הפרדוקס של טרטוליאנוס

‏’‏איזו שותפות יש למשיחי עם פילוסוף?‏ למסלף האמת עם מכוננה ומלמדה?‏ מה הסכמה יש לאקדמיה ולכנסייה?‏’‏ את השאלות הנוקבות הללו העלה טרטוליאנוס (‏טרטוליאן)‏ — מחבר בן המאה השנייה והשלישית לספירה.‏ לימים נודע כ”‏אחד ממקורות המידע העשירים ביותר בנוגע לתולדות הכנסייה והתורות שנלמדו בתקופתו”‏.‏ אפשר לומר שאין היבט בחיי הדת שלא זכה להתייחסות מצדו.‏

טרטוליאנוס התפרסם בזכות הצהרותיו הפרדוקסליות,‏ שנראו כסותרות את עצמן.‏ לדוגמה,‏ הוא אמר:‏ ”‏אלוהים הוא אפוא גדול במיוחד כאשר הוא קטן”‏.‏ ”‏יש להאמין בכך [‏במותו של בן אלוהים]‏ בכל תוקף,‏ משום שהוא מושג אבסורדי”‏.‏ ”‏[‏ישוע]‏ נקבר וקם לתחייה;‏ העובדה ודאית,‏ כיוון שזה בלתי אפשרי”‏.‏

אך הפרדוקס של טרטוליאנוס אינו מסתכם בהצהרותיו.‏ אף־על־פי שכוונתו היתה להגן בכתביו על האמת ולהעלות על נס את שלמות הכנסייה ואת תורותיה,‏ הוא למעשה סילף את עיקרי האמונה האמיתיים.‏ תרומתו העיקרית לנצרות היתה בסופו של דבר תיאוריה,‏ שמחברים מתקופות מאוחרות יותר ביססו עליה את תורת השילוש.‏ כדי להבין כיצד בדיוק זה קרה,‏ נעיף תחילה מבט בטרטוליאנוס האיש.‏

‏”‏לא מסוגל לשעמם”‏

מעט מאוד ידוע על חייו של טרטוליאנוס.‏ רוב החוקרים תמימי דעים שהוא נולד בערך ב־160 לספירה בקרתגו שבצפון אפריקה.‏ נראה שהיה אדם משכיל והכיר לעומק את אסכולות הפילוסופיה העיקריות של ימיו.‏ ככל הנראה,‏ מה שמשך אותו למשיחיות היתה נכונותם של המשיחיים למות על מזבח אמונתם.‏ הוא שאל בנוגע למותם של המשיחיים על קידוש השם:‏ ”‏מי האיש אשר רואה זאת ולא ניעור בו הרצון לברר מה המניע למעשה?‏ מי האיש אשר אחרי שדרש וחקר,‏ אינו חובק את תורותינו?‏”‏

לאחר שהמיר את דתו למשיחיות של ימיו,‏ נעשה טרטוליאנוס למחבר פורה בעל כישרון להתנסחויות תמציתיות ושנונות.‏ ”‏יכולתו היתה נדירה בין התיאולוגים”‏,‏ מציין הספר אבות הכנסייה (‏The Fathers of the Church)‏.‏ ”‏הוא לא מסוגל לשעמם”‏.‏ חוקר אחד אמר:‏ ”‏טרטוליאנוס היה טוב במילים ולא במשפטים,‏ והרבה יותר קל להבין את חידודי הלשון שלו מאשר לעקוב אחר קו הטיעונים שהוא מציג.‏ אולי מסיבה זו מצטטים אותו פעמים כה רבות,‏ אך נדיר למצוא ציטוטים ארוכים שלו”‏.‏

יוצא להגנת המשיחיות

המפורסם שבספריו של טרטוליאנוס הוא אפולוגיה (‏Apology)‏,‏ שנחשב לכתב ההגנה המשכנע ביותר על המשיחיות דאז.‏ הוא נכתב בתקופה שבה המשיחיים הותקפו פעמים רבות על־ידי אספסוף משולהב וחדור אמונות תפלות.‏ טרטוליאנוס יצא להגנתם של אותם משיחיים ומחה על היחס חסר ההיגיון שניתן להם.‏ הוא אמר:‏ ”‏[‏המתנגדים]‏ טוענים שהמשיחיים אשמים בכל אסון ציבורי ובכל צרה שבאה על העם.‏ .‏.‏.‏ אם הנילוס לא יעלה על גדותיו ולא ישקה את השדות,‏ אם מזג האוויר לא ישתנה,‏ אם יהיו רעידת אדמה,‏ רעב,‏ מגיפה — מייד תישמע הקריאה:‏ ’‏השליכו את המשיחיים לאריות!‏’‏”‏

