הגמול שבלימוד

האם אי פעם התבוננת באנשים הקונים פירות?‏ רבים בוחרים בפרי בָּשל לפי צבעו וגודלו.‏ יש המריחים אותו.‏ אחרים ממששים את הפרי ואפילו לוחצים עליו.‏ יש מי ששוקלים אותו ומניחים פרי בכל יד כדי לבדוק איזה מהם כבד ועסיסי יותר.‏ מה עובר במוחם של אותם אנשים?‏ הם מנתחים פרטים,‏ אומדים הבדלים,‏ נזכרים בהחלטות קודמות ומשווים את מה שהם רואים למה שכבר ידוע להם.‏ מכיוון שהם מקדישים תשומת לב קפדנית לנושא,‏ מצפה להם גמול טעים.‏

כמובן,‏ לימוד דבר־אלוהים נושא בחובו גמול רב בהרבה.‏ כאשר לימוד זה תופס מקום חשוב בחיינו,‏ אמונתנו מתחזקת,‏ אהבתנו מעמיקה,‏ שירותנו מניב פרי רב יותר ואנו מגלים בהחלטותינו יותר תבונה וחוכמה הנובעת מאלוהים.‏ במשלי ג׳:‏15 נאמר על ברכות כאלה ש”‏כל חֲפָצֶיךָ לא ישוו”‏ להן.‏ האם גמול זה הוא נחלתך?‏ אחד הדברים שיתרמו לכך הוא האופן שבו אתה לומד (‏קול׳ א׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

מהו לימוד?‏ לימוד משמעו יותר מקריאה שטחית.‏ כרוך בו שימוש בכושר השכלי כדי לבחון נושא מסוים לעומק וביסודיות.‏ בעת הלימוד,‏ עליך לנתח את המידע שאתה קורא,‏ להשוות אותו למה שכבר ידוע לך ולשים לב לנימוקים התומכים במסקנות.‏ הקדש מחשבה עמוקה לכל רעיון שנראה לך חדש.‏ כמו כן,‏ חשוב כיצד תוכל ליישם אישית ובצורה מלאה יותר את העצות המקראיות.‏ כאחד מעדי־יהוה,‏ ללא ספק תרצה להשתמש במידע זה לתועלת הזולת ולחשוב על הזדמנויות לעשות כן.‏ הלימוד כולל כמובן הרהורים.‏

טיפוח הלוך הרוח הנכון

לפני שאתה מתחיל ללמוד,‏ אפשר שאתה מכין לפניך פריטים כגון המקרא,‏ פרסומים שונים שבכוונתך להיעזר בהם,‏ עט או עיפרון ואולי גם מחברת.‏ אך האם אתה מכין גם את לבבך?‏ המקרא מספר שעזרא ”‏הכין לבבו לדרוש את תורת יהוה ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט”‏ (‏עז׳ ז׳:‏10‏)‏.‏ מה כרוך בהכנת הלב?‏

תפילה מסייעת לנו ללמוד את דבר־אלוהים בגישה הנכונה.‏ אנו רוצים שלבנו,‏ האדם הפנימי שלנו,‏ ייענה ברצון להדרכה שמאת יהוה.‏ התפלל ליהוה ובקש בתחילת כל שיעור את עזרת רוחו (‏לוקס י״א:‏13‏)‏.‏ בקש ממנו שיעזור לך להבין את משמעות החומר הנלמד ושתוכל לראות כיצד הוא קשור למטרתו,‏ כיצד להשתמש במידע כדי להבחין בין טוב לרע וכיצד ליישם בחייך את העקרונות הגלומים בו.‏ בקש את עזרתו כדי להבין כיצד החומר נוגע ליחסיך עימו (‏מש׳ ט׳:‏10‏)‏.‏ ’‏בקש מאלוהים’‏ חוכמה במהלך הלימוד (‏יעקב א׳:‏5‏)‏.‏ למד להביט בכנות על עצמך בראי החומר הנלמד בעודך מבקש את עזרת יהוה כדי להיפטר ממחשבות מוטעות ומתאוות רעות.‏ בכל עת ’‏ענה ליהוה בתודה’‏ על הדברים שהוא מגלה (‏תהל׳ קמ״ז:‏7‏)‏.‏ גישה רצינית זו כלפי הלימוד מהדקת את יחסינו עם יהוה ומאפשרת לנו להיענות לקולו הנשמע מעל דפי דברו (‏תהל׳ קמ״ה:‏18‏)‏.‏

