דבר יהוה חי נקודות
בולטות מספר תהלים — ספר חמישי
העשיר עשוי לומר: ”בָּנֵינו כנטיעים [שתילים] מגוּדָלים בנעוריהם, בנותינו כזָוִיות מחוּטבות תבנית היכל [מהוקצעות ועשויות כדמות היכל]. מְזָוֵינו מלאים, ... צֹאננו מַאֲליפות [מתרבות באלפיהן]”. יתר על כן, הוא מכריז: ”אשרי העם שככה לו”. לעומתו, מחבר המזמור אומר: ”אשרי העם שיהוה אלוהיו!” (תהלים קמ״ד:12–15) האם יש ספק בכך? יהוה הוא האל המאושר, והאושר הוא מנת חלקם של משרתיו (טימותיאוס א׳. א׳:11, ע״ח). אמת זאת מתאשרת בילקוט השירים האחרון המקפל בתוכו את מזמורים ק״ז עד ק״נ אשר נכתבו ברוח הקודש.
הספר החמישי של תהלים מדגיש גם את תכונותיו הנעלות של יהוה ובהן חסדו, נאמנותו וטובו. ככל שאנו מעמיקים ידע על אישיותו של אלוהים, האהבה והיראה שאנו חשים כלפיו מתעצמות והדבר מקנה לנו אושר. מה יקר המסר הטמון בספר החמישי של תהלים! (עברים ד׳:12).
מאושרים בזכות חסדו של יהוה
(תהלים ק״ז:1 עד קי״ט:176)
”יודו ליהוה [על] חסדו ו[על] נפלאותיו לבני אדם”, שרים היהודים השבים מגלות בבל (תהלים ק״ז:8, 15, 21, 31). דוד מפאר את אלוהים ומזמר: ”עד שחקים אמיתֶּךָ [מידת האמת שלך]” (תהלים ק״ח:5). במזמור שלאחר מכן הוא מתפלל: ”עָזְרני, יהוה אלוהיי; הושיעני כחסדך” (תהלים ק״ט:18, 19, 26). תהלים ק״י הוא מזמור נבואי על מלכות המשיח. ”ראשית חוכמה יראת יהוה”, מצהיר תהלים קי״א:10. ולפי המזמור הבא, ”אשרי איש ירא את יהוה” (תהלים קי״ב:1).
מזמורים קי״ג עד קי״ח קרויים ”מזמורי הלל” היות והמילים ”הללויה” או ”הללו יה” משמשות בהם כפזמון חוזר. לפי המשנה נהוג היה לשיר את ההלל בחג הפסח וביתר הרגלים. מזמור קי״ט מרבה פאר לדבר יהוה הגלוי והינו המזמור הארוך ביותר בתהלים והפרק הארוך ביותר במקרא כולו.
תשובות לשאלות מקראיות:
ק״ט:23 — למה התכוון דוד במילים ”כצֵל כנְטוֹתוֹ, נֶהֶלָכְתִי”? דוד התנסח בלשון פיוטית והתכוון שהוא מרגיש שמותו קרוב מאוד (תהלים ק״ב:12).
ק״י:1, 2 — מה עשה ’אדונו [של דוד]’, הלוא הוא ישוע המשיח, בזמן שישב לימין אלוהים? ישוע עלה לשמיים לאחר תחייתו והמתין לימינו של אלוהים עד 1914, השנה שבה החל למלוך. במהלך אותה תקופה, מָלך ישוע על תלמידיו המשוחים, הדריך אותם בכל הקשור לפעילות ההטפה ועשיית התלמידים וכן הכשיר אותם למשול איתו במלכותו (מתי כ״ד:14; מתי כ״ח:18–20; לוקס כ״ב:28–30).
ק״י:4 — איזו שבועה ”נשבע יהוה ולא יינָחם [התחרט]”? שבועה זו היא הברית שכרת יהוה עם ישוע המשיח לפיה הוא יהיה מלך וכהן גדול (לוקס כ״ב:29, הערת שוליים תרגום החברה לכתבי הקודש).
