למד את סוד ההסתפקות העצמית
השליח פאולוס כתב באיגרת מעודדת למשיחיים שבפיליפי: ”למדתי להסתפק במה שיש לי, בכל מצב. ... בכל דבר ובכל הנסיבות מורגל אני גם לשובע וגם לרעב, גם לשפע גם למחסור” (פיליפים ד׳:11, 12).
מה היה סוד ההסתפקות העצמית שלמד פאולוס? על רקע יוקר המחיה והאי־יציבות הכלכלית של ימינו, יהיה זה מאוד מועיל למשיחיים ללמוד כיצד להסתפק במה שיש להם כדי שיוכלו להתמקד בשירות אלוהים.
עוד קודם לכן באותה איגרת, תיאר פאולוס את הקריירה המצליחה שהיתה לו בעבר. הוא אמר: ”אם מישהו סבור שיוכל לבטוח בבשר, אזי אני יותר: נימולתי בהיותי בן שמונת ימים; ממוצא ישראל אנוכי, משבט בנימין, עברי מן העברים; אשר לתורה, מכת הפרושים אני; אשר לקנאות, רודף הקהילה אני; מבחינת הצדקה המושתתת על התורה, אין בי דופי” (פיליפים ג׳:4–6). בנוסף לכך, בתור יהודי קנאי לדתו, יצא פאולוס לשליחות ובידו סמכות ורשות מטעם ראשי הכוהנים שבירושלים. כל זה היה כרוך בכוח וביוקרה פוליטיים, דתיים וללא ספק גם כלכליים בסדר היהודי (מעשי השליחים כ״ו:10, 12).
אך כאשר נעשה פאולוס למבשר משיחי מסור, השתנה המצב באופן קיצוני. למען הבשורה הטובה ויתר פאולוס ברצון על קריירה מצליחה ועל כל מה שהיה חשוב בעיני החברה דאז (פיליפים ג׳:7, 8). כיצד יתפרנס? האם קיבל שכר בתור איש דת? כיצד ימלא את צרכיו החומריים?
פאולוס ביצע את שירותיו הדתיים ללא תמורה כספית. כדי לא להיות למשא על מי ששירת, הוא עבד ביחד עם עקילס ופריסקילה בעשיית אוהלים בתקופת שהותו בקורינתוס וגם עשה דברים אחרים לכלכלתו (מעשי השליחים י״ח:1–3; תסלוניקים א׳. ב׳:9; תסלוניקים ב׳. ג׳:8–10). הוא יצא לשלושה מסעות הטפה גדולים והגיע לקהילות שנזקקו לביקור. פאולוס היה נתון כל כולו לשירות אלוהים, ולכן הוא לא החזיק בנכסים חומריים רבים. בדרך כלל האחים דאגו לצרכיו. אך לפעמים, בנסיבות קשות, סבל פאולוס מחסור (קורינתים ב׳. י״א:27; פיליפים ד׳:15–18). למרות זאת, פאולוס אף פעם לא התלונן על מנת חלקו ולא חמד את אשר לזולת. הוא עמל ברצון ובשמחה למען אחיו לאמונה. למעשה, פאולוס היה זה שציטט את דבריו הידועים של ישוע: ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל”. איזו דוגמה מעולה לכל אחד מאיתנו! (מעשי השליחים כ׳:33–35, ע״ח).
פירושה של הסתפקות עצמית
הסתפקות עצמית היא מן הגורמים החשובים שתרמו לאושרו ולשביעות רצונו של פאולוס. אך מה פירוש הדבר לגלות הסתפקות עצמית? פשוטו של דבר, זוהי שביעות רצון מן הדברים הבסיסיים בחיים. פאולוס התייחס לכך כאשר אמר לטימותיאוס, שותפו לשירות: ”ואומנם חיי חסידות המלווים הסתפקות עצמית רווח גדול הם; שהרי מאומה לא הבאנו עימנו לעולם וידוע שלא נוכל להוציא ממנו מאומה. וכאשר יש לנו מזון ובגדים, נסתפק נא בהם” (טימותיאוס א׳. ו׳:6–8).
שים לב שפאולוס קישר את ההסתפקות העצמית לחסידות, כלומר, למסירות לאלוהים. הוא הכיר בכך שאושר אמיתי נובע מחיי חסידות, דהיינו, מכך ששמים את שירות אלוהים במקום הראשון בחיים ולא מהשגת נכסים חומריים ועושר. ”מזון ובגדים” היו הדברים הנחוצים לו כדי שיוכל להמשיך לנהל חיי חסידות. לכן סוד ההסתפקות העצמית שלמד פאולוס הוא: להישען על יהוה בכל הנסיבות.
רבים סובלים כיום מדאגות המעיקות עליהם וחשים אומללים, וזאת משום שהם אינם מודעים לסוד זה או שהם מתעלמים ממנו. במקום לטפח הסתפקות עצמית, הם מעדיפים לשים מבטחם בכסף ובמה שאפשר לקנות בו. עולם הפרסום והתקשורת גורמים לאנשים להרגיש שאם לא יקנו עכשיו את המוצרים והמכשירים החדשים והמובחרים ביותר, הם לא יזכו באושר הנכסף. כתוצאה מכך, רבים נופלים קורבן לרדיפה אחר כסף ודברים חומריים. במקום למצוא אושר וסיפוק, הם ”נלכדים בניסיון ובמלכודת וברוב תאוות אוויליות ומזיקות, המורידות את האדם אלי הרס ואבדון” (טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10).
