קרב אל אלוהים
שופט הדבק בצדק
שופטים בשר ודם פוסקים לעיתים פסיקות לא־הוגנות או מחמירות מדי. אך לא כך הוא לגבי יהוה אלוהים, המתואר כ”אוהב משפט [צדק]” (תהלים ל״ז:28). הוא סבלן, אך במקביל לכך גם אינו נוקט גישה פשרנית. הוא דבק בצדק באופן נחרץ. שים לב כיצד טיפל במקרה של התלוננות ומרי, כמסופר בספר במדבר פרק כ׳.
לקראת סוף תקופת נדודיהם במדבר נקלעו בני ישראל למצוקת מים.a הם החלו לריב עם משה ואהרון באומרם: ”למה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו?” (פסוק 4) בני ישראל התלוננו שהמדבר הוא ’מקום רע’ שאין בו ”תאנה וגפן ורימון” — הפירות שהמרגלים שחזרו מן הארץ המובטחת הביאו איתם שנים קודם לכן — וקבלו ש”מים אין לשתות” (פסוק 5; במדבר י״ג:23). למעשה, הם האשימו את משה ואהרון בכך שהמדבר לא היה כמו הארץ הפורייה שדור המתלוננים הקודם סירב להיכנס אליה!
יהוה לא דחה מעל פניו את המתלוננים, אלא הורה למשה לעשות שלושה דברים: לקחת את מטהו, להקהיל את העם ’ולדבר אל הסלע לעיניהם, ונתן מימיו’ (פסוק 8). משה נשמע לשתי ההוראות הראשונות, אך לא ציית לשלישית. במקום לדבר באמונה אל הסלע, הוא דיבר במרירות אל העם באומרו: ”שימעו נא, המורים! המן הסלע הזה נוציא לכם מים?” (פסוק 10; תהלים ק״ו:32, 33) משה היכה בסלע פעמיים ”ויצאו מים רבים” (פסוק 11).
בזאת חטאו משה ואהרון חטא חמור. ”מריתם את פי”, אמר להם אלוהים (במדבר כ׳:24). במקרה זה פעלו משה ואהרון בניגוד להוראתו של אלוהים, וכך היו אשמים באותו עוון שבו האשימו את העם — מרד. משפטו של אלוהים היה ברור: משה ואהרון לא יובילו את עם ישראל אל תוך הארץ המובטחת. האם גזר הדין היה מחמיר מדי? לא, וזאת מכמה סיבות.
ראשית, אלוהים לא אמר למשה לפנות אל העם, כל שכן לחרוץ עליהם דין מורדים. שנית, משה ואהרון לא נתנו את הכבוד לאלוהים. ’לא קידשתם אותי’, אמר אלוהים (פסוק 12). באומרם ”נוציא לכם מים” משה הציג את עצמו ואת אהרון — ולא את אלוהים — כמי שיוציאו את המים בדרך נס. שלישית, הדין שגזר אלוהים עלה בקנה אחד עם עונשים קודמים. אלוהים מנע מן הדור הקודם של המורדים להיכנס לארץ כנען, וכך גם עשה במקרה של משה ואהרון (במדבר י״ד:22, 23). רביעית, משה ואהרון היו מנהיגי העם. מי שהופקד בידיו הרבה גם נושא באחריות גדולה יותר לפני אלוהים (לוקס י״ב:48).
יהוה דבק בצדק. הוא אוהב צדק, ולכן חלילה לו מלפסוק באופן לא־הוגן או לא־צודק. שופט כזה בהחלט ראוי לאמון ולכבוד מצידנו.
[הערת שוליים]
a אחרי יציאת מצרים עמדו בני ישראל להיכנס לכנען, הארץ שהבטיח אלוהים לאברהם. אבל כשעשרה מרגלים הוציאו את דיבת הארץ רעה, הלינה העדה על משה. יהוה אז גזר על העם 40 שנות נדודים במדבר — עד לגוויעתו של אותו דור סורר ומורה.