שיר 21
אשרי הרחמנים!
(מתי ה׳:7)
1. אַשְׁרֵיהֶם כָּל הָרַחְמָנִים!
יָפִים בְּעֵינֵי אֱלֹהִים.
אוֹמְרִים לְכָל יִשְׁרֵי הַלֵּב:
”הָאֵל רַחוּם הוּא וְאוֹהֵב”.
בְּרַחֲמָיו אֶת בְּנוֹ נָתַן,
בָּזֹאת סִפֵּק לָנוּ קָרְבָּן.
חַסְדּוֹ נוֹטֶה לַעֲנָוִים,
זוֹכֵר כִּי אָנוּ חַלָּשִׁים.
2. מְבֹרָכִים הָרַחְמָנִים,
כִּי חֲטָאֵיהֶם נִסְלָחִים.
לִפְנֵי הַכֵּס הַבֵּן נִצָּב,
הַכּוֹפֵר הוּא שִׁלֵּם לָאָב.
עַל חֶסֶד זֶה הָרַחְמָנִים
בְּכָל מָקוֹם הֵם מְבַשְּׂרִים.
מְעוֹדְדִים כָּל אִישׁ אָבֵל,
אוֹמְרִים: ”קְרוֹבָה מַלְכוּת הָאֵל”.
3. אוֹהֵב הָאֵל כָּל אִישׁ עָנָו;
יִשְׁפֹּט אוֹתוֹ בְּרַחֲמָיו.
לוֹ הוּא יַרְאֶה אֶת חֶמְלָתוֹ,
כִּי מְחַקֶּה הוּא דֻּגְמָתוֹ.
עַל כֵּן נִהְיֶה נָא רַחְמָנִים;
הֵן זֶה רְצוֹן הָאֱלֹהִים.
בְּאַהֲבָה הִצִּיב מוֹפֵת;
נַפְגִּין כְּמוֹתוֹ חֶמְלַת אֱמֶת.
(ראה גם לוקס ו׳:36; רומ׳ י״ב:8; יעקב ב׳:13.)