כיצד לדבר עם ילדך על מוות

הקושי

ילדך בן השש שואל:‏ ”‏אתה תמות יום אחד?‏”‏ אתה נבהל מהשאלה שלו וחושב לעצמך:‏ ’‏האם הילד שלי מספיק גדול כדי להבין את התשובה?‏ כיצד אוכל לדבר אתו על מוות?‏’‏

חשוב לדעת

נושא המוות מעסיק גם ילדים.‏ לפעמים הם משחקים במשחקים שבהם אחד הילדים מעמיד פני מת.‏ לפיכך המוות לא אמור להיות נושא שאסור לדבר עליו,‏ ואתה צריך להיות מוכן לענות על שאלותיו של ילדך.‏ אם מדי פעם תדבר עם ילדך בפתיחות על מוות,‏ אתה תעזור לו ללמוד להתמודד עם אובדן של אדם יקר.‏

שיחות בנושא המוות לא יגרמו לילדך לשקוע במחשבות מדכאות.‏ נהפוך הוא,‏ השיחות הללו יעזרו לך להפיג את פחדיו.‏ אולם ייתכן שתצטרך לתקן כמה תפיסות מוטעות.‏ לדוגמה,‏ מספר מומחים טוענים שילדים בני שש ומטה לרוב אינם רואים במוות דבר סופי.‏ כשהם משחקים,‏ אחד הילדים מעמיד פני מת ואחרי רגע חוזר לחיים.‏

אולם כשהילדים הולכים וגדלים,‏ הם מתחילים להבין עד כמה רציני נושא המוות ומתעוררים בהם שאלות,‏ דאגות ופחדים,‏ במיוחד אם הם איבדו אדם יקר.‏ לכן חשוב שתדבר על כך עם ילדך.‏ מריון אזה,‏ מומחית לבריאות הנפש,‏ מציינת:‏ ”‏ילד יפתח חרדות מהמוות אם הוא יקבל את הרושם שאסור לו לדבר על הנושא בבית”‏.‏

אתה לא צריך לדאוג יותר מדי לגבי הדברים שתאמר.‏ על־פי מחקר אחד,‏ ילדים פשוט רוצים ”‏שיספרו להם את האמת במילים רכות”‏.‏ זכור שברוב המקרים ילדים שואלים שאלות כאשר הם מוכנים לשמוע את התשובות.‏

מה תוכל לעשות

נצל הזדמנויות לדבר על מוות.‏ אם ילדך רואה ציפור מתה בצד הדרך או אם חיית המחמד שלכם מתה,‏ תוכל לשאול שאלות פשוטות כדי לעודד אותו לדבר.‏ למשל,‏ תוכל לשאול:‏ ”‏האם בעל חיים מת סובל?‏ האם קר לו?‏ האם הוא רעב?‏ איך אפשר לדעת שבעל חיים מת או שאדם כלשהו כבר לא בחיים?‏”‏ (‏עיקרון מקראי:‏ קהלת ג׳:‏1,‏ 7‏)‏.‏

אל תסתיר את האמת.‏ כאשר מכר או קרוב משפחה נפטר,‏ הימנע מניסוחים מעודנים ומבלבלים כגון ”‏הוא הלך למקום אחר”‏.‏ ילדך עלול להסיק בטעות שאותו אדם יחזור בקרוב הביתה.‏ במקום זאת,‏ השתמש במילים פשוטות וישירות.‏ לדוגמה,‏ תוכל לומר:‏ ”‏כשסבתא נפטרה,‏ הגוף שלה הפסיק לפעול.‏ אנחנו לא יכולים לדבר אתה,‏ אבל לעולם לא נשכח אותה”‏ (‏עיקרון מקראי:‏ אפסים ד׳:‏25‏)‏.‏

שכך את דאגותיו של ילדך.‏ אולי הוא מרגיש שהאדם מת בגלל משהו שהוא עשה או חשב.‏ במקום רק לומר לו שהוא לא אחראי למה שקרה,‏ תוכל לשאול:‏ ”‏למה אתה חושב שזו אשמתך?‏”‏ הקשב לו היטב ואל תמעיט ברגשותיו.‏ בנוסף,‏ ילדים קטנים עלולים לחשוב שהמוות מידבק,‏ לכן עזור לילדך להבין שאין לו ממה לפחד.‏

דלה את אשר על לבו.‏ דבר בחופשיות על יקיריך שנפטרו,‏ כולל קרובי משפחה שילדך מעולם לא פגש.‏ שתף אותו בזיכרונות נעימים שיש לך מהדודים או מהסבים והסבתות ובחוויות משעשעות.‏ כאשר אתה מדבר בפתיחות על קרובים אלה,‏ אתה עוזר לילדך להבין שהוא לא צריך לחשוש לדבר או לחשוב עליהם.‏ עם זאת,‏ אל תכריח את ילדך לדבר.‏ תמיד אפשר להעלות את הנושא בהזדמנות אחרת כשתרגיש שזה הזמן המתאים לעשות זאת (‏עיקרון מקראי:‏ משלי כ׳:‏5‏)‏.‏