כיצד תעמוד לפני כס המשפט?
”כאשר יבוא בן־האדם בכבודו וכל המלאכים איתו, יֵשב על כסא כבודו” (מתי כ״ה:31).
1–3. איזו סיבה לאופטימיות יש לנו באשר לצדק?
’אשם או חף־מפשע?’ רבים תוהים בשעה שהם שומעים דיווחים על פרשה משפטית כלשהי. ייתכן שהשופטים וחבר־המושבעים מנסים להיות הגונים, אך האם בדרך־כלל שורר צדק? האם לא שמעת על אי־צדק ועל עוול בהליכים המשפטיים? אי־צדק מעין זה אינו חדש, כשם שאנו רואים במשל ישוע המופיע בלוקס י״ח:1–8.
2 יהא אשר יהא נסיונך באשר לצדק האנושי, שים לב למסקנת ישוע: ”האלוהים, האם לא יעשה את משפט בחיריו הקוראים אליו יומם ולילה? ... אני אומר לכם שיעשה את משפטם מהר. אך כאשר יבוא בן־האדם, הימצא את האמונה עלי־אדמות?”
3 אכן, יהוה ידאג לכך שבסופו־של־דבר משרתיו יזכו לצדק. במיוחד עתה, גם ישוע מעורב בכך משום שאנו חיים ב”אחרית הימים” של סדר־הדברים המרושע הנוכחי. בקרוב ישתמש יהוה בבנו רב־העוצמה כדי למחות את הרשע מעל פני־האדמה (טימותיאוס ב׳. ג׳:1; תסלוניקים ב׳. א׳:7, 8; ההתגלות י״ט:11–16). אנו יכולים להבין את מהות תפקידו של ישוע מתוך אחד ממשליו האחרונים, הנקרא תדירות משל הכבשים והעזים.
4. כיצד הבנּו את מועד ההתרחשות של משל הכבשים והעזים, אך מדוע אנו מקדישים תשומת־לב למשל עתה? (משלי ד׳:18)
4 זמן רב הבנּו, כי משל זה מתאר את ישוע היושב על כס המלכות החל משנת 1914 ומאז חורץ דין — חיי עולם לאנשים המתגלים ככבשים, מוות נצחי לעזים. אך, בחינה נוספת של המשל מצביעה על הבנה מתוקנת באשר למועד שבו מדובר ובאשר לנמשל. צריפה זו נותנת משנה תוקף לחשיבותה של פעילות ההטפה שלנו ולמשמעותה של תגובת האנשים. כדי להבין את היסוד להבנה עמוקה יותר זו של המשל, הבה נבחן מה אומר המקרא בנוגע ליהוה ולמשיח, הן כמלכים והן כשופטים.
יהוה בתור השופט העליון
5, 6. מדוע הולם לראות ביהוה מלך ושופט כאחד?
5 יהוה מושל ביקום, כשבידו השלטון על הכל. היות שאין לו התחלה ואין לו סוף, הוא ”מלך העולמים” (טימותיאוס א׳. א׳:17; תהלים צ׳:2, 4; ההתגלות ט״ו:3). יש בסמכותו לחוקק חוקות, היינו חוקים, ולאכוף אותן. אך, סמכותו כוללת את היותו שופט. בישעיהו ל״ג:22 נאמר: ”יהוה שופטנו, יהוה מחוקקנו, יהוה מלכנו, הוא יושיענו”.
6 זה זמן רב, משרתי אלוהים מכירים ביהוה כשופט של מקרים משפטיים ומחלוקות. למשל, לאחר ש”שופט כל הארץ” שקל את ההוכחות לרשעתן של סדום ועמורה, הוא עשה שני דברים: חרץ את דין תושביהן כראויים להשמדה והוציא לפועל גזר־דין צודק זה (בראשית י״ח:20–33; איוב ל״ד:10–12). הדבר אכן צריך לחזק את בטחוננו בידיעה, שיהוה הוא שופט צדק, היכול תמיד להוציא לפועל את משפטיו!
7. כיצד פעל יהוה כשופט במגעיו עם עם־ישראל?
7 בעם־ישראל הקדום, לעתים יהוה ביצע את משפטו ישירות. באותם ימים, האם לא היית מתנחם לדעת ששופט מושלם הוא הפוסק? (ויקרא כ״ד:10–16; במדבר ט״ו:32–36; כ״ז:1–11) אלוהים אף סיפק את ’משפטיו’ שהיו טובים לחלוטין והיוו אמות־מידה למשפט (ויקרא כ״ה:18, 19; נחמיה ט׳:13; תהלים י״ט:10, 11; קי״ט:7, 75, 164; קמ״ז:19, 20). הוא ”שופט כל הארץ”, לכן כולנו מושפעים ממנו (עברים י״ב:23).