נכונות כזו לקבל את הדברים מבדילה את משרתי יהוה מתלמידים אחרים.‏ גישה ספקנית כלפי הנלמד וקריאת תיגר עליו הפכו ללחם חוק בקרב אנשים חסרי יראת אלוהים.‏ אך אין זו גישתנו.‏ אנו בוטחים ביהוה (‏מש׳ ג׳:‏5–7‏)‏.‏ אם דבר מה אינו ברור לנו,‏ איננו מסיקים ביהירות שטעות ביסודו.‏ אנו מחפשים בשקדנות אחר התשובות ומוחילים ליהוה (‏מיכה ז׳:‏7‏)‏.‏ בדומה לעזרא,‏ מטרתנו היא ליישם וללמד את מה שאנו לומדים.‏ נטיית לב כזו תסייע לנו לקצור ברכות רבות מהלימוד.‏

כיצד ללמוד

במקום להתחיל מהסעיף הראשון ולהמשיך עד הסוף,‏ סקור תחילה באופן כללי את המאמר כולו או את הפרק הנלמד.‏ נתח קודם את הכותרת הראשית.‏ זהו הנושא שתלמד.‏ עתה,‏ שים לב כיצד כותרות המשנה קשורות לנושא.‏ עיין באיורים,‏ בטבלאות או במסגרות הוראה המשולבות בטקסט.‏ שאל את עצמך:‏ ’‏מה אני צפוי ללמוד בהתבסס על סקירה כללית זו?‏ כיצד יועיל לי המידע?‏’‏ כך יהיה כיוון מוגדר ללימודך.‏

עכשיו אסוף את העובדות.‏ יש מאמרים בחוברת המצפה וגם ספרים מסוימים הכוללים שאלות על החומר.‏ כדאי שתסמן את התשובות בכל אחד מן הסעיפים.‏ גם אם אין שאלות חזרה,‏ עדיין תוכל לסמן לעצמך נקודות חשובות שברצונך לזכור.‏ אם אתה נתקל ברעיון חדש עבורך,‏ השתהה מעט כדי להבינו כהלכה.‏ נסה למצוא דוגמאות או טיעונים שיועילו לך בשירות־השדה או שתוכל לשלב אותם בשיחה שתגיש בקרוב.‏ חשוב על אנשים שתוכל לחזק את אמונתם בעזרת מה שאתה לומד.‏ סמן את הנקודות שברצונך להשתמש בהן,‏ וחזור עליהן כאשר תסיים ללמוד.‏

בעת העיון בחומר,‏ פתח את הפסוקים המוזכרים.‏ בדוק כיצד כל פסוק מתקשר לנושא העיקרי של הסעיף.‏

אפשר שתיתקל בנקודות קשות להבנה או בכאלה שתרצה לבחון יותר לעומק.‏ אל תניח להן להסיטך מן הנושא.‏ תחת זאת,‏ הזכר לעצמך להתייחס אליהן במועד מאוחר יותר.‏ לעתים קרובות הנקודות מתבהרות בהמשך הלימוד של החומר.‏ אם לא,‏ תוכל לערוך מחקר נוסף.‏ אילו דברים עשויים לזכות לתשומת לב שכזו?‏ אולי מצוטט פסוק שאינך מבין בבירור או שקשה לך לראות כיצד הוא קשור לנושא הנידון.‏ אפשר שאתה מבין רעיון מסוים,‏ אך לא במידה הדרושה כדי להסבירו לאדם אחר.‏ במקום להתעלם מדברים אלה,‏ מן התבונה שתערוך מחקר עליהם לאחר שתסיים ללמוד את מה שהתחלת.‏

