תוצאות פעילות הבישור — ’‏השדות לבנים ובשלים לקציר’‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מה הפתיע את התלמידים?‏ (‏ב)‏ על איזה קציר דיבר ישוע?‏

התלמידים מופתעים.‏ ישוע זה עתה אמר להם:‏ ”‏שאו עיניכם והביטו בשדות — לבנים הם ובשלים לקציר”‏.‏ הם מביטים לכיוון שאליו הצביע ישוע,‏ ואינם רואים שדות לבנים אלא שדות ירוקים — צבעה של שעורה שזה לא מכבר נבטה.‏ ’‏על איזה קציר הוא מדבר?‏’‏ ודאי תהו.‏ ’‏הרי הקציר יתחיל רק בעוד כמה חודשים’‏ (‏יוח׳ ד׳:‏35‏)‏.‏

² אלא שישוע לא דיבר על קציר פיזי.‏ הוא למעשה ניצל הזדמנות זו כדי ללמד את תלמידיו שני לקחים חשובים הקשורים לקציר הרוחני — קציר של בני אדם.‏ אילו לקחים?‏ כדי למצוא את התשובה,‏ נדון ביתר פירוט במה שאירע.‏

קריאה לפעולה,‏ ושמחה מובטחת

3.‏ (‏א)‏ מאיזו סיבה אפשרית אמר ישוע:‏ ’‏השדות לבנים ובשלים לקציר’‏?‏ (‏ראה הערת שוליים.‏)‏ (‏ב)‏ כיצד הבהיר ישוע את דבריו?‏

³ השיחה שניהל ישוע עם תלמידיו התרחשה בשלהי שנת 30 לספירה,‏ סמוך לעיר השומרונית סיכר.‏ בשעה שנכנסו תלמידיו אל העיר,‏ נותר ישוע ליד באר ושם חָלק אמיתות רוחניות עם אישה,‏ שמייד הבינה עד כמה חשובה תורתו.‏ כאשר שבו התלמידים אל ישוע,‏ הזדרזה האישה אל סיכר כדי לספר לשכניה על הדברים המדהימים שלמדה.‏ דבריה עוררו עניין רב,‏ ורבים משכניה מיהרו אל הבאר לראות את ישוע.‏ אולי ברגע זה — בזמן שהביט אל האופק מעבר לשדות וראה את המוני השומרונים מתקרבים אליו — אמר ישוע:‏ ”‏הביטו בשדות — לבנים הם ובשלים לקציר”‏.‏a אחר כך,‏ כדי להבהיר שהוא אינו מתכוון לקציר פיזי אלא לקציר רוחני,‏ הוסיף:‏ ”‏הקוצר.‏.‏.‏ אוסף פרי לחיי עולם”‏ (‏יוח׳ ד׳:‏5–30,‏ 36‏)‏.‏

4.‏ (‏א)‏ אילו שני לקחים הנוגעים לקציר לימד ישוע?‏ (‏ב)‏ באילו שאלות נדון?‏

⁴ אילו שני לקחים חשובים הנוגעים לקציר הרוחני לימד כאן ישוע?‏ ראשית,‏ הפעילות דחופה.‏ האמירה ’‏השדות לבנים ובשלים לקציר’‏ הייתה קריאה לפעולה שהופנתה לתלמידיו.‏ כדי להדגיש באוזניהם את רמת הדחיפות הוסיף ישוע:‏ ”‏הקוצר כבר מקבל שכר”‏.‏ כן,‏ הקציר כבר החל — ולא היה זמן להתמהמה!‏ שנית,‏ הפועלים שמחים.‏ הזורעים והקוצרים ”‏ישמחו יחד”‏,‏ אמר ישוע (‏יוח׳ ד׳:‏35ב,‏ 36‏)‏.‏ כפי שישוע עצמו ודאי שמח כשראה כי ’‏שומרונים רבים מאמינים בו’‏,‏ כך גם תלמידיו יתנסו בשמחה גדולה בשעה שיבצעו את מלאכת הקציר בלב ונפש (‏יוח׳ ד׳:‏39–42‏)‏.‏ פרשה זו מן המאה הראשונה נושאת משמעות מיוחדת עבורנו,‏ משום שהיא ממחישה את מה שקורה היום במהלך הקציר הרוחני הנרחב ביותר בכל הזמנים.‏ מתי החל הקציר בן־זמננו?‏ מי משתתפים בו?‏ ומה הן תוצאותיו?‏

