סוד מקודש מתגלה
”אכן, גדול סוד החסידות [המסירות לאלהים, ע״ח].” — טימותיוס א׳. ג׳:16.
1. איזה סוד מתואר בטימותיוס א׳. ג׳:16?
האם מסתורין מסקרנים אותך? האם אתה נהנה לחקור חומר המוגדר כ”סודי”? התשובה לגבי רובנו היא, כן! אם כן, אנא, הצטרף אלינו, בעודנו חוקרים את אחד הסודות הגדולים ביותר — סוד שהיה צפון בדבר־אלהים במשך אלפי שנים. סוד מקודש זה משפיע על חיינו בצורה מהותית, הן בהווה והן לעתיד לבוא. מדובר ב”סוד החסידות”, או ”סוד המסירות לאלהים”, אותו מגדיר לנו הכתוב בטימותיוס א׳. ג׳:16. עד כמה אסירי־תודה עלינו להיות ליהוה, ”המגלה סודות”, שברוב חסדו הבהיר לנו סוד נשגב זה, וכן את פתרונו! — דניאל ב׳:28, 29.
2. (א) מתי דיבר יהוה לראשונה על סוד מקודש, ומה הבטיח אז? (ב) אילו שאלות דורשות תשובה?
2 הפעם הראשונה בה התייחס יהוה לסוד מקודש היתה לאחר שהנחש התעה את חוה, ואדם הצטרף אליה במרד. אותה עת הבטיח אלהים שה”זרע”, או הצאצא, ימחץ את ראש ה”נחש”. (בראשית ג׳:15) מיהו אותו ”זרע”? כיצד יתגבר על ה”נחש”? האם יצדיק הוא את אמיתותו של אלהים ואת מטרתו עבור כדור־הארץ?
3. אילו רמזים סיפקו נבואות מטעם אלהים, בנוגע לזהותו ופעילותו של ה”זרע”?
3 במהלך הדורות, גילו נבואות אלוהיות רמזים לגבי זהותו ופעילותו לעתיד לבוא של ה”זרע”. הוא נועד להיוולד כצאצא של אברהם, לרשת את מלכות דוד, ולהיקרא ”שר שלום”. נבואה אחת ציינה לגביו: ”למרבה המישרה ולשלום אין קץ.” (ישעיהו ט׳:5, 6; בראשית כ״ב:15–18; תהלים פ״ט:36–38) אך, כפי שנאמר ברומיים ט״ז:25, סוד מקודש זה ”היה כמוס בעִתות עולם.”
פתרון המסתורין
4. כיצד החל הסוד המקודש להתגלות ב־29 לספירה?
4 לבסוף, כעבור ארבעת אלפים שנה, הבזיקה הארה! הכיצד? בשנת 29 לספירה, הטביל יוחנן את ישוע מנצרת בנהר־הירדן, ומן השמים הצהיר קולו של אלהים: ”זה בני אהובי אשר חפצתי בו.” (מתי ג׳:17) אכן, סוף־סוף הופיע ה”זרע” המובטח! הסוד המקודש החל להתגלות על כל צדדיו המפוארים, ובכלל זה המסירות לאלהים.
5. מהי ”מסירות לאלהים”, וכיצד משפיעה היא על אלה המגלים אותה בפועל?
5 מה מבינים אנו מן הביטוי ”חסידות” או ”מסירות לאלהים”? בכתבי־הקודש המשיחיים, מופיע ביטוי זה רק 20 פעם, ויותר ממחציתן בשתי אגרותיו של פאולוס אל טימותיוס. ספר־העזר Insight on the Scriptures (הבנה מכתבי־הקודש) מגדיר ”מסירות לאלהים” בתור ”יראת־כבוד ועבודת אלהים, תוך נאמנות לריבונותו האוניברסלית.” יראת־כבוד זו נובעת מלב הנמשך כלפי האלהים, תוך התפעמות עמוקה מתפארתו, מנצחיותו, ומכל מיגוון בריאתו הנאדרת, ותוך הכרת־תודה על המתנות הרוחניות והגשמיות שהוא מרעיף על בני־אנוש המעריכים אותן. אכן, כל אחד ואחד מאיתנו, המגלה בפועל מסירות לאלהים, יכול להתבטא, כדברי המזמור שבתהלים ק״ד:1: ”ברכי נפשי את יהוה. יהוה אלוהַי, גדלת מאוד. הוד והדר לבשת.”