כאשר כתב פאולוס את איגרתו המפורטת למשיחיים העברים,‏ הוא עצר באמצע ואמר:‏ ”‏עיקר הדברים שנאמרו הוא.‏.‏.‏”‏ (‏עב׳ ח׳:‏1‏)‏.‏ האם אתה נותן לעצמך תזכורות כאלה מדי פעם?‏ צא וחשוב מדוע פאולוס נהג כך.‏ הוא כבר הסביר בפרקים הקודמים של איגרתו שנכתבה בהשראה,‏ שהמשיח משמש ככהן גדול עליון של אלוהים ושהוא נכנס אל עצם השמים (‏עב׳ ד׳:‏14 עד ה׳:‏10;‏ ו׳:‏20‏)‏.‏ פאולוס התמקד בנקודה עיקרית זו והדגיש אותה בתחילת פרק ח׳‏‏.‏ כך הוא הכין את קוראיו לחשוב לעומק כיצד לייחס את החומר לחייהם.‏ פאולוס ציין שהמשיח נראה בעדם לפני אלוהים וסלל עבורם את הדרך אל ”‏הקודש”‏ השמימי (‏עב׳ ט׳:‏24;‏ י׳:‏19–22‏)‏.‏ ודאות תקוותם נועדה להניע אותם ליישם את העצות הנוספות שבאיגרת זו בנוגע לאמונה,‏ לסבלנות ולאורח חיים משיחי.‏ בדומה לכך,‏ אם נתמקד בנקודות העיקריות של חומר הלימוד,‏ ייקל לנו להבחין בהתפתחות הנושא ולחרות בשכלנו את הסיבות הטובות שיש לנו לפעול לפיו.‏

האם הלימוד האישי יניע אותך לפעולה?‏ זו שאלה חיונית.‏ כשאתה לומד דבר מה,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏כיצד מן הראוי שהדבר ישפיע על גישתי ועל יעדיי בחיים?‏ כיצד אוכל להיעזר במידע זה כדי לפתור בעיות,‏ לקבל החלטה או להשיג יעד מסוים?‏ כיצד אוכל להשתמש בו במסגרת המשפחה,‏ בשירות־השדה,‏ בקהילה?‏’‏ שקול שאלות אלה בליווי תפילות וחשוב על מצבים מציאותיים שיאפשרו לך ליישם את הידע שרכשת.‏

לאחר שתסיים ללמוד פרק או מאמר,‏ ערוך חזרה קצרה.‏ בדוק אם אתה זוכר את הנקודות העיקריות ואת הטיעונים התומכים.‏ כך תוכל לשמור את המידע בזיכרונך ולהיעזר בו בעתיד.‏

מה ללמוד

כמשרתי יהוה,‏ יש לנו הרבה מה ללמוד.‏ אבל היכן נתחיל?‏ אנו קוראים מדי יום את הפסוק ואת דברי ההסבר מתוך הספרון בחינת כתבי־הקודש מדי יום ביומו ומפיקים מכך תועלת.‏ אנו נוכחים מדי שבוע באסיפות הקהילה,‏ וההתכוננות תסייע לנו להפיק מהן את מירב התועלת.‏ בנוסף לכך,‏ יש המנצלים את זמנם בתבונה ולומדים חלק מפרסומינו המשיחיים אשר יצאו לאור עוד לפני שהם למדו את האמת.‏ אחרים בוחרים קטע מקריאתם השבועית במקרא וחוקרים יותר לעומק את הפסוקים שבו.‏

אך מה אם אין באפשרותך ללמוד ביסודיות את כל החומר שיעלה לדיון באסיפות הקהילה השבועיות?‏ אל תיפול בפח ותנסה לרוץ בחומר רק כדי לסיים אותו,‏ או אף גרוע מכך,‏ כלל לא ללמוד משום שאינך יכול להשלים את הכל.‏ במקום זאת,‏ החלט כמה מן החומר יש באפשרותך ללמוד,‏ ועשה זאת כמו שצריך.‏ התמד בכך כל שבוע.‏ השתדל בסופו של דבר להתכונן גם לשאר האסיפות.‏