מלכנו עומד בראש הקציר הנרחב ביותר בכל הזמנים

5.‏ מי עומד בראש הקציר הכלל־עולמי,‏ וכיצד חזונו של יוחנן מראה שפעילות זו דחופה?‏

⁵ בחזון שניתן לשליח יוחנן גילה יהוה שהוא מינה את ישוע לעמוד בראש קציר כלל־עולמי של בני אדם.‏ ‏(‏קרא ההתגלות י״ד:‏14–16‏.‏)‏ בחזון נראה ישוע עטור כתר ובידו מגל.‏ ’‏כתר הזהב שעל ראשו’‏ מצביע על מעמדו כמלך.‏ ’‏המגל החד שבידו’‏ מעיד על תפקידו כקוצר.‏ בהכריזו על־ידי מלאך ש”‏קציר הארץ בשל לגמרי”‏,‏ הדגיש יהוה כי הפעילות דחופה.‏ אכן ”‏באה השעה לקצור”‏ — אין זמן להתמהמה!‏ בתגובה לצו אלוהים ”‏שלח את מגלך”‏ מניף ישוע את מגלו על הארץ,‏ והארץ נקצרת,‏ כלומר אנשי הארץ נקצרים.‏ חזון מרגש זה מזכיר לנו ששוב ’‏השדות לבנים ובשלים לקציר’‏.‏ האם החזון מסייע לנו לדעת מתי החל קציר כלל־עולמי זה?‏ אכן כן!‏

6.‏ (‏א)‏ מתי החלה ”‏עת הקציר”‏?‏ (‏ב)‏ מתי החל ”‏קציר הארץ”‏ הלכה למעשה?‏ הסבר.‏

⁶ הואיל והחזון המתואר בההתגלות פרק י״ד מראה את ישוע,‏ הקוצר,‏ כשכתר על ראשו (‏פסוק 14‏)‏,‏ הרי שהכתרתו למלך בשנת 1914 כבר אירעה (‏דנ׳ ז׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ כעבור זמן מה הצטווה ישוע להתחיל בקציר (‏פסוק 15‏)‏.‏ אותו סדר אירועים עולה מתוך משלו של ישוע על קציר החיטים,‏ שבו הוא אמר:‏ ”‏עת הקציר היא אחרית הסדר העולמי”‏.‏ אם כן,‏ עת הקציר ואחרית הסדר העולמי החלו באותו זמן — ב־1914.‏ מאוחר יותר,‏ ב”‏עת הקציר”‏,‏ כלומר בעיצומה,‏ החל הקציר הלכה למעשה (‏מתי י״ג:‏30,‏ 39‏)‏.‏ היום,‏ במבט לאחור,‏ אנו יכולים לראות שהקציר החל מספר שנים אחרי שעלה ישוע לכס המלוכה.‏ מ־1914 עד תחילת 1919 טיהר ישוע את תלמידיו המשוחים (‏מל׳ ג׳:‏1–3;‏ פט״א ד׳:‏17‏)‏.‏ ואז,‏ ב־1919,‏ החל ”‏קציר הארץ”‏.‏ ללא דיחוי השתמש ישוע בעבד הנאמן שנתמנה באותה עת כדי לעזור לאחינו להבין עד כמה דחופה פעילות הבישור.‏ תן דעתך למה שאירע.‏

7.‏ (‏א)‏ מה עזר לאחינו להבין שפעילות הבישור דחופה?‏ (‏ב)‏ מה נקראו אחינו לעשות?‏

