שאלות של קוראים

יש עדי־יהוה שהציעו להם עבודה בבנייני דת או בנכסים דתיים.‏ מהי נקודת המבט המקראית בנושא?‏

שאלה זו מעסיקה משיחיים החפצים ליישם את הכתוב בטימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏8‏.‏ הפסוק מדגיש שחשוב לדאוג לפרנסת הבית.‏ הרצון הכן לעמוד בדרישה זו אינו מצדיק קבלת כל סוג של עבודה.‏ המשיחיים מבינים שיש להתחשב בהיבטים אחרים של רצון אלוהים.‏ למשל,‏ המפרנס במשפחה אינו רשאי להפר את הכתוב במקרא בעניין אי־מוסריות או רצח.‏ (‏השווה בראשית ל״ט:‏4–9;‏ ישעיהו ב׳:‏4;‏ יוחנן י״ז:‏14,‏ 16‏.‏)‏ חשוּב גם שהמשיחיים יפעלו בהתאם לקריאה לצאת מבבל הגדולה,‏ המעצמה העולמית של דתות הכזב (‏ההתגלות י״ח:‏4,‏ 5‏)‏.‏

משרתי אלוהים בעולם כולו נחשפים לכל מיני הצעות עבודה.‏ אין טעם ואין זה מסמכותנו לציין את כל האפשרויות ולקבוע כללי ברזל (‏קורינתים ב׳.‏ א׳:‏24‏)‏.‏ עם זאת,‏ נזכיר כמה גורמים שיש להביא בחשבון.‏ גורמים אלו הובאו בקצרה בחוברת המצפה מ־1 באפריל 1983 במאמר ”‏הפקת תועלת מן המצפון שנטע בך אלוהים”‏.‏ בַּמסגרת שבמאמר הועלו שתי שאלות מפתח והוצגו גורמים חשובים אחרים.‏

שאלת המפתח הראשונה היא:‏ האם שוללים כתבי־הקודש את העבודה הזו?‏ המצפה ציין שכתבי־הקודש שוללים מעשים כגון גניבה,‏ שימוש פסול בדם ועבודת אלילים.‏ משיחי לא יעבוד בעבודה חילונית התומכת במישרין במעשים שאלוהים מגנה,‏ כגון אלה.‏

השאלה השנייה היא:‏ האם אדם העובד בעבודה זו שותף למעשה שלילי?‏ ברור שאיש המועסק במרכז הימורים,‏ במרפאה להפלות או בבית בושת שותף למעשה לא־מקראי.‏ גם אם הוא רק שוטף את הרצפה יום יום או עונה לטלפונים,‏ הריהו תורם למעשים שכתבי־הקודש שוללים.‏

משיחיים רבים שעמדו בפני החלטות בנושא התעסוקה הגיעו להחלטה אישית בעזרת שתי שאלות אלו בלבד.‏

למשל,‏ משתי השאלות ניתן להבין מדוע אל למשרת אלוהים אמיתי לשמש כשכיר המועסק ישירות על־ידי דת כזב ולעבוד עבור ובתוך כנסייה.‏ הכתוב בספר ההתגלות י״ח:‏4 מצווה:‏ ”‏צאו ממנה,‏ עמי,‏ פן תשתתפו בחטאותיה”‏.‏ אדם שיעבוד באופן קבוע אצל דת המלמדת תורות כזב יהיה שותף במעשיה ובחטאותיה של בבל הגדולה.‏ אם יעבוד כגנן,‏ אם כשרת,‏ אם כאיש תחזוקה ואם כרואה חשבון,‏ תתרום עבודתו לקידום ענייניה של דת המתנגשת עם דת האמת.‏ יתרה מזו,‏ העוברים ושבים שיראו את האיש עובד בשיפור חזותה החיצונית של כנסייה,‏ בתחזוקתה ובטיפול בעניינה הדתיים,‏ יסיקו שהוא חבר בדת זו.‏