8. איזה חזון הקשור לנושא ראה דניאל?
8 בנושא זה, עומדת לרשותנו עדותו של ”עד־ראייה”. הנביא דניאל ראה חזון שבו חיות פרא המייצגות ממשלות או מעצמות (דניאל ז׳:1–8, 17). הוא הוסיף: ”הועמדו כסאות ועתיק יומין ישב. לבושו היה לבן כשלג” (דניאל ז׳:9). שים־לב, שדניאל ראה כסאות ”ועתיק יומין [יהוה] ישב”. שאל את עצמך, ’האם במעמד זה היה דניאל עד־ראייה להכתרתו של אלוהים למלך?’
9. מהי משמעות אחת של הביטוי ’לשבת’ על כס מלכות? הבא דוגמאות.
9 ובכן, כשאנו קוראים שמישהו ”ישב” על כס מלכות, אנו עשויים לחשוב שמדובר בהכתרתו למלך, היות שלעתים המקרא נוקט לשון זו. למשל: ”ויהי במולכו [זימרי], כשבתו על כיסאו, היכה...” (מלכים א׳. ט״ז:11; מלכים ב׳. י׳:30; ט״ו:12; ירמיהו ל״ג:17). נבואה על המשיח אמרה: ”וישב ומשל על כיסאו”. לפיכך, ניתן להבין את המילים ’לשבת על כיסא’ כהכתרה למלך (זכריה ו׳:12, 13). יהוה מתואר כמלך היושב על כס מלכות (מלכים א׳. כ״ב:19; ישעיהו ו׳:1; ההתגלות ד׳:1–3). הוא ”מלך העולמים”. אולם, כאשר הוא מקיים היבט חדש של ריבונותו, ניתן לומר עליו ש”מָלַך”, היינו נעשה למלך, כאילו ישב מחדש על כס המלכות (דברי־הימים א׳. ט״ז:1, 31; ישעיהו נ״ב:7; ההתגלות י״א:15–17; ט״ו:3; י״ט:1, 2, 6).
10. מה היה תפקיד עיקרי של המלכים בעם־ישראל? הדגם.
10 אך, להלן נקודת מפתח: אחד התפקידים הראשיים של המלכים הקדומים היה לערוך דיונים משפטיים ולחרוץ דין (משלי כ״ט:14). זכור את פסק־הדין החכם שחרץ שלמה כאשר שתי נשים דרשו תינוק אחד (מלכים א׳. ג׳:16–28; דברי־הימים ב׳. ט׳:8). אחד מבנייני הממשל היה ”אולם הכיסא אשר ישפוט שם”, אשר גם כונה ”אולם המשפט” (מלכים א׳. ז׳:7). ירושלים תוארה כמקום שבו ”ישבו כסאות למשפט” (תהלים קכ״ב:5). ברור אפוא, שהמילים ’לשבת על כס’ עשויות להשתמע גם כהפעלת סמכות שיפוטית (שמות י״ח:13; משלי כ׳:8).
11, 12. (א) מה היתה חשיבות ישיבתו של יהוה על כיסאו, כמוזכר בדניאל פרק ז׳? (ב) כיצד פסוקים אחרים מאמתים שיהוה יושב לשפוט?
11 הבה נשוב עתה למחזה שבו ראה דניאל ש”עתיק יומין ישב”. דניאל ז׳:10 מוסיף: ”בית־הדין ישב וספרים נפתחו”. אכן, עתיק־היומין ישב כדי לחרוץ דין בנוגע לשלטון בעולם ולפסוק ש’בן־האדם’ ראוי לשלוט (דניאל ז׳:13, 14). אזי, אנו קוראים ”שבא עתיק יומין ודן את דינם של קדושי עליון”, אלה שנשפטו כראויים למשול יחד עם בן־האדם (דניאל ז׳:22). לבסוף, ”בית־הדין ישב” והרשיע את מעצמת־העולם האחרונה (דניאל ז׳:26).a
12 על כן, משמעות המראה שנגלה לדניאל, ובו אלוהים ’יושב על כיסא’, היתה שהוא בא לערוך משפט. לפני כן, שר דוד: ”עשית [יהוה] משפטי ודיני, ישבת לכיסא שופט צדק” (תהלים ט׳:5, 8). כמו־כן, כתב יואל: ”יעורו ויעלו הגויים אל עמק יהושפט; כי שם אשב [יהוה] לשפוט את כל הגויים” (יואל ד׳:12; השווה ישעיהו ט״ז:5). הן ישוע והן פאולוס עמדו בפני בית־דין, שבו בני־אדם ישבו לדון במקרה שלהם ולפסוק דיןb (יוחנן י״ט:12–16; מעשי־השליחים כ״ג:3; כ״ה:6).
