שבת, 19 ביולי
קצרה העת מלספר על גדעון (עב׳ י״א:32).
גדעון הגיב ברכות כשאנשי אפרים ביקרו את מעשיו (שופ׳ ח׳:1–3). הוא לא הגיב בכעס. בשפלות רוח הוא הקשיב לדאגותיהם והרגיע את הרוחות. זקני קהילה נבונים מחקים את גדעון. הם מקשיבים בתשומת לב ומגיבים ברכות לביקורת (יעקב ג׳:13). כך הם תורמים לשלום בקהילה. כאשר היללו את גדעון על ניצחונו על המדיינים הוא הפנה את הכבוד ליהוה (שופ׳ ח׳:22, 23). איך אחים ממונים יכולים לחקות אותו? הם יכולים לזקוף את הישגיהם ליהוה (קור״א ד׳:6, 7). לדוגמה, אם משבחים זקן קהילה על יכולות ההוראה שלו, הוא יכול להפנות את תשומת הלב למקור ההדרכה, דבר־אלוהים, או להכשרה שאנחנו מקבלים מארגון יהוה. מדי פעם זקני קהילה צריכים לבדוק אם הם מושכים יותר מדי תשומת לב לעצמם. מ23.06 4 §7, 8
יום א׳, 20 ביולי
מחשבותיי אינן מחשבותיכם (יש׳ נ״ה:8).
אם יהוה לא עונה לתפילתנו בדרך שקיווינו, נוכל לשאול את עצמנו: ’האם אני מבקש את הדבר הנכון?’ בדרך כלל אנו נוטים לחשוב שאנחנו יודעים מה הכי טוב בשבילנו, אבל זה לא תמיד כך. יכול להיות שביקשנו משהו שלא יפעל לטובתנו בטווח הארוך, או אולי התפללנו שיהוה יפתור את הבעיה בדרך מסוימת, אבל קיים פתרון טוב יותר שלא חשבנו עליו. כמו כן, יכול להיות שהבקשה שלנו אינה לרצונו של יהוה (יוח״א ה׳:14). חשוב, למשל, על הורים המתפללים שבנם ימשיך לשרת את יהוה. זו נראית בקשה הולמת, אבל חשוב לזכור שיהוה לעולם לא יכריח מישהו לעבוד אותו, אלא הוא רוצה שנבחר לשרתו מרצוננו החופשי (דב׳ י׳:12, 13; ל׳:19, 20). אותם הורים היו יכולים לבקש מיהוה שיעזור להם לגעת לליבו של בנם, כך שתתפתח בו אהבה כלפי יהוה ויתעורר בו הרצון לרקום קשר אישי איתו (מש׳ כ״ב:6; אפ׳ ו׳:4). מ23.11 21 §5; 23 §12
יום ב׳, 21 ביולי
המשיכו לנחם זה את זה (תסל״א ד׳:18).
ספר העוסק בחקר מילים מקראיות מציין בנוגע לפועל ”לנחם”: ”זוהי עמידה לצידו של האדם על מנת לעודדו כשהוא עובר ניסיון קשה”. הנחמה שאנו מעניקים לאחינו ואחיותינו בעת צרה עוזרת להם להמשיך להתהלך בדרך המובילה לחיי עולם. בכל פעם שאנחנו נותנים להם כתף לבכות עליה, אנו מביעים את אהבתנו כלפיהם (קור״ב ז׳:6, 7, 13). קיים קשר הדוק בין תחושת חמלה לבין מתן נחמה. תחושת חמלה מניעה את האדם לרצות להקל על אחרים שמתמודדים עם קשיים. אם כן, תחילה מתעורר הרגש ולאחר מכן באה הפעולה. השליח פאולוס הבליט את הקשר בין חמלתו של יהוה לבין הנחמה שהוא מעניק לנו כשתיאר אותו כ”אבי החמלה ואלוהי כל נחמה” (קור״ב א׳:3). מ23.11 9, 10 §8–10