אינפורמטיבי לקהל

כדי שהשיחה שלך תהיה אינפורמטיבית לקהל,‏ אין זה מספיק לדבר על נושא מעניין ומועיל.‏ שאל את עצמך:‏ ’‏מדוע הקהל הזה צריך לשמוע את הנושא הזה?‏ מה אוכל לומר כדי שהמאזינים באמת ירגישו שהם הפיקו תועלת מהדיון?‏’‏

אם התבקשת במסגרת בית־הספר להדגים כיצד לבשר למישהו,‏ בעל־הבית יהיה הקהל שלך.‏ פעמים אחרות תפנה את דבריך לקהילה כולה.‏

מה ידוע לקהל.‏ שאל את עצמך,‏ ’‏מה הקהל יודע על הנושא?‏’‏ כך תדע על איזה בסיס לבנות את השיחה.‏ אם אתה נואם לפני קהילה שיש בה די הרבה משיחיים בוגרים,‏ אל תחזור על דברים בסיסיים הידועים כבר לרובם.‏ המשך לבנות על יסוד אמיתות אלה.‏ אך כמובן אם יש מעוניינים חדשים רבים בקהל,‏ עליך לתת את הדעת לצורכי שתי הקבוצות.‏

התאם את קצב הנאום למה שכבר ידוע לקהל.‏ סקור קצת יותר מהר פרטים שקרוב לוודאי ידועים לרוב הנוכחים.‏ אך כשאתה מגיע לרעיונות שאולי חדשים לרוב המאזינים,‏ דבר לאט יותר כדי שהם יוכלו להבין אותם היטב.‏

מהו חומר אינפורמטיבי.‏ כדי להגיש חומר אינפורמטיבי אינך חייב תמיד לומר משהו חדש.‏ יש נואמים המנסחים אמיתות ידועות בפשטות שעוזרת לרבים בקהל להבין אותן לעומק בפעם הראשונה.‏

אין זה מספיק לציין בשירות־השדה ידיעה מהחדשות כדי להמחיש את העובדה שאנו חיים באחרית הימים.‏ היעזר במקרא כדי להסביר את משמעות המאורע.‏ כך המידע באמת יהיה אינפורמטיבי לבעל־הבית.‏ כמו כן,‏ כשאתה מזכיר פרט מסוים בקשר לחוקי הטבע,‏ לצמחים או לבעלי־חיים,‏ מטרתך אינה רק לציין פרט מדעי מרתק שבעל־הבית לא שמע מעודו.‏ ברצונך להראות כיצד עובדות מעולם הטבע והצהרות מקראיות מוכיחות שקיים בורא שאוהב אותנו.‏ הדבר יסייע לבעל־הבית להסתכל על דברים מזווית אחרת.‏

זה לא קל לדון בנושא שהקהל כבר שמע פעמים רבות.‏ אך כדי להיות מורה יעיל,‏ עליך ללמוד כיצד להצליח בכך.‏ כיצד ניתן לעשות זאת?‏

בעזרת מחקר.‏ במקום לשלב בנאום עובדות שחשבת עליהן כבדרך אגב,‏ היעזר בכלי המחקר המוזכרים בעמודים 33–38.‏ שים לב להצעות המופיעות שם בקשר למטרות שמומלץ לחתור לקראתן.‏ אולי תוך כדי מחקר תקרא על מאורע היסטורי לא מוכר שממש קשור לנושא שלך,‏ או תשמע בחדשות ידיעה הממחישה את הנקודה שתדון בה.‏

חשוב על החומר שאתה מעיין בו ושאל את עצמך שאלות כגון מה?‏ מדוע?‏ מתי?‏ היכן?‏ מי?‏ וכיצד?‏ למשל:‏ מדוע זה נכון?‏ כיצד אוכל להוכיח זאת?‏ אילו דעות רווחות עלולות להקשות על כמה להבין אמת מקראית זו?‏ מדוע זה חשוב?‏ כיצד צריך המידע להשפיע על חיי האנשים?‏ איזו דוגמה ממחישה מדוע כדאי ליישם את הדברים?‏ מה אמת מקראית זו מגלה על אישיותו של יהוה?‏ בהתחשב בחומר שבו תדון,‏ אפשר להיעזר בשאלות הבאות:‏ מתי זה התרחש?‏ כיצד נוכל ליישם את החומר הזה כיום?‏ תוכל אפילו להחיות את דבריך אם במהלך הנאום תציג שאלות אלה ותשיב עליהן.‏

ייתכן שיהיה עליך להשתמש בפסוקים המוכרים היטב לקהל.‏ כיצד תעשה זאת באופן אינפורמטיבי?‏ במקום רק להקריאם,‏ הסבר אותם.‏

הדיון בפסוק מוכר יוכל להיות אינפורמטיבי יותר אם תסביר בנפרד את חלקיו השונים ותדון במיוחד בקטעים הקשורים לנושא נאומך.‏ שים לב כיצד אפשר להשתמש בפסוק כמו מיכה ו׳:‏8‏.‏ מה זה ”‏משפט”‏?‏ אמות המידה למשפט של מי עומדות לדיון?‏ כיצד תבהיר את הביטויים ”‏עשות משפט”‏ או ”‏אַהֲבַת חסד”‏?‏ מהי צניעות?‏ כיצד נוכל ליישם את החומר ביחסינו עם אדם מבוגר?‏ מובן שגורמים כגון נושא הנאום ומטרתו,‏ הרכב הקהל והזמן שעומד לרשותך יקבעו באיזה מידע תשתמש וכמה פרטים תכלול.‏