קי״ג:3 — באיזה מובן שם יהוה מהוּלל ”ממזרח שמש עד מבואו”? הדבר כולל יותר מקבוצת יחידים המשרתים את אלוהים יום ביומו. מזריחת החמה במזרח ועד לשקיעתה במערב, קרני השמש מאירות את כדור־הארץ כולו. בדומה לכך, יש להלל את יהוה בכל רחבי תבל. לא ניתן לבצע זאת ללא מאמצים מאורגנים. כעדי־יהוה התברכנו בזכות היקרה להלל את אלוהים ולהשתתף בלהיטות בפעילות הכרזת בשורת המלכות.
קט״ז:15 — עד כמה ’יקר בעיני יהוה מות חסידיו’? משרתי יהוה יקרים בעיניו עד מאוד מכדי להרשות שימותו כקבוצה. אם יהוה ירשה שדבר כזה יקרה יהיה זה כאילו אויביו חזקים ממנו. יתר על כן, לא יישארו על הארץ בני אדם שיהיו הגרעין לחברה האנושית בעולם החדש.
קי״ט:71 — מה יכול להיות טוב בסבל? הקשיים מלמדים אותנו להישען על יהוה ביתר שאת, להתפלל אליו ביתר חוזקה ולשקוד יותר בלימוד המקרא וביישום הנאמר. זאת ועוד, תגובתנו לסבל חושפת למעשה את מגרעותינו ומאפשרת לנו לתקנן. הסבל לא יהפוך אותנו למרירים אם ניתן לו לצרוף אותנו.
קי״ט:96 — מה משמע המילים ’קץ לכל תכלָה [שלמות]’? מחבר המזמור מדבר על שלמות מנקודת מבט אנושית. ככל הנראה התכוון שלהבדיל ממצווַת אלוהים, תפיסת האדם לגבי מושג השלמות מוגבלת. ההדרכות הגלומות במצוות אלוהים נוגעות לכל היבטי החיים.
קי״ט:164 — מה הכוונה להלל את אלוהים ”שבע [פעמים] ביום”? המספר שבע מצביע פעמים רבות על שלמות. אם כן, המחבר מציין שיהוה ראוי לכל הלל.
לקחים עבורנו:
ק״ז:27–31. במלחמת הר מגידון חוכמת העולם ”תִּתְבַּלָּע”, כלומר תתבלבל (ההתגלות ט״ז:14, 16). היא לא תוכל להציל איש מאבדון. רק מי שנושאים עיניהם אל יהוה לישועה יזכו לחיות כדי ’להודות לו על חסדו ועל נפלאותיו לבני אדם’.
ק״ט:30, 31; ק״י:5. ידו הימנית של החייל שאחזה בחרב הייתה לרוב חשופה, היות וידו השמאלית אחזה במגן. בלשון ציורית יהוה עומד ”לימין” משרתיו כדי ללחום את מלחמתם. באופן זה הוא מגן עליהם ועוזר להם, וזו סיבה מצוינת ’להודות [לו] מאוד’!
קי״ג:4–9. יהוה כה רם שעליו להשפיל מבטו אפילו כדי ”לראות בשמיים”. למרות זאת הוא מרחם על הדל, על האביון ועל העקרה. אדני יהוה הוא אל עניו וחשוב לו שתכונה זו תאפיין גם את משרתיו (יעקב ד׳:6).
קי״ד:3–7. הנפלאות שעשה יהוה למען עמו בים סוף, בירדן ובהר סיני צריכות להשפיע עלינו עמוקות. ה”ארץ” המסמלת את בני האדם נקראת לירוא את האדון ’בחִיל’, כלומר עד כדי כאב.
קי״ט:97–101. רכישת חוכמה, תובנה והבנה מדבר־אלוהים מגנה עלינו מפני נזק רוחני.