‏’‏בנה ביתך’‏

יהוה מכיר בכך שעל ראש המשפחה לעמול בזיעת אפו כדי לפרנס את יקיריו.‏ ”‏הכן בחוץ מלאכתך”‏,‏ נאמר במשלי כ״ד:‏27‏,‏ ”‏ועַתְּדָהּ [‏הכן אותה]‏ בשדה לך”‏.‏ אך אל לך להתעלם מהצרכים הרוחניים של משפחתך.‏ אי לכך,‏ הפסוק ממשיך:‏ ”‏אַחַר ובנית ביתך”‏.‏ כיצד יכול ראש המשפחה לעשות זאת?‏ משלי כ״ד:‏3 אומר:‏ ”‏בתבונה יִתְכּוֹנָן [‏בית]‏”‏.‏

כיצד תועיל התבונה לבני ביתך?‏ התבונה היא היכולת השכלית להביט מעבר לנראה לעין.‏ בהחלט ניתן לומר ששיעור משפחתי יעיל מתחיל בבחינת מצב המשפחה.‏ כיצד מתקדמים בני משפחתך מבחינה רוחנית?‏ הקשב להם היטב במהלך שיחותיך עימם.‏ האם אתה מבחין בגישה של התלוננות או של תרעומת?‏ האם עניינים חומריים הם עיקר השיחה?‏ כאשר אתה יוצא לשירות־השדה עם ילדיך,‏ האם הם מזדהים ללא חשש בפני בני גילם כעדי־יהוה?‏ האם הם נהנים מהתוכנית המשפחתית לקריאה וללימוד של המקרא?‏ האם הם באמת מאמצים אל לבם את דרכו של יהוה?‏ תשומת לב קפדנית תחשוף מה עליך לעשות,‏ כראש משפחה,‏ כדי לפתח מעלות רוחניות בכל אחד מבני ביתך.‏

חפש מאמרים בחוברות המצפה ועורו!‏ העוסקים בצרכים הנוגעים למשפחתך.‏ אזי,‏ הודע מראש לבני הבית מה תלמדו כדי שיוכלו להקדיש מחשבה לנושא.‏ שמור על אווירה אוהבת במהלך השיעור.‏ הדגש את ערכו המעשי של החומר הנידון וייחס אותו לצורכי משפחתך מבלי להעניש או להביך מישהו מביניהם.‏ הקפד שכולם ישתתפו.‏ עזור לכל אחד לראות כיצד דבר יהוה ’‏תמים’‏,‏ כלומר מושלם,‏ ומספק את כל מה שדרוש לנו בחיים (‏תהל׳ י״ט:‏8‏)‏.‏

קצור את הברכות

אנשים חדי־אבחנה,‏ אך ללא הבנה רוחנית,‏ מסוגלים לחקור את היקום,‏ את מאורעות העולם או אפילו את עצמם.‏ למרות זאת,‏ אין ביכולתם לתפוס את המשמעות האמיתית של מראה עיניהם.‏ לעומתם,‏ אנשים הלומדים באופן קבוע את דבר־אלוהים יכולים בעזרת רוח אלוהים לראות בדברים הללו את מעשה ידיו של אלוהים,‏ ולהבחין בהתגשמותן של נבואות המקרא ובהתבהרות מטרת אלוהים לברכת עושי רצונו (‏מר׳ י״ג:‏4–29;‏ רומ׳ א׳:‏20;‏ ההת׳ י״ב:‏12‏)‏.‏

נהדרת ככל שתהיה,‏ אל להבנה זו להגניב גאווה ללבנו.‏ אדרבה,‏ בחינה יומית של דבר־אלוהים עוזרת לנו להישאר ענווים (‏דב׳ י״ז:‏18–20‏)‏.‏ היא גם שומרת עלינו מפני ”‏נכלי החטא”‏,‏ משום שכאשר דבר־אלוהים חי ופועל בלבנו,‏ קטנים הסיכויים שמשיכת החטא תגבר על נחישותנו להתנגד לו (‏עב׳ ב׳:‏1;‏ ג׳:‏13;‏ קול׳ ג׳:‏5–10‏)‏.‏ כך ’‏נתהלך כיאות לפני האדון [‏”‏יהוה”‏,‏ ע״ח‏]‏,‏ ככל חפצו ונניב פרי בכל מעשה טוב’‏ (‏קול׳ א׳:‏10‏)‏.‏ זו מטרתנו בלימוד דבר־אלוהים.‏ אם נשיג אותה,‏ אזי זכינו לגמול הטוב ביותר.‏