רקדנים אדומים כאש
מאת כתב עורו! בקניה
אלפי קולות. הציוצים הנמרצים והבלתי פוסקים מהדהדים על פני אגם נידח. אלפי עופות ורודים מהלכים לאיטם במים הנוצצים בצבעי הברקת. השמים מתכסים במעופם החינני. הם סובבים וחגים מעל פני המים, הולמים באוויר בכנפיהם הארוכות והדקות, וחושפים לפרקים כתמי אדום אש. להקת העופות האדירה, המוצפת בצבעים בוהקים, מעתיקה את נשימת המתבונן! זה ודאי עוף השמים המפליא ביותר בעולם — הפלמינגו הוורוד המקנן בבקע הסורי־אפריקני.
אֶרֶך רגליים הדור
עוד מימי קדם הוערך הפלמינגו בשל צורתו היפה והעדינה. דיוקנאות של צווארו הארוך סותתו באבן וניתן לראות אותם בכתב החרטומים המצרי. מראהו של העוף היה כה יוצא דופן ונערץ עד כדי כך שהמצרים סגדו לו כהתגלמותו של האל רָה. צווארו הדק והמקומר ורגליו הדקיקות ומלאות החן תועדו בציורים עתיקים במערות.
כיום מצויים ארבעה מינים של הפלמינגו באזורים שונים באפריקה, בקריביים, באיראסיה ובדרום אמריקה. המין הקטן ביותר הוא הפלמינגו הזוטר. הוא ניחן בצבעים מרהיבים, עם נוצות ורודות ורגליים וכפות רגליים בצבע אדום בוהק. הפלמינגו מהמין הבכיר כפול בגודלו מהפלמינגו הזוטר והוא מתנשא לגובה של 140 סנטימטר. כל הפלמינגואים חולקים מאפיינים משותפים — מקור הכפוף קמעה באמצע ומתעקל כלפי מטה, מה שיוצר מראה משובב עין.
כשהפלמינגו ממריא, הוא פורש כנפיו בחינניות ורץ בקלילות במים על מנת לתפוס את התנופה הנדרשת לו כדי להתרומם אל על. צווארו הארוך וראשו מזדקרים קדימה ורגליו נמתחות לאחור והוא מתרומם מעלה באלגנטיות. מעריכים כי ארבעה מיליון פלמינגואים חיים בבקע הסורי־אפריקני.
בעל כנף עדין בסביבה קשה ועוינת
מספר עצום של פלמינגו חיים בשרשרת האגמים המלוחים והמיוחדים שבבקע הסורי־ אפריקני. המים כל כך עשירים מבחינה כימית בנתרן פחמתי עד שכאשר נוגעים בהם מרגישים שהם שמנוניים ומעט צורבים. הטמפרטורה סביב לאגמי המלח שבבקע יכולה לנסוק לפעמים ל־65 מעלות צלזיוס. ריח חזק של מלח וגופרית נישא ממי האגם המבעבעים ונשאר תלוי באוויר החם. תרכובות האלקאלי והמלחים במים נמצאים בריכוז כל כך גבוה, שהם מתגבשים ויוצרים שכבה קשה ולבנה לאורך קו החוף.
מעטים היצורים היכולים לחיות במים צורבים כאלו. אולם, ישנם יצורים זעירים שכן שורדים שם —אצות כחוליות־ירוקיות. השמש הטרופית החמה מחממת את המים האלקאליים, דבר היוצר תנאים אידיאליים לצמיחתם העצומה של האצות. אותן אצות נמצאות במים בריכוז כל כך גבוה עד כי מי האגם הופכים לירוקים. כמו אבני ברקת המשובצות בענק עדין, שורת אגמים אלו מייפה את הגאיות וההרים המשתרעים לאורך הבקע הסורי־אפריקני.
מדהים שיצור עדין כמו הפלמינגו יכול להתקיים בסביבה כה קשה ועוינת. ובכל זאת, הפלמינגו חי ומשגשג. רגליו הצנומות והארוכות עמידות בפני המים הצורבים ואצבעותיו המחוברות בקרומי שחייה מונעות ממנו לשקוע בקרקע הבוצית והצמיגית. הפלמינגו הזוטר מותאם באופן מיוחד לחיים בסביבה מאיימת זו. המקור שלו מכיל סיבים דקיקים המאפשרים לו לשאוב ולסנן את המיקרואורגניזמים המרוכזים במים בעומק של 5 עד 7 סנטימטרים. בזמן האכילה, מכניס הפלמינגו את מקורו מעט מתחת לפני המים ומפנה אותו כלפי גופו. הפלמינגו שואב לתוך המקור מים בעזרת תנועות לשונו ודוחס אותם החוצה דרך הסיבים הדקיקים, אשר משמשים כמסננת ומותירים את המיקרואורגניזמים בלבד.