מעמד ישוע
13, 14. (א) מה הקנה למשרתי אלוהים את הביטחון שישוע יהיה מלך? (ב) מתי ישב ישוע על כיסאו, ובאיזה מובן הוא שלט משנת 33 לספירה ואילך?
13 יהוה הוא מלך ושופט כאחד. מה באשר לישוע? המלאך שהכריז על הולדתו אמר: ”יהוה אלוהים יתן לו את כיסא דוד אביו... ואין קץ למלכותו” (לוקס א׳:32, 33). ישוע נועד להיות יורש נצחי של מלכות דוד (שמואל ב׳. ז׳:12–16). הוא ישלוט מן השמים, מאחר שדוד אמר: ”נאום יהוה לאדוני [ישוע]: ’שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך’. מטה עוזך ישלח יהוה מציון: ’רדה בקרב אויביך’” (תהלים ק״י:1–4).
14 מתי יתרחש הדבר? ישוע לא מלך כשהיה אדם (יוחנן י״ח:33–37). בשנת 33 לספירה, הוא מת, קם לתחייה ועלה השמיימה. עברים י׳:12 אומר: ”זה, לאחר שהקריב קורבן אחד על החטאים, ישב לימין האלוהים לתמיד”. איזו סמכות היתה בידי ישוע? ”[אלוהים] הושיבו... לימינו בשמים, מעל לכל ממשלה ושלטון, גבורה ומשרה... ונתן אותו לקהילה לראש על כל” (אפסים א׳:20–22). מאחר שלישוע היה אותה שעה סמכות של מלך על המשיחיים, יכול היה פאולוס לכתוב שיהוה ”הצילנו משלטון החושך והעבירנו אל מלכות בנו אהובו” (קולוסים א׳:13; ג׳:1).
15, 16. (א) מדוע אנו אומרים שישוע לא הפך למלך במלכות אלוהים בשנת 33 לספירה? (ב) מתי החל ישוע לשלוט במלכות אלוהים?
15 אולם אותה עת, ישוע לא פעל כמלך וכשופט של העמים. הוא ישב לימין אלוהים, בהמתינו לעת שבה יפעל כמלך במלכות אלוהים. פאולוס כתב עליו: ”ואל מי מן המלאכים אמר מעולם, ’שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך?’” (עברים א׳:13).
16 עדי־יהוה פרסמו עדות רבה לכך שתקופת ההמתנה של ישוע נסתיימה בשנת 1914, כשנעשה לשליטה של מלכות אלוהים בשמים הסמויים מן העין. בהתגלות י״א:15, 18 נאמר: ”היתה ממלכת תבל לממלכתו של אדוננו ושל משיחו והוא ימלוך לעולמי עולמים”. ”הגויים קצפו; ובא קצפך”. אכן, האומות קצפו זו על זו והוכיחו זאת במלחמת־העולם הראשונה (לוקס כ״א:24). המלחמות, רעידות־האדמה, המגיפות, הרעב ואסונות דומים, שהיינו עדים להם החל משנת 1914, מאשרים שישוע מולך עתה במלכות אלוהים ושקִצו הסופי של העולם קרוב (מתי כ״ד:3–14).
17. עד כה, אילו נקודות מפתח הוכחנו?
17 להלן חזרה קצרה: ניתן לומר על אלוהים שהוא יושב על כיסאו כמלך, אך במובן אחר הוא יכול לשבת על כיסאו כדי לשפוט. בשנת 33 לספירה, ישב ישוע לימין אלוהים, ועתה הוא מולך במלכות. אך, האם ישוע, המולך עתה, משמש גם כשופט? ומדוע על הדבר לעניין אותנו, במיוחד כעת?
18. איזו עדות יש לכך שישוע יהיה גם שופט?
