מה נוכל ללמוד מהדוגמה של יואש?‏ הוא היה כמו עץ עם שורשים לא עמוקים שתלוי בתמיכה של עמוד.‏ כשהעמוד,‏ יהוידע,‏ כבר לא היה שם ורוחות הכפירה נשבו,‏ יואש התמוטט.‏ המקרה הזה מראה לנו בבירור שהיראה שאנחנו חשים כלפי אלוהים לא צריכה להיות תלויה רק בהשפעה הטובה של אחינו לאמונה,‏ כולל בני משפחה.‏ כדי להישאר חזקים מבחינה רוחנית אנחנו חייבים לחזק את המסירות שלנו לאלוהים ואת היראה שלנו כלפיו באמצעות לימוד קבוע,‏ הרהורים ותפילות ‎(‏יר׳ י״ז:‏7,‏ 8;‏ קול׳ ב׳:‏6,‏ 7‏)‎‏.‏ יהוה לא דורש מאיתנו הרבה.‏ הכתוב בקהלת י״ב:‏13 מסכם את דרישותיו:‏ ”‏את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור,‏ כי זה כל האדם”‏.‏ אם נירא את אלוהים נוכל להתמודד עם מבחנים עתידיים ולהחזיק מעמד.‏ ואז שום דבר לא יוכל לפגוע ביחסים שלנו עם יהוה.‏ מ23.‏06 19 §17–19

פסוק זה נפתח במילים:‏ ”‏אמר היושב על הכיסא”‏.‏ זוהי פעם אחת מבין שלוש פעמים בלבד שיהוה עצמו מדבר בחזון בספר ההתגלות.‏ מכאן שיהוה העביר את המסר הזה לא באמצעות מלאך,‏ ואפילו לא באמצעות ישוע,‏ אלא הוא עצמו דיבר!‏ עובדה זו נוסכת בנו את הביטחון שאנו יכולים לסמוך לגמרי על כל מה שנאמר בהמשך דבריו בההתגלות כ״א:‏5,‏ 6‏,‏ משום שהוא ”‏אינו יכול לשקר”‏ ‎(‏טיט׳ א׳:‏2‏)‎‏.‏ שים לב למילה ”‏הינני”‏.‏ היא נגזרת מהמילה ”‏הינֵה”‏,‏ החוזרת על עצמה שוב ושוב בספר ההתגלות בהטיות שונות.‏ מה אומר יהוה בהמשך הפסוק?‏ הוא מבטיח ’‏לעשות הכול חדש’‏.‏ אומנם יהוה מדבר על שינויים שיתחוללו בעתיד,‏ אך הבטחתו כל כך ודאית שהוא מדבר על השינויים האלה כאילו הם כבר מתרחשים.‏ הוא כביכול אומר לנו:‏ ’‏הינה,‏ זה כבר קורה!‏’‏ ‎(‏יש׳ מ״ו:‏10‏)‎‏.‏ מ23.‏11 3,‏ 4 §7,‏ 8

השליח פטרוס נלחם בחולשות.‏ שים לב לכמה דוגמאות.‏ כשישוע הסביר שהוא יסבול וימות כפי שהמקרא מנבא,‏ פטרוס גער בו ‎(‏מר׳ ח׳:‏31–33‏)‎‏.‏ שוב ושוב פטרוס ושאר השליחים התווכחו מי הגדול ביניהם ‎(‏מר׳ ט׳:‏33,‏ 34‏)‎‏.‏ בלילה האחרון לפני מותו של ישוע,‏ פטרוס כרת אוזן של אדם באימפולסיביות ‎(‏יוח׳ י״ח:‏10‏)‎‏.‏ באותו לילה פטרוס נכנע לפחד ושלוש פעמים התכחש שהוא מכיר את חברו ישוע ‎(‏מר׳ י״ד:‏66–72‏)‎‏.‏ בעקבות זאת,‏ הוא בכה בכי מר.‏ ישוע לא ויתר על שליחו המיואש.‏ אחרי שהוא הוקם לתחייה הוא נתן לפטרוס את ההזדמנות להראות שוב את אהבתו כלפיו.‏ הוא הזמין אותו לשרת בענווה כרועה של כבשיו ‎(‏יוח׳ כ״א:‏15–17‏)‎‏.‏ ופטרוס קיבל על עצמו את המשימה.‏ הוא היה בירושלים בחג השבועות והיה בין הראשונים שנמשחו ברוח הקודש.‏ מ23.‏09 22 §6,‏ 7