קוראים שואלים
האם אלוהים לוקח ילדים להיות לו למלאכים בשמיים?
במותו של ילד באים החברים לנחם את המשפחה. יש מהם שאולי אומרים: ”אלוהים ודאי היה זקוק למלאך נוסף בשמיים”. האם זה נשמע לך הגיוני?
אילו הייתה אמת בטענה שאלוהים גורם למותם של ילדים כיוון שהוא זקוק למלאכים נוספים בשמיים, משמע הדבר היה שהוא אל נטול רגש ואכזרי. המקרא אומר את ההיפך הגמור (איוב ל״ד:10). אב רחום לא יחטוף ילד מהוריו רק כדי להרחיב את משפחתו. ואולם, רחמיו של אף הורה בשר ודם אינם עולים על רחמי יהוה, שתכונתו השלטת היא אהבה (יוחנן א׳. ד׳:8). אהבתו הגדולה לא תניח לו לפעול בדרך כה אכזרית.
שאל את עצמך, ’האם אלוהים זקוק למלאכים נוספים בשמיים?’ המקרא מציין שכל פעלי אלוהים טובים ומושלמים (דברים ל״ב:4). הוא אחראי במישרין לבריאת מיליוני מלאכים, והדבר נעשה בצורה מושלמת. לא חסרו לו מלאכים (דניאל ז׳:10). האם איכשהו טעה אלוהים בחישוב מספר המלאכים הדרושים לו? לא ייתכן! אין ספק שהאל הכול יכול לא יעשה טעות כזאת. יהוה אומנם בחר במספר מסוים של בני אדם במטרה שיהפכו ליצורים רוחניים ויהיו חלק מממשלתו השמימית, אך אין הם ילדים קטנים במותם (ההתגלות ה׳:9, 10).
סיבה נוספת לכך שאלוהים לא ייקח ילדים כדי שיהיו לו למלאכים בשמיים היא שהדבר אינו עולה בקנה אחד עם המטרה המקורית שיעד לילדים. בגן עדן אמר אלוהים לאדם וחוה: ”פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה” (בראשית א׳:28). ילדים הינם מתת אל, ויש להם תפקיד חיוני בהגשמת מטרתו הראשונית של אלוהים למלא את הארץ במשפחה אנושית צודקת. הוא מעולם לא התכוון שילדים ימותו בטרם עת ואחר כך יהפכו ליצורים רוחניים. המקרא אומר בבירור שילדים הם ”נחלת יהוה” (תהלים קכ״ז:3). האם יהוה, אלוהי האהבה, ייטול חזרה מתנה שהעניק להורים? ודאי שלא!
מותו של ילד בטרם עת גורם ליגון, לכאב ולסבל בל יתוארו. אם כן, באיזו תקווה יכולים להיאחז הורים שכולים? המקרא מבטיח שאלוהים יקים לתחייה מיליונים רבים כדי שיחיו כאן עלי אדמות בתנאי גן עדן. תאר לעצמך ילדים — כשהם בריאים ושלמים — מתאחדים עם יקיריהם (יוחנן ה׳:28, 29). אלוהים חפץ שילדים יגדלו, ייהנו מהחיים וילמדו עליו ועל מטרתו כלפי כדור־הארץ. מכאן שילדים שמתו אינם הופכים למלאכים בשמיים אלא צפויים לקום לתחייה בגן עדן עלי אדמות. באותה עת, תחת השגחתו האוהבת של בוראנו, יעבדו צעירים כמבוגרים את יהוה אלוהים בלב מלא שמחה ויעשו כן לנצח נצחים.