18 יהוה, שבסמכותו למנות שופטים, בחר בישוע כשופט העומד בדרישותיו. ישוע הסביר זאת, כשדיבר על אנשים המתעוררים לחיים מבחינה רוחנית: ”האב איננו שופט איש, אלא נתן את כל המשפט ביד הבן” (יוחנן ה׳:22). אכן, תפקידו השיפוטי של ישוע כולל יותר מאשר משפט מסוג זה, מאחר שהוא שופט את החיים ואת המתים (מעשי־השליחים י׳:42; טימותיאוס ב׳. ד׳:1). פאולוס הכריז פעם: ”שכן [אלוהים] יעד יום לשפוט תבל בצדק על־ידי איש [ישוע] אשר מינה, והמציא הוכחה לכל בהקימו אותו מן המתים” (מעשי־השליחים י״ז:31; תהלים ע״ב:2–7).
19. מדוע נכון לדבר על ישוע כעל אחד היושב כשופט?
19 לכן, הנוכל להסיק בצדק שישוע יושב על כס מלכות מפואר בתפקיד המוגדר של שופט? כן. ישוע אמר לשליחיו: ”כאשר תתחדש הבריאה ובן־האדם יֵשב על כסא כבודו, תשבו גם אתם על שנים־עשר כסאות לשפוט את שנים־עשר שבטי ישראל” (מתי י״ט:28). אף שכעת ישוע הנו מלך במלכות, הפעילות הנוספת שבה יעסוק, כמוזכר במתי י״ט:28, תכלול ישיבה על כס משפט במרוצת אלף השנים. אותה עת ישפוט את האנושות כולה, את הצדיקים ואת הרשעים (מעשי־השליחים כ״ד:15). יהא זה למועיל לזכור זאת, בשעה שאנו מפנים את תשומת־לבנו לאחד ממשליו של ישוע, הקשור לימינו ולעצם חיינו.
מה אומר המשל?
20, 21. מה היתה שאלתם של תלמידי ישוע הקשורה לימינו, ולאיזו שאלה מוביל הדבר?
20 זמן קצר טרם מותו של ישוע, שאלו אותו תלמידיו: ”מתי יהיו דברים אלה, ומה יהיה אות הנוכחות שלך ושל סיום סדר־הדברים?” (מתי כ״ד:3, ע״ח) ישוע חזה התפתחויות משמעותיות, שיתרחשו על הארץ בטרם ”יבוא הקץ”. מעט לפני קץ זה, העמים ”יראו את בן־האדם בא עם ענני השמים בגבורה ובכבוד רב” (מתי כ״ד:14, 29, 30).
21 אולם, מה יהא מצב האנשים בני אותן אומות, כאשר יבוא בן־האדם בגבורה? הבה נגלה זאת ממשל הכבשים והעזים, הנפתח במילים: ”כאשר יבוא בן־האדם בכבודו וכל המלאכים איתו, יֵשב על כסא כבודו וייאספו לפניו כל הגויים” (מתי כ״ה:31, 32).
22, 23. אילו נקודות מצביעות על כך שמשל הכבשים והעזים לא החל להתגשם ב־1914?
22 האם משל זה מתייחס לעת שבה ישב ישוע על כיסאו באון מלכות בשנת 1914, כשם שהבנו עד כה? ובכן, מתי כ״ה:34 אכן מדבר עליו כמלך, לכן הגיוני שהמשל מתייחס לתקופה מאז שישוע הוכתר למלך בשנת 1914. אך, איזה משפט החל מייד לאחר מכן? לא היה זה משפט ”כל הגויים”. לאמיתו של דבר, הוא הסב את תשומת לבו לאלה המתיימרים להרכיב את ”בית אלוהים” (פטרוס א׳. ד׳:17). בהתאם למלאכי ג׳:1–3, כמלאכו או כשליחו של יהוה, ישוע בודק בדרך משפטית את המשיחיים משוחי־הרוח שעודם עלי־אדמות. היתה זו גם עת של גזר־דין משפטי על הנצרות, אשר בכזב התיימרה להיות ”בית אלוהים”c (ההתגלות י״ז:1, 2; י״ח:4–8). עם זאת, מאומה לא מצביע על כך שבאותה עת או שמאז, ישוע ישב לשפוט סופית את אנשי כל הגויים ככבשים או כעזים.
