אנטארקטיקה —‏ יבשת בצרות

הספר אנטארקטיקה:‏ היבשת האחרונה (‏Antarctica: The Last Continent)‏ מספר,‏ שכאשר צופים האסטרונאוטים בכדור הארץ מן החלל,‏ החלק הבולט ביותר של כוכב הלכת שלנו הוא מעטה הקרח של אנטארקטיקה.‏ היא ”‏מקרינה אור כמו פנס לבן ענק בתחתית הכדור”‏,‏ דיווחו האסטרונאוטים.‏

באנטארקטיקה יש כ־000,‏000,‏30 קילומטר מעוקב של קרח,‏ והיא בעצם מכוֹנה לייצור קרח בגודל יבשת.‏ השלג יורד על היבשת,‏ נדחס והופך לקרח.‏ כוח הכבידה גורם לקרח לגלוש אט אט לכיוון החוף,‏ ושם הוא מחליק אל הים ויוצר מדפי קרח ענקיים.‏ (‏ראה מסגרת בעמוד 18)‏.‏

נסיגת מדפי קרח

המסה מואצת של הקרח הקטינה בשנים האחרונות מדפי קרח רבים,‏ והיו שנעלמו לגמרי.‏ לפי אחד הדיווחים,‏ קטע ששטחו כ־000,‏1 קילומטר רבוע מתוך מדף הקרח לרסן,‏ שאורכו כ־000,‏1 קילומטר,‏ קרס ב־1995 והתנפץ לאלפי קרחונים.‏

האיזור שהושפע עד עתה מנסיגת הקרח הוא חצי האי האנטארקטי.‏ בחצי אי זה,‏ המצוי בהמשכו של רכס הרי האנדים שבאמריקה הדרומית ושצורתו כצורת האות S,‏ עלו הטמפרטורות ב־5.‏2 מעלות צלזיוס ביובל השנים האחרונות.‏ כתוצאה מכך ניתן כעת להקיף את האי ג׳ימס רוס,‏ שבעבר היה מוקף קרח.‏ נסיגת הקרח הביאה גם לעלייה חדה בכמות הצמחייה.‏

המסת הקרח העצומה התחוללה רק באיזור חצי האי האנטארקטי,‏ ומסיבה זו חלק מהמדענים אינם משוכנעים שזהו סימן להתחממות כדור הארץ.‏ אולם ממחקר שנערך בנורבגיה עולה שהקרח הארקטי נמצא גם הוא בנסיגה.‏ (‏מאחר שהקוטב הצפוני אינו ממוקם על יבשת,‏ חלק גדול מהקרח הארקטי הוא מי ים קפואים.‏)‏ המחקר מצביע על כך שכל השינויים הללו מתאימים לדפוסים שנחזו מראש בקשר להתחממות כדור הארץ.‏

מסתבר שאנטארקטיקה לא רק מגיבה לשינויים בטמפרטורה.‏ היבשת תוארה כ”‏כוח מניע חיוני המשפיע רבות על האקלים העולמי”‏.‏ אם יש אמת בדבר,‏ ישתנו דפוסי מזג האוויר כאשר יימשכו השינויים ביבשת.‏

ובינתיים,‏ בגובה רב מעל אנטארקטיקה נפער חור בשכבת האוזון באטמוספירה שגודלו כפול מגודלה של אירופה.‏ האוזון,‏ שהוא תרכובת של חמצן,‏ מגן על כדור הארץ מפני קרינה אולטרה־סגולית מזיקה הפוגעת בעיניים וגורמת לסוגים שונים של סרטן עור.‏ הקרינה המוגברת מחייבת את החוקרים באנטארקטיקה להגן על עורם מפני השמש ולהרכיב משקפי מגן או משקפי שמש עם מסנן קרינה מיוחד להגנה על העיניים.‏ ימים יגידו עד לאיזו מידה ייפגעו מהקרינה חיות הבר הפוקדות את אנטארקטיקה בעונות מסוימות.‏