לפעמים כדאי להגדיר בפשטות מונחים מסוימים.‏ לחלק מן האנשים זו ממש חוויה מאירת עיניים ללמוד מהי ’‏המלכות’‏ המוזכרת במתי ו׳:‏10‏.‏ תזכורת בקשר למשמעות של מונח יכולה לעזור אפילו למשיחי ותיק להבין טוב יותר מה הכוונה של פסוק מסוים.‏ הדבר נכון כשקוראים את פטרוס ב׳.‏ א׳:‏5–8 ומגדירים את ההיבטים השונים המוזכרים שם:‏ אמונה,‏ מעלה מוסרית,‏ דעת,‏ כיבוש היצר,‏ סבלנות,‏ חסידות,‏ אחווה ואהבה.‏ כאשר מופיעות באותו הקשר מילים בעלות משמעות דומה,‏ מוטב להגדיר אותן כדי להצביע על ההבדלים ביניהן.‏ ניתן לעשות זאת כאשר דנים במונחים כגון חוכמה,‏ דעת,‏ תבונה ובינה המוזכרים במשלי ב׳:‏1–6‏.‏

הדיון בפסוק יהיה אינפורמטיבי אם פשוט תסביר אותו בהיגיון.‏ רבים מופתעים כאשר הם לומדים לראשונה שבבראשית ב׳:‏7 כתוב שאדם היה נפש חיה ושלפי יחזקאל י״ח:‏4 נפשות יכולות למות.‏ פעם אחת הפתיע ישוע את הצדוקים כאשר נגע בפסוק שטענו להאמין בו,‏ שמות ג׳:‏6‏,‏ וייחס אותו לתחיית המתים (‏לוקס כ׳:‏37,‏ 38‏)‏.‏

לעתים ניתן לתרום להבנה כאשר מסבירים את הקשר הפסוק,‏ את הנסיבות שהובילו לכתיבת הדברים ואת זהותו של הדובר או המאזין.‏ הפרושים ידעו טוב מאוד מה כתוב בתהלים ק״י‏.‏ למרות זאת,‏ ישוע הסב את תשומת לבם לפרט חשוב בפסוק הראשון.‏ הוא שאל:‏ ”‏’‏מה דעתכם על המשיח?‏ בן מי הוא?‏’‏ השיבו לו:‏ ’‏בן דוד’‏.‏ אמר להם:‏ ’‏אם כן כיצד,‏ בהשראת הרוח,‏ קורא לו דוד ”‏אדון”‏ באומרו:‏ ’‏נאום יהוה לאדונִי:‏ שב לימיני עד־אשית אויביך הדום לרגליך’‏?‏ ובכן אם דוד קורא לו ”‏אדון”‏ כיצד הוא בנו?‏’‏”‏ (‏מתי כ״ב:‏41–45‏)‏ אם תסביר את הכתובים כדוגמת ישוע,‏ תסייע לאנשים לבחון יותר לעומק את דבר־אלוהים.‏

כאשר נואם אומר באיזו תקופה נכתב אחד הספרים במקרא או מתי התרחש מאורע מסוים,‏ כדאי שהוא גם יתאר את התנאים ששררו באותה עת.‏ כך יוכלו המאזינים להבין טוב יותר את חשיבותו של הספר או של המאורע.‏

השוואות יכולות לסייע לך להיות יותר אינפורמטיבי.‏ תוכל להשוות את הדעה הרווחת למה שאומר המקרא בנושא.‏ אפשר גם להשוות בין שני תיאורים מקבילים במקרא.‏ האם קיימים הבדלים כלשהם ביניהם?‏ מדוע?‏ מה אנו לומדים מהם?‏ כך המאזינים בוחנים את הנושא מזווית אחרת.‏

כאשר עליך לדון בהיבט מסוים של השירות המשיחי,‏ תוכל להעשיר את הנאום אם תתחיל בסקירה כללית.‏ הסבר מה יש לבצע,‏ מדוע יש לעשות זאת וכיצד זה קשור ליעדינו הכלליים כעדי־יהוה.‏ אזי הראה היכן,‏ מתי וכיצד לבצע את המלאכה.‏

ומה אם נאומך כולל דיון ב”‏עמוקות האלוהים”‏?‏ (‏קור״א ב׳:‏10‏)‏ ייקל על הקהל להבין את הפרטים אם תציין ותסביר כבר בהתחלה את ההיבטים המרכזיים של הנושא.‏ כמו כן,‏ אם בסיום תסכם בקצרה את החומר,‏ המאזינים יחושו סיפוק מכך שהם באמת למדו משהו.‏

הדרכות בנוגע לאורח חיים משיחי.‏ תוכל להועיל רבות לנוכחים אם תעזור להם להבין כיצד המידע שבנאום קשור לחייהם.‏ כשאתה בוחן את הפסוקים בחומר שקיבלת,‏ שאל את עצמך,‏ ’‏לשם מה נכתב מידע זה ונשתמר במקרא עד ימינו?‏’‏ (‏רומ׳ ט״ו:‏4;‏ קור״א י׳:‏11‏)‏ חשוב מהם הבעיות והקשיים הפוקדים את היושבים בקהל.‏ דון בהם לאור ההדרכות והעקרונות בכתבי־הקודש.‏ הסבר בהיגיון את הפסוקים והראה כיצד ביכולתם לעזור לנו להתמודד בתבונה עם מצבים כאלה.‏ הימנע מהצהרות כלליות ומעורפלות.‏ דון בגישות ובפעולות ספציפיות.‏

כאשר אתה מכין נאום או הדגמה,‏ ישם תחילה הצעה או שתיים מאלה שהוזכרו לעיל.‏ כאשר תצבור יותר ניסיון,‏ היעזר בהצעות נוספות.‏ בסופו של דבר תמצא שהמאזינים מצפים בכיליון עיניים לנאומיך תוך ביטחון שיש בפיך משהו שבאמת יועיל להם.‏