6. (א) במה שונים עובדי יהוה מבאי־כנסיות הנצרות? (ב) מה אמר פאולוס ברומיים י״א:33, 34, ואילו שאלות מתעוררות בהקשר לכך?
6 מסירותנו לאלהים חייבת לבוא לידי ביטוי, וזאת במעשים. במובן זה, שונים עובדי האל האמיתי, יהוה, במידה רבה מבאי כנסיות הנצרות ההולכות ונעלמות בהדרגה. לגבי רבים מתושבי כדור־הארץ, הדת — אם עדיין יש להם דת — היא מסורת ריקה, מעטה חיצוני הנלבש על־מנת להיראות קדושים, בו בזמן שהם מנהלים אורח־חיים התואם את העולם המושחת הסובב אותם. אין הם יודעים אפילו מי הוא אלהים. אנשים כגון אלה צריכים לחשוב על דבריו של פאולוס במעשי־השליחים י״ז:23, כשאמר לאנשי אתונה, אשר סגדו ל”אל בלתי־נודע”: ”את זה שאתם עובדים מבלי לדעת אותו, אותו אני מכריז לכם.” במה שנוגע לאותו אל נשגב, הכריז פאולוס ברומיים י״א:33, 34: ”מה עומק עושר האלהים, מה עומק חכמתו ודעתו! אין חקר למשפטיו ואין משיג את דרכיו, כי ’מי תיכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו?’” כיצד, אם כן, יכולים אנו להתוודע אל דרכי יהוה? אין זה אלא באמצעות לימוד ”סוד המסירות לאלהים”. אך, כיצד ניתן לעשות זאת?
7. מדוע אפשר לומר ש”אכן, גדול סוד החסידות”?
7 בטימותיוס א׳, פרק ג׳, מבהיר קודם השליח פאולוס את מה שנדרש ממשרתים הנושאים בתפקידי אחריות ב”בית אלהים”, המתואר בפסוק 15 בתור ”קהילת אלהים חיים, עמוד האמת ויסודה.” אזי, מוסיף פאולוס בפסוק 16: ”אכן, גדול סוד החסידות [המסירות לאלהים].” גדול באמת, כיון שיהוה שלח את בנו היילוד־היחיד אל הארץ, על־מנת לפענח אותו ”סוד”, ולהדגים לכול מהי מסירות לאלהים, ועד כמה היא חיונית ומרכזית למסגרת עבודת־אלהים האמיתית. אורח־חייו של ישוע, כשהיה כאן על הארץ שופך אור רב על ”סוד החסידות [המסירות לאלהים]”. חובה על כל אוהבי יהוה להשתית את אמונתם ואת חייהם על המשיח, אשר היווה דוגמה ומופת של מסירות לאלהים. כיצד, אם כן, הבהיר ישוע מהו הסוד המקודש של המסירות לאלהים?
ששה היבטים
8. (א) מה הם ששת ההיבטים של הסוד המקודש שאותו מתאר פאולוס בטימותיוס א׳. ג׳:16? (ב) במי מדובר בפסוק זה?
8 בהשראת רוח אלהים, השיב פאולוס על שאלה זו. בטימותיוס א׳. ג׳:16, תיאר הוא ששה היבטים של אותו סוד מקודש, באמרו: ”[א] התגלה בבשר, [ב] נצדק ברוח, [ג] נראה למלאכים, [ד] הוגד בגויים, [ה] האמן בעולם, [ו] העלה למרום בכבוד.” במי מדובר כאן ש”התגלה”? זהו לא אחר מאותו ”זרע” מובטח, ישוע, אשר בא לבצע את רצון אלהים. הוא הינו הדמות המרכזית בסוד המקודש, בעשותו אותו לסוד חשוב וגדול באמת.
9. מה מפריך את הטענה שבטימותיוס א׳. ג׳:16, התייחס פאולוס לאלהים?