יבשת שברירית – דרוך בזהירות

כותרת זו עשויה להיות ברכת שלום הולמת למבקרים באנטארקטיקה.‏ וכי למה?‏ ממספר סיבות,‏ לדברי המחלקה האנטארקטית האוסטרלית.‏ ראשית,‏ יחסי הגומלין האקולוגיים היסודיים של אנטארקטיקה גורמים לכך שהסביבה פגיעה להפרעות.‏ שנית,‏ הצמחים גדלים באיטיות כה רבה,‏ שניתן לראות טביעת רגל שהוטבעה במצע טחב גם כעבור עשר שנים.‏ צמחייה שנפגעה או נחלשה נתונה לחסדי הרוחות החזקות של אנטארקטיקה,‏ המסוגלות להשמיד אוכלוסיות צמחים שלמות.‏ שלישית,‏ בעטיו של הקור הקיצוני עלולות לחלוף שנים רבות עד לפירוק חומרי הפסולת.‏ רביעית,‏ אנשים עלולים להביא עימם מבלי משים צורות חיים מיקרוסקופיות שהן זרות ליבשת,‏ הפגיעה מחמת היותה מבודדת.‏ ולבסוף,‏ המקומות שאותם פוקדים לעתים קרובות התיירים והמדענים הם אזורי החוף,‏ החביבים גם על חיות הבר והצמחייה.‏ אזורים אלה מהווים כ־2 אחוזים בלבד משטח היבשת,‏ ולכן קל להבין מדוע עלולה להיווצר בקרוב באנטארקטיקה צפיפות יתר.‏ מכאן נשאלת השאלה,‏ תחת פיקוחו של מי נמצאת היבשת הענקית?‏

מי מפקח על אנטארקטיקה?‏

אף ששבע מדינות תבעו לעצמן חזקה על חלקים מאנטארקטיקה,‏ היבשת בכללותה ייחודית בכך שאין עליה ריבונות ואין בה מושג של אזרחות.‏ ”‏אנטארקטיקה היא היבשת היחידה בעולם שנשלטת לחלוטין על־ידי הסכם בינלאומי”‏,‏ מוסרת המחלקה האנטארקטית האוסטרלית.‏

תריסר ממשלות חתומות על ההסכם,‏ הקרוי אמנת אנטארקטיקה,‏ והוא נכנס לתוקף ב־23 ביוני 1961.‏ מאז עלה מספר האומות המשתתפות ליותר מ־40.‏ מטרת האמנה היא ”‏להבטיח,‏ למען האנושות כולה,‏ שאנטארקטיקה תמשיך לשמש את האדם תמיד אך ורק למטרות שלום ושלא תיהפך לזירה או למושא סכסוכים בינלאומיים”‏.‏

בינואר 1998 נכנסה לתוקף טיוטת ההסכם להגנת הסביבה המהווה חלק מאמנת אנטארקטיקה.‏ ההסכם אוסר הקמת מכרות וניצול המחצבים באנטארקטיקה במשך 50 שנה לפחות.‏ כמו כן מוגדרות בו היבשת והמערכת האקולוגית הימית התלויה בה כ”‏שמורת טבע המוקדשת לשלום ולמדע”‏.‏ פעולות צבאיות,‏ ניסויים בנשק וסילוק פסולת גרעינית אסורים בתכלית.‏ אפילו רתימת כלבים למזחלות אינה מותרת.‏

על אמנת אנטארקטיקה נאמר שהיא ”‏דוגמה חסרת תקדים לשיתוף פעולה בינלאומי”‏.‏ עם זאת,‏ לבעיות רבות עדיין אין פתרון,‏ והריבונות היא אחת מהן.‏ מי למשל יאכוף את האמנה וכיצד יעשה זאת?‏ כיצד יצליחו האומות החברות להתמודד עם הצמיחה המהירה של ענף התיירות,‏ המהווה איום פוטנציאלי לאיזון האקולוגי העדין באנטארקטיקה?‏ בשנים האחרונות יותר מ־000,‏7 תיירים הפליגו ליבשת מדי שנה,‏ וצופים שנתון זה יוכפל במהרה.‏