אך מה בנוגע לאדם שאינו עובד באופן קבוע בכנסייה או בארגון דתי?‏ אולי מזעיקים אותו לתקן צינור מים שהתפוצץ במרתף הכנסייה.‏ האין זה שונה מהצעת חוזה עבודה מטעמו להתקנת רעפים בכנסייה או לבידוד גג הכנסייה?‏

ניתן לחשוב על מגוון מצבים.‏ הבה נדבר על חמישה גורמים נוספים שמציג המצפה:‏

1.‏ האם העבודה היא שירות הומניטרי שאינו פסול מבחינה מקראית?‏ קח לדוגמה את עבודת הדוור.‏ אם באיזור חלוקת הדואר שוכנת כנסייה או מרפאה להפלות אין בזה לומר שהוא נותן יד למעשים שליליים.‏ אור השמש שמספק יהוה חודר מבעד לחלונותיהם של כל הבניינים,‏ כולל כנסיות או מרפאות (‏מעשי־השליחים י״ד:‏16,‏ 17‏)‏.‏ דוור משיחי יכול לראות בעבודתו שירות ציבורי יומיומי.‏ הוא הדין במקרה שמשיחי נענה לקריאת חירום — שרברב שנקרא לטפל בצינור שהתפוצץ בכנסייה או אמבולנס שמוזעק כדי לטפל באדם שהתמוטט במהלך דרשה בכנסייה.‏ ניתן לראות בזה הגשת עזרה הומניטרית מקרית.‏

2.‏ באיזו מידה אחראי האדם על הנעשה?‏ משיחי בעל חנות לא יזמין וימכור פסילים,‏ קמעות ספיריטיסטיים,‏ סיגריות ונקניקיות דם.‏ הוא בעל החנות והשליטה בידיו.‏ אולי ילחצו עליו למכור סיגריות או פסילים כדי להרוויח,‏ אך עליו לפעול בהתאם לאמונותיו המקראיות.‏ מאידך,‏ ייתכן שעובד משיחי בחנות מזון גדולה יעבוד בקופה,‏ בניקיון או בהנהלת חשבונות.‏ אין לו שליטה על המוצרים המוזמנים והנמכרים,‏ גם אם חלקם נחשבים בעיניו לפסולים כגון סיגריות או פריטים לחגים.‏a (‏השווה לוקס ז׳:‏8;‏ י״ז:‏7,‏ 8‏.‏)‏ הדבר קשור לנקודה הבאה.‏

3.‏ עד לאיזו מידה מעורב הפרט בעניין?‏ הבה נחזור לדוגמה של החנות.‏ נניח שהעובד המופקד על הקופה או על מילוי המדפים נדרש מדי פעם לטפל בסיגריות או בחפצי דת;‏ זהו חלק קטן מעבודתו.‏ מצבו שונה מאוד ממצבו של אדם העובד בדוכן למוצרי טבק באותה חנות.‏ כל עבודתו נסובה יום יום סביב דבר הנוגד את עיקרי האמונה המשיחיים (‏קורינתים ב׳.‏ ז׳:‏1‏)‏.‏ דוגמה זו ממחישה מדוע יש לשקול את מידת המעורבות האישית.‏

4.‏ מי משלם את המשכורת והיכן מתבצעת העבודה?‏ תן דעתך לשני מצבים.‏ לשיפור תדמיתה הציבורית מחליטה מרפאה להפלות להעסיק בשכר אדם שינקה את רחובות השכונה.‏ את משכורתו הוא מקבל מן המרפאה,‏ אבל אין הוא עובד שם ולא רואים אותו במרפאה כל היום.‏ רואים אותו עובד בעבודה ציבורית אשר אינה נוגדת את המקרא,‏ ואין זה משנה מי משלם לו.‏ והנה מצב הפוך:‏ במדינה שהזנות מותרת על־פי חוק,‏ מעסיק משרד הבריאות אחות מקצועית לעבודה בבתי בושת,‏ ותפקידה לערוך בדיקות רפואיות לצמצום התפשטותן של מחלות מין.‏ את משכורתה היא מקבלת ממשרד הבריאות,‏ אך היא עובדת במשך כל הזמן בבתי בושת ותורמת להפיכת האי־מוסריות לדבר בטוח ומקובל יותר.‏ שתי דוגמאות אלו מדגישות מדוע מקור השכר ומקום העבודה הם גורמים שיש לתת עליהם את הדעת.‏

