניות הכשרה

במהלך עבודות הסיוע,‏ ערכו מתנדבים בעלי מקצוע שיעורים שמטרתם להכשיר מתנדבים לעבודות ספציפיות.‏ יש שלמדו לחטא בתים.‏ אחרים למדו כיצד לבנות קירות ולהתקין ארונות.‏ רבים אחרים למדו כיצד לטייח ולצבוע.‏ הקורסים הללו צולמו בקלטות וידיאו,‏ שבהן צפו לצורך הכשרה מתנדבים אחרים במוקדים השונים.‏ ”‏בעזרת הקורסים הללו”‏,‏ מציין חבר בוועד הסיוע,‏ ”‏וידאנו שאיכות השיפוצים תהיה גבוהה”‏.‏

‏[‏תמונה]‏

בעלי מקצוע מעבירים שיעורים

‏[‏תיבה בעמוד 24]‏

‏”‏תוצאה של כוח עליון”‏

”‏חברות ביטוח מכנות את אסונות הטבע כוח עליון”‏,‏ מציין חבר ועד הסיוע ג׳ים דלונס.‏ ”‏אולם”‏,‏ הוא מוסיף,‏ ”‏המתנדבים אשר עבדו כאן בכל אותם חודשים הם באמת תוצאה של כוח עליון.‏ אגודת האחים שלנו היא נס!‏”‏ במרוצת עבודות הסיוע,‏ הגיעו 500,‏2 מתנדבים או יותר לעבודה בכל סופשבוע.‏ להלן דבריו של יושב־ראש הוועד,‏ ביל תומס:‏ ”‏מתנדבים אלו ביטלו תוכניות חופשה,‏ תכננו מחדש את לוח הזמנים של משפחותיהם ודחו עניינים אחרים,‏ רק כדי לעזור באחת מעבודות הסיוע הגדולות ביותר שעדי־יהוה לקחו על עצמם”‏.‏

מבצע הסיוע הארוך דרש הקרבות.‏ למתנדב אחד,‏ אשר סייע בעבודה למן תחילתה ועד סופה,‏ היתה עבודה נוספת כ־50 שעות בשבוע.‏ ובכל זאת,‏ הוא השקיע 40 שעות כל שבוע בעבודת הסיוע.‏ ”‏יהוה נתן לי את הכוח”‏,‏ הוא אמר.‏ ”‏מכרים שלי שואלים אותי,‏ ’‏משלמים לך על זה?‏’‏ אז אני עונה להם ’‏אני לא עושה את זה בשביל הכסף’‏”‏.‏ בסופי השבוע,‏ לאחר שבוע עבודה רגיל,‏ היתה נוסעת משפחה אחת ממדינת לואיזיאנה 800 קילומטר הלוך וחזור וזאת כדי לעזור בעבודות הסיוע.‏ רבים עבדו מעלות השחר ועד רדת החשיכה ואחר כך היו נוסעים בחזרה לבתיהם.‏ קבוצה אחת של 30 מתנדבים מיומנים נסעה בין שבע לעשר שעות בכיוון אחד.‏ חברי הקבוצה אמרו:‏ ”‏המאמץ משתלם”‏.‏ מתנדבת אחרת עזבה את העבודה שלה ב־30:‏15 והתנדבה במרכז האדמיניסטרטיבי עד השעה 00:‏22.‏ היא גם עזרה בסופי השבוע.‏ ”‏זה מעניק תחושת סיפוק”‏,‏ היא אמרה.‏

למעשה,‏ מתנדבים אלו ואחרים היו מעוניינים לעזור בגלל אהבת האחים השוררת ביניהם,‏ שהיא סימן ההיכר של משיחיים אמיתיים (‏יוחנן י״ג:‏35‏)‏.‏ לאחר ביקורו במרכז האדמיניסטרטיבי אמר ראש עיריית יוסטון לקבוצה של עדים:‏ ”‏אתם מאמינים שצריך לקיים את דרישותיו של אלוהים.‏ אתם בהחלט חיים על־פי אמונתכם”‏.‏

‏[‏תמונה בעמודים 20,‏ 21]‏

מי השיטפון מציפים את יוסטון ב־9 ביוני 2001

‏[‏שלמי תודה]‏

Houston Chronicle ©

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

כבישים מהירים הופכים לנהרות

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

מים חודרים לבתים

‏[‏תמונות בעמוד 23]‏

חלק מאלפי העדים שהתנדבו

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

צוות המטבח הכין למעלה מרבע מיליון ארוחות

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 19]‏

NOAA