קי״ט:105. דבר־אלוהים הוא נר לרגלינו במובן זה שהוא עוזר לנו להתמודד עם הבעיות העכשוויות. הוא גם מאיר באופן ציורי את דרכנו הואיל והוא מנבא מהי מטרת אלוהים לגבי העתיד.
מאושרים חרף קשיים
(תהלים ק״כ:1 עד קמ״ה:21)
כיצד נצליח להתמודד עם ניסיונות וקשיים? מזמורים ק״כ עד קל״ד עונים על כך בצורה ברורה. נוכל לשרוד את הקשיים ולשמור על שמחה רק אם נישא עינינו אל יהוה לעזרה. המזמורים הללו קרויים ”שירי המעלות” מפני שבני ישראל שרו אותם ככל הנראה כשעלו לירושלים לרגל החגים.
מזמורים קל״ה וקל״ו מציירים את יהוה כמי שעושה כל מה שהוא חפץ לעשות, בניגוד חד לאלילים חסרי הישע. מזמור קל״ו הוא שירת מענה, כלומר הצלע השנייה של הפסוק היא מענה לצלע הראשונה. המזמור הבא מתאר את מצבם של היהודים היושבים בבבל. לבם נשבר בקרבם כי הם רוצים לשרת את יהוה בציון. מזמורים קל״ח עד קמ״ה מיוחסים לדוד. הוא חש צורך ’להודות ליהוה בכל לבו’. מדוע? ”על כי נוראות נפליתי [נוצרתי]” (תהלים קל״ח:1; קל״ט:14). בחמשת המזמורים הבאים דוד מפיל תחינתו לפני אלוהים שיגן עליו מפני אנשים רעים, שייתן לו תוכחה מוצדקת, שיושיע אותו מרודפיו ושידריך אותו בדרכו. הוא מדגיש את אושרו של עם יהוה (תהלים קמ״ד:15). לאחר סיקור גדולתו וטובו של אלוהים, דוד מצהיר: ”תהילת יהוה ידבר פי; ויברך כל בשר שם קודשו לעולם ועד” (תהלים קמ״ה:21).
תשובות לשאלות מקראיות:
קכ״ב:3 — כיצד הייתה ירושלים ”עיר שחוברה לה יחדיו”? בדומה לרוב הערים בימי קדם גם הבתים בירושלים נבנו בצפיפות. בנייני העיר היו כגוש אחד ולכן קל היה להגן עליה. כמו כן, בזכות הקִרבה בין המבנים יכלו התושבים להישען זה על זה לצורכי עזרה והגנה. הדבר מרמז על האחדות הרוחנית ששררה בין 12 שבטי ישראל כשהתכנסו יחדיו לעבוד את יהוה.
קכ״ג:2 — מה כוונת הדימוי ’עיני עבדים’? העבדים נושאים את עיניהם אל יד אדונם והשפחות אל יד גבירתן משתי סיבות: לראות מה חפצם ולקבל מהם הגנה וצורכי מחיה בסיסיים. במקביל, אנו נושאים עינינו אל יהוה כדי לראות מה רצונו וכדי לזכות לחסדו.
קל״א:1–3 — כיצד דוד ’שיווה [הרגיע] ודוֹמם נפשו כגָמוּל עלֵי אמו’? בדומה לתינוק שנגמל הלומד למצוא רוגע וסיפוק בזרועות אימו, למד דוד להרגיע ולשכך את נפשו ”כגָמוּל עלֵי אימו”. כיצד? לא גבה לבו ולא רמו עיניו ולא הילך בגדולות. במקום לחפש כבוד, דוד על־פי־רוב הכיר במגבלותיו וגילה ענווה. מן החוכמה לחקות את גישתו, במיוחד בכל הקשור בקבלת זכויות בקהילה.