⁷ ביולי 1920 נאמר בהמצפה:‏ ”‏מתוך בחינת כתבי־הקודש ניכר כי זכות גדולה ניתנה לקהילה — הזכות להכריז את הבשורה על המלכות”‏.‏ לדוגמה,‏ נבואות ישעיהו סייעו לאחים להבין שבשורת המלכות צריכה להיות מוכרזת בעולם כולו (‏יש׳ מ״ט:‏6;‏ נ״ב:‏7;‏ ס״א:‏1–3‏)‏.‏ הם לא ידעו כיצד תתבצע מלאכה זו,‏ אבל הם האמינו בביטחון שיהוה יסלול בפניהם את הדרך.‏ ‏(‏קרא ישעיהו נ״ט:‏1‏.‏)‏ לאחר שהובן ביתר בהירות שפעילות הבישור דחופה,‏ נקראו אחינו להגביר את הקצב.‏ כיצד הם הגיבו?‏

8.‏ אילו שתי עובדות באשר לפעילות הבישור הבינו אחינו ב־1921?‏

⁸ בדצמבר 1921 הכריז המצפה:‏ ”‏זו הייתה השנה הטובה ביותר;‏ מספר רב של אנשים שמעו את בשורת האמת במהלך 1921 — יותר מבכל שנה שקדמה לה”‏.‏ כתב העת הוסיף:‏ ”‏עוד מלאכה רבה לפנינו.‏ .‏.‏.‏ הבה נבצעה בלב שמח”‏.‏ שים לב שהאחים הבינו את שתי העובדות החשובות שהדגיש ישוע לשליחיו באשר לפעילות הבישור:‏ הפעילות דחופה,‏ והפועלים שמחים.‏

9.‏ (‏א)‏ מה נאמר בכתב העת המצפה ב־1954 על פעילות הקציר,‏ ומדוע?‏ (‏ב)‏ איזו עלייה במספר המבשרים נרשמה ב־50 השנים האחרונות?‏ (‏ראה התרשים ”‏צמיחה כלל־עולמית‏”‏.‏)‏

⁹ במרוצת שנות ה־30,‏ אחרי שהבינו האחים כי המון רב של כבשים אחרים ייענו לבשורת המלכות,‏ תפסה פעילות הבישור תאוצה (‏יש׳ נ״ה:‏5;‏ יוח׳ י׳:‏16;‏ ההת׳ ז׳:‏9‏)‏.‏ ומה הייתה התוצאה?‏ מספר מבשרי בשורת המלכות זינק מ־000,‏41 ב־1934 ל־000,‏500 ב־1953!‏ המצפה מ־1 בדצמבר 1954 הסיק בצדק:‏ ‏”‏הקציר הנרחב והכלל־עולמי מתבצע בזכות רוח יהוה והכוח שבדברו”‏b (‏זכ׳ ד׳:‏6‏)‏.‏

תוצאות הקציר נחזו בתיאורים ציוריים חיים

10,‏ 11.‏ אילו היבטים הקשורים לצמיחת הזרע מובלטים במשל גרגיר החרדל?‏

¹⁰ במשליו על המלכות ניבא ישוע בשפה חיה את תוצאות הקציר.‏ הבה נדון במשל גרגיר החרדל ובמשל השאור.‏ נתמקד בעיקר באופן שבו התגשמו המשלים בעת הקץ.‏

¹¹ משל גרגיר החרדל.‏ איש אחד זורע גרגיר חרדל.‏ הגרגיר צומח והופך לעץ אשר עופות השמיים מוצאים בו מחסה.‏ ‏(‏קרא מתי י״ג:‏31,‏ 32‏.‏)‏ אילו היבטים הקשורים לצמיחת הזרע מודגשים במשל?‏ (‏1)‏ היקף הצמיחה מדהים.‏ ”‏הקטן מכל הזרעים”‏ הופך לעץ בעל ”‏ענפים גדולים”‏ (‏מר׳ ד׳:‏31,‏ 32‏)‏.‏ (‏2)‏ הצמיחה ודאית.‏ ”‏לאחר שנזרע [‏הזרע]‏ הוא נובט”‏.‏ ישוע לא אמר,‏ ’‏הוא אולי ינבוט’‏,‏ אלא:‏ ”‏הוא נובט”‏.‏ צמיחתו אינה ניתנת לעצירה.‏ (‏3)‏ העץ הצומח מושך אליו מבקרים ומספק מחסה.‏ ”‏עופות השמיים באים”‏ ו’‏שוכנים בצלו’‏.‏ כיצד שלושת היבטים אלה מוצאים את התגשמותם בקציר הרוחני בן־זמננו?‏