הם למדו את הסוד
האם באמת אפשר לנהל בתקופתנו חיי חסידות והסתפקות עצמית ולמצוא אושר וסיפוק? כן, זה בהחלט אפשרי. למעשה, מיליוני אנשים כיום נוהגים כך. הם למדו כיצד להיות שמחים ומרוצים ממה שיש להם מבחינה חומרית. אלה הם עדי־יהוה, אנשים אשר הקדישו את עצמם לאלוהים. הם עושים את רצונו ומלמדים בכל מקום על מטרותיו.
חשוב למשל על אלה שהתנדבו לקבל הכשרה ולשרת בתור שליחים בארצות זרות, על מנת להכריז את בשורת המלכות במקומות אלו (מתי כ״ד:14). ברוב המקרים, תנאי המחיה באותן ארצות אינם דומים לתנאים הנוחים שאותם שליחים הורגלו אליהם. לדוגמה, כאשר הגיעו שליחים בתחילת 1947 למדינה אחת באסיה, השלכות המלחמה עדיין ניכרו בשטח ורק במעט בתים היתה תאורה חשמלית. בארצות רבות ראו השליחים שהתושבים עדיין מכבסים את הבגדים על לוח כביסה או על סלעים בנהר מכיוון שלא היתה להם מכונת כביסה. ובכל זאת, הם הרי הגיעו לשם במטרה ללמד את התושבים את האמת המקראית, ולכן הסתגלו לתנאי המקום ובישרו במרץ.
אחרים התחילו לשרת כמבשרים בשירות מלא או עברו לאזורים שעדיין לא הושמעה שם הבשורה הטובה. אדולפו שירת במסגרת השירות המלא יותר מ־50 שנה בחלקים שונים במקסיקו. הוא אומר: ”בדומה לשליח פאולוס, אני ואשתי למדנו להתאים את עצמנו לנסיבות. למשל, אחת הקהילות שבהן ביקרנו היתה רחוקה מאוד מעיר או משוק כלשהו. בכל ארוחה הסתפקו האחים בטורטייה אחת עם קצת שומן ומלח ובכוס קפה. זה כל מה שהם אכלו — שלוש טורטיות ביום. למדנו לחיות כמו האחים שלנו. התנסיתי בהרבה חוויות כאלה במהלך 54 השנים שאני משרת את יהוה במסגרת השירות המלא”.
פלורנטינו זוכר כיצד הוא ומשפחתו היו צריכים להסתגל לנסיבות קשות. הוא נזכר בימי צעירותו ואומר: ”אבי היה סוחר מצליח. היו לו חלקות אדמה רבות. אני עדיין זוכר את הדלפק בחנות המכולת שהיתה בבעלותנו. היתה שם מגירה בערך ברוחב של 50 סנטימטר ועומק של 20 סנטימטר, והיו בה ארבעה תאים. שמנו שם את הפדיון היומי. בסוף היום היא תמיד היתה עמוסה במטבעות ושטרות.
”ואז, לפתע פתאום, נקלענו למשבר כלכלי ומחיי שפע הגענו למחסור. איבדנו הכול חוץ מהבית. מלבד זאת, לאחד מהאחים שלי קרתה תאונה והוא נעשה משותק בשתי רגליו. שום דבר לא היה כמו פעם. במשך תקופה מסוימת עבדתי במכירת פירות ובשר. גם קטפתי כותנה, בצרתי ענבים, אספתי נבטי אספסת ועסקתי בהשקיית שדות. היו שקראו לי ’הכולבויניק’. אמא ניחמה אותנו פעמים רבות ואמרה שיש לנו את האמת, ושזה נכס רוחני שהוא נחלת מעטים בלבד. למדתי לחיות חיי שפע וגם להסתפק במועט או אפילו בכלום. אחרי 25 שנות שירות מלא ליהוה, אני יכול לומר שכל יום אני מתנסה בשמחה רבה מן הידיעה שבחרתי בדרך החיים הטובה ביותר — לשרת את יהוה בשירות מלא”.
המקרא מציין חד משמעית ש”חלוף תחלוף צורת העולם הזה”. ובהתאם לכך, נאמר לנו: ”[יהיו] השמחים כאילו אינם שמחים; הקונים כאילו אינם בעלי קניין; והנהנים מן העולם הזה כאילו אינם נהנים ממנו” (קורינתים א׳. ז׳:29–31).
לכן זו העת שתבחן היטב את אורח החיים שלך. אם נסיבותיך מגבילות אותך, הישמר שכעס ואפילו מרירות וקנאה לא יגברו עליך. מצד שני, אם יש לך נכסים חומריים, נהג בתבונה ותן להם את המקום המתאים בחייך כדי שהם לא ישלטו בך. השליח פאולוס הפציר בנו לא לבטוח ”בעושר שאין בו ביטחון, אלא באלוהים המעניק לנו את הכול בשפע להנאתנו”. אם כך תפעל, גם אתה תוכל לומר שלמדת את הסוד להסתפקות עצמית (טימותיאוס א׳. ו׳:17–19).
[תמונה בעמוד 9]
פאולוס עמל בידיו כדי לא להיות למשא על אחרים
[תמונות בעמוד 10]
אלפי אנשים מוצאים אושר ב”חיי חסידות המלווים הסתפקות עצמית”