טקס חיזורים ססגוני
כשהשמש שולחת את קרני הבוקר שלה על מי האגם הירוקים והבוהקים, נראה כאילו מסך ענק נפתח על במה. האור הזהוב חושף להקה אדירה של פלמינגואים, זוהרים כלהבות אש על פני המים. האגם הומה עופות. בצוואר מתוח וזקוף, צועדים העופות הראוותנים בקבוצות ומטלטלים את מקוריהם מצד לצד.
כשהלהקות חולפות זו על פני זו, השמש מטילה את אורה על נוצותיהם הרכות, וכך נוצר פסיפס בצבעי אדום וורוד. העופות מקפצים ורוקדים, פורשים את כנפיהם וחושפים את נוצותיהם האדומות. כשהם מתהדרים בגאווה בצבעיהם העזים, הם רצים במים ומתרוממים מעט לאוויר, אך נוחתים שוב וחוזרים על אותו הטקס. מושבות הפלמינגו צפופות עד כדי כך שעופות שרוצים לעוף חייבים להמתין עד שאלו שבקצה הלהקה ימריאו תחילה. הם משמיעים קולות מחרישי אוזניים כשהם צווחים ומצייצים בהתרגשות.
ואז לפתע, בחסות החשיכה, פורשים העופות כנפיים ועפים מעלה כגוף אחד. הם נעים בתורים ארוכים או בצורת V ועפים מאות קילומטרים עד הגיעם למחוז חפצם — מְלֵחָה שתהיה מושלמת לקינון ולגידול גוזליהם. מעניין לציין שנדידה זו מתבצעת במקביל לנדידתם של הפלמינגואים מן האגמים האחרים בבקע הסורי־אפריקני.
מנטול חן לרב חן
הפלמינגואים בונים את קיניהם באגמים מבודדים וקשים לגישה. בידוד זה חשוב, היות שמושבת הקינון מאוד רגישה. אם מפריעים להם או מטרידים אותם, עלולים ההורים לנטוש את ביציהם ללא שוב.
במושבת הקינון מורגשת תכונה רבה. ההורים מתחילים את הבנייה בהתרגשות רבה. על־ידי כיפוף צווארם הארוך, הם גורפים בוץ, גללי עופות וכמה נוצות כדי ליצור תל בצורת חרוט שמתנשא לגובה 40 סנטימטרים. בראש התל יש שקערורית קטנה המחזיקה ביצה אחת מעל למים הרדודים והאלקאליים. עד מהרה מאות אלפי אפרוחים מתחילים לבקוע. מספר עצום של פלמינגו עפים הלוך ושוב מאזור הקינון, עסוקים במלאכה הקשה הכרוכה בהזנת גוזליהם הרעבים ובטיפול בהם.
בשלב הבא, כשהגוזלים מספיק גדולים בשביל לצעוד, משאירים אותם ההורים מאחור ועפים לחלק אחר של האגם, היכן שהאצות הירוקות־כחלחלות עשירות ושופעות יותר. כאן, הרחק מדרישותיהם של גוזליהם, הם יוכלו לאכול ולחדש את מלאי האנרגיה שלהם. אחר כך נאספת קבוצת הגוזלים העצומה ועוברת לגן הילדים אותו מנהלים כמה מבוגרים שנשארו. תחת עיניהן המשגיחות של מטפליהם, הצעירים הרועשים צועדים אל משטחי המלח, עד לאיחוד המחודש עם הוריהם. למרבה הפלא, למרות כל הערבוביה הזו, ההורים מזהים את גוזליהם וממשיכים לדאוג להם.
הגוזלים מגושמים ואינם דומים במיוחד להוריהם המרשימים ביופיים. רגליהם וצווארם הצעירים קצרים, מקורם ישר ופלומתם בעלת גוון לבן חסר כל ייחודיות. לאחר פרק זמן קצר, מתחילות רגליהם להתפתח, צווארם מתחיל להתארך ולהתעקל ומקורם מתחיל לנטות מטה ויוצר את הזווית העדינה המיוחדת לפלמינגו. יעברו שנתיים עד שלוש שנים לפני שהגוזל המגושם והאפור יהפוך לפלמינגו בעל נוצות אדומות כאש. אחר כך הוא ימצא לו בת זוג ויצטרף ללהקה הוורודה והאדירה שמהווה תוספת משמעותית לאגמים המלוחים שבריפט ואלי.
חינם ויופיים של הפלמינגואים הם דוגמה מדהימה לתכנון מחושב. ההתבוננות ביצורים יפים אלו בטבע מענגת את עינינו ואוזנינו. אך יותר מכך, הצפייה בהם מגבירה את הערכתנו ואהבתנו לבוראם הנפלא, יהוה אלוהים.
[תמונה בעמוד 16]
פלמינגו בכיר
[תמונה בעמוד 16]
פלמינגו זוטר
[תמונות בעמוד 18]
אין הרבה דמיון בין הגוזלים להוריהם המרהיבים