העתיד צופן בחובו אתגרים נוספים.‏ למשל,‏ מה יקרה אם המדענים יגלו מחצבים יקרי ערך או מרבצי נפט?‏ האם תמנע האמנה את ניצול המקום לצורכי מסחר ואת הזיהום שעל פי רוב מתלווה לכך?‏ ניתן לשנות אמנוֹת,‏ ואמנת אנטארקטיקה אינה יוצאת מכלל זה.‏ לאמיתו של דבר,‏ סעיף 12 מותיר פתח לכך שהאמנה ”‏תשונה או תתוקן בכל עת בהתאם להסכמה פה אחד של כל הצדדים החתומים עליה”‏.‏

כמובן,‏ שום אמנה לא תצליח להגן על אנטארקטיקה מפני השפכים שמזרים העולם המודרני המתועש.‏ מה חבל אם ’‏הפנס הלבן’‏ היפהפה שבתחתית הכדור יטונף בגלל השלכותיהן המרחיקות לכת של החמדנות והבורות האנושיות!‏ פגיעה באנטארקטיקה משמעה פגיעה באנושות.‏ אנטארקטיקה מלמדת אותנו שכדור הארץ כולו — בדומה לגוף האדם — הוא מערכת שיש בה קשרי גומלין,‏ ושהבורא טבע בה תיאום מושלם המיועד לכלכל חיים ובד בבד להסב לנו הנאה.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 18]‏

מהו מדף קרח?‏

גבוה בפנים יבשת אנטארקטיקה,‏ נחלי קרח שנוצרו מירידת השלגים עושים דרכם מטה לכיוון החוף.‏ לפי צילומי לוויין עדכניים,‏ חלקם זורמים במהירות של כמעט קילומטר בשנה.‏ רבים מנחלי הקרח מתמזגים כמו יוּבלים ויוצרים נהרות קרח אדירים.‏ עם הגיעם לים,‏ צפים הנהרות הקפואים ויוצרים מדפי קרח,‏ אשר הגדול מביניהם הוא מדף הקרח רוֹס (‏הנראה כאן)‏.‏ אל מדף זה זורמים לא פחות משבעה נחלי קרח או קרחונים,‏ גודלו כגודל צרפת ועוביו מגיע במקומות מסוימים לקילומטר בערך.‏a

בנסיבות רגילות מדפי הקרח אינם נסוגים.‏ כאשר הקרחונים מזינים את המדף בקרח נוסף,‏ הקצה הקיצוני של המדף נדחף קדימה לים,‏ כמו משחת שיניים שיוצאת בלחיצה משפופרת.‏ בסופו של דבר נשברים גושי קרח ענקיים (‏תהליך הקרוי הינתקות)‏,‏ וגושים אלה הופכים לקרחונים.‏ האנציקלופדיה מטעם וורלד בּוּק מציינת שחלק מהקרחונים הללו ”‏עצומים וגודלם מגיע ל־000,‏13 קילומטר רבוע”‏.‏ אלא שבשנים האחרונות קיבלה ההינתקות תאוצה ומדפי קרח נסוגו,‏ ואף נעלמו לגמרי.‏ אך הדבר לא גרם לעלייה בגובה פני הים.‏ מדוע לא?‏ מפני שמדפי הקרח צפים על פני המים וכבר משנים את גובה פני הים במשקלם.‏ אילו נמס הקרח ביבשת אנטארקטיקה עצמה,‏ היה זה כאילו רוקנו מאגר המכיל 000,‏000,‏30 קילומטר מעוקב של מים אל הים!‏ גובה הים היה עולה בכ־65 מטר!‏

‏[‏הערת שליים]‏

‏[‏תמונה]‏

גושי קרח ענקיים שהתנתקו ממדף הקרח רוס.‏ מדף הקרח כאן מתנשא לכ־60 מטר מעל גובה פני הים

‏[‏שלמי תודה]‏

טוּי דה רוֹי

‏[‏תמונה בעמוד 20]‏

גור כלב ים וודל

‏[‏שלמי תודה]‏

תמונה:‏ Commander John Bortniak, NOAA Corps