אף שהמשיחיים הואשמו לעתים קרובות בחוסר נאמנות למדינה,‏ טרטוליאנוס השתדל להראות שהם למעשה האזרחים הנאמנים ביותר בממלכה.‏ הוא הסב את תשומת הלב לניסיונות שנעשו להפיל את השלטון,‏ ואז הזכיר למתנגדיו שהקושרים היו עובדי אלילים ולא משיחיים.‏ טרטוליאנוס ציין שכאשר הוצאו המשיחיים להורג,‏ ההפסד היה כולו של המדינה.‏

ספרים אחרים פרי קולמוסו של טרטוליאנוס עסקו באורח החיים של המשיחי.‏ לדוגמה,‏ בחיבורו על המחזות,‏ פסל טרטוליאנוס את הנוכחות במקומות בידור מסוימים,‏ בתחרויות ובמחזות תיאטרון שהיו קשורים בעבודת אלילים.‏ ככל הנראה היו מאמינים חדשים שלא ראו בזאת סתירה להתכנס כדי לשמוע הדרכה מקראית,‏ ולאחר מכן לנכוח בתחרויות של עובדי אלילים.‏ טרטוליאנוס ניסה לעורר את חשיבתם וכתב:‏ ”‏מה זוועתי ללכת מקהילת אלוהים אל זו של השטן — מן הרוחניות אל החייתיות”‏.‏ הוא אמר:‏ ”‏מה שאתה דוחה במעש,‏ אל לך לקבל באומר”‏.‏

מגן על האמת אך למעשה מסלף אותה

טרטוליאנוס החל את חיבורו נגד פְּרַקְסֶאַס בזו הלשון‏:‏ ”‏בדרכים שונות מתנגד השטן לאמת ונאבק בה.‏ לעתים הוא ניסה לחסל את האמת באמצעות הגנה עליה”‏.‏ לא נאמר בחיבור זה מיהו אותו פרקסאס,‏ אבל טרטוליאנוס יצא חוצץ נגד מה שהוא לימד אודות אלוהים והמשיח.‏ לדידו,‏ פרקסאס היה כלי בידי השטן כדי להשחית בחשאי את המשיחיות.‏

אחת הסוגיות העיקריות שהעסיקו את המשיחיים דאז היתה מהות היחסים בין אלוהים והמשיח.‏ כמה מהם,‏ במיוחד אלה מרקע יווני,‏ התקשו לשלב בין האמונה באל אחד ובין תפקידו של ישוע כמושיע וגואל.‏ פרקסאס ניסה לפתור את הבעיה:‏ הוא גרס שישוע הוא רק התגלות (‏mode)‏ אחת של האב,‏ ושאין כל הבדל בין האב והבן.‏ לפי תיאוריה זו,‏ הנקראת מודליזם,‏ אלוהים התגלה ”‏בתור האב בעת הבריאה ובעת מתן התורה,‏ בתור הבן בישוע המשיח,‏ ובתור רוח הקודש אחרי עלייתו של ישוע השמיימה”‏.‏

טרטוליאנוס הראה שכתבי־הקודש מבדילים בבירור בין האב והבן.‏ לאחר שציטט מקורינתים א׳.‏ ט״ו:‏​27,‏ 28‏,‏ הסביר:‏ ”‏זה המשית (‏את הכול)‏ וזה שהכול מושת תחתיו,‏ חייבים להיות שתי ישויות נבדלות”‏.‏ טרטוליאנוס הצביע על דברי ישוע עצמו:‏ ”‏האב גדול ממני”‏ ‏(‏יוחנן י״ד:‏28‏)‏.‏ בעזרת פסוקים מן התנ״ך,‏ כגון תהלים ח׳:‏6‏,‏ הוא הראה כיצד מתאר המקרא את ”‏נחיתוּת”‏ הבן.‏ ”‏לפיכך,‏ האב נבדל מן הבן,‏ והוא גדול מן הבן”‏,‏ הסיק טרטוליאנוס.‏ ”‏כשם שהמוליד הוא אחד והנולד הוא אחר,‏ גם השולח הוא אחד והנשלח הוא אחר;‏ כמו כן,‏ העושה הוא אחד,‏ ואחר הוא זה שבאמצעותו נעשים הדברים”‏.‏