12.‏ כיצד מתגשם משל גרגיר החרדל בקציר בן־זמננו?‏ (‏ראה גם התרשים ”‏מספר הולך וגדל של תוכניות שיעורי מקרא‏”‏.‏)‏

¹² ‏(‏1)‏ היקף הצמיחה:‏ המשל מבליט את צמיחתן של בשורת המלכות ושל הקהילה המשיחית.‏ מאז 1919 נאספו קוצרים נלהבים אל תוך הקהילה המשיחית המשוקמת.‏ בעת ההיא היה מספרם קטן,‏ אבל הוא גדל בקצב מהיר.‏ למעשה,‏ צמיחתם מתחילת המאה ה־20 ועד היום היא צמיחה בלתי רגילה (‏יש׳ ס׳:‏22‏)‏.‏ ‏(‏2)‏ ודאות:‏ צמיחתה של הקהילה המשיחית בלתי ניתנת לעצירה.‏ לא משנה כמה שכבות סלע הערימו אויבי אלוהים על הגרגיר הקטנטן,‏ הוא המשיך לצמוח כשהוא גובר על כל התנגדות ומכשול (‏יש׳ נ״ד:‏17‏)‏.‏ ‏(‏3)‏ מחסה:‏ ”‏עופות השמיים”‏ השוכנים בעץ מסמלים את מיליוני האנשים ישרי הלב בכ־240 ארצות וטריטוריות שנענו לבשורת המלכות ונעשו לחלק מהקהילה המשיחית (‏יח׳ י״ז:‏23‏)‏.‏ בה הם זוכים למזון,‏ לרענון ולהגנה רוחניים (‏יש׳ ל״ב:‏1,‏ 2;‏ נ״ד:‏13‏)‏.‏

13.‏ אילו היבטים הקשורים לצמיחה מודגשים במשל השאור?‏

¹³ משל השאור.‏ אישה אחת מוסיפה שאור לקמח,‏ והשאור מחמיץ את כל הבצק.‏ ‏(‏קרא מתי י״ג:‏33‏.‏)‏ אילו היבטים הקשורים לצמיחה מודגשים במשל?‏ נבחן שני היבטים.‏ (‏1)‏ הצמיחה גורמת לשינוי.‏ השאור התפשט ”‏עד שהבצק החמיץ כולו”‏.‏ (‏2)‏ הצמיחה רחבת היקף.‏ השאור החמיץ את כל ’‏שלוש סאי הקמח’‏ — את הבצק כולו.‏ כיצד שני היבטים אלה מוצאים את התגשמותם בקציר הרוחני בן־זמננו?‏

14.‏ כיצד מתגשם משל השאור בקציר בן־זמננו?‏

¹⁴ ‏(‏1)‏ שינוי:‏ השאור מסמל את בשורת המלכות,‏ והקמח מסמל את האנושות.‏ כפי ששאור גורם לשינוי בקמח אחרי שמערבבים אותם יחד,‏ כך גורמת בשורת המלכות לשינוי בלב האנשים הנענים לה (‏רומ׳ י״ב:‏2‏)‏.‏ ‏(‏2)‏ השפעה רחבת היקף:‏ התפשטות השאור מסמלת את התפשטותה של בשורת המלכות.‏ השאור פועל בתוך הבצק עד שהוא מתפשט בכל העיסה.‏ באותו אופן,‏ בשורת המלכות התפשטה ”‏עד קצה העולם”‏ (‏מה״ש א׳:‏8‏)‏.‏ כמו כן,‏ היבט זה של המשל מצביע על כך שגם בארצות שבהן פעילותנו אסורה,‏ בשורת המלכות תתפשט אף שפעילותנו באזורים אלה אינה גלויה ברובה.‏