9 הדוגלים בעיקר־האמונה ’השילוש’ מנסים לערפל את הבנת הסוד המקודש, באומרם שפסוק זה בטימותיוס א׳. ג׳:16 אינו מתייחס לישוע אלא לאלהים. הם מבססים זאת על תרגומים המנסחים את המלים הראשונות של הפסוק: ”אלהים ניגלה...” (ראה ד”ץ, הערת שוליים; ג”צ.) אך, מה מציינים רוב כתבי־היד היווניים, המהימנים ביותר? הם משתמשים בעקביות בשם־הגוף ”הוא” במקום ”אלהים”. המבקרים החוקרים את גירסאות כתבי־הקודש תמימי־דעים עתה ששיבוץ המלה ”אלהים” בפסוק זה, אינה אלא טעות סופרים. לכן תרגומים מאוחרים יותר, כגון הברית החדשה בלשון מדוברת, מייחסים את התיאור לישוע: ”אין ספק שסוד אמונתנו גדול ביותר, אך פתרונו טמון במשיח שבא לעולם כאדם, הוכח כחסר־דופי וטהור ברוחו, נראה למלאכים, התפרסם בין העמים, נתקבל באמונה על־ידי רבים ונלקח חזרה לשמים בכבוד.” לא היה זה אלהים בכבודו ובעצמו אשר הופיע ”בבשר”, אלא בנו האהוב ובכור בריאתו, אשר עליו כתב השליח יוחנן: ”הדבר נהיה בשר ושכן בתוכנו; ואנחנו ראינו את כבודו, כבוד בן יחיד מלפני אביו, מלא חסד ואמת.” — יוחנן א׳:14.
”התגלה בבשר”
10. (א) כיצד ניגלה ההיבט הראשון של הסוד המקודש בטבילתו של ישוע? (ב) מדוע נעשה ישוע ל”אדם האחרון”?
10 בטבילתו של ישוע, התברר ההיבט הראשון של הסוד המקודש: ישוע ”התגלה בבשר” או ”בא לעולם כאדם”, כבנו המשוח של אלהים. יהוה אלהים העביר את חייו של בנו מן השמים אל רחם מרים, כדי שישוע יוכל להיוולד בבשר בתור בן־אנוש מושלם. לכן, כפי שמראה הכתוב בקורינתים א׳. ט״ו:45–47, נעשה ישוע לאדם השני, או ”האחרון”, לנפש אנוש מושלמת, המקבילה במדויק לאדם הראשון. ולשם איזו מטרה? הכתוב בטימותיוס א׳. ב׳:5, 6 מתייחס ל”אדם האחרון” כאל ”האדם המשיח ישוע, אשר נתן את עצמו כופר בעד הכל.” על בסיס חוקי זה של קרבן אנוש מושלם, מהווה ישוע מתווך לברית חדשה, עם 000,144 בני־האדם אשר נועדו להתמנות כשותפים יורשים עימו במלכותו. — ההתגלות י״ד:1–3.
11. מי מפיקים תועלת מקרבן־הכופר של ישוע?
11 האם אחרים מלבדם יפיקו תועלת ממות־הקרבן של ישוע? בהחלט כן! ביוחנן א׳. ב׳:2, מוצהר שישוע המשיח ”הוא כפרה על חטאינו [כלומר, חטאי המשיחיים המשוחים, כדוגמת יוחנן], ולא על חטאינו בלבד, אלא גם על חטאי כל העולם.” מכך שקרבן־הכופר של ישוע, מועיל להרבה יותר מ־000,144 המשיחיים המשוחים, כלומר, לעולם האנושות כולו. ”המון רב” החי עתה ואלפי מיליונים אשר יוקמו לתחייה בגן־העדן עלי־אדמות, מיועדים לזכות בחיי־נצח, על־יסוד אמונתם בקרבן־הכופר של ישוע. כבר עכשיו, כפי שנובא בהתגלות ז׳:9, 10, ’מכבסים ומלבינים חברי ההמון הרב את בגדיהם’ בזכות אמונתם בדמו השפוך של ”השה”, הלא הוא ישוע המשיח. הם נחשבים לצדיקים, הזוכים ליחסי ידידות עם אלהים. בשמחה לומדים הם את ההיבטים השונים של ה”סוד” ומגלים מסירות לאלהים בתואם עם הדוגמה שהציב ישוע!
היבטים אחרים
12. כיצד ישוע ”נצדק ברוח”?
12 ובכן, מה בנוגע להיבט השני, המוזכר בטימותיוס א׳. ג׳:16? ישוע ”נצדק ברוח.” הכיצד? בכך שיהוה הקים את בנו הנאמן מן המתים לחיים רוחניים. אלהים הצהיר לגבי ישוע שהוא צדיק לחלוטין, וראוי לשליחויות נעלות נוספות. כפי שמציין זאת הכתוב ברומיים א׳:4, הוכרז על ישוע: ”ולפי רוח־הקודש הופגן שהוא בן־אלהים בגבורה על־ידי תקומה מן המתים.” באשרו זאת, ציין פטרוס, בפטרוס א׳. ג׳:18: ”המשיח מת פעם אחת לכפרת חטאים, הצדיק בעד הרשעים, כדי לקרב אותנו אל האלהים. הוא הומת בבשרו, אך החיה ברוח.” האם הדוגמה שהציב ישוע לגבי מסירות לאלהים מקרבת אותך אל אלהים?