טרטוליאנוס האמין שהבן כפוף לאב.‏ עם זאת,‏ בנסותו לסכל את המודליזם,‏ ’‏חרג מן הכתוב’‏ (‏קורינתים א׳.‏ ד׳:‏6‏)‏.‏ בניסיון להוכיח את אלוהותו של ישוע בעזרת תיאוריה אחרת,‏ טבע טרטוליאנוס את הנוסחה ”‏ישות אחת בשלוש עצמויות”‏.‏ בעזרת תפיסה זו ניסה להראות שאלוהים,‏ בנו ורוח הקודש הם שלוש עצמויות נפרדות המתקיימות בישות אלוהית אחת.‏ טרטוליאנוס היה אפוא הראשון שייחס את הצורה הלטינית של המילה ”‏שילוש”‏ לאב,‏ לבן ולרוח הקודש.‏

הישמר מפני פילוסופיות עולמיות

כיצד הגה טרטוליאנוס את התיאוריה של ”‏ישות אחת בשלוש עצמויות”‏?‏ התשובה נעוצה בפרדוקס נוסף באיש זה — השקפתו על הפילוסופיה.‏ טרטוליאנוס כינה את הפילוסופיה ”‏’‏תורות של בני אדם’‏ ושל ’‏שדים’‏”‏.‏ הוא מתח ביקורת גלויה על הנוהג להיעזר בפילוסופיה כתימוכין לאמיתות משיחיות.‏ ”‏הלאה הניסיונות ליצור משיחיות המושחתת ביסודות סטואיים,‏ אפלטוניים ודיאלקטיים”‏,‏ אמר.‏ ובכל זאת,‏ טרטוליאנוס עצמו נעזר רבות בפילוסופיה החילונית כשזו תאמה את השקפותיו (‏קולוסים ב׳:‏8‏)‏.‏

ספר עיון אחד מציין:‏ ”‏תיאולוגיית השילוש נצטרכה למושגים ולקטגוריות ההלניסטיים כדי להתפתח ולבטא את עצמה”‏.‏ הספר התיאולוגיה של טרטוליאנוס (‏The Theology of Tertullian)‏ אומר:‏ ”‏באמצעות מזיגה מוזרה של רעיונות ומונחים לגליסטיים ופילוסופיים הציג טרטוליאנוס נוסחה מסוימת לתורת השילוש.‏ נוסחה זו,‏ חרף מגבלותיה ומגרעותיה,‏ שימשה יסוד להצגת עיקר אמונה זה מאוחר יותר בוועידת ניקיאה”‏.‏ לפיכך,‏ נוסחתו של טרטוליאנוס — שלוש עצמויות בישות אלוהית אחת — שיחקה תפקיד מרכזי בהפצת טעות דתית בכל כנסיות הנצרות.‏

טרטוליאנוס טען כנגד אחרים שהם מסלפים את האמת בניסיונם להגן עליה.‏ אך למרבה האירוניה,‏ הוא בעצמו נפל בפח זה כשניסה לשלב בין אמיתות מקראיות שנכתבו בהשראת אלוהים ובין פילוסופיות של בני אדם.‏ לכן,‏ הבה נשית לבנו לאזהרת המקרא שלא ’‏לפנות לרוחות מטעות ולתורות של שדים’‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ד׳:‏1‏)‏.‏

‏[‏תמונות בעמודים 29,‏ 30]‏

טרטוליאנוס מתח ביקורת על הפילוסופיה,‏ אך נעזר בה כדי לתמוך ברעיונותיו האישיים

‏[‏שלמי תודה]‏

עמודים 29,‏ 30:‏ Paris ,‏Cliché Bibliothèque nationale de France ©

‏[‏תמונה בעמוד 31]‏

המשיחיים נמנעים מלשלב בין האמת המקראית ובין פילוסופיות של בני אדם