לקחים עבורנו:
ק״כ:1, 2, 6, 7. הוצאת דיבה ודיבור עוקצני גורמים סבל רב לאחרים. ריסון הלשון היא דרך אחת להראות שפנינו ל’שלום’.
ק״כ:3, 4. אם אנו סובלים מאדם בעל ”לשון רמייה” נוכל להתנחם בעובדה שיהוה יפתור את הבעיה בעִתה. אסון יבוא על מוציאי דיבה מידי ”גיבור”. הם יסבלו מאש ”גחלי רתמים [שיח הרותם]” — סמל למשפטי יהוה.
קכ״ז:1, 2. עלינו לבקש את הדרכתו של יהוה בכל מה שאנו עושים.
קל״ג:1–3. אחדותם של משרתי יהוה מרגיעה, יפה לבריאות ומרעננת. בל נפר אותה בביקורתיות, בווכחנות או בהתלוננות.
קל״ז:1, 5, 6. משרתי יהוה הגולים חשו קרבה לציון — חלקו הארצי של ארגון אלוהים דאז. מה לגבינו? האם אנו דבקים בארגון שיהוה משתמש בו היום ונאמנים לו?
קל״ח:2. יהוה ’מגדיל על כל שמו אמרתו’ במובן זה שכל מה שהוא מבטיח בשמו יתגשם מעל ומעבר לכל ציפיותינו. איזה עתיד נפלא מצפה לנו!
קל״ט:1–6, 15, 16. יהוה יודע את מעשינו, את מחשבותינו ואת מילותינו, אפילו לפני שפצינו את פינו. הוא מכיר אותנו מרגע ההתעברות, עוד לפני שכל איברי גופנו התפתחו. המידה שבה אלוהים מכיר כל אחד ואחד מאיתנו ’נפלאת’ מבינתנו. עד כמה מעודד לדעת שיהוה לא רק רואה את מצבנו הקשה אלא גם מבין כיצד זה משפיע עלינו.
קל״ט:7–12. זרועו הארוכה והמחזקת של יהוה תגיע לכל מקום שאליו נלך.
קל״ט:17, 18. האם דעת יהוה נעימה לנו? (משלי ב׳:10) אם כן, מצאנו מקור בלתי נדלה של שמחה. מחשבות יהוה ”מֵחוֹל יִרְבּוּן”. תמיד יהיה לנו מה ללמוד עליו.
קל״ט:23, 24. עלינו לרצות שיהוה יבחן את האדם הפנימי שלנו ויראה אם אנו הולכים ”בדרך עוֹצֶב [דרך שאחריתה עצבות]”, כלומר, אם יש בנו מחשבות, תשוקות ונטיות לא־הולמות, ולבקש ממנו שיעזור לנו לשרש אותן.
קמ״ג:4–7. כיצד ניתן להחזיק מעמד במצבים קשים במיוחד? מחבר התהלים מספק לנו את המפתח לכך: להגות בפעלי יהוה, להרהר במעשיו ולהתפלל לעזרתו.
”הללו יה!”
כל אחד מארבעת הקבצים הראשונים של תהלים מסתיימים בדברי הלל ליהוה (תהלים מ״א:14; ע״ב:19, 20; פ״ט:53; ק״ו:48). הקובץ האחרון אינו יוצא מכלל זה. תהלים ק״נ:6 מכריז: ”כל הנשמה תהלל יה, הללו יה!” מילים אלה יהפכו למציאות בעולם החדש שיכונן אלוהים.
ועד לאותה תקופה מיוחלת ומשמחת יש לנו שפע סיבות להלל את אלוהי האמת ולפאר את שמו. כשאנו חושבים על האושר שיש לנו מתוך הכרת יהוה ומתוך היחסים הטובים עימו, בוער בנו הרצון להללו בלב מלא הודיה.
[תמונה בעמוד 15]
נפלאות יהוה מעוררות יראת כבוד
[תמונה בעמוד 16]
מחשבות יהוה ”מֵחוֹל יִרְבּוּן”