13. בפני אילו מלאכים הופיע ישוע לאחר תחייתו, ואיזה סוג של מסר הטיף להם?
13 בהמשיכו בטימותיוס א׳. ג׳:16, מתייחס פאולוס להיבט השלישי של הסוד המקודש, כשאמר על ישוע שהוא ”נראה למלאכים.” מי הם אותם מלאכים? בנוגע לישוע, שעתה ”החיה ברוח,” כתב פטרוס בפטרוס א׳. ג׳:19, 20: ”ובה גם הלך ובישר לרוחות הכלואות במאסר, לאלה שלא צייתו כאשר חיכה אלהים באורך אפו בימי נוח.” בהתאם לדברי יהודה 6, אותן רוחות היו ”המלאכים אשר לא שמרו את מעמדם הרם כי אם עזבו את מעונם” בשמים. הם הופיע בגוף בשר־ודם, על־מנת ליהנות מיחסי־מין פסולים עם נשים. כשהמבול אילץ את אותם מלאכים לשוב אל התחום הרוחני, הושלכו הם אל תחום הנקרא ”טרטרוס”, או ”תחתיות ארץ”, מצב של השפלה מוחלטת. (פטרוס ב׳. ב׳:4) אחרי תחייתו, הטיף להם ישוע. אך, האם הוא בישר להם על ישועה? בהחלט לא! ישוע גינה את שחיתותם שהיא ההיפך הגמור של מסירות לאלהים. כל אחד מקרב משרתיו של אלהים, המשתעשע כיום ברעיון של אי־מוסריות מינית, חייב ללמוד לקח ואזהרה מגזר־הדין שנחרץ על אותם מלאכים!
14. כיצד ישוע ’הוגד בגויים’?
14 ההיבט הרביעי של טימותיוס א׳. ג׳:16 הוא, שישוע ”הוגד בגויים” או ”התפרסם בין העמים”. כיצד התגשם היבט זה? זמן קצר לפני שנאסר, אמר ישוע לשליחים: ”אמן אמן אני אומר לכם, המאמין בי יעשה גם הוא את המעשים שאני עושה; וגדולים מאלה יעשה, כי הולך אני אל האב.” (יוחנן י״ד:12) כעבור זמן קצר, בחג־השבועות של ה־33 לספירה, הרעיף ישוע על תלמידיו את רוח־הקודש, והבשורה המדהימה ש”את ישוע זה הקים אלהים”, החלה להתפרסם בקרב היהודים. מאוחר יותר, קיבלו שומרונים את דבר־האלהים, וזכו גם הם לקבל את רוח־הקודש. (מעשי־השליחים ב׳:32; ח׳:14–17) אזי, ב־36 לספירה, בישר פטרוס לקורנליוס, ולנוכרים אחרים שהתקהלו בביתו. וכך אירע, בפעם הראשונה, שהבשורה הטובה על ישוע ’הוגדה בגויים’, בקרב העמים הנוכרים, שנמשחו אף הם ברוח־הקודש.
15. מה מוכיח שמשיחיים בני המאה הראשונה הבינו היטב את הסוד המקודש של מסירות לאלהים?
15 כפי שמוסר לנו מעשי־השליחים י״ב:24, ”דבר אלהים שיגשג ונפוץ.” במעשי־השליחים י״ז:6 מסופר, שבצפון יוון החלו מתנגדים לזעוק, כשם שעושים שם עד עצם היום הזה: ”האנשים שהפכו את כל העולם באו גם לכאן.” תוך 30 שנה, יכול היה פאולוס לכתוב מרומא, שהבשורה הטובה ”הוכרזה לכל הבריאה מתחת לשמים.” (קולוסים א׳:23) המשיחיים בני אותו דור, למדו היטב את הסוד המקודש של מסירות לאלהים. באיזו התלהבות יישמו זאת! כדוגמתם, הבה נלמד וניישם אותו אף אנחנו, בימים מיוחדים אלה של הכרזת בשורת המלכות!
