שיר 34
נלך בתומתנו
(תהלים כ״ו)
1. שָׁפְטֵנִי, אֵל, רְאֵה מְסִירוּתִי;
בְּךָ תָּמִיד אֶבְטַח, רְאֵה אֶת תֻּמָּתִי.
בְּחַן אוֹתִי, נַסֵּנִי כִּרְצוֹנְךָ;
צְרֹף אֶת נַפְשִׁי, לִבִּי; אֵלֵךְ בַּאֲמִתְּךָ.
(פזמון)
וְאָנוֹכִי נָחוּשׁ בְּדַעְתִּי
לָלֶכֶת בְּתֻמִּי, לָעַד הִנְּךָ אִתִּי.
2. לֹא אֵשֵׁב עִם אַנְשֵׁי מִרְמָה רָעִים.
אֶרְחַק מֵרְשָׁעִים שֶׁלָּאֱמֶת בָּזִים.
אַל נָא תִּקַּח חַיַּי עִם הַחוֹטְאִים;
הֵן שֹׁחַד בִּימִינָם, יָדָם מָלְאָה דָּמִים.
(פזמון)
וְאָנוֹכִי נָחוּשׁ בְּדַעְתִּי
לָלֶכֶת בְּתֻמִּי, לָעַד הִנְּךָ אִתִּי.
3. אָהַבְתִּי אֶת מְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדְךָ;
בּוֹ מִדֵּי יוֹם אֶנְצֹר קְדֻשַּׁת עֲבוֹדָתְךָ.
אֲסוֹבְבָה מִזְבַּחֲךָ, אֵלִי,
אַשְׁמִיעַ וְאַכְרִיז לַכֹּל אֶת תּוֹדָתִי.
(פזמון)
וְאָנוֹכִי נָחוּשׁ בְּדַעְתִּי
לָלֶכֶת בְּתֻמִּי, לָעַד הִנְּךָ אִתִּי.
(ראה גם תהל׳ כ״ה:2.)