23 אם אנו מנתחים את פעילותו של ישוע במשל זה, אנו מבחינים כי הוא שופט סופית את כל הגויים. המשל אינו מראה שמשפט זה אורך שנים רבות, כאילו כל אדם שמת במרוצת עשרות השנים הללו נשפט כראוי למוות נצחי או לחיי־עולם. נראה כי מרבית האנשים, שמתו במרוצת עשרות השנים שחלפו, נמצאים בקבר המשותף של האנושות (ההתגלות ו׳:8; כ׳:13). אך, המשל מתאר את העת, שבה ישפוט ישוע את אנשי ”כל הגויים”, שיהיו אז בחיים ויעמדו בפני ההוצאה לפועל של משפטו.
24. מתי יתגשם משל הכבשים והעזים?
24 במילים אחרות, המשל מצביע על העתיד, שבו יבוא בן־האדם בכבודו. הוא יֵשב על כיסאו לשפוט את האנשים שיהיו אז בחיים. הוא יבסס את משפטו על מה שהוכיחו מעשיהם. בעת ההיא, ההבחנה ”בין צדיק לרשע” תהא ברורה מעל לכל ספק (מלאכי ג׳:18). עצם ההכרזה וההוצאה לפועל של גזר־הדין יבוצעו בפרק זמן מוגבל. ישוע יפסוק משפטי צדק על יסוד מה שמתברר בנוגע לכל אחד ואחד. (ראה גם קורינתים ב׳. ה׳:10.)
25. מה מתואר במתי כ״ה:31 בנוגע לבן־האדם היושב על כסא כבודו המפואר?
25 אם כן, משמע הדבר, שהמילים בנוגע לישוע ה’יושב על כסא כבודו’ למשפט, כמוזכר במתי כ״ה:31, מתייחסות למועד עתידי שבו מלך רב־און זה יֵשב כדי לפסוק ולהוציא לפועל גזר־דין על העמים. אכן, מראה המשפט שבו מעורב ישוע במתי כ״ה:31–33, 46, מקביל למראה שבדניאל פרק ז׳, כאשר המלך המולך, עתיק היומין, ישב על כיסאו לביצוע תפקידו כשופט.
26. איזה הסבר חדש למשל הכבשים והעזים מתברר?
26 הבנת משל הכבשים והעזים בדרך זו מצביעה על כך שמשפט הכבשים והעזים הוא נחלת העתיד. הוא יתקיים לאחר פרוץ ’הצרה’ המוזכרת במתי כ״ד:29, 30, ולאחר שבן־האדם ’יבוא בכבודו’. (השווה מרקוס י״ג:24–26.) אזי, עם קצו של כל סדר־הדברים המרושע, ישוע יערוך משפט, יפסוק ויוציא לפועל את משפטו (יוחנן ה׳:30; תסלוניקים ב׳. א׳:7–10).
27. מה עלינו להתעניין לדעת בנוגע למשלו האחרון של ישוע?
27 הדבר מבהיר את הבנתנו בנוגע למועד התרחשותו של משל ישוע, המצביע על מועד משפטם של הכבשים והעזים. אך, כיצד הדבר משפיע עלינו, המכריזים בהתלהבות את הבשורה הטובה על המלכות? (מתי כ״ד:14) האם הוא ממעיט בחשיבות פעילותנו, או שמא הוא מטיל עלינו אחריות כבדה יותר? הבה נראה במאמר הבא, כיצד אנו מושפעים מכך.
[הערות שוליים]
a המלה המתורגמת ל”בית־דין” בדניאל ז׳:10, 26 מופיעה גם בעזרא ז׳:26 ובדניאל ד׳:34; ז׳:22.
b בנוגע לתביעות המשפטיות שהגישו המשיחיים איש נגד רעהו, שאל פאולוס: ”דווקא את הנקלים בעיני הקהילה אתם מושיבים לשופטים?” (קורינתים א׳. ו׳:4).
c ראה סדרת המאמרים ההתגלות — שיא התגשמותה קרוב! שיצאה לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים, בחוברת המצפה מה־1 בפברואר 1990 עמ׳ 24, 25, מה־1 במרס 1990 עמ׳ 26, 27, מה־1 בינואר 1991 עמ׳ 22–27 ומה־1 בפברואר 1991 עמ׳ 27.
האם אתה זוכר?
◻ כיצד יהוה משמש כמלך וכשופט כאחד?
◻ אילו שתי משמעויות עשויות להיות למילים ’ישב על כס’?
◻ מה אמרנו בעבר בנוגע למועד של מתי כ״ה:31, אך איזה יסוד יש לנו להשקפה מתוקנת?
◻ מתי יֵשב בן־האדם על כיסאו, כמוזכר במתי כ״ה:31?