שאלות של קוראים
האם טבילה מלאה במים דרושה ממי שרוצה להיטבל, גם אם מפאת מוגבלות קשה או בריאות לקויה הפעולה קשה עבורו?
המילה ”להטביל” היא תרגום של השורש היווני בָפְּטוֹ (βάπτω) שמשמעו ”לטבול בתוך” (יוחנן י״ג:26). המשמעות המקראית של המילה ”הטביל” היא שיקוע הגוף במים. הכתוב מספר על טבילתו של הסריס האתיופי בידי פיליפוס. נאמר: ”שניהם ירדו אל המים, הן פיליפוס והן הסריס, ופיליפוס הטבילו” (מעשי השליחים ח׳:38). לפיכך, האדם נטבל כשכל גופו מתחת למים (מתי ג׳:16; מרקוס א׳:10).
ישוע הורה לתלמידיו: ”לכו ועשו את כל הגויים לתלמידים, הטבילו אותם” (מתי כ״ח:19, 20). בהתאם להוראה זו, עדי־יהוה מקיימים טבילות בבריכות, באגמים, בנהרות או במקומות אחרים המכילים מספיק מים לטבילה מלאה. מאחר שטבילה על־ידי שיקוע הגוף כולו במים היא מצווה מקראית, אין לבני אדם סמכות לפטור מישהו ממנה. לכן על הפרט להיטבל גם אם מצבו מחייב נקיטת צעדים יוצאי דופן. לדוגמה, טבילות באמבט היו פתרון הולם לאנשים בגיל מתקדם או במצב בריאותי רעוע. את המים באמבט ניתן לחמם, הנטבל יכול להיכנס בהדרגה למים, ואחרי שהוא כבר מתרגל אליהם אפשר להטבילו.
אפילו אנשים שסובלים ממוגבלויות קשות הוטבלו. לדוגמה, אנשים שעברו חיתוך של קנה הנשימה וכתוצאה מכך יש להם פתח בגרון או כאלה שצריכים להיות מחוברים למכונת הנשמה הוטבלו טבילה מלאה. מובן שדרושות הכנות יסודיות כדי לקיים טבילות בנסיבות אלו. אם אפשר, כדאי שהטבילה תתקיים בנוכחות אחות מוסמכת או רופא. אם מקפידים לנקוט בכל אמצעי הזהירות, ניתן לקיים את הטבילות כמעט בכל מקרה. לפיכך, יש לעשות כל מאמץ סביר כדי להטביל אדם במים אם הוא רוצה בכך בכל לבו ואם הוא מוכן ליטול את הסיכונים הכרוכים בדבר.