16. מה היה ההיבט החמישי של הסוד המקודש, ואיזו פעילות המחישה אותו?
16 בתגובה לאותה פעילות הטפה במאה הראשונה לספירה, החל להתגלות בבירור ההיבט החמישי של הסוד המקודש שבטימותיוס א׳. ג׳:16. עתה הוא ”האמן בעולם” או ”נתקבל באמונה על־ידי רבים”. דבר זה היווה את התוצאה של המסירות לאלהים שאותה, בדומה למשיח עצמו, גילו גם שליחים נלהבים, לרבות פאולוס וטימותיוס. הם נשאו את הבשורה הטובה אל אסיה הקטנה ואירופה, ואולי אף עד לספרד, ולמזרח־אפריקה מפי האתיופי שנטבל, בעוד שפטרוס שירת בבבל.
17. מדוע רבים הם המאמינים בישוע בכל רחבי העולם כיום?
17 מה בנוגע לימינו אנו? מאז 1919, מגלה השארית המשוחה מסירות לאלהים לדוגמה ולמופת. משיחיים משוחים אלה בונים את האמונה שהשתית ישוע על יסוד איתן. במיוחד מאז 1935, עסקו הם באיסוף ”המון רב” של אנשים, השמחים בתקווה שיינצלו מן ”הצרה הגדולה”, וייהנו מחיי־נצח בגן־עדן עלי־אדמות. (ההתגלות ז׳:9, 14) מכך שרבים כיום ברחבי־העולם מאמינים בבשורה הטובה המתמקדת בישוע. תוך מסירות לאלהים, מבשרים עתה יותר מ־000,700,3 עדי־יהוה, תוך שיגשוג רוחני, בכל רחבי־תבל!
18. כיצד ישוע ”העלה למרום בכבוד”?
18 נותר עוד היבט אחד של אותו סוד מקודש, והוא הששי: ישוע ”העלה למרום בכבוד” או ”נלקח חזרה לשמים בכבוד”. במרוצת 40 יום לאחר שהחיה ברוח, לבש ישוע גופים שונים של בשר־ודם, כשהופיע בפני תלמידיו, וסיפק להם מידע נוסף ”על מלכות האלהים”. אחר עלה השמיימה. (מעשי־השליחים א׳:3, 6–9) כך נענתה תפילתו, בהתאם לכתוב ביוחנן י״ז:1–5: ”אבי, ... פאר נא את בנך בכבוד למען יפאר הבן אותך; ... אני פארתיך עלי אדמות... כעת אתה, אבי, פארני לידך בכבוד שהיה לי לידך בטרם היות העולם.”
19. מה אירע, בוודאי, עם שובו של ישוע השמיימה?
19 איזו שמחה גדולה עורר ודאי שובו של ישוע השמיימה! זמן רב קודם־לכן, כאשר יסד יהוה את כדור־הארץ, כתוב ש”ויריעו כל בני־אלהים.” (איוב ל״ח:7) אין ספק שעל אחת כמה וכמה, עלתה שמחתם של אותם צבאות־מלאכים על גדותיה, בקבלם שוב אל קרבם את מליץ־היושר הנאמן של ריבונות יהוה!
20. מדוע ירש ישוע שם כה נעלה, ומה עשה בעודו על הארץ?
20 בעברים א׳:3, 4, ציין פאולוס לגבי ישוע המנצח: ”ולאחר שעשה טיהור חטאים ישב לימין הגדולה והיה לגדול במאוד מן המלאכים, כהיות השם שירש נעלה משלהם.” המשיח קיבל שם זה בזכות הניצחון שנחל נגד הרשע. בן־אלהים זה היווה חלוץ בפתיחת הדרך למסירות לאלהים כאן עלי אדמות. הוא גם היתווה את הנתיב לכל אלה שייזכו לחיי־נצח. עם עלייתו של ישוע אל ימין האלהים בשמים, נתגלה הסוד המקודש של מסירות לאלהים על כל היבטיו.
כיצד היית משיב?
◻ מהי ”מסירות לאלהים”?
◻ כיצד זה שישוע ”התגלה בבשר”, ולאחר־מכן ”נצדק ברוח”?
◻ בפני אילו מלאכים הופיע ישוע, ועם איזה מסר?
◻ כיצד המשיח ”הוגד בגויים” ו”האמן בעולם”?
◻ מתי ישוע ”העלה למרום בכבוד”, ולאחר שעשה מה בנוגע ל”מסירות לאלהים”?