5.‏ מה תהא השפעתה של העבודה?‏ האם היא תפגע במצפונו של העובד או תכשיל אחרים?‏ אין להתעלם לא ממצפוננו ולא ממצפונם של אחרים.‏ גם אם נראה שעבודה מסוימת (‏כולל מיקומה ומשלם השכר)‏ מקובלת על רוב המשיחיים,‏ עשוי הפרט לחוש נקיפות מצפון.‏ השליח פאולוס,‏ איש דוגמה ומופת,‏ אמר:‏ ”‏בטוחים אנו כי שלם מצפוננו;‏ רצוננו להתנהג ביושר בכל דבר”‏ (‏עברים י״ג:‏18‏)‏.‏ אל לנו לעסוק בעבודה שמטרידה את מצפוננו;‏ אבל,‏ אל לנו למתוח ביקורת על מי שמצפונם מורה להם אחרת.‏ לעומת זאת,‏ ייתכן שהמשיחי סבור כי העבודה אינה מתנגשת עם הכתוב במקרא,‏ אבל ברור לו שהדבר יציק מאוד לרבים בקהילה ובחברה.‏ פאולוס ביטא את הגישה הנכונה:‏ ”‏אין אנו שמים מכשול בשום דבר,‏ פן יהיה שירותנו לשמצה.‏ אדרבא,‏ בכל דבר אנחנו מציגים את עצמנו כמשרתי אלוהים”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏

נחזור כעת אל השאלה המרכזית אם לעבוד במבנה כנסייתי,‏ למשל,‏ להתקין בו חלונות חדשים,‏ לנקות את השטיחים ולטפל במערכת ההסקה.‏ כיצד הגורמים שלעיל נוגעים לדבר?‏

זכור את נושא הסמכות.‏ האם המשיחי הוא בעל העסק והוא שמחליט אם לקבל עבודה כזו בכנסייה?‏ האם משיחי שהסמכות בידיו ירצה לקבל על עצמו עבודה שתסייע לדת זו או אחרת לקדם פולחן כזב,‏ ובזאת להשתתף במעשיה של בבל הגדולה?‏ האין זה דומה למכירת סיגריות או פסילים בחנותו הפרטית?‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏14–16‏)‏.‏

אם המשיחי הוא שכיר שאינו מחליט אילו עבודות לקבל,‏ יש להתחשב בגורמים אחרים כגון המיקום ומידת המעורבות.‏ האם העובד מתבקש פשוט להוביל או להתקין כיסאות חדשים באופן חד פעמי או לבצע שירות הומניטרי,‏ כמו הכבאי שמכבה דליקה בכנסייה?‏ רבים סבורים שזה שונה לגמרי מאדם המקדיש זמן רב לצביעת הכנסייה או מטפל בגינתה באופן קבוע לטיפוח חזותה החיצונית.‏ כתוצאה ממגע קבוע או ממושך עלולים רבים להסיק שהמשיחי מזוהה עם דת,‏ אשר לה הוא מתכחש,‏ והדבר עלול להכשיל אחרים (‏מתי י״ג:‏41;‏ י״ח:‏6,‏ 7‏)‏.‏

העלינו מספר נקודות חשובות למחשבה בנושא התעסוקה.‏ הן הובאו בתשובה לשאלה שעניינה בדתות הכזב.‏ אך,‏ אין להתעלם מהן בסוגי עבודות אחרים.‏ בכל מקרה יש לנתח את המצב בדקדקנות ולהתחשב בהיבטיו המיוחדים והייחודיים של כל מקרה לגופו.‏ הגורמים שהוצגו לעיל סייעו למשיחיים כנים רבים להחליט החלטות מצפוניות המעידות על הרצון להתהלך נקיים וללא דופי לפני יהוה (‏משלי ג׳:‏5,‏ 6;‏ ישעיהו ב׳:‏3;‏ עברים י״ב:‏12–14‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