15.‏ כיצד הכתוב בישעיהו ס׳:‏5,‏ 22 מתגשם בימינו?‏ (‏ראה גם התיבות ”‏זה התאפשר בזכות יהוה‏”‏ ו”‏כיצד היה ’‏הצעיר לגוי עצום’‏‏”‏.‏)‏

¹⁵ בערך 800 שנה לפני שסיפר ישוע את אותם משלים,‏ ניבא יהוה ביד ישעיהו בשפה בלתי נשכחת על היקף הקציר הרוחני בן־זמננו ועל השמחה שקציר זה יעורר.‏c יהוה תיאר נהירת אנשים ”‏מרחוק”‏ אל ארגונו.‏ בפנותו אל אישה המיוצגת כיום על־ידי המשיחיים המשוחים עלי אדמות,‏ הוא אמר:‏ ”‏אז תראי ונהרת [‏יקרנו פנייך]‏,‏ ופחד ורחב לבבך,‏ כי ייהפך עלייך המון [‏עושר]‏ ים;‏ חיל [‏הון]‏ גויים יבואו לך”‏ (‏יש׳ ס׳:‏1,‏ 4,‏ 5,‏ 9‏)‏.‏ עד כמה נכונות מילים אלו!‏ כיום,‏ משרתי יהוה ותיקים בהחלט קורנים משמחה לנוכח הצמיחה במספר מבשרי המלכות בארצם — ממעטים לאלפים רבים.‏

מאילו סיבות יכולים כל משרתי יהוה לשמוח

16,‏ 17.‏ מהי אחת הסיבות לכך ש’‏הזורע והקוצר שמחים יחד’‏?‏ (‏ראה גם התיבה ”‏כיצד שני עלונים השפיעו על שני לבבות באמזונס‏”‏.‏)‏

¹⁶ אתה ודאי זוכר שישוע אמר לשליחיו:‏ ”‏הקוצר.‏.‏.‏ אוסף פרי לחיי עולם,‏ כדי שהזורע והקוצר ישמחו יחד”‏ (‏יוח׳ ד׳:‏36‏)‏.‏ מדוע אנו ’‏שמחים יחד’‏ בקציר הכלל־עולמי?‏ ישנן מספר סיבות לכך.‏ הבה נדון בשלוש מהן.‏

¹⁷ ראשית,‏ אנו שמחים לראות את ידו של יהוה במלאכה.‏ כאשר אנו מבשרים את בשורת המלכות,‏ אנו זורעים זרעים (‏מתי י״ג:‏18,‏ 19‏)‏.‏ כאשר אנו עוזרים לאדם להפוך לתלמיד המשיח,‏ אנו קוצרים פרי.‏ כולנו חשים שמחה עמוקה בראותנו בפליאה כיצד גורם יהוה לזרע המלכות ’‏לנבוט ולגדול’‏ (‏מר׳ ד׳:‏27,‏ 28‏)‏.‏ לעיתים הזרעים שאנו מפזרים נובטים מאוחר יותר ונקצרים בידי אחרים.‏ אולי חווית חוויה דומה לזו של ג׳ואן,‏ אחות משיחית בבריטניה שנטבלה לפני 60 שנה.‏ היא אמרה:‏ ”‏פגשתי אנשים שאמרו לי שזרעתי זרע בלבם כשבישרתי להם לפני שנים רבות.‏ מבלי שאהיה מודעת לכך,‏ עדים אחרים נתנו להם שיעורי מקרא ועזרו להם להפוך למשרתי יהוה.‏ אני שמחה שהזרע שנטעתי צמח ונקצר”‏ ‏(‏קרא קורינתים א׳.‏ ג׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏

18.‏ איזו סיבה לשמחה מוזכרת בקורינתים א׳.‏ ג׳:‏8‏?‏

¹⁸ שנית,‏ אנו שומרים על שמחתנו בפעילות זו כל עוד אנו זוכרים את מה שאמר פאולוס:‏ ”‏כל אחד יקבל את גמולו כפי עמלו”‏ (‏קור״א ג׳:‏8‏)‏.‏ הגמול ניתן על־פי העמל ולא על־פי תוצאות העמל.‏ עד כמה מעודדת הבטחה זו עבור מי שמבשרים בשטחים שההיענות בהם מועטה!‏ בעיני אלוהים,‏ כל עד־יהוה המשתתף בלב ונפש במלאכת הזריעה ’‏מניב פרי רב’‏,‏ ויש לו אפוא סיבה לשמוח (‏יוח׳ ט״ו:‏8;‏ מתי י״ג:‏23‏)‏.‏

19.‏ (‏א)‏ כיצד נבואת ישוע במתי כ״ד:‏14 קשורה לשמחתנו?‏ (‏ב)‏ מה עלינו לזכור גם אם איננו מצליחים אישית לעשות תלמידים?‏

¹⁹ שלישית,‏ אנו שמחים שפעילותנו מגשימה נבואה.‏ שים לב לתשובה שנתן ישוע לשליחים ששאלו אותו:‏ ”‏מה יהיה האות לנוכחותך ולאחרית הסדר העולמי?‏”‏ הוא אמר להם שאחד ממרכיבי האות יהיה פעילות בישור חובקת עולם.‏ האם הוא דיבר על מלאכת עשיית התלמידים?‏ לא.‏ הוא אמר:‏ ”‏בשורה טובה זו על המלכות תוכרז בכל העולם המיושב לעדות”‏ (‏מתי כ״ד:‏3,‏ 14‏)‏.‏ מכאן שפעילות ההכרזה על המלכות — זריעת הזרעים — היא ממרכיבי האות.‏ לפיכך כאשר אנו מבשרים את בשורת המלכות,‏ אנו תמיד זוכרים שגם אם איננו מצליחים לעשות תלמידים,‏ אנו כן מצליחים לתת ”‏עדות”‏.‏d אכן,‏ ללא תלות בתגובת האנשים,‏ אנו נוטלים חלק בהתגשמות נבואת ישוע,‏ ויש לנו הכבוד לשרת כ”‏שותפיו של אלוהים לעבודה”‏ (‏קור״א ג׳:‏9‏)‏.‏ זו בהחלט סיבה טובה לשמוח!‏

‏”‏ממזרח שמש ועד מבואו”‏

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ כיצד מתגשם הכתוב במלאכי א׳:‏11‏?‏ (‏ב)‏ מה אתה נחוש לעשות בנוגע למלאכת הקציר,‏ ומדוע?‏

²⁰ במאה הראשונה לספירה עזר ישוע לשליחיו להבין שהקציר דחוף.‏ מ־1919 ואילך עוזר ישוע לתלמידיו להבין את אותה עובדה.‏ בתגובה הגבירו משרתי אלוהים את פעילותם.‏ למעשה,‏ התברר כי מלאכת הקציר אינה ניתנת לעצירה.‏ כפי שניבא הנביא מלאכי,‏ פעילות הבישור מתבצעת כיום ”‏ממזרח שמש ועד מבואו”‏ (‏מל׳ א׳:‏11‏)‏.‏ כן,‏ מן הזריחה עד השקיעה — מן המזרח עד המערב,‏ בכל מקום על פני האדמה — הזורעים והקוצרים עובדים ושמחים יחד.‏ ומן הזריחה עד השקיעה — מבוקר עד ערב,‏ או במשך כל היום — אנו מבצעים את מלאכתנו בתחושת דחיפות.‏

²¹ כשאנו מביטים לאחור על 100 השנים האחרונות ורואים כיצד קבוצה קטנה של משרתי אלוהים גדלה והפכה ל”‏גוי עצום”‏,‏ לבנו הולם בהתרגשות ומתמלא שמחה (‏יש׳ ס׳:‏5,‏ 22‏)‏.‏ מי ייתן ושמחה זו והאהבה ליהוה,‏ ”‏אדון הקציר”‏,‏ יניעו כל אחד ואחד מאתנו להמשיך לבצע את חלקו בקציר הנרחב ביותר בכל הזמנים!‏ (‏לוקס י׳:‏2‏)‏.‏